"סיורים ומסלולים בעוטף עזה ונגב מערבי" – ישובים סיורים וגיבורים חיילים ואזרחים.

"סיורי מורשת בעקבות לוחמים וגיבורים בישובי עוטף עזה".

"מדריך טיולים בין גבעות הכורכר ושדות הלס של שער הנגב ונגב מערבי".

"סיור בעקבות מסיבת הנובה מברזיל לחורשת רעים בעוטף עזה".

 

סיורים לקהל הרחב ב 19/11. 2711. 6/12 7/12 השאירו הודעה בוואטסאפ 0522686908

"הקדמה על מצב עוטף עזה והעיר עזה":

 עזה בהיסטוריה משמשון והפלישתים דרך הנבטים ועד יוונים ורומאיים ביזנטיים, עזה בתקופה הצלבנית ועד עזה העותמאנית עם קהילה יהודית חזקה (רבי נתן העזתי), כיבוש עזה על הבריטים- נפילות לצד נצחונות בסוף מלחמת העולם הראשונה, האנז"ק והארמיות הבריטיות, קרס פון קרסנשטיין וגנרל אלנבי.

מצב רצועת עזה בין  השנים 1948-1967 – התקופה המצרית ומעבר רצועת עזה לידי מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים ולמה המצרים יוותרו על רצועת עזה דיי בקלות?.

"הטרור העזתי" בתחילת שנות ה 70 – הפתרונות של אלוף פיקוד דרום אריק שרון, סיירת רימון בפיקודו של מאיר דגן ז"ל ויחידות מיוחדות שהוקמו בשנים האחרונות לפתרונות הטרור העזתי.

"סיפורה של סיירת חרוב בפעילות הקומנדו בעזה", "שיטת המקל והגזר" של אריק שרון לתושבי עזה, "משפחות בעייתיות בג'בלייה ומחנה הפליטים שאטי הוגלו לעזה ולאל עריש" – 1600 משפחות עם 10.500 עזתיים הוגלו למקום אחר בגלל פעילותן. "תחילתו ואיך נוצרה תנועת החמאס", ממחתרת לצבא טרור חסר רחם, ומשייח אחמד יאסין ועד יחייה סינוואר העכבר המסתתר קרוב לשנה במנהרות החמאס התת קרקעיות..

"מבצעים של צה"ל מול הג'יהאד האסלמי והחמאס בעזה":

קיץ דרומי במרס 2005-ענני סתיו בנובמבר 2006- חורף חם 2008- "עופרת יצוקה" דצמבר 2008 – "עמוד ענן" יולי 2014 ,"גן סגור" שהחל במאי 2019 -"חגורה שחורה" נובמבר שנת 2019, "שומר חומות מאי 2021", "שובר גלים אפריל 2022, "עלות השחר" אוגוסט 2022, "מגן חץ" מאי 2023

"סיפורה של אוגדת עזה" – שתי חטיבות באוגדת עזה הצפונית בפיקודו של אל"מ חיים כהן והחטיבה הדרומית בפיקודו של אל"מ אסף חממי, שני המחטי"ם לא היו באוגדת עזה בבוקר התקיפה. מי שנותר בחג ושבת שביעי לאוקטובר בעיקר חיילי מפקדה לא מנוסים.

"תצפיתניות שנתפסו עם פיג'מות במיטתן"- "התצפיתניות היו ערות אך המפקדים ממש לא.

"מוצבים תחת מתקפה"- מוצבי זיקים, מוצב כיסופים, מוצב פגה ליד קיבוץ נחל עוז, מוצב סופה  ליד קיבוץ סופה וכרם שלום.

"הקרבות בשדרות ומשטרת שדרות"- בוקר השביע לאוקטובר וכיבוש צומת שדרות, צומת רמי לוי, שכונת החירום מ-3, סיפור קרבות הנוחבה מול כוחותינו במשטרת שדרות, בנות משפחת סוויסה הקטנות ורצח הוריהן, קרבות הממ"ז אבי כהן מול 25 חמסניקים.

"איך הגיעו החמאס לעיר אופקים? הרבה שאלות פתוחות ישארו אך לצערינו לא היה מי שיעצור את הפולש החמאסי לאופקים.

"זוועות וטבח בחניון רעים" – בסיוריי משתדל לגעת במספר אנשים ודמויות, סיפור חיים של אנשים יפים וטובים, "עוטף תקומת ישראל ועזה עם סיפורי גיבורים והם רבים"-  רמי דווידיאן ממושב פטיש, רפ"ק שפרה בוכריס היא מפקדת יחידת הסיירות שחילצה רוקדים רבים ללא פקודה, "מבצע ארנון" לחילוץ אלמוג מאיר, נועה ארגמני אנדריי קוזלוב ושלומי זיו אשר חולצו בחיים.

מדריך טיולים מורה דרך בהיבט הגיאופוליטי של עזה. רצועת עזה. עוטף עזה והתקומה הצפוני ועוטף דרומי מכיסופים עד כרם שלום.

"קו ישובי עוטף עזה" – אבשלום, אוהד, אור הנר, איבים, ארז, בני נצרים, בארי, ברור חיל, גבים, גברעם ,דורות, דקל, זיקים, זמרת, חלץ,י בול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מבקיעים, מגן, מפלסים, נווה, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה סעד, עין הבשור, עין השלושה, עמיעוז, צוחר, פרי גן, רעים, רוחמה, שדה דוד, שדה ניצן, שדי אברהם, שדרות, שובה, שוקדה, שובה, שלומית, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תלמים, תקומה, נתיבות ואופקים.

"מועצות איזוריות בעוטף עזה ןעןטף ישראל והתקומה" –  "מועצה איזורית חוף אשקלון "בראשותו של איתמר רביבו, "מועצה איזורית שער הנגב" בראשות יוסי קרן(אופיר ליבשטיין ז"ל היה לפניו ונרצח על ידי מחבלי הנוח'בה בקיבוצו כפר עזה בשביע לאוקטובר), תמיר עידאן "ראש המועצה האיזורית שדות נגב"  מקיבוץ סעד ועלומים עד המושבים מלילות ושרשרת, שי חג'ג' ראש מועצת מרחבים.

האם אפשר לסייר בעוטף עזה? לאיזה מקומות ניתן לבקר ולהכנס בעוטף עזה? דברו איתי.

https://www.youtube.com/watch?v=ZJwFwyIJpaQ

***************************

"סיורים והדרכות בנגב המערבי בדגש ישובים".

 

אנדרטה לחללי חטיבת הפלמ"ח – יפתח בנגב-לפלמ"ח יש 3 חטיבות : יפתח הנגב והראל.
הנגב נצור מהשלב השני של מלחמת הקוממיות ולכן חטיבת יפתח מגיעה כדי לאבטח ולאפשר הגעת ציוד ואספקה דרך האוויר ב"מבצע אבק". שדות התעופה הסמוכים נקראו "אבק 1" ו "אבק 2". במקום נחתו מעל ל- 400 טיסות, 5 אלפים נוסעים וטונות של תחמושת. חטיבת יפתח ניסתה להשתלט על חירבת מאחז עד שלבסוף הצליחה לכבוש את המקום. בהמשך יצאו "למבצע יואב" ואף הצליחו לכבוש את באר שבע שלא הייתה מתוכננת לכיבוש.
בשנת 1969 הוקמה האנדרטה ע"י יחיאל ארד- אנדרטה לחללי חטיבת הפלמ"ח – יפתח בנגב.

לפלמ"ח יש 3 חטיבות : יפתח הנגב והראל.
הנגב נצור מהשלב השני של מלחמת הקוממיות ולכן חטיבת יפתח מגיעה כדי לאבטח ולאפשר הגעת ציוד ואספקה דרך האוויר ב"מבצע אבק". שדות התעופה הסמוכים נקראו "אבק 1" ו "אבק 2". במקום נחתו מעל ל- 400 טיסות, 5 אלפים נוסעים וטונות של תחמושת. חטיבת יפתח ניסתה להשתלט על חירבת מאחז עד שלבסוף הצליחה לכבוש את המקום. בהמשך יצאו "למבצע יואב" ואף הצליחו לכבוש את באר שבע שלא הייתה מתוכננת לכיבוש.
בשנת 1969 הוקמה האנדרטה על ידי יחיאל ארד, פרידה מאדמת הלס של בית קמה לטובת בתרונות רוחמה. גבעות של לס שמתחתן נמצא סלע הכורכר היוצרים יחד נוף צפוף של ערוצים =בתרונות.

 

"סיור ברוחמה הישנה"-

בשנת 1911 נקנו אדמות ג'ממה על ידי יהודים שבנו והקימו חווה חקלאית פרטית. תושבי החווה לא התיישבו בחווה אלא עסקו בעבודת האדמה וכיבוש השמירה ע"י הקמת "אירגון המגן" בראשותו של יוסף לישינסקי (הוא לא התקבל לשומר, ולכן עבר לניל"י , המקום שימש את אהרונסון במעבר למצרים הסמוכה והעברת מידע לבריטים. כאשר לישינסקי עבר לניל"י האירגון נעלם). בשנת 1913 חפרו באר ששימשה עד המרד הערבי , בשנת 1936 הבאר ניזוקה ויצאה מכלל שימוש. בשנת 1943 קק"ל רוכשת את הקרקעות , גואלת אותן והופכת אותן לאדמות לאומיות ומקימה את הישוב רוחמה .
עד שנת 1943 רוחמה הייתה הישוב הדרומי ביותר למעט קהילת עזה . בשנת 1943 הוקמו 3 המצפים: רביבים, גבולות ובית אשל- בשנת 1947 מניחים את קו צינור המים המכונה "צינור השמפנייה",הוא נפגע במהלך המלחמה ולכן חפרו באר חדשה ואת המשאבה בנו מתחת למבנה שהגן עליה מההפצצות . בשנה זו הוקמו 11 יישובים בנגב. בשנת 1948 ברוחמה מוקמה המפקדה של חטיבת הנגב. חוות השקמים של משפחת שרון. ממול גבעת הכלניות שם קבורים אריק ואשתו לילייה. אתר של מקורות הנקרא "אתר שמחה". יש לתאם מראש.

"קיבוץ ניר עם-מוזיאון המים".

המוזיאון הוקם ביוזמתו של ניסן דורי ז"ל שהרעיון פעם בקירבו. פה למעשה הוקם מפעל המים הראשון בנגב. בשנת 1936 מתרחשים שינויים: המרד הערבי הגדול, הקמת ישובים בשיטת "חומה ומגדל", תוכנית החלוקה של וועדת פיל בשנת 1937 שמציעה תוכנית חלוקה בין היהודים לערבים. צינור המים היה צריך לעבור בתחומי הארץ הערבית , בנוסף דוד בן גוריון רצה ליישב בנגב את הפליטים שהגיעו לארץ מאירופה במהלך העלייה החמישית. בין השנים 1939-1944 הוקמו עשרה ישובים.
בעקבות מחקרים ובדיקות שנעשו הבינו שיש כאן מים בזרימה תת קרקעית מהנחלים שבסביבה ( נחל שקמה, נחל גרר, ונחל בשור.) ולכן תיכננו את ההתיישבות בסמוך לקו המים. בתכנון היה להוביל שני צינורות שיתחברו הן לישובים החדשים והן לישנים , אחד מזרחי לכיוון באר שבע ובית אשל והשני מערבי. הצינורות הובאו מחוץ לארץ, הם היו צינורות של כיבוי אש שיצאו מכלל שימוש. הצינור עבר בשטחים ערביים ובתמורה הכפרים קיבלו מים בחינם.
באוקטובר של שנת 1947 (מוצאי יום הכיפורים) הועלו וקמו 11 נקודות בנגב שיצרו מציאות שונה . הישובים שינו עיצבו והרחיבו את גבולות המדינה היהודית . מה שמות יא הנקודות שעלו לקרקע?
שמות הישובים הם: קיבוץ אורים, קיבוץ בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, קיבוץ נירים, קדמה, קיבוץ שובל ומושב תקומה. בשנת 1946 השטח הועבר לחברה סולל בונה שבנו את בריכת המים. רק פה היה גנרטור שהפעיל את המשאבות, החשמל הגיעה לנגב רק בשנת 1958.
קיימות 3 נקודות תצפית טובות על רצועת עזה. תצפית על שם אסף סיבוני שנהרג באסון המסוקים. תצפית מנבי מרעי- לא מומלצת כי יש לתאם עם הצבא. ותצפית החץ השחור על שם סופפו = סעדיה אלקיים שהיה סגן מפקד אוגדת עזה ונפל בפעילות בשנת 1955. האתר משמש כאנדרטה המנציחה את חללי הצנחנים –שנפלו בפעולות התגמול . המקום קרוי על שם אחת מהפעולות הקרוייה- החץ השחור.
בסמוך נמצא בית שביתת הנשק– בבית נפגשו קצינים ישראלים וקצינים מצריים כדי לשמור וליישם את הסכם שביתת הנשק שנחתם ברודוס. באותו הזמן היו ממשיכים בעבודות החקלאיות והגבול היה תלם חרוש באדמה.
שתי הפעולות כונתילה והצבחה קשורות זו לזו. בשנות ה-50 היו הרבה חדירות של פדאיוונים ופורעים ערביים שפגעו בישובים היהודיים, שבעקבותיהן נעשו פעולות תגמול. בשנת 1953 קמה יחידת 101 ע"י אריאל שרון שפושטים ומחבלים ללא חת בפורעים הערביים. החטיבה מנחילה את המורשת ודרכיה לגדוד 890 של הצנחנים. פעולת כונתילה הייתה פעולת הסחה כאשר הפעולה הרצינית הייתה פעולת הצבחה בה השתתפו כוחות גולני, צנחנים ונח"ל וחדרו למתחם המצרי וכבשו אותו.בדרך ליער בארי ויד אנז"ק- בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים היו 4 מפקדי אוגדות : קלמן מגן, אלברט מנדל, אברהם אדן (ברן) ואריק שרון. בבתרונות בארי ישנם ארבעה מוקדים:

בארי הישנה=נכביר. מפעל הגופרית. יד אנז"ק ובארות יצחק הישנה. קיבוץ עלומים לקח על עצמו להנציח את גיבורי וחללי בארות יצחק. הישוב בארות יצחק נעזב ואנשיו הלכו להתיישב בבני עטרות.

"יד אנז"ק גבול רצועת עזה."

האנדרטה נתרמה בשנת 1967 ע"י יהדות אוסטרלייה. צורתה כמו האות A. במקום זה נערכו הקרבות הראשונים של אנשי אנז"ק . אלה הם חיילים אוסטרלים וניו זילנדים שהצטרפו לבריטניה במטרה להילחם בפולש הגרמני. המטרה הייתה לכבוש את באר שבע , אך לאחר 2 נסיונות שלא צלחו החליטו להחליף את המפקד, ולכן אלנבי הובא לפקד על הכוח. בנוסף הם השתמשו בתכסיסי הונאה והסחה (נפילת תיק מסמכים ). לבסוף הבריטים תקפו מבאר שבע.
היה חשש שהבריטים יובסו אך לפתע הגיעה התגבורת בצורת "ענן של אבק. אלה היו הפרשים של הבריגדה שהגיעו בצעקות על העיר…הטורקים היו משותקים לגמרי ותוך זמן קצר נגמר הקרב ובאר שבע שלנו" . לאחר חודש כבשו גם את ירושלים. המבצע הזה נחשב עד היום כמבצע מיוחד ומכונן אצל האוסטרלים ואף להסתערות הקלה האחרונה של הפרשים בהיסטוריה. (על שם הקרב בויימו שני סרטים ). בשנת 2007 הגיעו צאצאי הפרשים ושיחזרו את הקרב הזה בליווי הסרטה.

"הדרכת דרך- נסיעה לנכביר"(בארי הישנה)

בשנת 1946 היישוב היהודי היה במצב טוב כי ביוני 1946 מתרחשת פעולת ליל הגשרים. והקמת 11 הנקודות בנגב בלילה אחד. בהן גם בארי . כיום ניתן לראות את מגדל המים הישן. ואת בית הביטחון (הנמצא בכל אחד מיישובי הנגב). נבנה על ידי סולל בונה , מתנשא לגובה של כשני קומות וחצי, מבוצר, עם חרכי ירי. כאשר הצבא המצרי פולש עם טנקים , בית הביטחון הופך למלכודת אש ולכן הם נעזבים ומוקמים בונקרים.
החיטה- הנגב תוכנן להיות אסם התבואה של ישראל. היה רצון לעודד חקלאות בעל ולגדל פלחה . החיטה בנגב איננה מתאימה ולכן ממנה מכינים ביסקוויטים או פיתות. את רוב החיטה אנו מייבאים את החיטה.

שביל הסלט- ארוחת צהריים- אירוח חקלאי

נמצא בקיבוץ כרמי יוסף. נמצא כ-8 ק"מ מעזה וגם 8 ק"מ ממצריים. חממת תותים. התותים שתולים בקליפת קוקוס הנראית כשרוול. השרוולים תלויים באוויר למניעת ריקבון של הפרי. ההשקייה במערכת מים סגורה המונעת יציאה של המים. חממת עגבניות מזנים שונים כמו בבושקה, לרוטב פסטה, שוקולד.. במקום גן ירק ובו גזר בשלושה צבעים :כתום, לבן וסגול (קטיף עצמי). גידול ושילוח יוני דואר.

"אנדרטת חללי אוגדת הפלדה בעוטף עזה דרומי".-

"אוגדת הפלדה נכנסת למלחמה בשנת 1967 במטרה לפרוץ לסיני". ניהלו את קרב רפיח לפי הספר. הקרב נוהל על ידי "ישראל טל" ונלמד עד היום "בבתי ספר לשריון בעולם".
"באנדרטת חללי הפלדה" ניתן לראות כ- 400 עמודי בטון כאשר בראשם נמצאים שרידים של הטנקים. "המתכנן הוא ישראל גודוביץ שלימים היה המהנדס והאדריכל של תל אביב" – כמו כן לכאן הועברה האנדרטה מימית לאחר פינוייה בשנת 1982. זוהי אנדרטה חיה לזכר חבל שלום שהיה בחבל ימית ואיננו.
הישוב חד-נס בצפון הוא ראשי תיבות של 3 יישובי סיני שפונו: חרובית, דקלה ונאות סיני .

"נחל הבשור הוא נחל אכזב עם אגן ניקוז מגוון". בדרום-רכסי הנגב, יש ממטרים קצרים הגורמים למשטר מים שיטפוני. מצפון- רכס הרי חברון, יש משטר זרימה קבוע הגורם לזרימה מתונה. כל מי הגשמים מתנקזים לאותו ערוץ.
"נחל הבשור הוא גם הגבול בין סוגי האדמה". בדרום- מדבר ומצפונו- אדמת לס ש ניתן לגדל חקלאות.
נחל הבשור הופיע במקרא והיה גבול פיזי לאנשי דוד חלק עברו את הנחל ברדיפה אחר האויב וחלק לא. ודוד למרות זאת מחלק את השלל שווה בשווה בין כל אנשיו. ככתוב בספר שמואל א' פרק ל' פסוק 24
"וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם, לַדָּבָר הַזֶּה: כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים–יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ. {ס} כה וַיְהִי, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.".

בנוסף היה על דרך הבשמים – מעובדת דרך נחל בשור ולעזה. הנחל חוצה את הרכס ולכן נוח ללכת לאורכו. באפיק הנחל ניתן לראות את רכס הכורכר הנמצא מתחת לאדמת הלס. האשלים גדלים כשיחים בגלל השיטפונות. מסלול- מהגשר התלוי עד לפארק הבשור . (לא בחורף). מתקני מים, מאגרי מים ללכידת ולאיסוף המים.

הדרכת דרך- למעון ליד קיבוץ נירים בעוטף עזה.
הבריטים נתנו לבדואים המקומיים תעסוקה – לסלול את הכביש באר שבע- חן יונס. בחורף 1938-9 ירד גשם, הפועלים עזבו את עבודת הסלילה והלכו לעבוד בשדותיהם לחרוש, הכביש כונה "כביש הרעב" על שום הרעב של הבדואים.

"סיור בבית הכנסת במעון"-

מעון  ישוב יהודי המזוהה עם הישוב מנואיס המופיע במפת מידבא. הייתה עיירה נוצרית בתקופה הביזנטית, הנמצאת במרחק קצר מעזה ומרפיח, וממערב לקו הלימס. (הלימס היה למעשה רצועת הגנה מפני הססנים ). במקום הייתה גם קהילה יהודית ולכן כאשר הפסיפס נחשף במהלך סלילת הכביש , ראו שמדובר בבית כנסת בזכות הממצאים הבאים: כתובת הקדשה בעברית, מנורה, כיוון הגומחה לכיוון ירושלים כלומר- צפון-מזרח. בנוסף בסמוך למבנה נמצא מקווה.
אין כתובת הקדשה או תודה למי שבנה את המבנה, כי בית הכנסת היה של כולם ולכן כולם תרמו ועזרו לבנייתו (פיזית או בימי עבודה). אך הפסיפס נחשב כמותרות ולכן מי שתרם פורסם.
רצפת פסיפס דומה בסגנון האומנותי ,עם נוכחות של מדליונים ותמונה של כפיר אריות שחלק מדמותו חורגת את המסגרת התגלתה בשרידי כנסייה בחירבת שלאל על ידי חיילים אוסטרליים במלחמת העולם הראשונה . הם העבירו אותו לקנברה בירת אוסטרליה, ושובץ שם באנדרטת המלחמה של אוסטרליה. ייתכן ששני הפסיפסים הורכבו על ידי אותו האמן במאה ה-6 לספירה.

"סיורים וטיולים לקבוצות בנגב המערבי עד גבול מצרים ועוטף עזה".

22222222222

סיורים לקבוצות בצפון הנגב ועוטף עזה ישראל.

יד לאישה הלוחמת בניצנים

סיורים בעקבות הפולש המצרי בתש"ח- מיד מרדכי נגבה עד הלום וניצנים.

ב-22 באוקטובר עם סיומו של "מבצע יואב" נותקה חטיבה 9 המצרית משאר הצבא המצרי שהיה בעזה ונשארה בשטח שנודע כ"כיס פלוג’ה". הכיס כלל בחלקו המערבי את העיירה פלוג’ה ובחלקו המזרחי את הכפר עיראק אל-מנשיה. ב-28 בדצמבר 1948 הותקף הכפר עיראק אל-מנשיה על ידי חטיבת אלכסנדרוני במסגרת "מבצע חיסול". ההתקפה נהדפה באבדות כבדות – 87 הרוגים.

"סיור מודרך בנגבה" בעוטף עזה.

במלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות כבדים נגד הצבא המצרי. עם פלישת המצרים ב-15 במאי 1948 התקדם צבאם ותפס את משטרת עיראק-סוידן, ששלטה על הכביש לנגב ועל קיבוץ נגבה השוכן למרגלותיה. נוסף למשטרה תפסו המצרים משלטים ויישובים ערביים בסביבות הקיבוץ, ומשם תקפו את התחבורה לנגב ואת נגבה, שהפריעה לתנועת המצרים בציר אשקלון-חברון-ירושלים. עמידת הקיבוץ במערכה על נגבה, הפכו לסמל של עקשנות ונחישות בה עמדו מעטים מול רבים

גבעות עיבדיס ליד ניצנים בעוטף עזה.
הקרבות על משלט עיבדיס במלחמת העצמאות התנהלו בין ה-7 ביולי 1948 ל- 12 בו, בין חיילי חטיבת גבעתי לבין יחידות מצוות-קרב חטיבתי מתוגבר של הצבא המצרי. המשלט, הנמצא על רכס במרחק של כ-2000 מטר מצפון מזרח לנגבה, נכבש במבצע אנ-פאר וכוחות החטיבה המשיכו להחזיקו בעומדם מול מתקפות נגד של המצרים. בקרבות איבדה החטיבה 25 לוחמים.

אנדרטאות גדוד 53/אנדרטת גבעת ארנון/אנדרטת גדוד 54

גבעה 69 מול ניצנים בעוטף עזה:

גבעה 69 היא אחת הגבעות ברכס ממזרח לרצועת חולות מישור החוף. שמה ניתן לה בגלל גובהה מעל פני הים. הגבעה נמצאת כקילומטר מזרחית לקיבוץ ניצנים, מזרחית לכביש החוף. בתקופת המנדט בנו הבריטים שלושה מגדלי מים כדי לספק מים למחנות הצבאיים בסביבה ולכן כונתה הגבעה גם בשם "גבעת שלושת המגדלים". במרחק של כ- 2000 מטר מצפון מזרח לגבעה שכן הכפר הגדול בית דראס.

ניצנים החדשה בעוטף עזה-מיצג מרגש אודות הלחימה בניצנים וסביבתה.{בתשלום 15 ש"ח}
ניצנים הישנה בעוטף התקומה -"הארמון" וכו’ תצפית מבחוץ וסיפור הקרב.

"פסל האישה הלוחמת בניצנים":
מתון כבוד לנשים הלוחמות, והן היו רבות וטובות בתחומים רבים (אחות/שדרית מורס, קשריות ועוד)ובעיקר לוחמות ממירה בן ארי, חנה סנש, שרה אהרונסון, אסתר ארדיטי, שרה צ'יזיק וברכה פולד.

סיור מודרך בגשר עד הלום עוטף עזה עליון:
במלחמת העצמאות נע חיל המשלוח המצרי בשני טורים, האחד מעזה לאורך כביש החוף לכיוון תל אביב, והשני דרך באר שבע לחברון ולירושלים. זאת על פי תוכנית פלישה כוללת שתואמה עם ירדן וסוריה, שמטרתה כיבוש חיפה וצינור הנפט המוביל אליה. תפקיד הצבא המצרי היה פעולת רתק והסחה. בשלב הראשון הייתה מטרתו להגיע עד יבנה ומשם לאיים על תל אביב, על מנת למשוך כוחות גדולים ככל האפשר למרחב תל אביב ולאפשר את כיבוש חיפה וצינור הנפט. עקב רצונם לנוע במהירות צפונה, לא התעכבו המצרים על היישובים בנגב ובמישור החוף הדרומי שהיו בדרכם, אלא הסתפקו בכיתור היישובים שההתקפות עליהם נהדפו. הטור המצרי נכנס לעיירה הערבית איסדוד, אך נעצר ב-29 במאי 1948 ליד ג’סר איסדוד שפוצץ על ידי חטיבת גבעתי במסגרת מבצע ברק ב־12 במאי.

"משטרת עיראק סואידן" ליד צומת גבעתי בעוטף עזה.

משטרת עיראק סווידאן נבנתה ליד הכפר הערבי עיראק סווידאן, על הציר החשוב שהוביל ממג’דל לבית גוברין ולירושלים. המצודה שלטה על הדרך הראשית אל הנגב וממנו הן לאזור מרכז הארץ – גדרה, רחובות וראשון לציון והן לאזור ירושלים.

האתר משמש כמוזיאון חטיבת גבעתי(בתשלום)או מבחוץ,,,

*************************************************************************************************************************

בשנת 1940, מתחוללת באירופה מלחמת העולם השנייה העוסקת בהכחדתו של העם היהודי, ריכוז היהודים בגטאות (חצי מיליון איש ב 4 קמ"ר ). תחילת האקציות לפתרון הסופי. הצעירים מבינים שיש צורך לקום, להתעורר , לעשות מעשה ולא להיות מובלים כצאן לטבח. קמים ומתארגנים 2 אירגונים : אייל- בראשות מרדכי אנילביץ שמזוהה עם השומר הצעיר והשני היה אצ"י= ארגון צבאי יהודי , בראשותו של פבלו פרנקל, שהיו מיוצאי בית"ר.

בינואר 1943- הגרמנים רוצים לבצע את הגירוש האחרון ("גירוש ינואר" ), ובפעם הראשונה נשמעו קולות ירי של יהודים. זו הייתה הפעם הראשונה שהיהודים גילו התנגדות. הנאצים היו מופתעים , וספגו הן אבידות בכלי הנשק והן בחיילים. הגרמנים עזבו אך חזרו שוב במטרה למוטט ולהרוס את הגטו בערב חג הפסח, כי למחרת היה יום הולדתו של היטלר ולכן רצו להגיש לו את הצלחת המבצע -כמתנה.

"את הפסל של מרדכי אילביץ פיסל האומן נתן רפפורט" בשנת 1951. (פיסל גם את גווילי האש ביער הקדושים ובנגבה). הגרמנים הציעו לרפפורט לפסל טניסאית לפתיחת אולימפיאדת ברלין 1936. רפפורט סרב ומאז הוא נרדף ע"י הנאצים. כאשר הגיע לרומא ונכנס לקפלה הסיצטילית, הוא נדהם מציורי הקיר והתקרה של האומן מיכאל אנג’לו ובמיוחד מהציור של בריאת האדם והאנשת האל. רפפורט החל ללמוד אנטומיה כדי להכיר את כל שרירי וקימורי הגוף והחל לפסל דמויות. לאחר שפיסל את דוד פיסל גם את אנילביץ , כאשר בידו רימון. הפסל עומד בכניסה לקיבוץ בסמוך למגדל המים הנקוב בכדורים ובכך נוצר הקשר בין עוצמת וגבורת המורדים לבין גבורת לוחמי תש"ח.

סיכום ההתישבות בנגב :

1936-39 התיישבות חומה ומגדל (נגבה)

1943- התיישבות יד מרדכי, וניצנים. ו 3 המצפים : בית אשל, רביבים וגבולות.

5-6/1946 מוצאי יום הכיפורים הוקמו 11 הנקודות בנגב.

"גבעת הקרבות ביד מרדכי".

קיבוץ יד מרדכי בתש"ח, הוקמה במסגרת הישובים של חומה ומגדל . את הרעיון הגו שלמה גור מבית אלפא וחיים שטורמן מעין חרוד.

תצפית על הקרבות שנערכו במקום. ממול בית להייה ונתיב העשרה על שם עשרה אנשים שנהרגו בהתרסקות מסוק בשנת 1971. בסמוך עובר מעבר ארז, שהוא מבנה גדול עם מכשירים מתקדמים המאפשר מעבר של תושבי רצועת עזה לשטחי ישראל.

לאחר קרבות והתנגדות עזה של היהודים, הגטו נפל, האחרונים הניפו 2 דגלים : דגל ישראל ודגל המחתרת הפולנית. (משה ארנס כתב את ספרו "דגלים מעל הגטו"). הגטו נפל ביום 17/5/43 ,היום של תחילת המרד (נדחה במספר ימים בגלל חג הפסח), ויום כ"ז בניסן הפך להיות יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

בינתיים לארץ הגיעו השמועות על מרד גטו וורשה והמפקד שהיה מרדכי אנילביץ, והם רוצים להקים את הקיבוץ על שמו. מכאן השם – יד מרדכי.

לאחר שמרדכי  אנילביץ' נהרג בגטו בזמן המרד- מרד גטו וארשה, לקחה את הפיקוד – צבייה לובטקין שהתחתנה עם יצחק צוקרמן שגם ניצל מהגטו, שניהם לימים הקימו את קיבוץ לוחמי הגטאות. נכדתם רוני- היא הטייסת הראשונה של חיל האוויר. בשנת 1963 התחולל בארץ משפטו של אייכמן, שפתח, הציף והאיר את חייהם והסבל שסבלו ניצולי השואה.

צריך לזכור שעל פי תוכנית החלוקה של 29/11/47 , הישובים ניצנים ויד מרדכי נמצאים בשטח של המדינה הערבית!!! אפילו הערבים פונים אליהם שיסתפחו למדינה הערבית. הקיבוצים מכותרים בישובים ערביים, הם מקבלים אספקה על ידי השיירות שמגיעות אליהם.

15/5/48 מתחילה הפלישה המצרית לנגב. המצרים יוצאים בשתי זרועות. הזרוע המערבית הקרובה לים- עזה-אל עריש-יד מרדכי שהיה על הכביש , והזרוע המזרחית דרך באר שבע- רמת רחל.

מקור השם "עד הלום"..

בסיור בשבוע שעבר דובר על מקור שם הגשר "עד הלום" באשדוד.

דובר על שיר של אלתרמן, ורציתי למצוא את השיר – ללא הצלחה. איננו ברשת!

לשיר קוראים "אל מול הפלישה" והכי הרבה שגיליתי הן 4 השורות האחרונות:

וְהָיָה אִם מִצְרַיִם תַּצְעִיד חַיָלֶיהָ,
וְתָרִיע עַמּוֹן… – זֹאת נֵדַע: מֵהַיּוֹם
הַמְּדִינָה הַחַיָּה תִּלָּחֵם עַל חַיֶּיהָ…
וּבָרוּך שֶהֵבִיא אֶת עַמּוֹ עַד הֲלוֹם.

****************************************************************************************

הנדון: הדרכת אתר – נגבה בתש"ח

הסיפור שאני עומד לספר לכם איננו הדרכת אתר במובן המסורתי שאנו מכירים, הוא בעצם סיפורם של מספר דמויות הירואיות בו מוצגות גבורה נחישות  והישרדות מחד ומאידך שזור בו השכול הנורא.

קיבוץ נגבה – נוסד בשנת 1939 כשמייסדיו היו חברות וחברי " השומר הצעיר"  עוד בפולין, משם עלו לארץ בתחילת שנות השלושים. משנת 1933 עד 1939 היה הקיבוץ, בהכשרה בנחלת יהודה.  הקיבוץ עלה על הקרקע ב – 12/7/39 כקיבוץ של "חומה ומגדל" והשם נגבה ניתן לו, כיוון שהיה הקיבוץ הדרומי לבאר טוביה ( גבול "הספר הלבן" ), ונגבה פירושו דרומה – בתנ"ך: "ימה, צפונה קדמה ונגבה". לימים במוצאי יום כיפור 1946, נגבה הייתה בסיס יציאה לבניית 11 הנקודות בנגב.

רקע –  קיבוץ  נגבה נמצא על כביש מס' 35 בין אשקלון לצומת קריית גת וכביש מס' 3 בין צומת קריית מלאכי לאשקלון, במרחק של 1800 מטר צפונית לכביש מג'דל – אל-פאלוג'ה (אשקלון – קריית גת), במעין עמק המוקף ברכסים הנמצאים סביבו, עליהם היו בנויים כפרים ערביים. נגבה גת וגלאון, היו הקיבוצים היחידים הפזורים לאורכו של ציר רוחב אסטרטגי מג'דל (אשקלון) -עיראק אל-מנשייה (קריית גת) – חברון. לכן כאשר פלש הצבא המצרי ב-15 במאי 1948, מיד פשטה חטיבה מצרית והשתלטה על ציר זה כדי לנתק את הנגב. מדרום לקיבוץ, במרחק של כ-1,700 מטר, שוכנת מצודת המשטרה עיראק-סוידאן שנתפסה על-ידי המצרים עוד ב-12 במאי 1948. הכוח שישב בה חלש על הצומת ועל נגבה והטריד את הקיבוץ. כוחותינו ביצעו מספר נסיונות לכבוש את המצודה, ובתגובה ביצע ב-21 במאי, צוות קרב ממונע מצרי להפגנת כוח מול נגבה שלוותה בהפצצה כבדה מן האוויר. ההפצצה גרמה לאבידות בכוח אדם ולנזקים חמורים לרכוש. בין החללים היה מא"ז נגבה – יצחק דובנו ("יואב").

חטיבת גבעתי בסד"כ כמעט מלא וחטיבת הנגב עם שליש מהתקן. בנגבה הוצב גדוד 53 של גבעתי.

הערכות נגבה לפני ההתקפות -מערך ההגנה ההיקפית של נגבה התבסס על מספר גורמים:

מערך העמדות: שרשרת של 13 עמדות (מעין מוצב) מקיפות כליל את הקיבוץ. עמדות אלה הכילו 4-6 לוחמים בכל אחת. נחפרו תעלות קשר שחיברו את כל המוצבים, את הבונקרים, מחסני התחמושת המירפאה, המפקדה וכן התחברו אל כל שוחות השועל והחפירות בקיבוץ. בכל עמדה היה מכשיר טלפון שדה EE-8. במקלט המטה הייתה מרכזייה שחיברה את כל העמדות ושלטה על הקשר ביניהן.

מצבת נשק מתוגברת.

מצבת הנשק של המגינים כללה: כ- 14 מקלעים מסוג מ.ג. 34 , 142 רובי מאוזר צ'כיים, 20 תתי מקלע, 3 מרגמות 3 עם 50 פצצות למרגמה, 2 מקלעים כבדים: "בזה" עם 16000 כדורים, שני- בראונינג "0.5.

שדות מוקשים.

סביב גדרות הקיבוץ נטמנו 4 שדות מוקשים ו – 9 חגורות מוקשים, במספר כולל של כ – 2200 מוקשים. היו אלה מוקשים נגד רכב וסוגים שונים של מוקשים נגד אדם: מוקשי נעל ,מוקשים קופצים 47 (שרפנלים) ומוקשים מאולתרים. שדות מוקשים אלה שנפרסו לכיוון צפון מזרח למשלט עיבדיס, לדרום עד לקרבת משטרת עיראק סווידאן, למערב עד לגבעה 113 ובמזרח עד לשדות בית עפה, הפכו את נגבה לעמידה.

לרשות המגינים עמדו 70 חברי קיבוץ ו- 66 לוחמי גבעתי. ב – 25 במאי הגיעה תגבורת של 30 לוחמים ובכך עלה מספר הלוחמים ל-166 איש.

ביטחון ושקט נפשי.

הקשר הרציף שקיימו יחידות גדוד 53 עם העורף, איפשר ללוחמים ללחום בביטחון תוך ידיעה שאת הנפגעים קשה שיזדקקו לפינוי מהיר, ניתן יהיה לפנות מדי לילה לבתי חולים בעורף. כמו כן איפשר קשר זה הזרמת ציוד, תחמושת ותגבורות בכוח אדם.

"ההתקפה הראשונה על נגבה".–

בשני ביוני החלה מתקפה משולבת של הכוחות המצריים מכיוון משטרת עיראק סווידאן והכפר עיראק סווידאן. במקביל, התקדמו טנקים וכוחות רגלים בחיפוי הפצצות מהאוויר. כוחות האויב התקדמו קרוב לקו הביצורים של המגינים הצליחו לגרום נזקים כבדים לבתי הקיבוץ ולפגוע במגדל המים.       ההפגזה נמשכה כעשרים וחמש דקות וחדלה משום שהכוחות הרגלים המצריים התקרבו למרחק של 800 – 900 מטר מגדרות נגבה. בשלב זה מפקדי העמדות הורו לנצור אש עד אשר יגיעו הרגלים המצריים למרחק של אש יעילה (כ- 400 – 500 מטר), על מנת לחסוך בתחמושת. התוקפים הרגלים המצריים המשיכו לנוע והגיעו לטווח הירי של המגינים. אש נפתחה עליהם והכריחה אותם לתפוס מחסה. קרב זה נמשך כארבע שעות עת הגיעו חלק מהתוקפים קרוב לגדרות אולם נסוגו מאחר שעשרות מהם נפגעו ממוקשים וירי המגינים. לעזרתם של המגינים באה יחידת ג'יפים של "חיות הנגב" מחטיבת הנגב שפתחו באש על המצרים מאגפם. בשעות אחר הצהריים נוכח הפיקוד המצרי שאין הישגים להתקפה ואבדותיו כבדות. הוא פקד על נסיגה כללית. למצרים היו מאות נפגעים מהם כ- 180 הרוגים.

אבדות המגינים היו שבעה הרוגים ושלושים פצועים, ההתקפה השניה על נגבה – יום לפני תום ההפוגה הראשונה, שעמדה לפוג ב-9 ביולי, הפרו המצרים את הפסקת האש ותקפו מספר משלטים שהוחזקו בידי צה"ל, כבשום ופנו לשלב הבא בניסיונותיהם להתקדם צפונה. בכך נפתחו קרבות עשרת הימים בדרום.

בתאריך – 12 ביולי בשעה 06:25  (בדיוק 9 שנים לאחר הקמת הקיבוץ) החלה לנחות על נגבה הרעשת תותחים ומרגמות מעשרות קנים. ההרעשה נמשכה כ- 90 דקות. מיד עם סיומה הופיעו שתיטייסות מפציצים מצריים מעל שמי נגבה. הטילו את מטענן ופגעו במדויק בתחומי המשק וגרמו מיד לשרפות באזורים שונים של הקיבוץ. מבנים בערו וקרסו וביניהם הרפת וגן החיות של הילדים. בשטח נצפו יחידות גדולות של שריון שיורדות בכיוון נגבה מכיוונים שונים, ובעקבותיהם גדודי רגלים. מטוסי האויב חזרו והפציצו את הקיבוץ וכעשר דקות לאחר מכן החלה התקדמות של שריוניות. תוך כ- 20 דקות התקרבו יחידות הרגלים לטווח ירי האש של המגינים. כולם פתחו באש רובים, גם המגינים וגם התוקפים. עשרות לוחמים מצריים נראו נפגעים מירי המגינים ומפגיעות המוקשים. אחר הצהריים ניסו המצרים לתקוף שוב. אולם גם הפעם הצליחו המגינים  להודפם תוך גרימת אבדות כבדות בשורותיהם. הקרב הסתיים בשעת  בין ערביים לאחר 9 שעות לחימה.  המצרים השאירו כ- 230 גוויות בשדה המגינים שילמו מחיר יקר: חמישה הרוגים וארבעים וחמישה פצועים.

"שמעון אבידן מח"ט גבעתי" – מפקד חטיבת גבעתי שמעון אבידן, איש השומר הצעיר, מינה את "יצחק דובנו" למפקד האזור ולקצין הביצורים של החטיבה. אבידן וחבורת הפיקוד שלו, לרבות דובנו העריכו בטעות כי הכוחות המצריים ינועו לתל אביב "בציר מג'דל-ג'וליס-רחובות" אף על פי שציר החוף מעזה עד "בית הספר החקלאי עיינות" היה בשליטה ערבית כמעט מלאה.

"יצחק דובנו" שכינויו המחתרתי ב"הגנה" היה "יואב", היה לוחם פלמ"ח בדרגת סגן אלוף, ששימש קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח.. יצחק דובנו נולד בפולין, הצטיין שם בספורט ושימש מדריך בתנועת השומר הצעיר. ביום הולדתו ה-20, בשנת 1933, עלה לארץ ישראל והיה ממייסדי קיבוץ נגבה. שירת בהגנה והיה מראשוני הפלמ"ח. דובנו בנה מערך ביצורים חזק ליד כפר ורבורג. אבל המצרים התקדמו בכביש החוף ובדרכם כבשו והרסו את קיבוץ ניצנים שלא היה מבוצר כמעט כלל. ב-21 במאי 1948, (י"ב באייר תש"ח), נהרג דובנו מהפגזה מצרית שהקדימה את המתקפה המצרית על הקיבוץ.  יצחק היה מפקד נערץ על פיקודיו, במיוחד לאור התעניינותו בפרטים הקטנים. במהלך ההתקפה אוירית של המצרים קפץ יצחק לתוך אחת מתעלות הביצורים ונהרג כשידו מושטת אל על, בתתו את פקודתו האחרונה לירות במטוסי האויב. על שמו נקראים מצודת יואבקיבוץ שדה יואבחמי יואב והמועצה האזורית יואב, ומבצע יואב במלחמת העצמאות.

בשדות פלשת – אורי אבנרי – 'בשדות פלשת 1948'.  "אורי אבנרי שימש במלחמת העצמאות כלוחם ב"שועלי שמשון" ונפצע בקרבות כיס פאלוג'ה.  שנים לאחר החלמתו כתב את הספר בשדות פלשת. התיאור הישיר של האירועים, הגדולים והקטנים, הלשון המדויקת להפליא, הקצב המהיר, ומעל-לכל, התחושה שהדברים נכתבו "מלמטה", על-ידי לוחם מהשורה ולא על-ידי מצביא או עיתונאי, כבשו את לב הקוראים, הכל חשו כי יש כאן בבואה נאמנה של התקופה, לא רק תמונת המאורעות אלא גם תמונת הלוחמים, תחושותיהם, שאיפותיהם, חלומותיהם, אכזבותיהם. מאז ועד עתה לא איבד הספר ולו שמץ מחיוניותו. גם היום הוא נקרא בנשימה עצורה, כאחת העדויות האותנטיות ביותר והמרגשות ביותר של מלחמת העצמאות.

(מישקה רובשקין) משה איל, שנולד ב-1917 היה הבן הבכור למשפחת רובשקין, מדור המייסדים של המושבה נחלת יהודה בראשון לציון ב-1913. (סבי, שהיה אף הוא מדור המייסדים במקום, עסק בחקלאות ולימוד תורה).  להזכירכם ההכשרה של קיבוץ נגבה מתנהלת במקום בין 1933-1939. מישקה שהיה בוגר מקווה ישראל, היה חקלאי בכל ישותו והתמחה במיוחד ברדיית דבש. הוא אף נהג לבנות את הכוורות בעצמו.  משקה הגיע לגדוד 53 בחודש מרס 1948. במהלך רישום פרטיו האישיים מסר, בין השאר: נשוי +3 ילדים. הפקידות שרשמו את הפרטים גיחכו בינן לבין עצמן: הבחור החסון הזה משטה בנו. שלושה ילדים? אין בגדוד חיילים מטופלים במשפחות. משקה שירת ב"הגנה" מנעוריו, בתקופת מאורעות 1939-1936 שירת כנוטר באזור ראשון לציון ועסק בהדרכת מפקדי כיתות. בהמשך נשלח לנגבה ומונה כסמ"פ ב' של גדוד 53 שהוצב במקום. עד מהרה התחבב על כל חיילי הפלוגה ויצר קשרי חברות אמיצים גם עם אנשי הקיבוץ. בהתקפה המצרית על נגבה ב-2.6.48 התגלה מישקה לא רק כחבר טוב מזג, אלא כחייל ומפקד למופת. בהפגזה הכבדה על המשק נהרג הצופה שעל מגדל המים וגופתו נשארה תלויה בקודקוד הסולם. תצפית המגדל שמשה כעיניים למגיני המשק והעדרה השרתה תסכול  ומבוכה רבה. מישקה טיפס במעלה המגדל, הוריד על כתפו את גופת החלל ושיגר את אחד החיילים לפעול כצופה שימשיך לספק למגינים נתונים על מהלכי האויב.

רוחו האיתנה השרתה אמונה על החיילים ואף על חברי הקיבוץ. לימים מונה מישקה כקצין המודיעין של הגדוד. כאיש שדה מובהק התגלה כבעל חוש סיור מעולה. מישקה נלחם בקרבות נגבה במסגרת הגדוד ואף היה מועמד לעיטור גבורה על חלקו בקרב.

מישקה, שהיה בן 34 בהגיעו לנגבה , אב לאמציה, שלימים הפך לקצין צנחנים, מנחמק'ה, (כך קראנו לו) שהיה לטיס קרב, חביבה שלימים נישאה לדני אילן, חברו של מנחמק'ה לקורס הטיס וטיס קרב בעצמו, ויחיעם, חבר ילדותי מגיל  3, שהפך אף הוא לימים לטיס ובהמשך לרופא, ואף שימש כרופא במטוסו של נתניהו בקדנציה הראשונה (בותקופה בה היה מטוס מיוחד לרוה"מ).

במלחמת יום הכיפורים, יחיעם שימש כטיס מסוקים, ומנחמק'ה, שהיה כבר טיס באל על ואב ל-3 ילדים, שימש כסגן מפקד טייסת סקייהוק בדרגת רס"ן. באחת הגיחות לתעלת סואץ נפגע מטוסו והוא נפל בשטח האויב. מנחמק'ה יפה התואר, נחשב כנעדר במשך כ-3 חודשים, הספקות היו כבדים מנשוא, ומישקה, מגבורי מלחמת העצמאות, לא יכל היה לעמוד יותר בסבל, לקח את אקדחו והתאבד ביריה על גבעה 69. כעבור 3 שבועות התגלתה גופתו של מנחמק'ה וכך היו לנו במושב  2  לוויות באותה המשפחה עוד טרם ה-30 של הראשונה.

"סיורים ומורשת קרב בעקבות חטיבת גבעתי גולני וחטיבת אלכסנדרוני בשרון" – "סיורי מורשת קרב בדרך אל העיר מלטרון ועד הקסטל והר אדר" – "סיור מורשת קרב בגליל העליון מנבי יושע ועד מלכייה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן