"הקו העירוני של ירושלים" – קו הגבול בין ישראל לירדן.

"מדריך טיולים בקו העירוני בירושלים מארמון הנציב ויער השלום אבו תור ועד מעבר מנדלבאום וגבעת התחמושת".

"הקו העירוני ליד ומול מעבר מנדלבאום", טיול במתחם הצרפתי בין הנוטרדאם לבית החולים הצרפתי, סיור במוזיאון הרכבל והר ציון – תצפית ארמון הנציב.

בשנת 1882 הקים המסדר ההוספילטורי ממלטה את המוריסטן. הנוצרים רצו לחדש את
מסדר אבירי מלטה ורצו אישור לבנות בית חולים בירושלים . הסולטנים הטורקיים הסכימו בגלל שמחלת העיניים הייתה מאוד נפוצה בתקופה זו. לאחר שבנו ראו שהמקום קטן מדי מלהכיל את כל המטופלים (כ 900 טיפולים בשנה). ולכן השמישו גם חלק מהכנסייה הסקוטית הקרויה על שם סנט ג'והן (סנט יוחנן) . בין הכנסייה לבית החולים היה מעבר תת קרקעי. המנזר היה פעיל בתקופה העותומאנית ובזמן הצורך
הפך לבסיס צבאי. הבריטים בשנת 1923 שיפצו וגם השתמשו בו כבסיס צבאי. כאשר הבריטים עזבו, ב-18 במאי 1948 השתלטו על פסגת הר ציון כוחות מחטיבת הראל של הפלמ"ח, במסגרת ניסיון להגיע אל הרובע היהודי . בלילה שלאחריו פרצו לוחמי הפלמ"ח אל העיר העתיקה דרך שער ציון. אולם, בסופו של דבר נפל הרובע היהודי ב-28 במאי בידי הלגיון. אזור הר ציון שמחוץ לחומות נשאר בידיים ישראליות אך ההגעה אליו הייתה קשה. הקשר בין הכוחות שבהר לבין יתר חלקי העיר היה באמצעות מנהרה צרה, מקורה באופן חלקי, שנחצבה במורד ההר ובמורד גיא בן הינום. המנהרה אפשרה העברת אספקה והוצאת פצועים מן ההר אולם המעבר בה היה איטי ביותר וקשה בשל רדידותה של המנהרה ונמשך שעות רבות. בדצמבר 1948 יושמה תוכניתו של אוריאל חפץ , להקמת רכבל שיקשר בין מבנה מלון הר ציון ממערב והין הר ציון ממזרח. משני צידי "דרך אבשלום" הותקן כבל הפלדה.

 "בין שנת 1948 לשנת – 1967 בגבעת התחמושת והקו העירוני".

"סיור בגבעת התחמושת" – טיול סיור בבית תורג'מן  שאורכו כ-200 מטרים

הכבל רכבל חיבר בין מוצב שנמצא על ההר לבין בניין בית החולים סנט ג'ון (מלון הר ציון
של ימינו). הכבל לא היה מתוח, וגובהו מעל גיא בן הינום הגיע לגובה מרבי של 50 מטרים.
כבל זה היה מסוגל לשאת בקרוניתו משקל כולל של 250 ק"ג, "משך נסיעת הקרונית לאורך הכבל מצד אל צד היה כשתי דקות". הרכבל הופעל על ידי שלושה חיילים בכל עמדה, אשר הפעילו את גלגלי הרכבת. במשך שעות היום הורד הכבל לתחתית הגיא ובכך הוסתר מחיילי "הליגיון הערבי","הלגיון הערבי" שעמדותיהם היו על חומת העיר העתיקה.
"הרכבל" מהר ציון בירושלים שימש באופן סדיר כחצי שנה, עד החתימה על הסכמי שביתת הנשק. לאחר מכן היווה הרכבל סוד צבאי. ונותר שמיש עד מלחמת ששת הימים, עת התייתר עם איחוד שני חלקי העיר..
דבר קיומו של הרכבל נותר בסוד מפני הציבור עד שנת 1972, ואז הוחלט להנציחו.
לצורך כך אומץ החדר ממנו נשלחה הקרונית במלון הר ציון ובו מוצגים הקרונית, מתקן
הגלגלת שהסיעה את הקרונית, וכן תצלומים ומסמכים הנוגעים להקמת הרכבל ולתפעולו.

בשנת 1964 האפיפיור פאולוס ה – 6 הגיע להר ציון לבקר בחדר הסעודה האחרונה ולכבודו
סללו את כביש האפיפיור עד לחצר האולם ובנו רחבת חנייה גדולה. תוך כדי העבודות
התדרדרו רגבי אדמה והירדנים הזעיקו את האו"ם על הפרת ההסכם.

סיור מודרך בקו הגבול של ירושלים הוא "הקו העירוני מארמון הנציב וטיילת ארמון הנציב דרך יער השלום לאבו תור(גבעת חנניה) הר ציון ומוזיאון הרכבל, עמדת בית תורג'מן, גבעת התחמושת והר הצופים.

"סיור בגבעת התחמושת בירושלים"-

כינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב קשה במלחמת ששת הימים.
מתחם גבעת התחמושת הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות השלושים של  כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים שעמד סמוך למקום. על גבעה בגובה 797 מטרים מעל פני הים שהיא שלוחה של הר הצופים מכיוון צפון מערב הוקמה גבעת התחמושת הבריטית. לאחר מלחמת לאחר מלחמת העצמאות נותר המתחם בשליטת ירדן, עד לכיבושו במלחמת ששת הימים, בלילה שבין 5 ביוני ל-6 ביוני.
כיום נמצא על שרידי המוצב אתר הנצחה ממלכתי. האתר הוקם ביוזמת ההוריםהשכולים. לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר החלו עבודות להכשרת הגבעות החשופות שבצפון-מזרח ירושלים שעד המלחמה היו שטח הפקר להקמת שכונות מגורים ב 1975 

"בגבעת התחמושת" נחנך אתר ההנצחה, שבו נשמר חלק מהמוצב שהיה במקום, והוקם בו מוזיאון להנצחת הלוחמים. על קיר "המוזיאון  גבעת התחמושת" חקוקים שמות 182 הנופלים "במערכה על ירושלים" ובמלחמת ששת הימים. במקום נטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים בקרב על ירושלים. חלק מן המוצב שנהרס.אך חלקיו המרכזיים והמערביים נותרו כשהיו בעת הלחימה. בשנת 1990 הוכר האתרכאתר ממלכתי. מקומו המרכזי של שדה הקרב גבעת התחמושת במיתוס
הגבורה בישראל, והקשר הישיר שיש לו למערכה על ירושלים, הפכו את אתר ההנצחה
לנקודת מוקד טקסית בעלת משמעות לאומית. במקום ננעל מדי שנה ביום ירושלים טקס

הזיכרון הממלכתי המרכזי במלחמת ששת הימים.

"בגבעת התחמושת ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים בקרב ירושלים". חלק מן ממוצב גבעת התחמושת הבריטי ירדני נהרס, אך חלקיו המרכזיים והמערביים נותרו כשהיו.
בשנת 1990 הוכר האתר כאתר הנצחה ממלכתי. מקומו המרכזי של שדה הקרב גבעת התחמושת במיתוס הגבורה בישראל והקשר הישיר שיש לו למערכה על ירושלים. הפכו את אתר ההנצחה לנקודת מוקד טקסית בעלת משמעות לאומית. לנקודת מוקד טקסית בעלת משמעות לאומית. במקום נערך מדי שנה ביום ירושלים טקס הזיכרון הממלכתי המרכזי, באתר ההנצחה מוצבים זחל"מ הפיקוד של מוטה גור, טנק השרמן של הפלוגה הירושלמית וג'יפ התול"ר של מגיני הר הצופים.

"הקרב בגבעת התחמושת בירושלים".-

"רקעי על גבעת התחמושת והקו העירוני"– ביום הראשון למלחמת 6 הימים אירעו כמה אירועים:

1. משעות כלל הבוקר החל הלגיון הירדני להפגיז את העיר ירושלים לכל אורך הקו העירוני .
2 . בשעות הצהריים התברר שהצבא המצרי איבד את חיל האוויר שלו , ועל הקרקע הצליחו
כוחות צ.ה.ל להביס את הצבא המצרי באזור רפיח ועזה .
3. חטיבת הצנחנים 55 (מילואים ) , נערכה בשעות אלה באזור גבעת ברנר, לצניחה בחולות אל עריש. כאשר התברר במטכ"ל שהיעדים נכבשו ואין צורך בחטיבה 55 הוחלט לשלוח את חטיבה 55 לירושלים לעזור לחטיבה 16 (החטיבה הירושלמית ) . מפקד פיקוד המרכז היה
עוזי נרקיס , מפקד חטיבה 55 היה מוטה גור . בנוהל מזורז הופסקה ההתארגנות לצניחה
ושלושת גדודי החטיבה עלו בזה אחר זה לירושלים באוטובוסים עמוסים לעייפה בציוד
וחיילים . החטיבה החלה להיכנס לירושלים בשעות אחר הצהריים המאוחרות לקראת חשיכה שטח ההתארגנות היה בשכונת בית הכרם , שם התקבלו הצנחנים בחום רב , ורבים התקשרו למשפחותיהם . (לעתים שיחה אחרונה) . בינתיים במטה החטיבה החלו להתארגן לפריצה לירושלים . היעד הראשון להגעה היה הר הצופים , מכיוון שהיה חשש כבד שהירדנים ינסוכבוש אותו . (בהר הצופים היו פחות מ 100 חיילים ועוד כמה אזרחים ). על גדוד 66 בפיקודו של יוסי יפה הוטל לפרוץ את הקו העירוני בגזרת בית הספר לשוטרים של יוסי יפה הוטל לפרוץ את הקו העירוני בגזרת בית הספר לשוטרים בצפון העיר כמה מאות מבתי פאג"י ברחוב שמואל הנביא, שעת הפריצה נקבעה ל 03:00
בגלל קוצר הזמן בתארגנות הוחלט לדחות לשעה 02:30 – מפקדי הפלוגות קבלו תדריך מהיר והחיילים קבלו תדריך מהיר מאד לאור פנס ובמפות לא ברורות . רוב החיילים לא ידעו מה בדיוק תוכנית
הקרב ומה עומד בפניהם. ההגעה לשכונת סנהדריה הייתה באוטובוסים ומשם בהליכה
רגלית לעבר בתי פאג"י. בשעה 02.30 החלה פריצת הגדרות לכיוון בית הספר לשוטרים תו
תוך סיוע ארטילרי על בנין המשטרה וגבעת התחמוש . כבר בשלב זה החלו אנשים להפגע .
פלוגה ב' החלה לטהר את התעלה בצד המערבי של המשטרה , ובקרב קשה עם נפגעים
רבים התקדמה לכיוון גבעת התחמושת . בעקבותיה נעה פלוגה ג שעליה הוטל לכבוש את
המוצב . בערך בשעה 03.00 החלה הכניסה לגבעת התחמושת . תוך כדי ירי וחושך תעו
המחלקות בדרכן . המחלקה שהייתה אמורה להיכנס לתעלה העיקרית – המערבית (מחלקה 3 של יורם אלישיב), פספסה אותה ונכנסה לתעלה המרכזית ואחריה מחלקה 1 של דני יצחקי לאותה תעלה נכנס גם צביקה מגן עם כיתת המא"ג.
אל התעלה המזרחית נכנסה מחלקה 2 של יוחנן מילר..אזור הכניסה הנחות של יורם אלישיב לתעלה המרכזית נקרא משולש האשמכיוון שכאן נורתה על החיילים אש תופת וכמה מהם נהרגו . מכאן ואילך במשך 3 שעותהתרחש קרב עיקש בחוליות קטנות תוך ירי מטווח קצר והשלכת רימונים בתוך התעלותהסבוכות . הירדנים לחמו בעקשנות וניצלו את מבנה המוצב כדי לעצור את הלוחמים . כברבהתחלה נפגעו מפקדי מחלקות (שהלכו ראשונים) ואחריהם חיילים שהחליפו אותם לוחמים נפלו הרוגים ופצועים בתעלות וכדי להתקדם היה צורך לעתים לפנות אותם.

אזור הכניסה הנחות של יורם אלישיב לתעלה המרכזית נקרא משולש האש
מכיוון שכאן נורתה על החיילים אש תופת וכמה מהם נהרגו . מכאן ואילך במשך 3 שעות
התרחש קרב עיקש בחוליות קטנות תוך ירי מטווח קצר והשלכת רימונים בתוך התעלות
הסבוכות . הירדנים לחמו בעקשנות וניצלו את מבנה המוצב כדי לעצור את הלוחמים . כבר
בהתחלה נפגעו מפקדי מחלקות (שהלכו ראשונים) ואחריהם חיילים שהחליפו אותם . לוחמי
לוחמים נפלו הרוגים ופצועים בתעלות וכדי להתקדם היה צורך לעתים לפנות אותם. שעת
הזריחה המוקדמת 04.00 חשפה את החיילים לירי הירדני וכך נגבה מחיר כבד . בשלב מסוים הבין המג"ד שפלוגה גמתקשה להתמודד לבדה בכיבוש המוצב ושלח לעזרתה את פלוגה בשהייתה כבר בהרכב חסר , לעזרה . פלוגה ב נכנסה לתעלה המערבית הארוכה והמבוצרת וגם כאן נפגעו חיילים רבים. לקראת בוקר הגיעו מספר חיילים לבונקר הגדול (מוזכר בשיר גבעת התחמושת) ותוך גלוי אומץ לב פיצצו אותו. (יהודה קנדל , יקי חץ , דוד שלום ) .
הקרב הסתיים בשעה 06.30 בבוקר בסיוע אחרון של טנקים . .בקרב בגבעת התחמושת עצ
עצמה נהרגו 24 חיילים ועוד 13 בפריצה לבית הספר לשוטרים . סה"כ 37 חללים . (מספר החללים בגבעת התחמושת לא סגור לגמרי , תלוי אם מחשיבים את התעלה של בית הספר לשוטרים. ) על ומץ לב בקרב ניתנו 15 עיטורים . (גבורה, העוז, מופת)
מספר החללים של חטיבה 55 של הצנחנים היה 98 בקרבות בגבעת התחמושת עד כיבוש הר הבית  ולאחר כיבוש גבכת התחמושת ובית הספר לשוטרים.
בגלל כמות הנפגעים הרבים בגבעת התחמושת נמתחה ביקורת מצד לוחמים וחוקרים על עוזי נרקיס שהיה אלוף פיקוד המרכז  ועל מוטה גור מח"ט חטיבה 55 – יהי זכרם ברוך.

מפת הקרב- מקרא:

1-פלוגה ג נכנסת לגבעה דרך התעלה המרכזית
2-מלמודי מסתער על משולש האש, נהרג עם כל חייליו, 3- פלוגה  מתפצלת: דדי המ"פ מפקד הפלוגה פונה ימינה לתעלה ההיקפית המזרחית, מחלקת יורם ממשיכה למרכז הגבעה.4-מילר בראש כוח מפלוגה ג; נתקל באש מבית הטלוויזיה, רוב אנשיו נפגעים וההתקדמות נבלמת 5-יורם כובש את מרכז הגבעה. 6-מחלקה מפלוגה בפיקוד עופר מצטרפת לקרב, חוברת לכוח מילר בתעלה המזרחית וממשיכה להתקדם. 7-יורם נהרג. צביקה נוטל את הפיקוד וחובר למילר ועופר בתעלה המזרחית.
8-המ"פ מזעיק את פלוגה  בפיקוד דודיק. פלוגה ב', נכנסת מכיוון בית הספר לשוטרים
9-המ"מ יואב מסתער על משולש האש ומצליח לשתק אותו. נהרג בהסתערות האחרונה
10-סמפ (סגן מפקד פלוגה) ב' ניר, מתקדם בתעלה המערבית. שולח את איתן נאוה לחפות מחוץ לתעלה עד לנפילת איתן סמוך לצומת הפצועים.
11-הבונקר הגדול- הכוחות השונים חוברים. פיצוץ הבונקר הגדול וסיום הקרב.

"טיול וסיור מודרך בקו הגבול של ירושלים" – "הקו העירוני מארמון הנציב  שטח ההפקר וטיילת ארמון הנציב ביער השלום לאבו תור(היא גבעת חנניה) הר ציון ומוזיאון הרכבל, מוצב בית תורג'מן, גבעת התחמושת והר הצופים.

.