"סיור בירושלים המוסלמית בהר הבית והרובע המוסלמי"

"מדריך טיולים בהר הבית ובעיר העתיקה".

"סיור בהר הבית".

אחרי חורבן הבית על ההר היה מקדש יופיטר. שבנו רומאים. כך אומר קסיוס  דיאו – בעולם בנו תמיד מקדשים וכנסיות כדי להעלים עבר, בתקופה ערבית קדומה קמו מסגדים, בשל בניה בהר הבית בכנסיית הקבר שבנויה על אותו הציר. אולי זה היה ציר של המקדשים ואין שרידים מבית המקדש הראשון וגם מבית שני. הם יותר בתוך שטח המסגדים. בחוץ מפוזרות שש כותרות מפוארות מבית שני, כאלה נמצאו גם מתחת להר הבית. "האתרים בהר הבית"(הר מוריה) נסגרו בגלל מאבק דתי לאומי "מי יחליט על המסגדים". לפני כן הם גבו דמי כניסה 50 שקלים חדשים והכל היה נגיש. ירדן מממנת כאן את הכל. ויתרו על תשלום בכניסה שהיה נהוג עד 2000 ללא בעיה. גשר עץ זמני: בעיה שהתעוררה בגשר הזמני של שער המוגרבים. מי יממן? הוא גם יהיה הבעלים. כולם רוצים לממן. לכן גשר תקוע.

"אורוות שלמה או מסגד אל הקצה":(מסגד עומר זה מסגד הסלע).

"מסגד אל אקצה האומאיי" היה גדול פי שניים, בשנת 691  נבנתה כיפת הסלע והמבנה חוץ מהכיפה לא השתנה. מסגד אל הקצה השתנה הרבה. הקיר הדרומי הוא מקורי מהמאה השמינית. הוא נשען על ביצור צלבני ששמר על יציבותו, החזית מימי ביניים היא אוסף של סגנונות. שאר המסגד מתקופת המנדט הבריטי. הוא חרב ברעידת אדמה של שנת 1927. עד 1936 בנו אותו מחדש. הוא המסגד הראשי של ירושלים. עד שלושת אלף איש יכולים להידחף פנימה-המבנה בנוי כמסגד לחלוטין. במרחב הר הבית הר המוריה רואים נשים וגברים מוסלמים לומדים. הם נקראים "מורביטון". הם בתרגום לעברית שומרי הסף.

משנת – 2006 התחילו לממן לאנשים מוסלמים כמו ימי עבודה על מנת שיוכלו לשבת על ההר וללמוד עליו כדי לסמן נוכחות מוסלמית. הר הבית על שטח 44 דונם 150 אתרי משנה ומסגדים משניים, מהמסגד ומהחצר יורדות מדרגות לאורוות שלמה.כאשר עולה להר עליה יהודית אידאולוגית מתגברות קריאות "אללה אכבר", בתקופה הצלבנית הטמפלרים החזיקו בהר הבית וכיפת הסלע.המפקדה היתה במסגד אל אקצה ולכן הם הוסיפו את המבנה של קפלת זכריה, להתפלל. זהו המבנה עם הרוזטה. (היום הוא חלק מהמסגד). בשנת 1996  הוואקף החליט לרדת לחללים תת קרקעיים של אורוות שלמה ולבנות שני מסגדי ענק ל-12 אלף איש, הם ניקו את החללים ובנו. בשנת 2000 החליטו לפרוץ פתח חירום. אהוד ברק אישר ואז נחפר בור גדול. את מה שהוציאו מהבור זרקו ליד הר הצופים. שם היום עושים סינון החומר ומוצאים ממצאים רבים אך לא באתרם. מדינת ישראל החליטה להעלים עין. לא הכילו כאן את החוק הישראלי במקרה הזה. זה מבנה הנצחה. אולי בהשפעת כנסיות ההנצחה שהיו בסביבה בנו מבנה מתומן, אולי התכוונו כתחליף זמני של בית אומיה לכעבה. (מבנה שניתן להקיף), יש תאוריה נוספת שטוענת שהמבנה בא להנציח נוכחות אלוהים בהר הבית. שער השמים זה אחד השמות של ירושלים באסלאם. כיסה של אללה מחזיקים שמונה מלכים משמונה צדדים. וזה המתומן. זה הנקודה הקרובה לשמים. בשנת 697 המבנה נחנך על ידי עבד אל מליכ אל מרוואן. חוץ מכיפת אלומיניום מצופה זהב הכל מקורי. בפנים יש כיפת עץ מדהימה. עץ סורי מגולף, אותה אפשר לראות רק מבפנים. מבחוץ כיפת השלשלת. תעלומה למה היא נבנתה? איך נבנתה יחד עם כיפת הסלע ? היא לא מתומנת. אולי מתקן הטהרה למסגד. או בית כספים למסגד, בכל מקרה האמנות של כיפת השלשלת מהיפים ביותר על גב ההר. מסורת מוסלמית אומרת שכאן ישבו דוד ושלמה ושפטו את העם. שלשלת היתה יורדת מהתקרה והנאשם היה צריך להחזיק בה. עם היא היתה נשמטת מידו אז הם ידעו שהוא משקר.כיפת השלשלת היא ממש מרכז של הר הבית, מה המבנה ומיקומו במרכז ? לא יודעים. אולי ראשית התפתחות מסורת של מרכז העולם באסלאם.

כך נראית כיפתה מבפנים:

בסוף הרחבה בכל גרם מדרגות יש קשתות. הן מימי ביניים מהתקופה האיובית, ויש שמונה כאלה.

נחל קדרון בערבית :"וודאי נאר. אש" –  אחד הכינויים לגיהינום, חלק מהאנשים באחרית הימים יפלו לשם מהגשר של סערה. ולכן הקשתות נקראות "מיזן". מאוזניים.

סוגי פסיפסים והכתובות:

מבחוץ לוחות שיש – לוח פרוס באמצע פעם או פעמיים לכן דוגמאות באבן חוזרות בקרמיקה המקורית

ביצע השליט העותמאני סולימן המפואר במאה 16, הקרמיקה נפלה עם השנים. (בשנות השישים מלך חוסיין שיפץ  את הקרמיקה.) יש ציר דמיוני בין מסגד אל הקצה דרך כוס ומרכז כיפת הסלע. יש תכנון אדריכלי של הר הבית (אולי זה קשור למה שהיה לפני המסגדים), בשער מטהרה נמצאים שרטוטים של הר הבית ליד שער הכותנה ליד סביל ממלוכי. לו יש כיפה עם גילופי אבן. בארץ יש כזה רק כאן. (סביל זה מתקן שתיה)  שער השלשלת קרוב לרובע יהודי. בערבית רחוב השלשלת היוצא גם נקרא שריעה סלסלה.

משער הטהורה אי אפשר לרדת – שער פייסל יורד ישר לוויה דולורוזה. שני מתחמי קבר בהר הבית. הצד המערבי של ההר בנו ממלוכים. קישוטים באכסדרה  יש על ההר קבוצה של סופים שמנסים להציג אסלאם אחר. הם מכירים שהיה בית המקדש על ההר, להבדיל מהסונה הרגילה שטוענת שלא היויתה בניה יהודית אי פעם. חדרים מעל הכותל, חלק מהחדרים הפכו לחדרי קבורה, באחד קבורים משפחת חוסיינים.

 בכיתוב: כאן קבור מי שאללה מחפר על חטאיהם, עבד אל קאדר אל חוסייני קבור כאן. וגם פייסל חוסייני. כאן רצו לקבור את ערפאת כי משפחתו היא שלוחה של משפחת חוסייני. ישראל לא אפשרה והוא זמנית קבור ברמאללה. הקבר השני הוא של שריף חוסיין של מכה. הוא אבא של עבדאללה מלך ירדן הראשון.

"סיור בעיר העתיקה של ירושלים":

אנחנו מטיילים כעת במוריסטן רובע ההוספיטלרי של ירושלים. ממילה פרסית שמשמעותה בית חולים.

סלאח הדין לא הורס הוא הופך את המקומות הנוצרים ולמקומות מוסלמים. מוריסטאן הפך למוריסטן סלחי. בית פטריארך הוא לקח והפך למנזר סופי, הכתובת בחזית מחודשת, הטקסט נשאר נכון. הממלוכים בנו הרבה. המבנים הם פונקציונליים. מה שדומה אלה החזיתות. ממשל ממלוכי הוא ממשל צבאי. ירושלים לא חשובה אסטרטגית אבל היא עיר הקודש. הם כל הזמן התאמצו להראות שהם מוסלמים טובים. לכן בנו בירושלים. הם אפילו לא ידעו ערבית.  בנו כנגד בניה צלבנית. השליטים הממלוכים הגלו מתחרים משורותיהם מהמרכזים שלהם לירושלים. והגולים בנו כאן.

"מאפייני הבניה הממלוכית בירושלים":

איתורי צדף ונטיפי אבן. נדבכים של אדום לבן או שחור לבן. יש לנדבכים משמעות הנדסית, זה מוסיף יציבות כנגד רעידות אדמה. נדבך קשה נדבך רך. אבן האדומה היא אבן רכה. נקרא "אבלק" בערבית מנומר. כתובות חקוקות בסלע, מוקדשות למי שגר או בנה את המקום- ממלוכית אין חומה בירושלים. השקול היה לא להשאיר ביצורים מאחור לצלבנים. אדמה חרוכה. סולימן בנה חומה אך גם לא מטעמים צבאים. כי יש כבר נשק חם והחומה בחזית שני ספסלי המתנה. מסתבה. לקברים היו כיפות לבנות מאבן ושני חלונות צמודים מלבנים עם סורג ברזל. בניה ממלוכית כל כך טובה ויעילה שיש יותר ממאה מבנים שלהם בשימוש בעיר עתיקה, נעלה דרך רחוב משגב לדך לרובע היהודי. בתקופה הממלוכית מתהווה העיר העתיקה כמו שאנחנו מכירים אותה היום חוץ מהחומות. הארמנים מרחיבים את שכונתם ויש כתובת ממלוכית בכניסה לרובע שלהם שמאשרת להם את ההתרחבות. המוסלמים בונים את שכונתם סביב הר הבית. הנוצרים האחרים בונים וגרים סביב כנסיית הקבר ומה שנשאר זה הרובע היהודי. כך הרובע היהודי של ירושלים של היום נוסד בתקופה הממלוכית. ריב״ ן פועל לטובת הרבע. אחר כך רבי עובדיה מברטנורא. מספר לנו למה יש מסגד בתוך בית הכנסת החורבה – הקהילה היהודית בירושלים דחויה. בה יש ילד יהודי עוד יותר דחוי שהתאסלם. אמו כדי לנקום ביהודים מכרה את ביתה למוסלמים בתנאי שהם יקימו שם מסגד וכך קם מסגד ברובע היהודי בתקופה לא יעילה. הוא עשה חומה כדי לפאר את עצמו ואת ירושלים, נקודת שליטה על כל העיר. זה החלק הכי גבוה של ירושלים הקדומה, תמיד היו כאן השולטים בעיר, אפשר לדבר על אופי הבניה של כובשים שונים, כ- 40 אלף איש גרים בעיר עתיקה, 25 אצל מוסלמים וחמש אצל כל אחד אחר. בצד המערבי רואים חצר של מצודה מוקפת חומות, יש בה שרידים מכל התקופות. "מבית ראשון ומתקופה הכנענית" עד הקמת המדינה. לא ידעים מה היה כאן "בבית ראשון", במוזיאון הזה יש הרבה עזרים להדרכה.

"סיור ירושלמי מודרך בתקופת בית ראשון ושני".

מי זה יבוסיים? זה כנראה ערב רב של עמי האזור, יש שתי עדויות על ירושלים מחוץ למקרא, כתבי מארות ומכתבי אל עמרנא. בתורה ירושלים מוזכרת אולי, בסיפור של מלכיצדק מלך שלם כהן לאל עליון. יחזקאל לראשונה מזכיר את ירושלים במפורש, נבואת חורבן ירושלים. בספר שופטים כבר בהתחלה כתוב שיהודה כבש את ירושלים והעלה אותה באש. ובנימין לא הורישו את העיר. ירושלים היא על קו הגבול בין יהודה ובנימין, הנושא הוא לא ברור. אולי מפני שלפני דוד לא הכירו האיזור,  דוד כובש את ירושלים אבל את הר הבית קונה. שלא הגידו הגויים שגזלנו את הר הבית. דומה למערת כמכפלה ולקבר יוסף

"השם מוריה נגזר מאותו השורש של להראות"- "אבן השתיה ממנה הושתת העולם".

בעברית של אז אמורים לראות את אבן הפינה זה כאשר מייסדים בית חדש. אז אולי המושגים קשורים. הפילוג ההלכתי והשוני בין היהודים הרבה יותר גדול בבית שני. היא יהדות מאוד מגוונת. אין קשר עם נבוא בבית שני. השכולות הלכה בבית שני. מצב כלכלי טוב אבל אין אחדות הכללית ונוצרים הרבה דברים חדשים כמו מקווה. אבל החברה מאוד מפוררת. ישוע אומר זאת וחז״ל אומר זאת חז״ל מאשים תמיד את עצמינו ולא את הרומאים. מחפיר צלבני מגיעים למקום משוער של ארמון הורדוס. שממנו עכשיו נחשפו יסודות בקישלה ויש מדרגות בצד המערבי של החומה שגם מרמזות על מבנה גדול שהיה כאן. יסודות של מבנה גדול שעליו בנו קירות תמך ותעלות. החפיר נבנה תוך בריכת אגירה של בית שני. המדרגות שייכות לבריכה. רואים שלמעלה היו קשתות יציאה שהצלבנים חסמו. מצאו כאן סדרה של יסודות מתוארכים היטב לתקופת סוף בית שני, הכיוון דרומה. יש תיאור של ארמון אצל יוסף פלאוויוס.

הסורגים במרכז התקרה נסרו על ידי רשות העתיקות, מפלס הרצפה היה מאוד גבוה. כמעט עד סוף מפלס המדרגות. חרוטים מילים בעברית על הקירות מזמן שישבו כאן אסירי המחתרות. נמצאו כאן שלושה אגנים, שכאלה מוזכרים אצל רבי בנימין מטודלה. כתוב שיהודים אז לא גרו בירושלים אך בקצה העיר היתה קהילה של צובעי בדים. אולי הם האגנים האלה הם עדות לפעילות יהודים אז.

"ירושלים המוסלמית בהר הבית והעיר העתיקה".

יום גיבוש לצוות קטן בעין כרם הציורית רומנטית  ירושלים, יום גיבוש בנחלאות ושוק מחנה יהודה עד המתחם החרדי במאה שערים והשכונה הבוכרית, יום גיבוש קטן בממילא שער יפו העיר העתיקה כולל הר הבית והרובע היהודי נוצרי עד שער ציון ואשפות. ימי גיבוש ירושלמיים ורעיונות לקבוצות ומקומות עבודה, יום גיבוש בתקציב נמוך בשוק מחניודה ובאוהל משה בעקבות סיור יוסי בנאי ובעיר העתיקה . יום גיבוש לעובדים במתחם התחנה- המושבה הגרמנית-הגשר התלוי מגבעת חנניה להר ציון ומשכנות שאננים, , גיבוש צוות עובדים ברחבי רחוב יפו בירושלים מכיכר הדווידקה ועד כיכר צה"ל וחומות ירושלים, יום גיבוש לעובדים בימי הסליחות ולילות חנוכה וסליחות, יום כיף לנשים בעין כרם היפה והרומנטית, יום כייף בנחלאות בעקבות נשים מובילות וחזקות כולל שוק מחניודה, יום כייף ורעיונות בירושלים לסוכנים ומארגני טיולים וסיורים, ימי הולדת בירושלים, רעיונות ליום כיף לבנות ונשים ברחבי שכונות ירושלים.