"סיורי דתות בירושלים העתיקה והחדשה ברובע המוסלמי נוצרי ארמני".

ישוע, לפי המסורת הנוצרית, נצלב בגבעת הגולגלתא, ומחוץ לחומת ירושלים השנייה ולאחר שמת נקבר בחלקת הקבר של יוסף הרמתי. במאה הרביעית לספירה, התרשמה הלנה אימו של הקיסר קונסטנטינוס , את מקום קבורתו של ישוע  וגרמה לכך שישנן באותו מקום את כנסיית הקבר, הכנסייה הפרוטסטנטית, טוענת שבברית החדשה, מתוארים גבעה וגן ולכן כנסיית הקבר לא יכולה להיות באמצע העיר ירושלים אלא בטבע. בשנת 1,867 נמצאה ממש ליד, בתוך גן-מערת קבורה ובה שני חדרים ובכניסה אבן גולל. בשנת-1,883 הגנרל צ'רלס גורדון שחיפש מעש, היה מובטל והחליט לחקור את ירושלים, גורדון  זיהה את הגבעה שממש מול שער שכם וכידוע הגן היה מחוץ לחומות והמקום ידוע כגבעת הגולגלתא של ישוע.

בשנת 1894 נקנתה הגבעה על ידי הפרוטסטנטים, והמקום הפך לאתר לעלייה פרוטסטנטי.

"סיור בהר ציון בירושלים":

הר ציון מצוי בשלוחה הדרומית של הר התחום מצפון בנחל צולב, במערב ובדרום בגיא בן הינום ובמזרח בגיא המרכזי- הטרופויון. הפאתים המערבים פונים לגיא בן הינום התלולים. מורדות הר ציון פונים מזרחה לגיא המרכזי ומתונים בהרבה. הר ציון נמצא מערבית להר המוריה ולעיר דוד. על חלקו הצפוני של ההר שוכנים הרובע היהודי והארמני- הר ציון שמחוץ לחומות, נמצא בנקודה הגבוהה ביותר בהר 765 מטרים מעל פני הים, בה מצויים קבר דוד המלך ומעליו חדר "הסעודה האחרונה" של ישוע ותלמידיו. הר ציון מופיע 19 פעמים בתנ"ך, אך מכל המקורות עולה שמדובר דווקא בהר המוריה הוא הר הבית. השימוש בשם "הר ציון" לגבעה המזוהה בשם זה היום, התחיל בתקופה הביזנטית, כנראה בעקבות בנייתה של הכנסייה הביזנטית "ציון הקדושה" (האגיה ציון), שעמדה על פסגתה.

"כנסיית הדורמיציון בהר ציון":

כנסיית הדורמיציון ממוקמת על הר ציון בירושלים, בסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה, בקרבת שער ציון וקבר דוד. אדמות הר ציון ניתנו במתנה לקיסר הפרוסי וילהלם השני, בעת ביקורו בארץ הקודש בשנת – 1,898 מהסולטאן הטורקי, עבדול חמיד השני התורכי.

"כנסיית הדורמיציון" נבנתה בשנת – 1906 על מה שהיה – שרידי כנסיית ציון הקדושה (האגיה ציון, מהתקופה הביזנטית). צורתה דומה לכנסיות הרומנסקיות של מחוז הריין בגרמניה, והכנסיה  כוללת מבנה עגול בעל גג חרוט אפור ומגדל פעמונים. הקיסר העניק אותה כמחווה של רצון טוב לקהילה הגרמנית-קתולית בירושלים, (אף כי הגרמנים בעיקרם פרוטסטנטים-לותרנים). כנסיית דורמציון (מהמילה "שינה", "תרדמה"), הוקדשה להנצחת הירדמותה של מריה. המיצג המרכזי בקריפטה הוא פסל של "מריה הישנה", ומעליה פסיפס של נשים הלבושות בסגנון "מקראי", המלוות אותה בדרכה האחרונה. לכנסייה, השייכת למסדר הבנדיקטיני, צמוד מנזר ובו חיה קהילת נזירים דוברי גרמנית.

חדר הסעודה האח רונה – הקנקולום. הוא החדר שאמונת רוב הכנסיות הנוצריות, התקיימה בו סעודתם האחרונה של ישוע ותלמידיו (קנקולום "חדר האוכל"). הקנקולום  שוכן בקומה השנייה (מעל לקבר דוד), בנוי  בצורה פתוחה עם עמודים בעלי כותרות צלבניות מעיצובים שונים. חדר הסעודה האחרונה מזוהה עם אירועים חשובים במסורת הנוצרית: האוכריסטיה, טקס רחיצת הרגליים שקיים ישוע בעת הסעודה האחרונה, הופעתו של ישוע לאחר תחייתו בפני השליחים, וירידת רוח הקודש על השליחים ביום החמישים מאז הצליבה הפנטקוסט. במקום הוקמה כנסייה להנצחת הסעודה אחרונה, שנחרבה כמה פעמים. חדר הסעודה האחרונה הקיים היום, הוא חלק מבזיליקה צלבנית על שם מרים הקדושה, שנבנתה במאה ה-12, ושנחרבה והפכה למסגד על ידי השליט האיובי סלאח א דין בשנת 1219, (נותרו סמלים נוצריים: כבש ושקנאי). לאחר ששוקמה, הועברה למשמורת הפרנציסקנים בשנת-1334. על הגג המשמש לתצפית על הר ציון והעיר העתיקה נמצא חדר התפילה של הנשיא השני של מדינת ישראל יצחק בן-צבי.

"סיור בקבר דוד בהר ציון ירושלים":

בספר מלכים כתוב שדוד נקבר בעיר דוד, ושאר בני משפחתו נקברו "עם אבותיהם" בעיר דוד. האזכור הראשון של המסורת הקושרת בין הר ציון לקברו של דוד המלך, מופיע בכתבי ההיסטוריון מוקדסי המוסלמי . רבי בנימין מטודלה שהגיע מספרד, שביקר בירושלים במאה ה-12, הזכיר את קבר דוד המלך בהר ציון. אחדים ממלכי בית דוד שנקברו בעיר דוד, הועברו לקבורה מחודשת בהר ציון, היא קברו של עוזיהו מלך יהודה, שעצמותיו הועברו ממקום למקום.
הקבר הוא ארון קבורה מאבן, סרקופג רומי המכוסה בפרוכת, השוכן בקריפטה של הכנסייה הצלבנית, הקדושה מציון (אגיה מציון). בקריפטה נהגו להציג את השריד החשוב, שבשלו נבנתה הכנסייה. במקרה זה בהר ציון, מיוצגת הסעודה האחרונה של ישוע בירושלים מעל לקברו של דוד המלך, במטרה לקשור את ישוע כצאצא של לדוד, בבחינת "משיח בן דוד".

"כנסיית האדון בכה במרומי הר הזיתים":

"כנסיית האדון בכה"  תוכננה ונבנתה על ידי אנטוניו ברלוצי מהכנסייה (הקתולית) בצורת "דמעה", על בסיס חורבות כנסייה ביזנטית מהמאה השביעית. שרידי הפסיפסים העתיקים שולבו ברצפת כנסיית האדון בכה. בתקרה המסוגננת שולבו תבליטי הבכי והחורבן. מעל למזבח עם ציור תרנגולת המגוננת על אפרוחיה, נפתח חלון רחב מידות הפונה מערבה, לירושלים ולכנסיית הקבר (שתי הכיפות האפורות, שמימין לכיפת הזהב). ככלל, כנסיות פונות לכיוון מזרח (עליית השמש).
בכניסה למתחם כנסיית האדון בכה יש מערת קבורה ובה מספר גלוסקמאות (ארונות קבורה, שגודלן כאורך העצם הארוכה ביותר בשלד, עצם הירך), בהם נהגו בימי בית שני להטמין עצמות נפטרים. בסביבה, נתגלו כחמישים אתרי קבורה מימי בית שני והתקופה הביזנטית ברחבת הכנסייה נבנתה תצפית להר הבית, לעיר העתיקה ולמצבות בית הקברות היהודי, שנותצו ביימי השלטון הירדני.

"כנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים ירושלים":

היא כנסייה רוסית השוכנת על מורדותיו המערביים של הר הזיתים ומוקדשת למרים המגדלית, שלפי המסורת הנוצרית הייתה תלמידתו של ישו שהלכה אחריו בדרכו לצליבה, והייתה הראשונה לראותו לאחר שקם לתחייה. מאמצע המאה ה – 19 ועד מלחמת העולם הראשונה מילאו צליינים רוסים רבים את ירושלים, עקב האדרתה בכנסייה הרוסית המהווה חלק מהזרם המזרחי אורתודוקסי בנצרות. הצאר אלכסנדר השלישי חנך ב-1,888 כנסייה לכבוד אימו הצארית מריה אלכסנדרה, שמריה מגדלנה הייתה קדושתה הפטרונית. ייחודה הוא בכיפות דמויות הבצל המצופות זהב טהור, המזכירות את כנסיות הקרמלין במוסקבה (וכנויה העממי הוא כנסיית הבצלים). בתחומי הכנסייה קבורות שלוש נשים: הנסיכה יליזבטה פרודורובנה וברברה (בת לווייתה) שנרצחו על ידי הצ'קה (המשטרה החשאית הרוסית), והנסיכה אליס, סבתו של צ'ארלס השלישי מלך בריטניה, שהצילה יהודים ביוון, וביקשה להיקבר ליד קרובתה יליזבטה.

"מערת הנביאים בהר הזיתים ירושלים":

היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית על הר הזיתים, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות, אשר מסורות קדומות ייחסו אותה כמערת קברם של הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושה נביאי המקרא האחרונים. המערה נמצאת באחוזה השייכת לכנסייה הרוסית הפרבוסלבית, והיא מוחזקת ע"י משפחה מקומית המתגוררת במקום. הגישה למערה היא דרך מדרגות חצובות בסלע המובילות אל חדר עגול, שבתקרתו הגבוהה פתח תאורה. מהחדר יוצאות שתי מנהרות היוצרות כל אחת חצי עיגול, זה מלפנים לזה. בדופן המעגל החיצוני חצובים 26 כוכים, בהם הוטמנו ארונות קבורה (סרקופגים). בצמוד למעגל החיצוני נחצבו שני חדרונים קטנים, ובהם כוכי קבורה נוספים.
מסורת נוצרים מזהה את הנביאים כאלו המוזכרים בברית החדשה: ”אוי לכם סופרים ופרושים חנפים, כי בניתם אתם את קברי הנביאים, ותפארו את קבורות הצדיקים” (מתי כ"ג).

"כנסיית גת שמנים בהר הזיתים ירושלים":

כנסיית גת שמנים: היא כנסיית היגון (פרנציסקנית), השוכנת בגת שמנים שבנחל קדרון, על מורדותיו המערביים של הר הזיתים. היא הוקמה בכספי תרומות שנאספו מרחבי העולם הקתולי, וזכתה לשם "כנסיית כל העמים". על-פי המסורת הנוצרית, התפלל ישו את תפילתו האחרונה במקום, על "סלע היגון" והתייסר, עד שהוסגר בידי יהודה איש קריות לרומאים. הכנסייה נבנתה (ב-1,919–1,924, ע"י אנטוניו ברלוצי) כבזיליקה בעלת שלוש ספינות, ושלושה אפסיסים, על שרידי בזיליקה ביזנטית קטנה שנבנתה במאה הרביעית ונהרסה עם הכיבוש הסאסאני ב-614. במאה ה-12 קמה באתר כנסייה צלבנית גדולה בהרבה, אך היא ננטשה ונהרסה במאה ה-14.
בשל אופייה הבינלאומי, הוחלט להקימה בסגנון הרומי-קלאסי, המייצג את תקופת ישוע. החלל חשוך למחצה והתקרה הנמוכה בעלת 11 הכיפות הנמוכות (השליחים) והכיפה גדולה (ישוע), מקרינים את יגונו של ישוע במהלך ייסוריו בגן.

"קבר הגן ליד שער שכם":

מקודש לנצרות הפרוטסטנטית. בדרך כלל יהיה האתר האחרון הטיול של הקבוצה בירושלים ובישראל. קבר הגן הוא אלטרנטיבה פרוטסטנטית (העולם הפרוטסטנטי מגוון). רובם מגיעים לכנסיית הקבר אך הם לא עורכים תפילות והם מעדיפות לעשות תפילות בקבר הגן (למבחן, פרוטסטנטים לא יגיעו לכנסיית הקבר אלא רק לקבר הגן). רב הקבוצות שמגיעות לאתר הם פרוטסטנטים ו/או אוונגליסטים. ניהול הטכס נעשה ע"י הקבוצה. כל אספקת המזון והשתיה מסופקים על ידי האתר – בתיאום מראש. קתולים ואורתודוקסים ממעטים מאד להגיע לקבר הגן. סדר גודל של הביקור כ-30 עד 45 דקות (תיאום מראש של כחודש באתר האינטרנט). אין תשלום בכניסה אך יש סל לאיסוף תרומות (במקרה של הגעת קבוצה בהיקף של 100 ומעלה יש תשלום מראש) הפרוטסטנטים מזהים את האתר משתי נימוקים כמקום לצליבתו של ישוע: א. המקום מתאים בשל הדמיון הסלע לגולגולת (הגולגלתא). ב. קרבתו של האתר לעיר העתיקה (ע"פ הבשורה של יוחנן פרק 19, ישוע נצלב מחוץ וקרוב לחומות העיר כפי שהייתה בזמנו של ישוע) . לאחר מרד בר כוכבא נחרבה ירושלים ועל חורבותיה נבנתה העיר איליה קפיטולינה. במאה ה-16 נבנתה החומה העותומאנית על שרידי החומה של ירושלים מימי ישוע. בבשורה של יוחנן פרק 19, ע"י מקום הצליבה היה גן. בשטח של יוסף הרמתי, היה גן ואכן גילו באתר בור מים גדול וחלק מגת – מקום לאיסוף של היין. בקבר החצוב בסלע יש שני תאים – הראשון לטכס והאחר לקבורה עצמה.

***********************************

"כנסיית פטרוס אין גליקנטו בהר ציון":

על פי המסורת הנוצרית, בערב חג הפסח, לאחר הסעודה האחרונה, הלכו ישוע ותלמידיו לגת שמנים, שבעמק קידרון. שם ניבא ישוע לפטרוס, שהוא יתכחש אליו שלוש פעמים, בטרם יקרא התרנגול (ואז יתחרט פטרוס על מעשיו). ישוע נעצר בגת שמנים ונלקח לבית הכהן הגדול כייפא, שבמעלה הר ציון. לבית התקבצו אנשי הסנהדרין שחקרו והטיחו בישוע האשמות שונות. ישוע נכלא בבור והוסגר למחרת לניצב הרומי פונטיוס פילטוס, ששפט אותו וגזר עליו מוות בצליבה. מעל בית הכהן הגדול (בקומת המרתף זיהו שרידי בורות כלא ו/או מקוואות), נבנתה כנסייה ביזנטית במאה הרביעית, שנקראה "החרטה של פטרוס". הצלבנים, שיפצו את הכנסייה וקראו לה "פטרוס הקדוש של קריאת התרנגול". הכנסייה הנוכחית הוקמה על ידי  המסדר האסמפסיוניסטי הצרפתי בשנות ה-30 שבמאה הקודמת. ב-2,000 שופצה והיא נחשבת לאחת מהכנסיות היפות בירושלים.

כנסיית העלייה בהר הזיתים ירושלים:

מכונה כיפת או מסגד העלייה והיא משמרת את זיכרון עליית ישוע השמיימה, ארבעים יום לאחר תחייתו.
הכנסייה הביזנטית נבנתה בצורת קפלת זיכרון, המורכבת משלושה מעגלים קונצנטריים. בסלע שברצפת המעגל הפנימי (שהיה פתוח לשמיים), נוצרו סימני כפות רגליו של ישוע. הקפלה נהרסה מספר פעמים. בתקופה הצלבנית נבנתה במקום כנסייה בצורה מתומנת (על שרידי הכנסייה הביזנטית, המזבח והסלע עם סימני כפות הרגלים). בכנסייה יש כותרות צלבניות עם כפות תמר וצמח קוצני וכותרות עם גריפונים, בעלי חיים וציפורים מתגוששים.
לאחר כיבושו של צלאח א-דין ב-1,187, המוסלמים, שהאמינו בעליית ישוע לשמים, קיימו פולחן במקום ושיקמו את המבנה (בנו בכיפה, אטמו את הקשתות באבנים ובנו חומה משושה מסביב).
בחג העלייה האורתודוקסי, מוקם בחצר סכך להגנה על המזבחות הזמניים. הלטיניים חוגגים את חג במבנה, במועד שלהם.

כנסיית פטר נוסטר הר הזיתים:

כנסיית אבינו שבשמים היא כנסייה קתולית השוכנת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זיכרון תפילתו של ישוע. הצלבנים הקימו את כנסיית פטר נוסטר לזכרו תפילתו של ישוע הנוצרי, ולפי המסורת הצלבנית הנוצרית נאמרה במקום שבו ישב ישוע כשנשאל  על ידי תלמידיו איך עליהם להתפלל. ידוע  לימד אותם את התפילה "אבינו שבשמים", וכתב אותה עבורם (התפילה נשתמרה מתחת למזבח).הכנסייה הנוכחית נבנתהעל ידי אורליה דה בוסי, נסיכת טור ד'אוברן, שרכשה את האתר ב-1,857. היא נפטרה בפירנצה ב-1,889 ושרידיה נקברו בקריפטה שבכנסייה ב-1,957. בכד מעל לקברה נטמן לבו של אביה. תפילת אבינו שבשמים כתובה על גב  קירות הקלויסטר והכנסייה ב-143 שפות (אירוע המקושר לפנטקוסט, לרוח הקודש ולריבוי השפות). רבים מהלוחות הישנים יותר עשויים מקרמיקה מצוירת ביד.

"כנסיית אלאונה הביזנטית":

הוקמה על ידי  פלוויה יוליה הלנה, אימו של קונסטנטינוס, ב-334, יחד עם כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים. הקמת הכנסייה, המשמרת את זיכרון אירוע העלייה, יחד עם כנסיות המשמרות את זיכרון לידתו ומותו, מצביעה על החשיבות העצומה שהעניקה הנצרות, כבר בקדמותה, למסורת עלייתו של ישו לשמים.שמה של הכנסייה, אלאונה, נגזר מהמונח היווני עץ זית. השם הוענק תחילה להר כולו, אך אגריה, אחת הצלייניות הראשונות לארץ הקדוש המתארת את הכנסייה במאה הרביעית, מתייחסת בשם זה לכנסייה עצמה. העברת השם מלמדת על חשיבות הכנסייה: זאת הכנסייה בהא הידיעה של הר הזיתים, היא מייצגת את ההר והוקמה להנציח יותר מאשר מאורע אחד. הכנסייה נהרסה בפלישה הפרסית ב-614, אולם ייתכן כי נבנתה מחדש על ידי מודסטוס ונהרסה שוב על ידי אל חאכים בשנת 1900

"לאתרים נוספים של אפי נחמיאס  www.efitours.co.il   www.toursguides.com