כל ה'מי ומי', כל הבוהמה העברית בשפלה, היו מסובים בו, והרבה צדדים של מתח טוב אפשהו, לרבות ההילה הארוטית של השחקניות ונערות הבוהמה. זו הייתה מעין בירה אינטלקטואלית של הכרך, בדומה ל'גדה השמאלית' של בתי הקפה הפריסאים והאירופאיים האחרים… מיזוג של דור הפלמ"ח, התיאטרון הקאמרי ושירי שלונסקי, אלתרמן ואלכסנדר פן.

"יענקלה רוטבליט כתב על קפה כסית בתל אביב":

יבי ושמוליק ישבו אצל חצקל כסית – יבי צועק למרסל שיביא עוד כוסית
משה צועק עד מתי בטלנים – קחו קצת מילים וחברו לחנים-

כאן לא שותים בחינם השתנו הזמנים !!

"קפה רוול בדיזינגוף 111 תל אביב":

קפה רוול קם בשנת 1948 ופעל עד 1980, קפה רוול הקימו שני קונדיטורים גוסטב רוזנברג וקרל וָלֶר, אלכסנדר זאובר חברם הציע לחבר את שני שמותיהם רו(רוזנברג) וול בא משמו של ולר.

קפה קליפורניה תל אביב:

הקפה של אייבי נתן במיקום תל אביבי מרכזי- רחוב פרישמן פינת דיזינגוף ממש צמוד לתיאטרון "בית ליסין" המחודש בפסאג' הוד,המטבח היה בסיגנון אמריקאי איטלקי משנת 1959, יכולת להזמין צ'יז בורגר או ספגטי בולונוז והייתה למסעדה לא כשרה בהצהרת הפרודוקטים.

"קפה פילץ בתל אביב":

בית קפה פילץ הוקם בשנת 1938 "בכיכר לונדון", קפה פילץ הוקם באמצע המאורעות הגדולים והתיישבו לקפה פה עולי העלייה החמישית ובהמשך קצינים מהצבא הבריטי, בקפה פילץ נערכו פגישות של אנשי הגנה וש"י(שרות ידיעות), "בקפה פילץ" אירח ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח בשנת 1947 את ועדת האו"ם שבסופו של דבר החליטו על "תוכנית החלוקה".

"קפה סן רמו בתל אביב":

בתחילת שנות ה- 30 נפתח מלון סן רמו ובית הקפה סן רמו שהתמחה בסגנון הייחודי – "תה-ריקוד ו"תה קונצרט", יזם בית הקפה היה ישראל זלטופולסקי והמתכנן היה יצחק שוורץ מוותיקי אדריכלי תל אביב.

המיקום מקסים מול הים ובין רחוב הירקון להרברט סמואל ומצוי על מה שהיה קולנוע קסם ההיסטורי.

"קפה רצקי תל אביב":

קפה רצקי משנות השלושים והתנהל על ידי מר רצקי והיה כל כך פעיל בניהול שאפילו צעק על רחד מצעירי חבורת יחדיו שישלם את חובו, הקבוצה קמה יחדיו , נפגעו ויצאו החוצה, רצקי התחנן בהמשך שישובו ולא רצו וכך רצקי סוגר את בית הקפה לאחר שנה בשנת 1936

"קפה שלג הלבנון":

קפה שלג הלבנון ישב באלנבי פינת אידלסון בשכונת נחלת יצחק המקורית בין רחוב בן יהודה לים התיכון קרוב לאלנבי, כאן כנראה הכיר אלכסנדר פן את חנה רובינא, כאן ישבה " הכוללים את: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אברהם חלפי, אלכסנדר פן, לאה גולדברג, ישראל זמורה, אליעזר שטיינמן ומשה ליפשיץ.

רבים מאנשי העלייה השנייה ישבו "בקפה שלג הלבנון" כמו יוסף אהרונוביץ' ושלמה צמח.

"בית קפה עטרה" ובית קלייה:

בית קפה עטרה ברחוב אלנבי 54 בתל אביב כנראה בית הקפה עם הקפה הטוב ביותר בתל אביב (כך לפי הפרסומת המקומית), קפה עטרה קם בשנות ה 30 וכל כך הצליח שפתחו סניף נוסף באלנבי פינת רןושילד ולאחר ימים גם "קפה עטרה ירושלים" הפתוח עד ימינו.

"בית קפה לנוודר" משנת 1919 בברלין ומשנת 1933 בתל אביב:

משה לנדוור הקים את בית הקפה בברלין בשנת 1919 וידוע שייצר את הקפה בבית הקפה, כיום בישראל "לנדוור" יצרנית הקפה הראשון בישראל ובעלת רשת "קפה לנדוור", בית הקלייה עבר מאלנבי לחולון עם יותר מ 1.000 מ"ר. שמואל לנדוור מוכר בשנת 1983 את הרשת ל "פדרמן ובניו אחזקות".

"קפה הרלינגר בבן יהודה":

קפה מסעדה מתקדמים שהתאימו לייקים יוצאי גרמניה, לאה גולדברג אהבה לשבת בהרלינגר.

"קפה תמר":

בפינת הרחובות שיינקין ואחד העם הוקם קפה תמר כבר בשנת 1941 ופעל עד 2015, הרוח המפעמת והאנרגטית של קפה תמר הייתה שרה שטרן שניהלה את המקום עד כמעט עד מותה בגיל 92, מה היה במקום הדיי פשוט הזה?; תשאלו את ותיקי רחוב שיינקין או את יאיר לפיד.

"קפה מרסנד": קפה הסיגנון אוסטרו הונגרי ברחוב בן יהודה, הגיעו ייקים בעיקר ואמנים כמו אריק לביא, שושיק שני, מירי אלוני, ירוחם אשל ואפילו רון חולדאי ראש עיריית תל אביב הפוקד את המקום מדי פעם.

קפה קפולסקי- קפה שרי- אפרופו- קפה לונדון ואלכסנדר:

קפה ספיר :"בבית מינץ" הבנוי כאוניה בפינת הרחובות טשרניחובסקי, אלנבי וביאליק היו מספר בתי קפה שנסגרו ונפתחו כמו: קפה רצקי, קפה שלושה כושים, קפה גן רווה, קפה פאר , קפה זמיר ועוד.

קפה אררט: אברהם שלונסקי המציא את השם אררט- אני רוצה רק טה(כך היה נהוג לכתוב תה) ומיקומו של קפה אררט בבן יהודה פינת טרומפלדור.

"בית קפה אלקה" שהיה בשנות ה- 40 ברחוב אלנבי פינת בן יהודה ובימינו מגדל גבוהה, ידוע שהאוסטרלים אהבו את "אלקה" עת שירתו פה בישראל בימי המנדט הבריטי.

לקפה אררט עברה בתקופה מסויימת "חבורת יחדיו" של אברהם שלונסקי עת עזבו את קפה רצקי.

"סיורים מתאימים לקבוצות ואירגונים" – "סיור מודרך מזמר בעקבות אריק איינשטיין בין רחוב גורדון ודיזינגוף עד טרופלדור". "סיור בעקבות חיי הבוהמה של תל אביב בצפון הישן". "סיורי אדריכלות בעקבות הבתים היפים של תל אביב". "סיור בין הסיגנון האקלקטי לסיגנון הבינלאוני הבוהאוס".