"סיורים מודרכים בציפורי בגליל התחתון".

"מדריך טיולים ומורה דרך באמות המים בית הכנסת התיאטרון ופסיפסים בציפורי".

מתקופת בית שני ,ציפורי תופסת את מקומה והופכת להיות עיר יהודית. היא נכבשת על ידי פומפיוס בשנת 63 לספירה והופכת להיות עיר מרכזית בתקפה הרומית והביזנטית, בגלל הימצאותה במקום אסטרטגי. היא נמצאת על צומת דרכים צפון-דרום וגם מזרח-מערב. בציפורי היה מיעוט יהודי פרו-רומי והיו יהודים ליברלים יותר מאשר במקומות אחרים. ציפורי לא נתנה יד למתנגדי הורדוס וגם לא תמכה במרד הגדול. היהודים שיתפו פעולה עם השילטון הרומי, סירבו לתמוך במרד ואף התחילו בה סממנים של עיר פוליס. ציפורי קלטה אליה אנשים שרצו לחיות בשקט תחת השלטון הרומי. בימיו של רבי יהודה הנשיא , 200 לספירה בערך(במחקרים החדשים קובעים שזה היה בשנת220 לספירה), ציפורי גדלה ומתפתחת ומגיעה לשיא פריחתה הרוחנית והכלכלית. הרבי ביקש לעבור לציפורי כי שאף להיות מנהיג של כולם. הוא שאף שבכל בית יהודי יהיה ספר של משנה, ואז, בציפורי הוא מתחיל בפרויקט הגדול שלו – חתימת המשנה. המשנה היא נשמתו של העם היהודי [בשיכול אותיות] מכאן שכאשר אדם נפטר קוראים משניות.

מאוחר יותר ציפורי מתנצרת ובתקופה המוסלמית נעזבת עקב איסור התנועה והשיווק מערבה, בשנת 749 הייתה עוד רעידת אדמה שפגעה קשות בעיר כמו בכל חלקי ארץ ישראל(בית שאן נהרסה כליל) .

ניתן לראות בציפורי את התיאטרון, מצודה ובית כנסת יפה ומרשים.(עקב שיפוצים לא יכולנו לראותו), פסיפסים יפים ומרהיבים כמו פסיפס דיוניסוס ופסיפס המונה ליזה של הגליל, לצד רחובות קארדו ודקומנוס שבמקום המפגש היה טטרה – פילון כלומר מבנה עם קשתות ,האופייניים לתקופה הרומית. הריצוף ברחובות היה באלכסון כדי שיתאים לגלגלי הכרכרות, בצידי הרחוב היו בורות לניקוז מי הגשמים. ניתן לראות גם את בסיסי העמודים שהיו לאורך הרחוב ושימשו בסיס תומך לגגות של החנויות. על הרצפה נשארו פסיפסים, בחלקם יש כתובות שהם עדות לעושרם של התושבים. (ניתן לראות את שקעי וחריצי הכירכרות על האבנים). השכונה היהודית שם ישנם מקוואות ומוטיבים יהודיים. נראה גם בתי מרחץ, מקדשים, חנויות, שווקים. בציפורי חיו גם נוכריים הלנסיטיים שהיו מטעם השלטון הרומי או הביזנטי.

"סיור וביקור בפסיפס חג הנילוס בציפורי".-

הפסיפס גדול, יפה ומורכב עם ציורים ומוטיבים שונים. (הגג מקורה אך אין קשר בינו לבין המבנה). הפסיפס מתוארך למאה הרביעית לספירה. ניתן לראות בפסיפס 2 דמויות עיקריות : איש ואישה אך בהאנשה =פרסונופיקציה הם מדומים ל: האישה היא מצרים והאיש היושב על בעל חיים גדול אולי סוס יאור הוא הנילוס. וזה בא להסביר שמצרים מעצמת התבואה הגדולה ביותר בעולם דאז, ניזונה מנהר הנילוס שהוא מקור המים היחידי שלה לאורך כל התקופות, ללמדינו שמצרים אינה תלויה בגשמים ובכך כוחה וחוזקה. כלכלת מצרים תלויה ונשענת על מפלס מי הנילוס ,וכאשר המפלס עולה לגובה רב יותר (מסמנים זאת על עמוד – נילומטר). ויום זה הופך ליום חג ושמחה , כי הניבוי הוא שיהיה מזון בשפע. במקום ישנם עוד פסיפסים כמו אמזונות, קונטארים, צורות גאומטריות והשאלה היא למה הם מרוכזים כאן? במקום ישנם עוד פסיפסים כמו אמזונות, קונטארים, צורות גאומטריות "והשאלה היא למה הם מרוכזים כאן"? יש הטוענים שזהו משכנו של המושל הרומי, ויש הסוברים שכאן היה בית מסחר לפסיפסים ופה היו הדוגמאות.

"התיאטרון בציפורי בגליל".

מתוארך לסוף המאה ה 2 לספירה. והשאלה :האם היה מותר ליהודים לבלות בתיאטרון?

התשובה היא שציפורי הייתה עיר שקיבלה על עצמה השפעה רומית מסוימת כמו תיאטרון ומוטיבים הנוגדים את הדיבר השני כמו פסלים ודמויות.

ויש הסוברים שכאן היה אודיאון – למופעים מוזיקליים קטנים או בולטריון – לכינוסי מועצת העיר. וזה היה מותר ליהודים. השכונה היהודית בציפורי – נמצאת על המדרון המערבי, מחוץ לגן הלאומי. ישנם מבנים חדשים וישנים כמו מנזר לכבוד אנה ויהויכין הוריה של מרים ומנזר מהתקופה הצלבנית. ישנו גם דגם של בזיליקה שעל הפסיפסים יש כתובת בעברית לרבי יהודה.

"המצודה המבנה ותצפית ציפורי".

בזמן המנדט היה כאן בית ספר לילדי הסביבה הערבים. באבני המצודה ניתן לראות סרקופגים שנלקחו לבנין המצודה בשימוש משני. תצפית לכיוון צפון. ניתן לראות את מכלול הגרבנים וההורסטים, בקיצור ראשי תיבות של "כשסין תתן" מצפון אלינו : בקעת בית הכרם, רכס שגור, בקעת סחנין, רכס יוטבת, בקעת בית נטופה, רכס תורען, בקעת תורען – בית רימון, רכס נצרת.

"בית המגורים ופסיפס המונה ליזה של הגליל".-

בית מגורים, בית פריסטלי ,בית עם חצר פנימית מקורה. הפסיפסים נמצאים בטרקלין= חדר הסבה עם 3 ספות. במקום בו היו הספות לא היה צורך בפסיפס. במרכז הפסיפס ניתן לראות תחרות שתייה בין דיוניסוס לבין הרקולס. כמובן שדיוניסוס ניצח. במרכז ניתן לראות אישה יפה , כנראה בעלת הבית. הגודל הקטן מאוד של אבני הפסיפס , 23 הגוונים שלהם וכישרונם של המבצעים נתנו עומק לתמונה ואפשרו יצירה אומנותית יפה זו .ו

בבית המגורים ישנו בית הכיסא שמראה את עושרם של הגרים פה. בעבר השירותים היו מחוץ לבתים או משותפים. כנראה וגרה פה דמות סמכותית ומכובדת ואולי רבי יהודה הנשיא? אנחנו עומדים ליד מפה של מערכת המים העתיקה של ציפורי. במקורות הכתובים נזכרת ציפורי לראשונה על ציפורי אנו שומעים לראשונה בימי בית שני במקורות תלמודיים המספרים שהיא הוקמה על ידי שבי ציון עוד בתקופה הפרסית. היא מוזכרת בנשימה אחת עם יודפת, גוש-חלב.

כאשר אנחנו מדברים על מפל המים אנחנו מדברים בעצם על הרכס הגדול והארוך שאנחנו נוסעים עליו. הרכס נקרא הר ידעיה, כל השלוחה הזו שהכביש הזה מטפס עליה. אחד המסלולים היפים שאפשר לעשות כאשר השמש לא קופחת על ראשי המטיילים ורוצים לעשות טיול נחמד ונעים, אפשר ללכת ברגל לאורך אמות המים ואפשר לראות את שביל הכניסה שנכנס כאן. רואים את שלט העץ החום הגדול מצד שמאל. שביל שנכנס כאן, ממשיך כ 150 מטרים, יורד קצת מתחת לקו הרכס, ואפשר לראות את אמת המים לציפורי עם השרטוטים שלה ואפשר ללכת לאורך אמת המים ולחזור בצד השני דרך אמת מים אחרת, נוספת. רואים את אמות המים החצובות והגלויות.

בחורשת האורנים שרואים כ- 200 מטרים מכאן יש בולען. אחד הבולענים היפים שיש בצפון ואפשר לרדת לתוכו ולזחול בתוכו. בולען נוצר מפעילות קרסטית, זהו בור באדמה, מים מתנקזים לתוכו ולא יוצאים לשום מקום, הם נבלעים לתוך בטן האדמה.

אחד הדברים שחשוב לזכור ולהדגיש לגבי הפוליס בעולם הקדום הוא שכל פוליס חייבת שיהיו לה אמות מים, משום שזה חלק ממערכת השירותים שעיר הפוליס נותנת לתושביה: מים זורמים, ביוב, מזרקות מים ונימפאונים, ועוד דברים נוספים שקשורים למים זורמים ולכן דבר כזה אפשר לייצר רק באמצעות הבאת מים ממקומות אחרים. אי אפשר לעשות את זה על ידי שאיבה מבורות. לפי נתון זה ניתן להבין את גודלה וחוזקה של העיר ציפורי.

אנחנו יכולים לראות את קו התפר שבין הרי נצרת לבין גבעות ציפורי. רואים את הפרש הגבהים. יש הפרש גבהים של למעלה מ 200 מ’. נפילה של הרי נצרת. אפשר לראות את חומת הרי נצרת לעומת גבעות ציפורי שעליהן אנחנו עומדים. הגבעות האלה עשויות כולן מסלע קרטון רך, ואילו הרי נצרת בנויים כולם מסלע גיר קשה, מה שמביא לכך שבקו התפר או בקו המגע שבין הגיר הרך לגיר הקשה אנחנו רואים את כל המעיינות האלה. מי הגשמים מחלחלים בסלע הגיר הקשה, עד לנקודת המגע עם סלע הגיר הרך ואז הם פורצים החוצה. תושבי ציפורי אספו את מי המעיינות והובילו אותם לתוך העיר בעזרת אמות המים האלה. הקטעים הכחולים המלאים הם אותם קטעים שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות, כלומר אפשר ללכת ולראות אותם, שרידי אקוודוקטים, שרידי קשתות, שרידי מקומות, שרידי אמות שאפשר לראות בהם קטעים שלמים. כל הקווים המקווקווים הם השלמות משוערות על פי קווי הגובה, כי יש לזכור שאמת מים יכולה לעבור בתוואי מאד מסוים מכיוון שהמים חייבים לרדת כל הזמן כלפי מטה. הם לא יכולים לעלות חזרה. נקודתית, אפשר אולי לעשות סיפון באזורים קטנים. בגדול, כל העסק הזה חייב להיות במגמת ירידה. כאן נוצרת בעיה, כי כשמביאים מים מכל כך הרבה מעיינות, המים מגיעים לכאן ובסופו של דבר מגיעים לאוכף שנמצא מתחת לאקרופוליס. המים לא יכולים לטפס לאקרופוליס. נוצר מצב בעייתי.

כדי לווסת את כמות המים בנו כאן מערכת מאוד משוכללת: שתי אמות המים שמגיעות, מתחברות יחד לאמה אחת ברכס שנמצא כאן, על השלוחה הזו. ההר שאנחנו נמצאים עליו הוא הר ידעיה. בנו שתי אמות מים: אמת מים אחת היא אמה רגילה שממשיכה לזרום ומביאה את המים אל העיר. באמצע יש בריכת שיקוע כדי ושהמים שיגיעו אל העיר יהיו מים נקיים. אמת מים שזורמת באופן חופשי ומביאה מים לעיר. אך במצב כזה יכולה להיות תקופה של יותר מדי מים ותקופה שלא מגיעים מספיק מים אל העיר. ולכן כדי לשלוט בכמות המים המוזרמת לעיר בנו בצד השני של הגבעה, אמת מים שנייה שהיא מאגר מים תת קרקעי. שאורכו 260 מטרים, הגובה הוא 10 מטרים, יכולת הקיבול שלו היא למעלה מ 4,000 מ’’ק, זוהי כמות עצומה של מים. הם עושים בעצם תרגיל הנדסי פשוט: מי המעיינות מגיעים דרך האמות לעיר ציפורי. שמים פקק, סוגרים את האמה ואז המים זורמים לתוך המאגר ומתחילים למלא אותו. כאשר רוצים שמים יגיעו לעיר פותחים את הפקק, המים זורמים אל העיר. אם יש יותר מדי מים סוגרים מחדש את הפקק ומאפשרים למים, לעבור אל המאגר. בתקופות שבהם יש חוסר במים, אין מספיק מים שזורמים דרך האמה, פותחים פקק אחר ונותנים למים מהמאגר לצאת ולהיכנס אל תוך העיר ציפורי – בירת הגליל התחתון.

הסיור באמות: רואים למעשה שתי אמות מים: אחת הולכת מצפון והשנייה הולכת מדרום. החלק הצפוני היא האמה המגיעה אל העיר. החלק הדרומי הוא אמת מים, כאשר בתוך אמת המים הזו משולבים כמה דברים. חלק אחד הוא אמת מים וחלק אחד הוא מאגר המים אתת-קרקעי וחלק נוסף שהוא החיבור בין מאגר המים ואמת המים שתוביל מים אל תוך העיר. שלב א’ של המפעל ההנדסי, אמת המים שמגיעה מראש הגבעה. המעיינות זורמים בפיתולים, זורמים בקו גובה, מגיעים בערך לאזור של הכניסה החדשה. חלק אחד הולך לצד השני של הגבעה, זו האמה הצפונית שהולכת ישירות לעיר, וחלק אחד הולך לכיוון הזה. אנחנו כבר אחרי הפיצול, אנחנו בחלק הדרומי של אמת המים. יש פה בור שיקוע. כל דבר שמגיע באמה צולל ישירות לתוך הבור: ענפים, עלים, אבנים שנסחפים, סחף וכו’. החור של ההמשך יותר גבוה מאשר הקרקעית. ואז כל החומר הכבד שוקע אל הקרקעית וכל מה שנשאר למעלה הם המים הנקיים שימשיכו ויעברו לשלב הבא של החלק הבא כאשר החור לכיוון ההמשך הוא לא במפלס הנמוך ביותר, הוא לא בקרקעית הבור אלא הוא במפלס יותר גבוה וזה מעביר אותנו לחלק הבא של המפעל הזה.

שלב ב: רואים את חלק האמה שמגיע מבור השיקוע. זהו מעין צינור שמגיע אל תוך המאגר. רואים את עובי הטיח. יש לזכור שבתוך המאגר הזה יש כמויות עצומות של מים. אם לא יטייחו את קירות המאגר, המים האלה יחלחלו וייעלמו. לכן צריך לשים כמויות עצומות של טיח. הטיח הזה הוא הטיח המקורי של התקופה הרומית ותיקונים ושיפוצים שאפשר לזהות אותם במקומות מסוימים של התקופה הביזאנטית. אפשר עוד לראות חלק מהחרסים. כדי לחזק את הטיח הרבה פעמים היו מחזקים אותו עם חרסים כדי לעבות אותם. לכן בחלק מהמקומות אפשר לראות את החרסים המקוריים שעוד תקועים בטיח וזאת אחת הדרכים שבאמצעותן אפשר לתארך את הטיח הזה לפי החרסים שתקועים בתוכו.

נשאלת השאלה: איך ידעו לבצע את המפעל ההנדסי הזה? אנחנו נמצאים בדיוק בו המגע בין שני סוגי סלע: בין סלע גיר קשה מצד אחד לסלע גיר רך מצד שני. היה פה בעצם חריץ טבעי בתוך הסלע. אותם החוצבים הרחיבו, וכך יצרו את המאגר התת-קרקעי הזה, כשמעלינו יש גג של סלע. בתקופות מסוימות המים הגיעו עד למעלה. הרצפה שאנחנו הולכים עליה היא לא הרצפה של המאגר, הרצפה של המאגר היא בערך עוד כ 50-40 ס"מ מתחתינו. אבל אנחנו נמצאים בתוך אזור שהוא סלע קרטון וכשהוא נרטב הוא הופך להיות בוץ ואז במשך רוב חודשי השנה רוב הרצפה פה הייתה בוץ ולא היה סימפטי לטייל עליה ולכן יוצקים כאן רצפת בטון שהיא מרחפת מעל הרצפה האותנטית.

הגענו למקום שבו אפשר להסיר חלק מהבטון ואנחנו רואים את הרצפה המקורית של המאגר. אפשר לראות יפה שהמאגר הזה מתוחזק ומטופל ומפעם לפעם צריך לרדת כדי לנקות. יש פתחי כניסה וטיפול שאפשר לרדת דרכם ולטפל במים האלה. (לאלה שמגיעים הנה כמורי דרך, נא לא לעשות את השגיאה אותה עושים לפעמים אנשים ולהגיד שזה קבר מהתקופה הרומית ויש מסורות האומרות שזה קברו של רבי יהודה נשיאה. זו דוגמא קלאסית למה קורה כאשר לוקחים שלט ממקום אחד ולוקחים אותו כדי להשתמש בו בתור מכסה במקום אחר. השלט הזה עמד במקורו בדרך ליד קבר רבי יהודה נשיאה. השלט נפל והתמוטט ומישהו החליט להביא אותו הנה). כאשר מסתכלים לשני הצדדים על הסלע אפשר לראות שאנחנו נמצאים בין שני סוגי סלעים שונים והחריץ שעובר באמצע מפריד בין שני סוגי הסלעים האלה.

זה סחף שממלא את המאגר, ככה היה מלא כל המאגר. בשנים 86-85 היו עוד זוחלים על הבטן כי אי אפשר היה לעבור בין הסחף לתקרת המערה. השאירו את זה בכוונה בסוף כדי שאנשים יוכלו לראות איך זה היה נראה. כל מה שאנחנו עלינו במעלה המדרגות, נוריד את כל ערמות הסחף האלה, והמאגר ממשיך באותו המפלס. המאגר היה מכוסה. אפשר לראות את התקרה שהתמוטטה וקרסה.

אנחנו נמצאים בסוף של המאגר. אם זה המאגר אנחנו צריכים למצוא חיבור ויציאה לתעלה שנמצאת בחוץ. אפשר לראות את התעלה שמובילה את המים החוצה והדבר הכי מעניין הוא שכשהארכיאולוגים חפרו כאן, ונכנסו פנימה, כשהם הגיעו לצד השני הם לא מצאו מים אבל הם מצאו את פקק העופרת שסתם את הצינור. אפשר לראות לאורך הדרך את הפירים של אמת הזו. אמת המים ממשיכה מתחתינו. אמת מים חצובה. אמת המים היא די צרה, היא ברוחב של אדם שעמד עם מכוש וחפר.

שלב ג’: מאגר מים שהופך להיות תעלה תת קרקעית חצובה ואפשר לראות את הקטע שבו אמת המים יוצאת החוצה מהתעלה התת-קרקעית הזו, הופכת להיות תעלה פתוחה מכוסה מעליה בלוחות אבן. רואים את המים, רואים איפה נמצא האקרופוליס של ציפורי ואפשר לראות באופן מאד ברור שהמים לא יכולים להגיע לאקרופוליס. 292 מטר זה הגובה של פסגת הר ידעיה, 289 מ’ מעל פני הים הגובה של האקרופוליס. פה היה הפקק. מטרתו הייתה לווסת – אפשר היה לפתוח, לסגור, להחזיר, לכסות וכו’. המים זורמים מכאן ומתחברים בסופו של דבר אל אמת המים שמגיעה מהצד השני ושתיהן מתחברות פחות או יותר בבניין של פסיפס חג הנילוס.

זה מביא אותנו לעוד סברה למה פסיפס חג הנילוס – שתי אמות המים מתחברות פחות או יותר באזור של הבניין הזה. אולי הבניין הזה הוא הבניין של מחלקת המים של העירייה שהייתה אחראית, בכל מקרה מהמבנים והפסיפסים היפים ביותר בארץ ישראל בכלל .

"סיורים גיבושים ומדריכים בציפורי בירת הגליל ובית שערים".

"מדריך טיולים ומורה דרך בציפורי בירת הגליל".

לקריאה נוספת באתרים נוספים של אפי נחמיאס www.toursguides.com    www.efitours.co.il