"סיורים וטיולים בחוף הכרמל וחוף טנטורה-דור".

"מדריכי טיולים ומורי דרך בסיור של חוף דור הבונים".

"ימי גיבוש בגן לאומי חוף דור לצוותים".

ניתן לראות בחוף דור את הממשק בין הים ליבשה. הסיבה לקיומו של התל היא -הים !!!
תל  דור נוסד בתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ -2900 שנה לפני הספירה. הישוב דור שימש כנמל לחוף הצפוני של ארץ ישראל עד להקמתו של נמל קיסריה בידי המלך הורדוס. כאשר קרנה של קיסריה עולה , יורדת קרנה של דור  כי לא הייתה הצדקה להחזיר שני ערי נמל במרחק של 15 ק"מ זו מזו.(כפי שקרה עם עלייתו של נמל חיפה ודעיכתו של נמל עכו).
צריך להבין את תנאי הים בתקופות העתיקות: הים היה מאוד סוער, הספינות היו קטנות ובעיקר סירות משוטים ומפרשים התלויות בכיוון הרוח. כמו כן צורתן המרובעת של המפרשים היקשו את ההתקדמות נגד הרוח. הרוח הייתה בעיקר צון-מערב ומערב ולכן היה צורך לשוט לאורך ערי החוף.
מי שהגיע לנמל עזה הייתה לו בעייה, כי משם היה מאוד קשה לצאת לים הפתוח ולהתקדם נגד הרוח. היה צורך לחכות לשינוי בכיוון הרוח ולחתור עם המשוטים. הם הצטרכו לשוט ולהתקדם כמה שיותר צפונה ורק אז לפנות מערבה. פה בדור נקבעה הנקודה הצפונית ביותר והטובה ביותר. מלבד כיווני הרוח, בעייה נוספת בעיקר בחוף הדרומי של ארץ ישראל, קיים מחסור במפרצים טבעיים שניתן לעגון בהם כדי לפרוק או לקחת סחורה , מזון וכוח עבודה. החוף הוא שטוח וחולי ומקשה על העגינה. ואילו כאן בחוף דור הייתה גם נקודה בולטת שנראתה מהים וקרוייה – חוטם הכרמל (שוני).
ומפרץ חיפה בשנים מאוחרות יותר. מדור וצפונה החוף הופך להיות סלעי יותר עם מפרצים וקל יותר לעגינה. (אל נשכח כי במרחק של 40 ק"מ דרומה נמצא נמל יפו. אלה הסיבות שנמל דור נבחר כנמל מרכזי של ארץ ישראל לאתר יש חשיבות רבה בתקופות הברונזה, הברזל ,הפרסית וההלניסטית.
בתקופת הברזל – סיום תקופת הברונזה, כניסת שבטי ישראל והתיצבויות של תרבויות חדשות. יש חוסר בתרבות עירונית, אין מסחר , אין בנייה מונומנטלית. רק בדור ובעוד אתרים יחידים, מתקיימים קשרי מסחר, קשרים בינלאומיים , מבנה עירוני. נמצאה כאן תעשייה של זכוכית. עם עליית יוון בתקופה הפרסית וההלניסטי- יחסית אין כאן ערים גדולות. רוב האתרים בהן צור, צידון, עזה נבנו על חורבותיהן ערים חדשות המקשות על החפירה ואילו כאן בדור, קל יותר לחפור ולמצוא ממצאים.

החפירות הראשונות  בתל דור היו בשנים 1923-4 על ידי גון שהפך לארכיאולוג שחפר גם ביריחו. (סיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ולכן הפך למנהל). כאן הוא החל לחפור עם 300 פועלים במשך שנתיים. הוא מצא את הבור הזה (צפונית לתל) ששם נתגלו בעצם שני מקדשים רומיים, (איזור H ). התל ניטש עד לשנת 1980 והפעם החל לחפור פרופסור אפריים שטרן. כיום אנו נמצאים בעונת החפירה מספר 35.

החפירות בתל הן רציפות וזהו דבר ייחודי לארץ. יש כאן הרבה שותפים כמו אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית ירושלים, אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת סן דייגו …החפירות מתבצעות הן בים והן ביבשה. בתל הזה הייתה בעבר, מצודה צלבנית שעליה הוקם מוצב של צה"ל ולכן ימשיכו לחפור ולבדוק.
במורד התל לכיוון צפון, ניתן לראות איזור תעשייה, ישנם קירות ואבנים מוגבהות, (איזורים A , B),יתכן והיה פה גם מקדש.ניתן לשאול שאלה כמו- כיצד חיו האנשים בעבר לחופו של הים? בחיים ליד הים יש ייתרונות ויש חסרונות. הייתרון: איזור בחוף הפתוח לכיוון מערב, פתח כלכלילמסחר ולשווקים רבים. החיסרון : העורף החקלאי-כלכלי מאוד צר וקטן, בגלל המיקום הגיאוגרפי (יש מרזבה צרה, ביצות והכרמל). לכן היה צורך להתמקצע. במה כדאי וריווחי לסחור? ועם מי לסחור? למזלם נחפרו בחוף בארות ונמצאו בהן מים מתוקים. היה גם צורך להתחשב בשינוי של מפלס מי הים, שינוי בגיאומטרייה של החוף והגלים ובעיקר בנקודות ההשקה בין היבשה לים. ישנו סיפור מהמאה ה 11 לפני הספירה בו מסופר על איש מצרי ששדד ספינה עם גזעי עץ והצליח לברוח.

האיש המצרי קנה ארזים מצור ותושבי העיר תפסו אותו. מהסיפור אנו למדים על קשרי המסחר שהיו כבר בשנים קדומות בין אנשי צור לבין מצרים- באתר ניתן לראות מבנים כמו : 1. חומה לאורך החוף מלפני כ 3000 שנה בכיוון מזרח-מערב. 2. ריף שמתחתיו נתגלו אבני גזית גדולות המראות שכאן היה מזח. 3. פולן של צמחים, זרעי עצים, ומכך ניתן לדעת היכן היה ים והיכן היבשה. מהמימצאים הללו הבינו והסיקו שמיפלס מי הים עלה במשך
השנים. ולכן כיום מעמיקים את החפירות לעומק האדמה.

ירידה לחוף הים של דור בסמוך לתל, בממשק בין הים ליבשה:

איזור המגע בין הים לחוף הוא איזור לא יבש ולא רטוב ולכן איזור זה עדיין לא נחפר בעבר. כיוון שמצאו כאן קיר עצום ומסיבי של אבנים החליטו לחפור כאן. השטח מכונה איזור S . הקיר שנתגלה מכונה קיר -220. מידות הקיר הם מטר אורך ומטר רוחב. מתחתיו נתגלה קיר נוסף המכונה קיר -210 ליד הקירות נתגלתה רחבה מרוצפת בפלטות אבן בעובי של כ- 30 ס"מ ושער . בשער יש אבנים קטנות מסותתות ושונות מסביבתן. קומפלקס של ביצורים כאלה עם רחבה מרוצפת ושער, מוכרים לנו מתבליטים שנתגלו בנינווה. גם בממלכת אשור במאה ה-8 לפני הספירה נראים שערים שנבנו על נהרות. ולכן נראה שגם כאן בדור נבנה אותו קומפלקס תחת השלטון האשורי . המבנה המורכב מעיד גם על שלטון יציב שחיזק את הכלכלה שהתבססה במיוחד על קשרי המסחר- באיזור זה נתגלו כלי חרס מתקופת הברזל כ- 1000 שנה לפני הספירה. שאלה המתבקשת היא – האם זה קיר חומה או מזח?
 בשנים 2016-7 חפרו מתחת לקיר בעומק של 3 מטרים וראו שהקיר הוא ארוך ומגיע לאורך של 3 מטרים.  היסודות אינם יסודות ימיים כי הם יושבים על חול. לו היו יסודות ימיים היו צריכים להיבנות על תעלה מכאן הסיקו שהחומה הוקמה על החוף. בנוסף נמצאו גם חרסים מהמאה ה 11 לפני הספירה.

בסמוך לחוף תל דור ניתן לראות סלע בולט שנמצא על הריף והוא נמצא במקביל לקיר , (ניתן לראותו מהחוף). בחפירות גילו שרק החלק העליון טבעי ואילו מתחתיו ישנה אבן גדולה מסותת באורן 120 ס"מ ועוד אבני בנייה. בנוסף, על האבנים נראו חציבות שטוחות המתאימות למיקום חבלים כמו בפלמחים. כנראה היה המזח מתקופת הברזל . בנוסף נתגלו עוגנים עתיקים ונקודות עגינה שלהם קשרו חבלים במרכז הים. כמו כן נמצאו רשתות דייג באתרן , ריכוז של 50 משקולות עופרת קטנות שנשארו לאחר שהרשתות התפוררו. המשקולות עשויות עופרת מגולגלת. למחקרים הללו מוסיפים גם צילומים המצולמים על ידי רחפנים בעלי מצלמות משוכללות.
בארכיאולוגייה ימית מניחים משאבה על רפסודה, מחברים למשאבה צינורות גמישים ושואבים את החול מקרקעית הים. כיום מתחילים לחפור לאורך החוף ולעומק של 3-4 מטרים כדי להוציא את הסדימנט החולי ,בו ניתן לבדוק את סוג החול, אילו סוגי בעלי חיים חיו בעבר, ואולי גם פולן צמחי. מהתוצאות שיגלו ינסו להבין כיצד האדם השפיע על הסביבה. חשוב לדעת שבחוף דור נמצא מטמון של בצעי כסף. המטמון נמצא כיום במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. על פי הסטרטיגרפיה ,הם מתוארכים לתקופת הברזל , בין הראשונה לשנייה, באמצע המאה ה 10 לפני הספירה, משקלם מוערך כ 8.5 קילוגרם כסף נקי. המטבעות צרורים בצרורות . הצרורות נחתמו בבולות ונעטפו בבדים.
מהמטבעות ניתן ללמוד על המסחר שהיה נהוג בבצעי כסף עוד לפני הופעת המטבע.
בנוסף נמצאו בתל דור כ- 30  שלושים מטמוני כסף מתקופת הברונזה עד הברזל, בדומה לאלה שנמצאו באשתמוע, ובתל במגידו בעמק יזרעאל בואכה ואדי עארה.
נשאלת השאלה – מהיכן הגיע הכסף? גילוי מטמון הכסף מעיד על קשרי מסחר ארוכי טווח עם העולם הרחוק. ידוע שבשלב מסוים הפיניקים עזבו את הערים בצור ובצידון והחלו נודדים מערבה, לכיוון סרדיניה, צפון אפריקה- קרתגו. מה גרם להם לנדוד מערבה, שהרי המטמון שנתגלה הוא קדם לנדידתם ??? אולי הצורך בהרחבת קשרי המסחר?? במקרא ניתן לראות מספר איזכורים לכך . מה פירוש המילה תרשיש????
השם תרשיש מוזכר בתנ"ך לראשונה כאחד מבניו של יון. כך שהעיר תרשיש היותה (בעיני בני התקופה) חלק מהעם היוני. העיר מוזכרת בתנ"ך לראשונה כעיר העומדת בקשרי מסחר עם שלמה המלך, שאוניותו הביאו מהעיר סחורות. את קשרי המסחר אנו רואים גם בתקופה מאוחרת יותר, אצל יונה הנביא, שכאשר רצה להתחמק מקיום הוראת האל להוכיח את בני נינוה הוא עלה על ספינה מנמל יפו אל תרשיש. ניכר איפוא, שנסיעות אל תרשיש מנמלי ארץ ישראל הקדומה היו דבר שבשגרה.
מאידך, ברור שנסיעה אל תרשיש הייתה נסיעה ארוכה, ותרשיש נחשבה ארץ רחוקה. כאשר ישעיהו מנבא אודות אחרית הימים, פרק ס"ו פסוק 19, הוא אומר:
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם, תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן, הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי, וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם
בספר מלכים א פרק י פסוק 22 מסופר על חירם מלך צור שנסע לתרשיש כדי להביא לשלמה המלך זהב, כסף, קופים.  כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים.
גם בספר יונה פרק א פסוק 1-3 כתוב ; א וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. ב קוּם לֵךְ אֶל- נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה–וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי. ג וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶדיָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי, יְהוָה ויש אחרים המפרשים את תרשיש כעיר בספרד / או סרדינייה / באסיה הקטנה ויש החושבים- שהפירוש הוא שם של ספינה ??
בגלל היקף המסחר ואיכות הספנות, נקראו אוניות משובחות אניות תרשיש. האניות יועדו לנסיעות למרחקים ארוכים יחסית והיו בעלות תפוסה גבוהה יחסית. בניית האוניות היותה אתגר כלכלי והנדסי עבור הממלכות, ואחזקת אניות שכאלה הייתה הכרחית עבור התפתחות ממלכה. כצד הפיקו כסף? כאשר גילו את עפרות הכסף היה צורך להפריד את הכסף מהעופרה. תהליך ההפקה הנפוץ ביותר הוא הצריפה, בו מחממים את עפרת המתכת עם חומרים נוספים (בעיקר גיר ופחם) עד לקבלת המתכת הרצויה. ניתן להפיק את המתכת מהעפרה גם על ידי העברת זרם חשמלי דרך התרכובת (אלקטרוליזה) וגם על ידי תהליכים כימיים שונים. לעופרת יש 4 איזוטופים שונים דבר המראה שאיןהיא אחידה. ולכן לכל עופרה של עופרת יש ייחודיות משלה כמו טביעת אצבע. לפי הבדיקות נמצא
שרוב הכסף הגיע מהרי הטאורוס שבאנטוליה וחלק מסרדיניה, דבר המחזק את נוכחותם של קשרי מסחר.

"סיורים בחוף דור, תל דור, גן לאומי תל דור עד המערה הכחולה ומפרץ חוף הבונים במישור חוף הכרמל".