"סיור מודרך בבקעת הנדיב בין בנימינה לזיכרון יעקב".

"מדריך טיולים וסיורים בזכרון יעקב מבית הקברות דרך שער ישי ומדרחוב דרך היין עד בית הפקידות ומוזיאון העליה הראשונה ובית הכנסת אוהל יעקב".

סיורים מודרכים בשוני ובזכרון יעקב לקבוצות:

בתקופה הביזנטית ירדה שוני מגדולתה משחקי המים היו אסורים,ה תאטרון נהרס ובמקומו הוקמו מתקני תעשייה –בתי בד. בתוך המבנה שבין התיאטרון לבריכה הוקם מוזיאון המכיל את כל מה שנמצא במקום.
מצוי שם פסל נפטון, מטבעות, כלים לבשמים כדים..כלי לאיסוף דמעות. מקטרות, נרות שמן,תכשיטים, אבזמי ברונזה, סמל הלגיון הרומי העשירי פרטנזיס, קערות, קנקנים, תבלינים ובראשם מלח.

בתקופה הצלבנית שימש המבנה של שוני כמבצרון לשליטה, בשלהי התקופה העותמנית שוני בבעלות סאלים חורי ובו היו מחסנים רבים. חברת יק"א רכשה ב1912\3 את שוני כחלק מאדמות אום אל עלק מסאלים חורי, בשנת 1914 התיישבו במבנה הגדעונים צעירי זכרון יעקב. במבנה ישבו מאוחר יותר קבוצות פועלים שעסקו בסלילת הכביש משוני לזכרון וחדרה,  בשנת 1919 יושב כאן גרעין המיועד לבנימינה. בני מושבות ויוצאי הגדודים העבריים. בין השנים 1922-1925 המבנה משמש להכשרה חקלאית, המבנה משמש את אנשי האצל כבסיס מבצעי – "מכאן משוני יצאו לפריצת כלא עכו". המקום נשאר מוזנח עד 1986 אז קק"ל החלה בשיקום המקום, בפארק הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי כלא עכו, המקום לא נושא קברים אלא רק מצבות, המקום בנוי לפי ההירכייה צבאית. בחלק הגבוה מצוי קברו של דוד רזיאל מפקד האצל ומתחתיו כמו במסדר שורות המצבות של לוחמיו ואנדרטה של מגן דוד שבור.

"סיור בגן המייסדים בזכרון יעקב":

לפני כ-150 שנים אין כלום ולא היה כאן שום דבר מלבד ביצות ובמרחב(ביצות וחוליות), כאשר מצבה הכלכלי של זיכרון יעקב בכי רע הם מבקשים כי הברון יקח אותם תחת חסותו.
פקידי הברון מחליטים לבנות את המושבה מהיסוד לא על בסיס הכפר זמרין, הם מחליטים שלמושבה יהיה רחוב אחד מרכזי ומאחוריו החצרות ובמקום זה היה הגורן, רבקה כרמי בשנות ה-70 מעצבת את המקום כפי שהוא היום. על הקיר בכניסה לגן שמות משפחות המייסדים ועיטורי בתים והגידולים שגודלו=ענבים, חיטה, דמויות מפוסלות של נשים גברים וילדים. בית הקברות פעיל עד היום והחלקה התחתונה ביותר היא הוותיקה ביותר, בחלקה התחתונה קבורים ילדי המושבה – אין משפחה של אבדה לפחות ילד אחד בבית הקברות של זכרון יעקב. בסמוך לחלקת הילדים קברי חללי צה"ל מהמושבה ילדים לצד ילדים. במצבות עליהן ישנו סמל של לפיד פירושו מהאבות המייסדים. ישנו כיתוב "אלמוני" או לא כתוב מאומה. בחלקה קבורים האבות המייסדים ובוכם שרה אהרונסון, דוד רמז, הלל יפה.
בתוך בית הקברות שתי חלקות קברים המוקפים בגדר = קבר שרה ולנגה – זהו פתרון ייחודי למושבה לקבור בקבר ישראל מתאבדים עם סורג הסובב את הקברים. מיקומו של בית הקברות מחוץ לרחוב המייסדים מה שמצביע על גבולות המושבה לכשהוקמה, בית הקברות ימצא תמיד מחוץ לישוב.

"סיור טיול ברחוב המייסדים בזכרון יעקב".

"רחוב המייסדים המרכזי של המושבה זיכרון יעקב דאז וגם של ימינו", פקידי הברון הלוקחים תחת חסותם את המושבה בונים רחוב מרכזי רחב שבגבו חצרות האיכרים- הרחוב הוא מצפון לדרום –הרחוב הניצב רחוב הנדיב ממזרח למערב
ברחוב המייסדים נעשה שימור לבתים –מצויינים שמות המשפחה הידועות על הבתים וכן מספריהם, רחוב המייסדים מתחיל מאזור בית הקברות ועד רחוב הנדיב החוצה אותו, לאורך הרחוב נמצאים אתרים ובתים חשובים- בית אהרונסון, בריכת בנימין, בית הכנסת.

"סיור בבית אהרונסון זכרון יעקב":

בבית זה גרה האצולה של המושבה משפחת אהרונסון מזכרון יעקב הבית הינו אחוזה הכוללת מספר מבנים, מכאן פעלה המחתרת וזהו בסיסה בזכרון יעקב. המקום משמש היום כמוזיאון לשימור שמה ופועלה של ניל"י – "נצח ישראל לא ישקר". במוזיאון ניתן לצפות בסרטון על פעילות ניל"י וניתן לראות את הרהיטים, הביגוד, ועוד. ניתן לראות את חדר הספרייה של אהרון אהרונסון והמקלחת בו התאבדה שרה אהרונסון. חשוב להזמין סיור מראש לקבוצה וליהנות ממרחבי בית אהרונסון.

"סיורים בבריכת בנימין זכרון יעקב".

בריכת בנימין נבנתה על ידי הברון הנדיב והוקמה ב1891 בזכרון יעקב החדשה.
בריכה זו מולאה במים עי משאבות מודרניות שהזרימו מים ממעיינות ליד פארדיס.
המים מהבריכה הוזרמו בצנורות לברזיות הציבוריות ולברכות הנוי במרכז המושבה.
עד אז היו צריכים להעלות מים מהמעיינות שלמטה בדליים עי חמורים. מפעל מים זה הוא הראשון שהשתמש בהישגי הטכנולוגיה כדי להעביר נמים למרומי ההר. בריכה זו מציינת עידן טכנולוגי חדש בארץ.

"בית הפקידות בזכרון יעקב":

כאן ברחוב הנדיב  בזכרון יעקב מקימים פקידי הברון אדמונד דה רוטשילד את לשכתם- לפי תאורי אנשי המושבה המקום נבנה כארמון כדי לתת רווחה מיוחדת לפקידים. היה קיים מתח מתמיד בין הפקידים של הברון  לאיכרי המושבה, הפקידים היו ממערב אירופה(ויוצאי מרוקו שלמדו בצרפת) והביטו בזלזול למזרחיים האירופאיים וכך גם התייחסו אליהם, הברון אדמונד דה רוטשילד מקשיב לתלונות אנשי זכרון יעקב ומפטר חלק מהם, הפקידות הייתה בדרך כלל קבועה בכל מושבה ומושבה. בתקופת השיא היו כאן כ-40 פקידים בשפל שניים שלושה פקידים, במשך שנים היה המבנה נטוש, טד אריסון תרם סף לשיפוצו . הוריו של טד אריסון היו ממייסדי זכרון, בבית הפקידות של זיכרון יעקב הוקמה הסתדרות המורים ובהמשך המבנה שמש כבית ספר ובשלב מאוחר יותר הפך למוזיאון העליה הראשונה. בכל קומה סיפור מתוסרט של שלבים בכיבוש המקום תוך מצגת פרטים משלימים – מפות, תמונות, כלי עבודה לבוש ועוד…

"אחוזת לנגה זכרון יעקב":

אחוזת לנגה היא בית אחוזה הממוקמת במרכז זכרון ברחוב הברושים על גבעה נישאה ומבודדת באותם הימים ובחלקה צופה על הים התיכון ממערב, האחוזה נבנתה על ידי הזוג ניטה בנטוויץ ומיכאל לנגה..
אביה של ניטה הרברט- המשפטן הרברט בנטוויץ' בשנת 1897 הופך להיות ציוני נלהב בביקורם בארץ התאהב בנופי הארץ. הרברט בנטוויץ' הוא ממשפחה עשירה מאד וכשהוא חוזר לאנגליה קורא לאחוזתו חצר כרמל, בשנת 1910 נשאת ניטה למיכאל לנגה. בירח הדבש מגיעים לישראל ומתאהבים בנופי הכרמל, הם מקימים כאן בזכרון את ביתם. מעמד הזוג החברתי אליהם שייכים בתוספת קשרי החיתון למשפחות מכובדות בארץ-ילין, הלל יפה, מביאים אותם לקדמת הבמה החברתית בארץ, כאן יהיה המטבחון של המושבה.
כאן הותקן הטלפון הראשון שמספרו 001, לזוג לא היו ילדים ניטה נפטרה בגיל 38, מיכאל  לנגה מתאבד אחרי 3 שנים. שניהם קבורים זה לצד זה בבית הקברות בזכרון יעקב , לצד מיכאל קבור ידידו האישי הלל יפה שהבטיח לא לעוזבו. שניהם קבורים זה לצד זה בבית הקברות בזכרון יעקב , לצד מיכאל קבור ידידו האישי הלל יפה שהבטיח לא לעוזבו. בצמוד לאחוזת לנגה בית אמה ברגר, אמה ברגר ייסדה את קהילת בית אל אשר בזכרון יעקב, הקהילה מונה 400 איש – 120 מבוגרים השאר ילדים , הקהילה חרדית פרוטסטנטית מופנמת

הקהילה מתבססת בשנות ה60 של המאה הקודמת, התושבים לא קבלו באהבה את הוכחותם ורססו בצלבי קרס את ביתה של אמה ברגר, הקהילה רואה ביהודים את העם הנבחר, תפקיד הקהילה לשרת ולעזור לעם הנבחר, הם מתחילים בחקלאות ,מתכת, בונים מפעל למסיכות גז באזור היקב, למסיכות היה שימוש במלחמת המפרץ, את רווחיהם מתוך התעשייה תורמים לטובת מבני ציבור במקום, אמה ברגר נפטרה בשנת 1984, הנישואים בתוך הקהילה, הקהילה מתנדבת למגן דוד אדום למכבי אש בזכרון יעקב, מתקיימים בימים אלו דיון האם צריכים או חייבים הם לשרת בצה"ל.

"סיורים וטיולים עם מדריך טיולים בזכרון יעקב וימי גיבוש בבקעת הנדיב".

סיורים מודרכים במושבה בת שלמה משנת 1889 ועד ימינו, סיור ברחוב הראשי של בת שלמה, בית הכנסת של בת שלמה, מחלבת הבוטיק של  זיו שוורצמן שתוביל אותנו במעגלי הזמן אחורה בשנים וסיורים במושבות הברון מסביב לזכרון יעקב.

מדריך טיולים בזכרון יעקב ומורה דרך בין גבעת זמארין למדרחוב המייסדים, מדריך טיולים בין אורוות הברון ובית המורה שלמה שבבו ועד בית הכנסת אוהל יעקב. מדריך טיולים בבית הפקידות וגן טיול עד אחוזת לנגה, מורה דרך ומדריך טיולים באחוזת כרמל ושכונת קיבוץ בית אל, סיור עם מדריך טיולים החצרות זכרון יעקב ובעקבות משפחות מייסדים.מורה דרך ומדריך טיולים למקומות עבודה צוותים בזכרון יעקב. מדריך טיולים לצוותי היי טק ואירגונים בזכרון יעקב. מורה דרך לסיור בבית הקברות זכרון יעקב , מדריך טיולים ברחוב הנדיב והרצל" כולל ביקבי כרמל מזרחי.