"סיורים וטיולים מודרכים בירושלים בתקופה הצלבנית".

"מדריך טיולים בעיר העתיקה בירושלים".

"סיור במוזיאון רוקפלר".

המוזיאון שייך למוזיאון ישראל. הוא נמצא בסמוך לחומה וליד שער שכם. לכאן מגיעות הרבה קבוצות כיוון שנשתמרו בו ממצאים עתיקים מאוד שהובאו לכאן בימי המנדט הבריטי.
בין הממצאים – קברים עתיקים, כדים , שאר המגילות הגנוזות ששבעה מהן נמצאות בהיכל הספר, גופת האדם מהתרבות הנטופית שהתגלה במערות האדם הקדמון . בעיקר החשיבות לעולם הנוצרי הם שני המשקופים /הכרכובים שהיו על שערי כנסיית הקבר. המוזיאון היה צריך להיבנות בקהיר אך עקב חילוקי דיעות הוקם לבסוף בארץ.
האדריכל שבנה את המוזיאון ואת ארמון הנציב היה הריסון. הבריטים ראו את עצמם בארץ ישראל כממשיכי הצלבנים ולכן כל ממצא שמצאו שמרו עליו מאוד. המוזיאון נבנה בדומה למבצר צלבני, דהיינו מגדל מתומן, חצר מרכזית ואגפים מסביב. המוזיאון נפתח בשנת 1938. הוא לא נחנך, כי ערב טקס החנוכה של המוזיאון, נרצח הארכיאולוג הראשי שחקר, שנקרא לסלי סטרקי. ( הוא שחפר וגילה את הממצאים בתל לכיש). "רקע על הצלבנים בירושלים":
הצלבנים הגיעו לארץ ישראל דרך החוף בשנת 1099. הם הגיעו לרמלה שנכבשה ללא קרב. היא הייתה העיר הראשונה שנופלת בידי הצלבנים. משם המשיכו ליפו. יפו הייתה עיר הנמל של ירושלים . גם ביפו לא נערך קרב ויפו מצטרפת לרמלה. הצלבנים מפרשים את הצלחתם בכך שהאל איתם לפי הפסוק " כל משנאייך נפוצו מפנייך". הצלבנים בדרכם לירושלים ובטוחים לנחול גם בירושלים הצלחה . בדרך מגיעים אליהם נוצרים מבית לחם , שמבקשים עזרה כנגד המוסלמים. הצלבנים נעתרים לכך , מסייעים להם וכובשים גם את בית לחם. העלייה לירושלים אינה מוזכרת בכתבים. אולי דרך בית חורון – נבי סמואל , ואולי דרך שער הגיא. נבי סמואל מכונה "הר השמחה" כי החוקרים משערים שכנראה משם יכלו לראות את ירושלים. הר השמחה הוא כינוי שלא מתייחס לתאריך מסוים, אלא שם כללי .
בתאריך 7/6/1099 הצלבנים מגיעים למרגלות מגדל דוד (שער יפו). כיוון שהמקום אינו נוח לפריצה, לכן הם מחפשים מקום אחר ומגיעים למגדל טנקרד . הנמצא בחומה הצפון מערבית של העיר העתיקה . (מול כיכר ספרא –כיום ). ניתן לראות שבין המוזיאון לחומה נמצא כיום כביש, צריך לזכור שבעבר היה כאן חפיר עמוק שהפריד בין המוזיאון לחומה. ההתקפה על העיר לא הצליחה. הם היו מאוכזבים והבינו שיש צורך בהתארגנות מחדש להתקפת העיר ולכיבושה. הם שולחים חיילים ליפו כדי לפרק את האוניות שעגנו בנמל, לפרוק את העצים ולבנות מהם מגדלי מצור, גשרים, סולמות ואיילי ניגוח.
פריצת החומה התרחשה ביום שישי בבוקר, בתאריך 15/6/1099 . הצלבנים נכנסו לעיר וטבחו במוסלמים וביהודים. חלק מהיהודים נכלאו בבית הכנסת ונשרפו שם חיים. עד יום ראשון הושלמה כיבוש העיר שהפכה להיות בירת הצלבנים. לפי התיאור נראה שבית הכנסת היה בקרבת מקום ולכן יש המסיקים שהרובע היהודי היה דווקא בחלק הצפוני של העיר, במקום שכיום נמצא הרובע המוסלמי. המאמינים בסברה זו הם פרופסור גיל ולעומתו פרופסור ברוור טוען שהרובע היהודי היה ונשאר קיים במקומו כפי שהוא כיום. כיום ניתן לראות בחומה את שער הפרחים המכונה גם שער הורדוס, כי כנראה וכאן היה ארמונו של הורדוס (לא ידוע איזה מהם). שמו הערבי של השער הוא באב אל-שעירא שפירושו שער הסהרורים כלומר מכאן תתחיל תחיית המתים. בתקופה הצלבנית השער לא היה בחומה כי החומה היא מאוחרת יותר מהמאה ה – 16. ואילו התקופה הצלבנית היא במאה ה -11.
כנסיית הקבר נקראה על ידי הלנה בשם " כנסיית הצלב הקדוש" , בתקופה הצלבנית הכנסייה כונתה "כנסיית הסבל והתחייה של האדון". מעל שערי הכנסייה היו משקופי אבן שהיו מעוטרים בתבליטי אבן. בשנת 1930 המשקופים הובאו למוזיאון כי חששו מרעידת אדמה שתפיל אותם ולכן החליטו לשמר אותם. אך הבעייה היא ששימרו אותם בחומר משמר ובחומרים כימיקלים שלא רק שלא שמרו עליהם אלא גם פוררו אותם. ולכן המשקופים לא הוחזרו למקומם ועד היום הם נמצאים במוזיאון רוקפלר. בנוסף כנסיית הקבר שייכת להרבה זרמים נוצריים האורתודוכסים, הארמנים והסורים לא מעוניינים בשום סממן קתולי וכולם שומרים על הסטטוס קוו של המקום. גם הסולם הנמצא מעל שערי הכניסה של הכנסייה מהווה עד היום סימן לשמירת הסטטוס-קוו.
הכרכוב המזרחי – הימני = נתן לראות בו עיטורי צמחים, אין סופי, דמויות כאילו לכודות . במרכז יש דמות של קנטאור ודמויות מיתולוגיות אחרות המייצגות את העולם הפאגאני. ישנה דמות עירומה המצביעה על איבר מינה שזה בהחלט לא מתאים לכנסייה. אך כיון שהמטרה היא להדגיש את החטאים של האנשים כמו החטא המיני, החטא הקדמון בגן העדן . ולכן סופם של האנשים האלה הוא- הגיהנום.
לעומת זאת בכרכוב המערבי- השמאלי = נראה תיאורים מחייו של ישוע. ישוע הוא היחידי המופיע עם הילה. הוא האחראי והשולט על הנעשה . ישוע הוא היחידי מחזיק בידיו ספר. ישוע נראה אף מחייה את לזרוס (אלעזר), לידו ניתן לראות את הסרקופאג . בתיאור נוסף נראה החמור שהובא לישוע וקבלת הפנים לה זכה בירושלים , ביקורו מכונה " יום ראשון של התמרים". בתמונה נוספת נראה ישוע עם תלמידיו בסעודה האחרונה, כאשר דמותו של יהודה איש קריות , נראית כשונה במיקומה משאר התלמידים. הסיפורים והתיאורים הלקוחים מהברית החדשה מדגיש את הצדיקים ולכן סופם יהיה בגן העדן. המסר של הכרכובים הללו הוא תיאולוגי ולכן הם נמצאים בכניסה לכנסיית הקבר, כך שכל הנכנס צריך לזכור ולדעת לאיזה צד הוא רוצה להשתייך.
"בכניסה לכנסיית הקבר" ישנם שני שערים, השער המזרחי –הימני נאטם כנראה על ידי צאלח א-דין או מאוחר יותר.
עוד במוזיאון ניתן לראות מימצאים יפים הלקוחים מארמון הישאם ביריחו. הדמויות והעיטורים הם למעשה סטוקו = טיח מכוייר ולכן הם מאוד עדינים. החלקים הובאו ע"י הבריטים. ניתן לראות עיטורים גאומטריים וצמחים המכסים את רוב השטח. כנראה הם היו גם צבועים דבר שהעניק להם יותר יופי וחן. הפנים המופיעים אינם ברמת גימור גבוהה בדומה לאומנות הקלאסית היוונית-רומית אלא סכמטיים . אך בכל זאת זו אומנות מוסלמית יפה. במרכז האולם ניתן לראות כיפה הפוכה ובה שבע דמויות שכל דמות היא כנראה כוכב. בעבר סברו שיש שבעה כוכבי לכת ולכן 7 דמויות. לכל דמות/כוכב יש סמל זכרי או נקבי.

במוזיאון רוקפלר ניתן לראות גם שרידים של קורות עץ של ארזים וברושים, עם כיתוב יווני המתוארכים לתקופה הביזנטית ואולי אף לתקופת בית ראשון כיוון לבנייתו של בית המקדש , שלמה הצטרך לייבא מצור הרבה עצי ארז וברוש.

"שער טנקרד הצלבני".

השער החדש נפרץ במאה ה-19 כדי לשמש מעבר וכניסה לרובע הנוצרי.
"בית חולים סן לואי" – נבנה והכבוד ניתן ללואי ה- 9 , מלך צרפת שהוביל את מסעי הצלב ה-7 וה -8 לעבר ירושלים. הוא בנה מבצרים . הוא לא זכה להגיע לארץ ישראל, ונפטר בתוניסיה בדרכו לארץ ישראל.
בין השנים 1967-1948 נמצא בית החולים בסמוך לגבול שחילק את ירושלים בין ישראל לירדן, שעבר בין בית החולים לחומות העיר העתיקה. סיפור מיוחד התרחש כאשר אחת מהחולות הביטה דרך החלון והפילה את שיניה התותבות לתוך השטח המפורז. רק לאחר תיווכו של האו"ם ומשא ומתן עם הירדנים, הצליחו להיכנס לאזור ולהשיב לחולה את שיניה.

"מגדל טנקרד מול כיכר צה"ל"-

"מגדל טנקרד" – נמצא בפינה הצפונית מערבית של חומת העיר העתיקה, ליד השער החדש. המוסלמים כינו אותו "מגדל גולית", בגלל קרבתו ל"מגדל דוד" וגודלו האדיר של המגדל. נמצא מול בניין העירייה. שני המקומות נמצאים במקום גבוה כאשר ביניהם עובר כביש. כנראה והכביש נסלל על גבי החפיר שהיה כאן בעבר. (בסמוך לכיכר צה"ל)-

"כנסיית הגואל הלוטרנית"-

הכנסייה נבנתה במימונו של הקיסר ווילהלם השני.
ירדנו למרתף שם נתגלו מימצאים מתקופות שונות . על פי הממצאים התברר ששתי השכבות העתיקות ביותר היו מחצבות הן מבית ראשון והן מבית שני. בבית שני נמצאה גם אדמה פורייה. יש הסבורים שכאן היה שער הגן או "שער גינת", או אולי גינת הוורדים של הורדוס המכונה – קיפונוס. ולכן במקום זה הייתה החומה של העיר בתקופתו של ישוע. ואם כך הדבר משמע ישוע נקבר מחוץ לחומות העיר ואף כנסית הקבר ממוקמת מחוץ לחומות.
על השכבה השלישית – נמצאה אדמה פורייה , השכבה מתוארכת לתקופתו של הקיסר הדריאנוס שבנה את העיר "אילייה קפיטולינה" ומקדש לאפרודיטה במאה השניה.
על השכבה הרביעית – כנראה נבנתה כנסיית הקבר הראשונה שהקים הקיסר קונסטנטינוס במאה הרביעית לספירה. בשנת 1910 נבנו שלוש כנסיות במימונו של "ווילהלם השני קיסר גרמניה": כנסיית הגואל הלותרני, כנסיית העלייה לשמים של הגרמנים וכנסיית הדורמציון – הקתולית. הליכה לחצר הפנימית של הכנסייה = קלוייסטר. חלק מהקלוייסטר בכנסייה זו שייך לתקופה הצלבנית. חלק מהשער המקורי מהמאה ה 12 ,נשמר עד עצם היום הזה . הקלוייסטר אופיני לאירופה, נמצאו בו מימצאים ששולבו עד לבלי הכר בבנייה מהמאה ה 18. יש מקומות שקשה להבחין בין סוגי הבנייות השונות. שתי הקומות הן מהתקופה הצלבנית. בכנסיה יש מספר מוקדים והם: הכנסייה, החפירות הארכיאולוגיות, המנזר הצלבני מימי הביניים כולל הקלוייסטר ומגדל הפעמונים שהוא מקום טוב ומתאים לתצפית של קבוצה קטנה.
צריך לזכור שבתקופה הצלבנית המקום של כנסיית הקבר היה מאוד אטרקטיבי ולכן בסמוך נבנו עוד כנסייות. שתיים מהן על שם מרייה הקדושה: סנטה מרייה מיורה= מול כנסיית הקבר. וסנטה מרייה לטינה = שייכת לאיטלקים הקתולים. הכנסייה הוקמה על ידי נוצרים איטלקיים.
יציאה לשער הצדדי הסגור של כנסיית מריה לטינה. בשער ניתן להבחין בשני צבעים של אבן, ולכן האבן הבהירה איננה מקורית אלא שיחזור שנעשה.. עליו ניתן לראות את הכריסטוגרם הבנוי משתי אותיות יווניות איקס ו- רו. זהו סמל נוצרי קדום וקודם לצלב. משמעות המילה כריסטוס = משיח. בנוסף ניתן לראות את שתי האותיות היווניות האחת הראשונה =אלפא והאות אומגה = האחרונה, כלומר ישוע הוא ההתחלה והסוף ובקיצור הכול. בקשת המקיפה את העיטורים ניתן לראות דמויות לידן כתובים שמות חודשי השנה וכנראה זה שימש את האנשים כלוח שנה במאה ה 12.

"הכניסה הצדדית של כנסיית הגואל הלוטרני".

ליד המתחם היה שוק הנקרא "שוק אבטימוס" על שם המייסד. זהו שוק מודרני שבמקום זה עמד, לפני התקופה הצלבנית וגם אחריה, בית חולים שנוסד במאה ה-9 לספירה (בזמן שלטון בית עבאס). במקום סחרו במיוחד הסוחרים האיטלקיים.
מקום זה מכונה גם "מתחם המוריסטן",זהו מתחם צלבני שכלל כנסייה על שם יוחנן הקדוש המטביל ובית חולים לעולי הרגל. מקור השם מוריסטן הוא במילה פרסית "בימריסטן" ששובשה והפכה למילה מוריסטן שפירושה בית חולים. כאן הוקם בית חולים ע"י "נזירי יוחנן הקדוש" או "האבירים העניים של ישוע", שמאוחר יותר נקראו טמפלרים. כאן למעשה הוקם המסדר הצלבני הראשון בשנת 1119.
מאוחר יותר קמה קבוצה שהתרחקה מהטמפלרים, הם כתבו רגולא חדשה, (תקנון חדש). והקימו את המסדר ההוספיטלרי של סנט ג'והן. הליכה לכנסיית הקבר:

הכנסייה נקראה "כנסיית הקבר הקדוש" או "כנסיית הצלב הקדוש".
את כנסיית הקבר בנה והקים קונסטנטינוס ואימו הלנה. המבנה היה אורכי , בכיוון מזרח-מערב. הכניסה הייתה ממזרח. בסמוך לכניסה היה האטריום החיצוני שהיה חדר עם עמודים ללא גג. מהאטריום הייתה הבזיליקה שמכונה גם מרטיריום= מקום העדות =מקום הסבל של ישוע. מרטיר= עד של אמונה . באיסלאם= שהיד. בהמשך, הגעת לאטריום פנימי וממנו לרוטנדה שזהו למעשה המקום בו ישוע קבור.

"מוזיאון רוקפלר".

המוזיאון שייך למוזיאון ישראל. הוא נמצא ליד שער שכם. לכאן מגיעות הרבה קבוצות מחו"ל כיוון שנשתמרו בו מימצאים עתיקים מאוד שהובאו לכאן בימי המנדט הבריטי.
בין המימצאים – קברים עתיקים, כדים , שאר המגילות הגנוזות ש 7 מהן נמצאות בהיכל הספר, גופת האדם מהתרבות הנטופית שהתגלה במערות האדם הקדמון . בעיקר החשיבות לעולם הנוצרי הם 2 המשקופים /הכרכובים שהיו על שערי כנסיית הקבר. המוזיאון היה צריך להיבנות בקהיר אך עקב חילוקי דיעות הוקם לבסוף בארץ.
האדריכל שבנה את המוזיאון ואת ארמון הנציב היה הריסון. הבריטים ראו את עצמם בא"י כממשיכי הצלבנים ולכן כל מימצא שמצאו שמרו עליו מאוד. המוזיאון נבנה בדומה למבצר צלבני, דהיינו מגדל מתומן, חצר מרכזית ואגפים מסביב. המוזיאון נפתח בשנת 1938. הוא לא נחנך , כי ערב טקס החנוכה של המוזיאון , נרצח הארכיאולוג הראשי שחקר, שנקרא לסלי סטרקי. ( חפר וגילה את המימצאים בתל לכיש).

חלק מהקלוייסטר בכנסייה זו שייך לתקופה הצלבנית. חלק מהשער המקורי מהמאה ה 12 ,נשמר עד עצם היום הזה . הקלוייסטר אופיני לאירופה, נמצאו בו מימצאים ששולבו עד לבלי הכר בבנייה מהמאה ה 18. יש מקומות שקשה להבחין בין סוגי הבנייות השונות. שתי הקומות הן מהתקופה הצלבנית. בכנסיה יש מספר מוקדים והם: הכנסייה, החפירות הארכיאולוגיות, המנזר הצלבני מימי הביניים כולל הקלוייסטר ומגדל הפעמונים שהוא מקום טוב ומתאים לתצפית של קבוצה קטנה.צריך לזכור שבתקופה הצלבנית המקום של כנסיית הקבר היה מאוד אטרקטיבי ולכן בסמוך נבנו עוד כנסייות. שתיים מהן על שם מרייה הקדושה: סנטה מרייה מיורה= מול כנסיית הקבר. וסנטה מרייה לטינה = שייכת לאיטלקים הקתולים.הכנסייה הוקמה על ידי נוצרים איטלקיים.
יציאה לשער הצדדי הסגור של כנסיית מרייה לטינה. בשער ניתן להבחין בשני צבעים של אבן, ולכן האבן הבהירה איננה מקורית אלא שיחזור שנעשה.. עליו ניתן לראות את הכריסטוגרם הבנוי משתי אותיות יווניות איקס ו- רו. זהו סמל נוצרי קדום וקודם לצלב. משמעות המילה כריסטוס = משיח. בנוסף ניתן לראות את שתי האותיות היווניות האחת הראשונה =אלפא והאות אומגה = האחרונה, כלומר ישוע הוא ההתחלה והסוף ובקיצור הכול. בקשת המקיפה את העיטורים ניתן לראות דמויות לידן כתובים שמות חודשי השנה וכנראה זה שימש את האנשים כלוח שנה במאה ה -12.

"הכניסה הצדדית של כנסיית הגואל הלוטרני".

ליד המתחם היה שוק הנקרא "שוק אבטימוס" על שם המייסד. זהו שוק מודרני שבמקום זה עמד, לפני התקופה הצלבנית וגם אחריה, בית חולים שנוסד במאה ה-9 לספירה (בזמן שלטון בית עבאס). במקום סחרו במיוחד הסוחרים האיטלקיים.
מקום זה מכונה גם "מתחם המוריסטן",זהו מתחם צלבני שכלל כנסייה ע"ש יוחנן הקדוש המטביל ובית חולים לעולי הרגל. מקור השם מוריסטן הוא במילה פרסית "בימריסטן" ששובשה והפכה למילה מוריסטן שפירושה בית חולים. כאן הוקם בית חולים ע"י "נזירי יוחנן הקדוש" או "האבירים העניים של ישוע", שמאוחר יותר נקראו טמפלרים. כאן למעשה הוקם המסדר הצלבני הראשון בשנת 1119.
מאוחר יותר קמה קבוצה שהתרחקה מהטמפלרים, הם כתבו רגולא חדשה, (תקנון חדש). והקימו את המסדר ההוספיטלרי.(סדר האבירים של בית החולים סנט ג'ון מירושלים).
כנסיית הקבר – הכנסייה נקראה "כנסיית הקבר הקדוש" או "כנסיית הצלב הקדוש".
את כנסיית הקבר בנה והקים קונסטנטינוס ואימו הלנה. המבנה היה אורכי , בכיוון מזרח-מערב. הכניסה הייתה ממזרח. בסמוך לכניסה היה האטריום החיצוני שהיה חדר עם עמודים ללא גג. מהאטריום הייתה הבזיליקה שמכונה גם מרטיריום= מקום העדות =מקום הסבל של ישוע. מרטיר= עד של אמונה . באיסלאם= שהיד. בהמשך, הגעת לאטריום פנימי וממנו לרוטנדה שזהו למעשה המקום בו ישוע נצלב ובו נקבר. כיום הוא מכונה אנסטנזיס – מקום התחייה. מאוחר יותר כל הכנסייה קיבלה את השם הזה. כלומר היו מספר מבני – כנסייה שקירו אותם בגג משותף אחד. החצר נקראה הגן הקדוש של האטריום הפנימי, הכנסייה נחנכה בשנת 325 על ידי קונסטנטינוס.

בשנת 1099 הכנסייה נהרסה על ידי אלחכים ביאמר אללה, לדבריו על פי צו האלוהים. (מיסד הדת הדרוזית).
כאשר הצלבנים משפצים ובונים את הכנסייה , היא נבנית קטנה יותר מהכנסייה שבנה קונסטנטינוס,. כלומר-הקטנת אורכה , ולכן הגן קורה והפך להיות אולם תפילה קטן כללי הנקרא "קתוליקון". כמו כן כיון שאי אפשר היה בתקופה זו להכנס מהמזרח כפי שהיה נהוג בעבר, הצלבנים פתחו את פתח הכניסה בצד הדרומי כפי שהוא היום.
צריך לזכור שהצלבנים עושים 3 דברים בכנסייה:
1. יוצרים גג אחד משותף לכלל המבנים.
2. מקימים את מגדל הפעמונים במקום שהייתה הכניסה.
3. מעטרים את הכניסה ויוצרים את השערים והחלונות.
את מבנה הכנסייה מקיף מסדרון פנימי ,המשמש כמעבר מבלי להפריע לתפילות המתקיימות בכנסייה. המסדרון נקרא" אמבולטוריום" (=מקום לטייל מסביב).
גם סביב התיאטרון ישנו גם מקום לטייל הנקרא- "אמבורליקום". גם המילה אמבולנס לקוחה מהפירוש המטייל לטיפול. הליכה לקפלת האדם הראשון- שם היו קבריהם של המלכים הצלבנים. (המלכה מליסנדה קבורה בכנסיית קבר מרים. ). כמו כן ניתן לראות עמודים עם כותרות בצורת סל המתוארכות לימיו של קונסטנטינוס מונומוכוס במאה ה-11. כיון שהיה בעבר גג קטן רק למבנה , העמודים החזיקו את הגג. אך לאחר שצרפו עוד מבנים והגדילו את הגג היה צורך בתוספת של עמודים לתמיכת הגג ולכן ניתן לראות עמודים נוספים ואומנות. לסיכום העמודים והאומנות מעידות שהיו כאן 2 תקופות שונות.
בשנת 1808 פרצה בכנסייה שריפה גדולה ולכן העבירו את הקברים. כיום אין שום שריד לקברים הצלבניים כי לא מעוניינים בשום סממן קתולי או אורתודוכסי.
על פי עידויות ותיאורים של צליינים רבים ,פה היו קבורים בולדווין ה-5, גי דה -ליזיניאן ועוד. על קבריהם היה כיתוב המפאר את שמם ואף מדמה אותם ליהודה המכבי או ליהושע כובש ישראל. על רצפת הכנסייה ניתן לראות לוחות עץ- שחלקם מכסים את הקברים או חללים תת קרקעיים, ואחרים מכסים את בורות המים.

"השער של כנסיית הקבר".

ניתן לראות על השער עיטורי עלים הלקוחים מאומנותה של פרובנס הצרפתית, בקשת ניתן לראות "כריות"= מוטיב הלקוח מהאומנות הפאטימית במצרים-הקשת היא מחודדת, שידוע שאין זה חידוש, כי כבר המוסלמים השתמשו בקשת כזו. וגם הקשתות ניתנות לראותן ברמלה בבריכת הקשתות המתוארכת לשנת 789 לספירה. על הכרכוב ניתן לראות מוטיב ביזנטי הקרוי "ביצים ורומחים" שכנראה פורק ממבנה ביזנטי והועבר לכאן בשימוש משני.
לסיכום ניתן לומר שהחזית של הכנסייה היא צלבנית כי הם המציאו את הסגנון האקלקטי. זהו סגנון מיוחד המייצר הוויה חדשה והרמוניה מדברים שכבר היו בשימוש.

***************************************************************************************************************

מדריך טיולים בירושלים וסיורים לקבוצות בעיר הקודש ירושלים עם אפי נחמיאס

סיורים בירושלים "סיורי סליחות", סיורים רומנטיים, סיורי טעימות במחניודה, סיורים בשכונות נחלאות, אבן ישראל, מאה שערים ושכונת הבוכרים, מגרש הרוסים והמתחם הצרפתי בנוטרדם ובית החולים הצרפתי, ממילא ומחנה ישראל, היציאה מן החומות במשכנות שאננים ונחלת שבעה, סיור במושבה הגרמנית וטלבייה, ברחביה ורחוב יפו, המושבה היוונית וארמון הנציב, בעין כרם.

לקריאה נוספת באתרים נוספים של אפי נחמיאס www.toursguides.com    www.efitours.co.il