"סיור קולינרי בירושלים בשוק מחנה יהודה".
"טיול אוכל וטעימות ירושלמי בשוק מחנה יהודה".
"סיורים לקבוצות וארגונים בנחלאות ואגריפס".
"סיורים קולינריים וטעימות ירושלמיים בשוק מחנה יהודה".
"סיור טעימות שוק קולינרי במחנה יהודה " – להסתובב, לראות, לנשום ריח השוק, להכיר את האנשים מעבר לבאסטה, להתחבר לאנשים, לטעום ולינות, קולינריה אתנית ירושלמית, היכרות עם עדות ישראל בשוק, להכיר את "השוק העיראקי"-סיפור החמארות , כינוי שלא אוהבים ותיקי השוק העיראקי מאחר ולא שותים אלכוהול בשוק העירקאי ומתייחסים בכבוד להתגודדות בשוק העיראקי (חמרה מלשון יין אדום, חמיר). נכיר את ההיסטוריה של "שוק מחנה יהודה" מהתקופה התורכית עותמנית דרך הבריטית שדגלו בסניטריה סדר וניקיון ועד לתקופות השונות הישראליות לאורך השנים ועד לשיפוצים המתבצעים בימים אלו בשוק מחניודה. שמות של שוק מחנה יהודה-שוק הלווה וחיסכון מאחר ולקחו הלוואה מבנק "הלוואה וחיסכון" לפיתוח השוק, "שוק ולירו על שמו של יזם ומקים השוק- אהרון ולירו" (הבעלים של בנק ולרו) ועד לוועד השוק החזק בימינו.
אפשרויות שונות לטעימות בשוק מחנה יהודה: מאפים מלוחים ומתוקים, בורקסים, עוגיות ירושלים ועוד ב"מאפיית חבה" הוותיקה והטובה, בייגל ירושלמי "במאפיית קלדרון", טעימות חלבה "בממלכת החלבה", טעימות גבינות איכות "במעדני צ'ונה", "אצל עוזיאלי" איש האתרוגים נטעם משקאות טבעיים על בסיס רפואת הרמב"ם ונבזיק בפננו את ספריי האתרוגים הידוע ומשחת אתרוגים ואם תרצו גם משקה לניקוי הגוף, פלאפל לוי, "מעדני צדקיהו" מבחר ממולאים סיגרים וחמוצים, תמרהינדי, מיץ שקדים ולימונדה "במשקאות עזורה" , חומוס "אצל רחמו" ממשפחת נחמיאס המפוארת .
"אשכנזים וספרדים בשוק מחנה יהודה", יהודים וערבים בשוק, חרדים מסורתיים וחילוניים בשוק מחנה יהודה הקניות, בסיור ובמכירות.
תמורות ושינוים בשוק "מחנה יהודה" עם ערב, רוב העסקים שהיו פתוחים כל היום נסגרים ואט אט הפאבים, ברים, מועדונים נפתחים ויוצרים אווירה מקסימה ושונה, במיוחד באווירה הירושלמית שנשמע קולות בשפות שונות, צעירים לצד מבוגרים, דתיים לצד חילוניים והרבה בירה ישראלית טובה וגאה, ממליץ לשלב זאת בימי חמישי עם שירת הבקשות בבית הכנסת ע"ש הנדבן זבולון עמאדדי ובו פייטנים המפייטים ומזמרים אחר תפילת ערבית וממש מול "בר טאפסים" במחנה יהודה היושבים על שולחנות קטנים מטרים ספורים והכל משתלב יחד-חולים וקודשין ומסתדרים יחד היטב.
גבריאל תושב שכונת "בית יעקב" כתב על השוק בספר "בית אבינו":
היה זה שוק ללא סידורים מיוחדים. סלים ותיבות היו נערמים אלה בצד אלה בשדה הפתוח. מגדלי הירקות והמוכרים, לעתים קרובות מוֹכרות, ישבו ליד מרכולתם וציפו לקונים. הקונים היו יהודים ואילו המוכרים – פלאחים ערבים מהכפרים הסמוכים לירושלים. וכך עמדו שני העמים אלה מול אלה, דבר אשר שיווה לשוק אופי מיוחד. עקרות בית יהודיות ניסו לדבר ערבית, והפלאחים והפלאחיות הערביות ניסו להיפטר מסחורתם ביידיש. ההמולה הייתה גדולה, ובתוך המולה זו של צעקות, עמידה על המקח, סחר-מכר וקללות, ניסו גם הילדים להפיק תועלת. לא היה קל מזה לסחוב מלפפון טרי, בצל ירוק או עלה חסה טעימים לחיך.(סיור טעימות בשוק מחניודה בירושלים עם אפי נחמיאס)
סיורים להיכרות עם שכונת "מחנה יהודה" הירושלמית והשוק שנבנה אט אט וגדל למימדים בינלאומיים.
"בית משפחת בנאי ברחוב האגס 1" לשעבר וכיום רחוב מאיר אליהו בנא- אבי שבט המשפחה הוא מאיר אליהו בנא, שהתחתן עם בת משפחתו בכורה מלכה לבית שבתאי, לבני הזוג היו שמונה ילדים-יעקב בנאי(השחקן), יוסי בנאי, חיים בנאי, חיים בנאי, גברי בנאי יבדל לחיים ארוכים, השלושה הנוספים- עליזה, שמואל ואברהם בנאי. משפחת בנא עלתה משיראז בפרס ישר לירושלים ובהמשך פתחו חנות ירקות בחלק התחתון של הבית וגרו בקומה השניה הצפופה, מאיר בנאי קרוי על שם סבו מאיר(בנאי)-ניתן לשלב סיור "בעקבות יוסי בנאי" בשוק מחניודה ובשכונת נחלאות.
"סיור מודרך בשוק מחנה יהודה" וסיורים ברצף שכונות "נחלאות" ושכונת "מחנה יהודה" ולאורך רחוב יפו ואב"ן ישראל בירושלים.
"סיור טעימות בשוק מחנה יהודה בירושלים".
סיור טעימות מודרך בשוק מחנה יהודה, סיור בשכונת מחנה יהודה, סיור טעימות של מאפים מלוחים ומתוקים, סיור טעימות ברחוב עץ החיים , סיור טעימות עם חלבה, עלה גפן ומבחר גבינות קשות וטעימות, חמוצי ירושלים, עלה גפן וממולאים, פלאפלים, סיור ומפגש אצל "עוזיאלי" איש האתרוגים כולל שתייה על בסיס משקאות הרמב"ם. "סיור בשוק מחנה יהודה "ברחובות השקד,התות, האגוז והחרוב, השזיף,האפרסק, מאיר אליהו בנאי, התפוח, פרי עץ והאשכול, הערמונים והשקמה, סיור ברחוב מחנה יהודה והוא השוק הפתוח, סיור ברחוב אגריפס ורחוב יפו.
סיור מרגש חוויתי וחמים עם אפי נחמיאס בשוק מחנה יהודה לימי הולדת, ארועים מיוחדים, גופים מוסדות ומקומות עבודה-אפי מכיר את השוק לאחר מאות סיורים ויותר, מכיר את הבאסטיונרים, דמויות חשובות ומרתקות בשוק העיראקי וממש חי את השוק הירושלמי כך שהחוויה למטייל מושלמת ומועברת בחיוך ובהנאה. "שוק מחנה יהודה בתקופה העותומאנית": השוק התורכי היה שטח גדול, לא מטופח, ללא סניטריה וכל אחד מה שרצה והסחורה הגיעה מהכפרים דיר יאסין, ליפתא ושייח באדר-השטח היה שייך לחיים אהרון ולירו, התורכים לא התעניינו בשוק ולא באופיו.
"סיור בשוק מחנה יהודה בתקופת המנדט הבריטית":
הגנרל רונדלד סטורס לא ראה בעין יפה את שוק מחנה יהודה המוזנח וחשב לעצמו שעיר כמו ירושלים חייבת לייצג בצורה מכובדת ודאג להביא מתכנן ערים מקצועי ומהנדס ערים וגרם לפיתוחו היפה והטוב.
שוק הקבע הראשון – רחוב האגס ורחוב התפוח:
השוק -שוק מחנה יהודה החל כחלל ולאחר מכן שניים שלושה רחובות והתפתח תמיד וכל הזמן.
שוק הקבע השני מחנה יהודה – שוק הלוואה וחיסכון:
סיורים מודרכים קולינריים מדן ועד אילת במבחר שווקים, סיורים וטיולים היסטוריים קולינריים תרבותיים בנבכי השוק והיכרות עם תחילתו של שוק וההיבטים להקמתו ולא רק בימינו שזו תוצאה נפלאה, תוצאה של בסטיונרים מקסימים וחמימים, טעימות שונות ומותאמות לרוח הקבוצה ובכלל, סיור שוק ושל שיק, סיור חלבי או בשרי, טבעוני או צמחוני.
"סיפורו של שוק", "שוק מחנה יהודה ומהותו" – צומת של שכונות מתרבות ואוכלוסיה שגדלה וגדלה כל הזמן המחייבת מהשוק השכונתי הקטן להתפתח מאוד וכל הזמן, דוגמא לשוק שכונתי נראה "בשכונת מאה שערים", " שוק בית ישראל ושכונת הבוכרים", כך היה בשכונת "מחנה יהודה" שהיה צומת חשוב וכך כשהקימו את רצף "שכונת נחלאות" ואת מקור ברוך ורוממה ובהמשך את קרית משה וגבעת שאול הגיעו עשרות אלפים תושבים חדשים שפשוט צריכים שוק.."סיור טעימות שוק במחנה יהודה" והיכרות עם השוק העיראקי, נשוחח עם ניסים ארמוזה(בינתיים נפטר הגביר הג'ינטלמן- יהי זכרו ברוך), נסייר ונבקר בשוק הפתוח והשוק הסגור, ברחובות מחנה יהודה ועץ החיים, ברחוב השקמה ורחוב השקד, התות, התפוח, "אליהו מאיר בנאי". עסקים ברחוב מחנה יהודה לצד שוק מחנה יהודה הירושלמי -מעדניית בונה חי ונפתחה כאטליז על ידי סבו של דוד בונה, הבעלים של המעדניה היום.
המקום של שי, יאס ובנו נג'אח – בשנות ה – 50 הגיע סב המשפחה לשוק מחנה יהודה ולמרות הכל קנה את החנות וכיום חנות תבלינים, קטניות ועוד-מרכז החמוצים שמשון, תבליני מימון עם קפה מברזיל , מוקה מאיטליה ירקות כבושים ותבלינים, סופר שוק-הסופר המרכזי והגדול של השוק, האחים נאמן, אוחיון ביצים, האחים חמוי לדברי בשר, פיצוחי השוק, משקאות עזורא, חוכמת הבורקס מחיפה וארומה שוק מחנה יהודה, "פלאפל לוי האגדי של מחניודה".
סיור טעימות מודרך בשוק מחנה יהודה הירושלמי משולב עם סיור בנחלאות-באוהל משה מזכרת משה , "המתחם החרדי של נחלאות בבית ברויידי ובתי ראנד ומונקאטש", סיור בבתי גורל ובית הרב אריה לוין רב האסורים, סיורים וטיולים בשכונות הנחלאיות הקטנות "שבט צדק וזכרון יוסף".
סיור טעימות שוק קולינרי במחנה יהודה –להסתובב, לראות, לנשום ריח השוק, להכיר את האנשים מעבר לבאסטה, להתחבר לאנשים, לטעום ולינות, קולינריה אתנית ירושלמית, היכרות עם עדות ישראל בשוק, להכיר את "השוק העיראקי"-סיפור החמארות, כינוי שלא אוהבים ותיקי השוק העיראקי מאחר ולא שותים אלכוהול בשוק העירקי ומתייחסים בכבוד להתגודדות בשוק העיראקי (חמרה מלשון יין אדום, חמיר).
ההיסטוריה של "שוק מחנה יהודה" מהתקופה התורכית דרך הבריטית שדגלו בסניטריה סדר וניקיון ועד לתקופות השונות הישראליות לאורך השנים ועד לשיפוצים המתבצעים בימים אלו בשוק מחניודה.
שמות של שוק מחנה יהודה-שוק הלווה וחיסכון מאחר ולקחו הלוואה מבנק "הלוואה וחיסכון" לפיתוח השוק, שוק ולרו על שמו של יזם ומקים השוק(הבעלים של בנק ולרו) ועד לוועד השוק החזק בימינו.
אפשרויות שונות לטעימות בשוק מחנה יהודה: מאפים מלוחים ומתוקים, בורקסים, עוגיות ירושלים ועוד ב"מאפיית חבה" הוותיקה והטובה, בייגל ירושלמי "במאפיית קלדרון", טעימות חלבה "בממלכת החלבה", טעימות גבינות איכות "במעדני צ'ונה", "אצל עוזיאלי" איש האתרוגים נטעם משקאות טבעיים ע"ב רפואת הרמב"ם ונבזיק בפננו את ספריי האתרוגים הידוע ומשחת אתרוגים ואם תרצו גם משקה לניקוי הגוף, פלאפל לוי, "מעדני צדקיהו" מבחר ממולאים סיגרים וחמוצים, תמרהינדי, מיץ שקדים ולימונדה "במשקאות עזורה" , חומוס "אצל רחמו" ממשפחת נחמיאס המפוארת .
אשכנזים וספרדים בשוק מחנה יהודה, יהודים וערבים, חרדים דתיים וחילוניים בשוק מחנה יהודה.
תמורות ושינוים בשוק "מחנה יהודה" עם ערב, רוב העסקים שהיו פתוחים כל היום נסגרים ואט אט הפאבים, ברים, מועדונים נפתחים ויוצרים אווירה מקסימה ושונה, במיוחד באווירה הירושלמית שנשמע קולות בשפות שונות, צעירים לצד מבוגרים, דתיים לצד חילוניים והרבה בירה ישראלית טובה וגאה, ממליץ לשלב זאת בימי חמישי עם שירת הבקשות בבית הכנסת ע"ש הנדבן זבולון עמאדדי ובו פייטנים המפייטים ומזמרים אחר תפילת ערבית וממש מול "בר טאפסים" במחנה יהודה היושבים על שולחנות קטנים מטרים ספורים והכל משתלב יחד-חולים וקודשין ומסתדרים יחד היטב.
סיורים מודרכים טיולים מודרכים ועשרות רעיונות לגיבושים סיורים וטיולים ברחבי העיר ירושלים העיר המטויילת, סיורים מתובלים רוחניים לימי הולדת מרגשים ואירועים מיוחדים וייחודיים, רעיונות לסיור לימי גיבוש וצוות בירושלים מותאמים ובמידה הנכונה, סיורים איכותיים מחייכים למקומות עבודה , גופים ומוסדות עבודה, משרדי ממשלה והיי טק,גמלאים וחוגי מטיילים ומשוטטים בירושלים ולכל עם ישראל המטייל בדרכים. מדריך טיולים ומורה דרך בירושלים והיכרות עם העיר מעל ומתחת לאדמה לתקופותי השונות, ירושלים של בית ראשון ודוד המלך ובית שני של הורדוס, ירושלים של כובשים ונכבשים של רומאיים ביזנטיים מוסלמיים, צלבניים ממלוכים תורכים בריטיים וים של ישראלים בטיולים נופשונים ובפסטיבלים בירושלים של מעלה ומטה.
סיורים וטיולים מודרכים בירושלים בירת ישראל בשכונות ובשווקים, תצפיות על ירושלים , רוחניות ועליה לרגל צדיקים ברמת רחל או קבר דוד, היציאה מן החומות של ירושלים ממשכנות שאננים מחנה ישראל ונחלת שבעה, ירושלים של חרדים ללא חרדות "במתחם החרדי" במאה שערים, בית ישראל ושכונת הבוכרים, שכונת גאולה וזיכרון משה ובלב "כיכר השבת" כולל סיור מאפיות בבית ישראל בחצות הליל הירושלמי ואוכל יהודי.
סיור סיפורי אהבה בשכונת עין כרם הירושלמית הציורית והרומנטית בעקבות אוהבים וחוטאים עם ג'עבר ואלגרה סיפור אהבה ערבי נוצרי ויהודיה ממוצא בולגרי שאביה היה בעל באסטות בשוק מחנה יהודה, נזירות וכנסיות במנזר אחיות ציון מיסודו של אלפונסו רטיסבון, בעלי מלאכה ורומנטיקנים היום ובימים ימימה ,סיור אהבה מודרך ברחוב הנביאים הירושלמי המקסים ובעבר הבריטי שמו היה- "רחוב הקונסולים" או רחוב בתי החולים ובעקבות חיי קונרד שיק מתכנן שכונות ירושלמיות חרדיות ובו בתי הדר וארמונות וסיפורים ירושלמיים המתחברים ללב וסיום במתחם "מגרש הרוסים בבית סרגיי ובדוחובנייה, האכסניה הרוסית לגברים והאכסניה הרוסית לנשים והיום מוזיאון אסירי המחתרון בתקופה הבריטית, כנסיית השילוש הקדוש הרוסית האורתודוקסית ובית החולים הרוסי הצמוד לעיריה(פרוסקייה בולניצה).
סיור בנחלאות בשכונות החצר הירושלמיות המקסימות "באוהל משה" ובוסתן ספרדי, "מזכרת משה" האשכנזית שהפכה לספרדית, במתחם החרדי של נחלאות בבתי ברויידא, בתי מונקטש ובתי ראנד- בין זכרון יוסף לשכונת הפחים ששר גברי בנאי על ביקוריו בין שתי הסבתות הכי ירושלמיות, עדות וטעמים בנחלאות, ירושלמיות אמיתית והמון אווירה ירושלמית אמיתית אסלית.
סיור טעימות בשוק מחנה יהודה בירושלים.
סיור קולינרי ברחובות הקסומים של שוק מחנה יהודה והשוק העיראקי.
סיור טעימות קולינרי והיסטורי בשוק מחנה יהודה – "מחניודה", שוק הלוואה וחיסכון או שוק בית יעקב. סיור איכותי בשוק במחנה יהודה המשלב את חמשת החושים, הסברים אודות השוק, הרוכלים, התפתחות השוק, ההיסטוריה המקומית , מפגש עם אנשים במחניודה ועוד.
סיור טעימות קטלינרי בשוק מחנה יהודה הירושלמי.
שוק מחנה יהודה החל להתגבש אט-אט בשלהי התקופה העות’מאנית בסוף המאה ה-19, כאשר "פלאחים" (איכרים) ערבים מן הכפרים ליפתא, דיר יאסין, שייח’ באדר ואחרים שממערב לירושלים, החלו מביאים את תוצרתם החקלאית למכירה בדרך יפו, סמוך לשכונת מחנה יהודה. באותה עת עמד במקום מגרש ריק ורחב ידיים, שהיה שייך למשפחת חיים ולירו היהודית הספרדית האמידה. הפלאחים ניצלו את המרחב הריק כדי להציע את מכולתם הן לעוברי הדרך והן ליושביו היהודיים של גוש הנחלאות הסמוך. הצלחתו של השוק המאולתר הייתה כמעט מתבקשת: יושבי הנחלאות חסכו לעצמם את ההליכה הארוכה עד לשווקי העיר העתיקה המרוחקים, וכך גם יושבי הכפרים הערביים.
גבריאל כהן, בן שכונת בית יעקב הסמוכה, תיאר את השוק באותם ימים בספרו "בית אבינו":
היה זה שוק ללא סידורים מיוחדים. סלים ותיבות היו נערמים אלה בצד אלה בשדה הפתוח. מגדלי הירקות והמוכרים, לעתים קרובות מוֹכרות, ישבו ליד מרכולתם וציפו לקונים. הקונים היו יהודים ואילו המוכרים – פלאחים ערבים מהכפרים הסמוכים לירושלים. וכך עמדו שני העמים אלה מול אלה, דבר אשר שיווה לשוק אופי מיוחד. עקרות בית יהודיות ניסו לדבר ערבית, והפלאחים והפלאחיות הערביות ניסו להיפטר מסחורתם ביידיש. ההמולה הייתה גדולה, ובתוך המולה זו של צעקות, עמידה על המקח, סחר-מכר וקללות, ניסו גם הילדים להפיק תועלת. לא היה קל מזה לסחוב מלפפון טרי, בצל ירוק או עלה חסה טעימים לחיך.
סיור בשוק "מחניודה" בה תמיד עם סיור ירושלמי, בנחלאות/שכונות חרדיות/שכונות ראשונות-משכנות שאננים/מחנה ישראל/נחלת שבעה, העיר העתיקה .
הכנה ורקע אודות הסיור ,השכונה מחנה יהודה ובפרט על השוק .
השינויים מהתקופה העותומאנית,עד לכאן הגיעו שכונות ירושלים ,הניסיון לעשות סדר בתקופה הבריטית והשינויים הרבים שעבר המתחם עד ימינו ולמעשה משתנה מרגע לרגע.
* בשוק ,נכיר את הדמויות המרתקות,נשוחח עם חלק מהם, נכיר את חלקיו השונים של השוק ואת הענין הירושלמי הייחודי לעיר הבירה ובמיוחד לשוכנים שנים בשוק מחנה יהודה- -בורקס חיפה בירושלים, סוגי בורקסים בליווי טאפנדים ,חריף ,לימונדה ,ופינת ישיבה מגניבה לשבת ולהירגע בין באסטה לבאסטה.
-בממלכת החלבה נטעם חלבות שונות,סודות המשפחה למעלה מ 70 שנים.
-אצל עוזיאלי נשמע על רפואת הרמב"ם ונשתה את "מיץ הרמב"ם" משקדים ותמרים טחונים לחיזוק הגוף והמוח.שתיה עבור בעיות לחץ דם,"סם קסם המזרח"-מיץ ג’ינג’ר ותפוח,ואפילו משקה להגברת האון.
* שני פלאפלים לכל משתתף אצל "פלאפל לוי".
* בייגלה ירושלמי
* סוגים שונים של גבינות קשות איכותיות-
* חמוצים ירושלמיים.
* עלה גפן ממולא באורז.
* קובה בשרי שנאכל בסוף הסיור,אחרי יותר מחצי שעה.
סיור טעימות קולינרי חוויתי ומרגש בשוק מחנה יהודה בירושלים.
החלבה הכי איכותית במחנה יהודה וירושלים בכלל.
סיורים וטיולים קולינריים בשוק מחנה יהודה(מחניודה) בירושלים כולל רצף השכונות בנחלאות-אוהל משה ומזכרת משה, המתחם החרדי.
סיור טעימות קולינרי והיסטורי לקבוצות ומוסדות בשוק מחנה יהודה – "מחניודה", סיור בשוק הלוואה וחיסכון או שוק בית יעקב. סיור מודרך איכותי בשוק במחנה יהודה המשלב את חמשת החושים, הסברים אודות השוק, הרוכלים, התפתחות השוק, ההיסטוריה המקומית ולפי דרישת הקבוצה.
מדריך טיולים ואיש קולינריה לסיורי טעימות בשווקים של ישראל ובמיוחד בשוק מחנה יהודה בירושלים.
סיור בירושלים בעקבות העדה הפרסית מהעיר שיראז.
סיור בשכונת נחלאות: "שכונת נחלאות נמצאת ליד גן סאקר" – בעבר היה כאן שדה תעופה כאשר בשנת 1948 בזמן המצור על ירושלים ,נחתו כאן מטוסים עם מזון, אספקה ומים. בסמוך נמצאת גם גבעת רם בהם נמצאים משרדי הממשלה, הבג"צ(בית דין גבוהה לצדק) , בנייני האומה. בקרוב יוקם באיזור זה מרכז עיסקי עם תחנת הרכבת החדשה על שם הנשיא יצחק נבון. בשכונת נחלאות הכירו יוסף נבון וגידלו את בנם יצחק נבון, רחוב עש רוסו בכר התקיים משפט אייכמן. בסמוך לכאן, בשנת 1924 התקיימו פגישות אוהבים . הבחור היה מאוהב חזק בצעירה ושמה מרגלית היה מחזר אחריה ואפילו בימי הגשם הירושלמי היה רץ מבית ישראל לנחלת ציון, כדי לא להחמיץ שום מפגש. שמו היה הרב עובדיה יוסף, בהמשך נמצא בית הכנסת עדס. שכונת נווה שלום הוקמה על ידי הקהילה הפרסית שהגיעה מהעיר יזד בפרס ולכן כונו היזדים הקהילה הראשונה שהגיעה מפרס כקבוצה הייתה קהילת שיראז(קהילת כוהנים) מדרום פרס.
צריך לזכור שבירושלים במאות ה- 14-18 היו רק שתי עדות, אשכנזים וספרדים. הספרדים היו יהודים דוברי לדינו (לא מרוקו ולא עיראק) במשך השנים הגיעו יהודים מארצות ערב , הם היו תחת חסותם של הספרדים ולכן כונו גם ספרדים. אך הספרדים האמיתיים היו אנשי הקהילה הגדולה וחזקה בירושלים אשר שורשיהם היו ממגורשי ספרד. הפרסים הגיעו כקהילה בשנת 1885 (קהילת יהודי שיראז). אחד הרבנים היה רבי אהרון הכהן שהגיע לארץ ישראל, בתחילה הגיע לצפת. יהודי צפת מאוד התרשמו ממנו וביקשו לשלוח אותו לקילה היהודית בהרי הקווקז כדי שיגייס כספים למען הקהילה בצפת. אך לרוע המזל הרב חלה שם ונטה למות. כאשר נודע הדבר למשפחתו בשיראז הם חשבו שהוא מת, אבל גדול נפל עליהם. הם ישבו עליו שבעה ואף היו קוראים תהילים משניות וקדיש. לרב היו שתי נשים והן רצו להתחתן שוב עם חתנים אחרים. אך , כעבור כשנה התברר שהרב חי וקיים וכמובן שהשמחה הייתה גדולה מאוד. הרב רצה לעלות לירושלים עם הקהילה , אך הדבר היה קשה ובלתי אפשרי בגלל שתי סיבות: האחת היו יהודים שלא רצו לעזוב את כל טוב שיראז ושנית – השלטונות לא אפשרו להם לצאת בגלל שהם החזיקו במשרות חשובות מאוד. אהרון רימה את השלטונות באומרו שהוא רק מלווה את הקהילה וכך הצליח לברוח ולעלות ארצה אף על פי שהם רדפו אחריו ורק תמורת שוחד עזבו אותו לנפשו. הוא הגיע ארצה בשנת 1891 יחד עם קהילתו שמנתה 120 איש. רפאל הכהן הוא בנו של הרב אהרון , הוא בנה את את בית הכנסת בשנת 1906. הוא גם כתב ספר זכרונות על קורות המשפחה. כיום תומר נכדו של הרב אהרון הוא זה שמתחזק את בית הכנסת. בסמוך נמצאת חצר המולא כלומר= חצר הרב. העלייה השנייה של יהודי שיראז הייתה בשנת 1907 והיא מיוחסת לרב רחמים מלמד שהיה חכם בתורה. כבר בהיותו בן 11, היה דורש ואומר דברי תורה. רחמים נישא לאשתו, אך היא לא הצליחה להביא פרי בטן. 14 פעמים הייתה בהיריון והפילה, בפעם ה 15 , סוף סוף נולדה התינוקת המיוחלת ושמה חנה. בטקס שנערך ,(אולי כנגד עין רעה), התינוקת כאילו עוברת למישהו אחר ולכן היא הועברה למשפחתו של בעלה המיועד שהיה כבר אז בן 13 שנה. לאחר שבגרו ונישאו הרב רחמים ביקש מהם לעלות לארץ ישראל. הרב ביקש ללוות אותם, הוא לקח עמו רק תפילין ולבסוף הגיע לארץ ישראל ונשאר כאן. כמובן ששוטרים נשלחו להחזירו לשיראז , אך הוא הצליח לשחד אותם. הוא גם ביקש ממשפחתו למכור את כל הרכוש שנשאר אך היהודים סרבו לעשות זאת. כאשר הוא הגיע לירושלים בשנת 1907 הוא הקים את החצר שהפכה להיות המרכז הרוחני שלהם. הקהילה הייתה גדולה, היו הרבה ילדים שלא יכלו להתקבל לבתי ספר אחרים בגלל שלא היה להם כסף ולכן הוא החליט לבנות.
בית ספר של תלמוד תורה ושמו אור החיים בנוסף ללימודים היו במקום גם מקלחות ותנאים טובים ללמידה . המורים היו ילדיו של הרב מלמד. בנו יעקב ערך חופות וחיתן הרבה מאוד זוגות ירושלמיים. אחד מתלמידיו היה יוסי בנאי שלמד כאן. מספרים שהיה שובב גדול עם ראש גדול אך תמיד ישב על קוצים. בשנת 1937 כאשר הגיעה לארץ וועדת פיל, הציג יוסי בנאי את הופעתו הראשונה על וועדה זו.
נכדו של הרב רחמים מלמד , נקרא גם רחמים מלמד , הוא חלה במחלת ניוון השרירים והוא הצליח לכתוב ספר זיכרונות בשם שפירושו הקטן. הוא הצליח לכתוב את ספרו בעזרת טכניקה שמאתרת את מבט העיניים. משפחת בנאי הגיעה לירושלים משיראז בשנות ה- 80 של המאה ה 19. גברי, יעקב, יוסי, גרו בשוק ונהגו לבוא ולהתפלל כאן בבית הכנסת. פה גם נערכו טקסי הברית מילה ובר המצווה של יוסי. הסולו הראשון שלו היה בשיר אדון הסליחות מספרים שבתפילת 18 היה נוהג לקשור את פתילות טליתות המתפללים ובסוף התפילה כאשר רצו ללכת איש לדרכו לא יכלו בגלל היותם קשורים יחד. לפני שיוסי בנאי נפטר , הוא הספיק להוציא תקליטורים של מזמורי תהילים. אהוד בנאי אומר שכאן למעשה החל מסלול ההמראה הרוחני של המשפחה. בית הכנסת שימש כמרכז רוחני-עדתי וחברתי של כולם. כאשר הבחורים והבחורות התבגרו היה צורך בנישואין. הגברים הפרסיים התחתנו עם הבחורות דוברות הלאדינו, הדרשות נאמרו בפרסית ובעברית והיו קטעי תפילה כמו ההפטרה של יונה הנביא הנאמרת בכיפור שנאמרה בלאדינו. יעקב יהושע אביו של הסופר א.ב. יהושע סיפר שכאשר הספרדים התחתנו נשים אשכנזיות האבות שלהם ריחמו עליהם שהם מתחתנים עם אשכנזיות, ומהמאה ה19 החלו להתחתן עם הנשים המרוקאיות. הנישואין הם אלה שהחלו לתת הכרה עדתית. א.ב. יהושע הוא צאצא לנישואי התערובת כאשר אימו מרוקאית ואביו ספרדי. רב אחר שהיה,, מרוקאי רבי בן נתן ראה בחזונו את אליהו הנביא שאמר לו לעלות לירושלים. הוא הגיע עם ביתו מרים שהייתה בת 4 שנים. מרים מאוחר יותר התחתנה עם ספרדי בשם יוסף נבון והם היו הוריו של יצחק נבון לימים נשיאה החמישי של מדינת ישראל. נוסח התפילה בבתי הכנסת הספרדיים הוא ירושלמי , רק בנוסח שיראז יש בסמוך לבית הכנסת מולא בה נהג רבי רחמים ללמד. בפינת הקפה של בית הכנסת ישנה פינה לזכרו של אברהם בנאי שלמד בבית הספר אליאנס וכאשר פרצה מלחמת העצמאות הוא היה בין מגיני הרובע היהודי ונפל בשבי הירדני. אביו נדר שאם בנו יחזור בריא ושלם מהשבי הוא מתחייב לקנות ביום הכיפורים את תפילת הנעילה. הבן חזר מהשבי לאחר 9 חודשים, והאב היה צריך לקיים את נדרו. גבאי בית הכנסת ידע את מצבו הכלכלי של האב שלא היה לו הרבה כסף, ולכן המכירה הפומבית; נעשתה באופן זריז ביותר ונחתמה עוד לפני שמתפלל אחר היה יכול לומר מילה. מספרים על יוסי בנאי שמאוד אהב תיאטרון אך לא היה בידיו מספיק כסף, הוא היה מתגנב לשירותים ונשאר שם עד תחילת ההצגה ואז היה יוצא ומתבונן בהצגה. בשנת 2006 , כחודש לאחר מותו של יוסי בנאי התכנסו כאן וציינו 100 שנה לבנייתו של בית הכנסת אור החיים. יציאה מבית הכנסת, ליד רחוב שילה היה הבית של סימנטוב, כיום זו שכונת נחלת יצחק ונווה שלום. בכניסה למבנה ניתן לראות שתי כתובות על הקיר הלקוחות מספר ישעיהו פרק נו פסוק 7 ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית- תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.
3.הליכה ימינה לרחוב עובדיה סומך ולרחוב יוסף חיים. פניה שמאלה לרחוב חלחול. בסוף המאה ה 19 הגיעה לאיזור משפחת חליפא שהקימה בית כנסת ע"ש הרב יצחק חליפא. הוא היה גדול בתורה וניחן ביכולת דידקטית מצויינת. הרב הפליג בספינה ורצה להגיע לא"י. בים הייתה סערה גדולה שנדנדה את הספינה מצד לצד. מרוב הטלטלות הרב נפגע ואף נפטר. הימאים בספינה החליטו לזרוק את גופו לים כדי למנוע מחלות וחיידקים וזאת למרות הפצרותיהם של שאר האנשים. לאחר מספר חודשים בניו של הנפטר קיבלו הודעה על דואר רשום והחבילה הייתה ארון הקבורה ובתוכו שכב אביהם. התברר שהארון צף והגיע לעיר עדן שבתימן, כאשר פתחו את הארון ראו טלית ותפילין ולכן שלחו את הארון לשיראז ומשם לירושלים. המשפחה קנתה את הקרקע ועליה הוקם בית הכנסת שהפך למרכז קליטה וסיוע ליהודים שעלו משיראז. משפחת חליפא היו הראשונים שהצליחו בימים ההם , ולהקים קהילה יהודית כפי שצריך, עם רב וחברת קדישא פרסית. הסמל לעצמאות קהילתית היה – הקמת חברת קדישא משלהם . לעיראקים לא הייתה זכות כזו וגם הספרדים לא עודדו הסכם וסחר חליפין. בבית היה בור מים ולכן ההסכם היה , כל מי שרוצה פח מים היה צריך בתמורה להביא אבן לבניית הבית. שמואל מיסטלר שהיה ספר וסיפר את פועלי הגדוד השלישי , וכאשר לא יכלו לשלם לו הם התחייבו לבנת ולהקים את ביתו. ואף נהג לומר : בתי בנוי על חוט השערה . משם חזרה שמאלה לעבר בת צור וכיכר יהודי זאכו.