"סיור מודרך לקבוצות בשפלת יהודה".

"מדריך וטיולים סיורים וימי גיבוש מודרכים בשפלת יהודה".

"טיולים מודרכים בבית שמש ורמת בית שמש", תל בית שמש, תצפית על תל צורעה, תל עזקה, מצפה משואה תצפית על תל צפית ,תל לכיש, הפסקת צהרים בצומת האלה-yellow,חורבת קייפא, אירוח במבשלת בירה בליאון שריגים או יקב בגבעת ישעיהו, אמנים מסוגים שונים בשפלת יהודה.

בית שמש נמצאת בשפלת יהודה בין המטרופולין של תל אביב לבין המטרופולין של ירושלים. בשנים האחרונות העיר גדלה מאוד כיון שהיא נמצאת מחד גיסא- בסמוך לירושלים שיוקר המחייה בה גבוה , ומאידך- נמצאת בתוך הקו הירוק בשונה למודיעין עילית וביתר עילית-והנגישות רבה במיוחד עם סיום סלילת הכביש החדש והמחלפים- בית שמש מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך . בפעם הראשונה ביהושוע ט"ו 10 חלוקת הארץ לנחלות, ובית שמש שייכת לשבט יהודה. " ויהי הגורל למטה בני יהודה-ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה".

בפעם השנייה בספר שמואל א' 9 -20 פרק ו , במלחמת בני-ישראל נגד הפלישתים בקרב אבן העזר (תקופת הברזל) .תוצאות הקרב היו קשות כאשר "מגיע הרץ לבשר לעלי הכהן את התוצאות הוא מתחיל מהקל לקשה": 1. בני ישראל ניגפו בפני הפלישתים. 2. שני בני עלי נהרגו בקרב. 3. ארון הקודש נפל בשבי הפלישתים. כאשר עלי שומע על כך הוא נופל שובר את מפרקתו ונהרג – "וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא, וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסילה אחת הלכו הלוך וגעו ולא סרו ימין ושמאל.." – הפעם השלישית הייתה בתקופת מלכות שלמה. בספר מלכים א פרק ד 7-9 מסופר שממלכת שלמה חולקה ל- 12 ניצבים שעליהם היה לדאוג לכלכלת ארמון המלך ובני ביתו חודש בשנה.

" ולשלמה שנים עשר ניצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה, אלה שמותם – בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן". בהחלטת האו"ם בתוכנית החלוקה 29/11/47 השפלה לא נכללה בשטחה של המדינה היהודית ולכן צה"ל וחטיבת הראל מחליט להציב עובדות בשטח ויוצא  בשנת 194820/10/48 ל"מבצע  אל ההר". הישוב שנקרא "המשלט המשותף" נכבש ואיתו עוד כפרים ערביים באיזור ובכך למעשה התעבה הפרוזדור לירושלים. ב – 1948 הישוב  התחיל כ"מעברת הר טוב" כאשר המקימים היו בעיקר מבולגריה. בשנת 1953  שונה השם לבית שמש ובשנת 1991 קיבלה בית שמש מעמד של עיר. כיום בית שמש היא עיר ואם בארץ. קיימים 3 אזורי תעשייה, בתי ספר תיאטרון מקומי ספרייה מתנס"ים ואגודות ספורט בענפים גו'דו, כדורסל, כדורגל ועוד.

בגלל מגוון האוכלוסיות הקיים החל מחילוניים ,מסורתיים דתיים מהעדה החרדית ונטורי קרתא לא אחת נשמעים סכסוכים ביניהם. הידוע והמוכר הוא האירוע שקרה  בשנת 2011 , כאשר דתי ירק על ילדה בת 8 בטוענו שאין היא לבושה בצניעות. בנוסף זכור לי כי בשנת 1997 קרתה הטרגדיה בנהריים, כאשר במהלך טיול שנתי של בנות מבית הספר אמי"ת של בית שמש, ירה חייל ירדני בשבע בנות והרגן. במקום יש גן זכרון, וחוסין מלך ירדן הפסיק את נסיעתו בספרד ובא במיוחד לארץ .המלך חוסיין עבר מבית לבית ממשפחה למשפחה ניחם אותן והתנצל על המעשה. תמונה זו זכורה לי וראיתי במלך חוסין אדם מאוד ערכי, רגיש ,אנושי ואצילי. בבית שמש נבנתה שכונה חדשה לזכרן הקרויה "פסגות שח"ר". גם בית הספר קיבל את התוספת אמי"ת שח"ר  = שבע חמדות רקיע.(האנדרטה המרכזית בנהריים)

"סיור בתל עזקה":

זיהוי אתרים נעשה על ידי שלושה קריטריונים: 1. ההיגיון- היכן להתחיל לחפש. 2. שימור השם – בפי הערבים ים הישוב סורעה. 3. מימצאים- ואכן בתל נמצאו חרסים גם מתקופת המקרא, בספר יהושוע מסופר על שמשון השופט שהיה מתהלך בין צורעה לאשתאול. מנוח אביו היה משבט דן. אך ידוע ששבט דן נמצא גם בצפון. אם כך כיצד?? על פי המסופר במקרא ידוע שנחלת שבט דן הייתה אמורה להיות באיזור מהירקון עד צומת שמשון. (בת-א יש רחוב הנקרא  "בני דן", "גוש דן"), רוב בני שבט דן לא יכלו להלחם נגד רכב הברזל הכנעני ולכן רובם עבר צפונה לתל-דן. ואלו שהיו בין צורעה לאשתאול היו קרובים פיזית לשבט יהודה ונשארו שם. לכן שמשון פועל לבד ללא שבט וללא רשות מאף שבט.

בשופטים פרק יד,1 כתוב " וירד שמשון תמנתה" רק כאשר נמצאים בתל וצופים על הישוב אשתאול הגבוה הפועל "ירד" מקבל משמעות אמיתית ומדויקת. תמנה מזוהה עם הישוב תל בטש הנמצא בעמק- "ברירת שמשון" זהו הקוד לתוכנית האטום הישראלית, משמע "תמות נפשי עם פלישתים"' בתל נמצאו שרידים מתקופת הברזל. נמצאו מבנים של בתים , כ-30 אלף עצמות של בעלי חיים ואין בהן אפילו עצם אחת של חזיר. זהו המימצא הקדום ביותר המשויך לעם היהודי.

גם "מתקופת הברזל השנייה" נמצא כאן בור עם מדרגות . בסמוך למדרגות ניתן לראות מרזב לאיסוף מי הגשמים. ירדנו לבור והוא היה מאוד גדול נפחו כ- 800 קוב מים. בתקרת הבור ראינו את הפתח  ממנו ירדו בעבר החוקרים לחפש ממצאים. שהרי ידוע "שאין הבור מתמלא מחוליתו" ולכן חיפשו ומצאו את התעלות שהובילו את המים אל הבור. התעלות בצורת צלב ,  זה נדיר לתקופת המקרא ואולי הסיבה היא ארכיטקטונית. הבור היה בשימוש עד כיבוש ישראל בידי סנחריב מלך אשור. בשנת 700 לפני הספירה כנראה מלאו את הבור באדמה כדי למנוע התיישבות בעתיד.

*"תל ירמות" – בין עמק שורק לעמק האלה. נמצאו  שרידים מתקופת הברונזה הקדומה. ירמות מוזכרת בקרבות יהושוע. בארץ יש רק נחלים. חלקם נחלי איתן ורובם נחלי אכזב. אין בארץ נהרות . גם הירדן אינו נהר,  במקרא הוא נזכר כירדן בלבד. לא נחל ולא נהר. גם הירקון מוזכר במקרא ללא קידומת. ההתחלה של יר= מצב ביניים בין נהר לנחל. במקום תצפית מרהיבה על עמק האלה. ישנו תבליט הממחיש את פני השטח. החל ממישור החוף במערב, השפלה הנמוכה, תל עזקה ,השפלה הגבוהה והרי ירושלים וחברון. על התל נמצאים בני ישראל על פי הסיפור המקראי ואילו הפלישתים נמצאים ממול בין שוכוה מערבית (גבעת התורמוסים) לעזקה. המקום נקרא בפי הערבים תל זקריה לומר שהשם לא נשמר. שוכוה=חירבת שוויקה (שימור השם). שם נמצאו חרסים מהתקופה הביזנטית. בתקופה ההלניסטית משמרים את השם ויורדים מהתל. בשנת 1899 חוקרים הארכיאולוגים בליס ומקליסטר בארבעה תלים : תל-צפית, תל-עזקה, תל-שדדה, תל-סנט חנה=מרשה. ומצאו בתל זקריה- מגדלים, חומות, מצודות. אך הכל כוסה בהוראת השלטון העותומני. לפני כשנתיים (2012) הגיעו חוקרים לחפור כאן ומצאו בורות מים מתקופת המקרא ומערות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא.

הכניסה למערות אסורה בין החודשים נובמבר-מרץ בגלל לינת העטלפים. הסבר על הקלע המקראי על ידי אושיק- מטרת הקלע אינה לפגוע ולדייק אלא להוביל את הצאן למקום הרצוי במידה והתרחקו. על ידי  זריקת אבן מעליהם הם נבהלים ,מסתובבים וחוזרים. הקלע עשוי מחבל ארוג , הוא נראה כ-רטייה –זהו המקום הרחב עליו מניחים את האבן. משני צידיו ישנן ידיות ארוכות המשמשות לאחיזה. חשוב להבדיל בין הקלע לרוגטקה כיון שזו עשויה מגומי, ואז לא היה גומי.

השמעת שיר של כוורת על דוד המלך נגד גולית וחיפוש אחר טעויות המופיעות בשיר.(מגת ולא מאשקלון, דוד עדיין לא היה מלך ו, קלע ולא רוגטקה, גם בקינת דוד מוזכרות בנות הפלישתים- בעמק שורק ישנם הרבה כרמים ויקבים. השם שורק הוא סוג של גפן מובחרת, המגדל בצורת משואות. המגדל משמש את היערן לתצפת על השטח ולמנוע שריפות-מהתצפית ניתן לראות את תל צפית שזוהתה כגת המקראית..

"לפלישתים היו חמישה ערי-מדינה" חשובות והן גת, עקרון, ובמישור החוף אשדוד, אשקלון ועזה. גת המקראית לא נמצאת במקום שהיום יושבת העיר קרית -גת. אף על פי שנמצא שם תל ארעי אך בעקבות החפירות שנעשו ראו שטעו אך כבר לא יכלו לשנות וכיום זה נשאר כך בטעות. מאז הוחלט שאין לתת שם של ישוב חדש על שם של ישוב ישן אם אין מספיק הוכחות לכך- גת מוזכרת מספר פעמים במקרא: 1. ישוב באחד מנדודיו של ארון הברית כאשר נשבה בשבי הפלישתים. 2. שם נולד גולית הפלישתי.

1. לאחר מות גולית הפלישתים נסים לגת. 4. דוד בורח מפני שאול ומגיע ללכיש מלך גת. הוא מתחזה למשוגע ובורח גם למערת עדולם,עין גדי, למדבר זיף ובסוף חוזר למלך לכיש שמקבל אותו כי הוא אויבו של שאול אויב לכיש. 5. בקינת דוד מוזכרת גת שמואל ב' פרק א 20,  " אל תגידו בגת ואל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים.."

"סיור מודרך בתל לכיש המתחדש":

"תל לכיש" היא העיר המקראית החשובה בממלכת יהודה לאחר ירושלים- כמוכן בתחומי העיר  יש באר החפורה לעומק של כ- 40 מטרים שם נמצאו מי-התהום. (גם בנחל לכיש יש מי-תהום). "תל לכיש" מוזכר בשתי תקופות שונות : בשנת 701 לפני הספירה – במסעו של סנחריב מלך אשור, ומאוחר יותר בשנת 586 לפני הספירה במסעו של נבוכדנאצר מלך בבל. ממלכת  אשור – מהמלך סנחריב מצופה שיכבוש עוד מדינות וירחיב את תחומי ממלכתו. במאה ה-8 בישראל בתקופה זו ישנן שתי ממלכות : מלכות ישראל שבירתה בשומרון ומלכות יהודה שבירתה ירושלים. במקביל שלטו ארבעה מלכי אשור: הראשון -נקרא תגלת פילאסר.תיגלת פילאסר מגיע לצפון ישראל וכובש  בשנת 732 לפנה"ס. גם במקרא קיים איזכור לכך . במלכים ב' פרק ט"ו  29 " בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת…" המלך שלמנאסר צר על שומרון וכובש את מלכות ישראל בשנת 722 לפני הספירה. מופיע במלכים ב' " ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שומרון ויצר עליה. וילכדה מקצה שלוש שנים בשנת שש לחזקיהו היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שומרון".

סרגון השני הוא אחיו של שלמאנאסר כובש את ישראל ומגלה את רוב תושביה. גם המלך סנחריב הגיע לארץ בשנת 701 לפני הספירה, הוא הצליח לכבוש את כל ערי יהודה בהן לכיש מלבד ירושלים. הוא מטיל מצור על ירושלים אך לא מצליח לכובשה. המסע הזה מופיע במקרא ויותר מזאת כיום ידוע שישנו תיעוד למסעו של סנחריב בממצא נדיר הנקרא "מנסרת סנחריב" שנתגלתה בארמונו שבנינווה. המנסרה עשויה מטין ,ועליה כתובים מעשי  הפאר ומסעותיו של סנחריב בארצות .הכיבוש בהן ישנה התיחסות ל"חזקיהו היהודי ". זו הפעם הראשונה שאנו קרויים: יהודים, בתל לכיש ניתן לראות יפה מאוד שתי תקופות כאשר רואים שער מעל שער. השער התחתון שייך לתקופת מסע סנחריב מלך אשור, הנביא הוא -ישעיהו.  ואילו השער העליון הוקם בתקופה מאוחרת יותר – "במסע נבוכדנאצר וגלות בבל". הנביא הוא –ירמיהו. כדי לבנות ולהקים את הסוללות היה צורך בדיוק ובחיילים-בנאים ולא בעבדים כי הסלילה הייתה חייבת להיות מדויקת. העיר מבוצרת היטב ומוקפת חומה. יש חלקלקה המונעת או מקשה על האויב להיכנס לעיר.

בשנות ה – 30 התל נחפר ונמצאו סדרה של אוסטרוכונים (חרסים עם כיתוב עברי קדום) מתקופת בית ראשון. בפירושם ובתרגומם נכתב  "כי אל משואות לכיש נתנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה". כנראה שמישהוא נמצא בין עזקה ללכיש, אולי חיל מהמודיעין שתצפת וכתב על החרס שאת לכיש הוא רואה אך את עזקה לא, כי כנראה נפלה בקרב. התייחסות לכך נראה גם בספר ירמיהו ל"ד 6 "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר". החרסים /המכתבים מלכיש מתייחסים למסע של נבוכדנאצר מלך בבל מכיון שהם נמצאים בשכבה העליונה יותר של התל – משמע בתקופה המאוחרת יותר. ניתן לראות שער עם 6 תאים (כמו בחצור,מגידו וגזר). במקום נראים עמודים מהתקופה הפרסית והאיזור נקרא אדומיה (כנראה והיו שם אדומים, הורדוס נולד במרשה והוא היה חצי אדומי ). כמוכן בתחומי העיר  יש באר החפורה לעומק של כ- 40 מטרים שם נמצאו מי-התהום. (גם בנחל לכיש יש מי-תהום). "מצפה משואה" נקרא כך על שם הפסוק שנכתב על האוסטרוכון  "משואות לכיש אנו שומרים" וניתן לתצפת על מישור חוף יהודה ושפלת יהודה. תל לכיש מופיעה 22 פעמים בתנ"ך-תל מבוצר חזק מאוד ומרשים, העיר השניה בחשיבותה בכל ממלכת יהודה וסביבתה.

"סנחריב  מלך אשור" מגיע לתל לכיש אחרי שכובש עיר אחר עיר ללא בעיה(חזקיהו מפסיק לשלם מיסים) ובמאה ה-14 שנה למלך חזקיהו מגיע לפה, סנחריב ממקם את הצבא במושב לכיש של היום וממקם את צבאו שם-חיל רגלים, חיל פרשים, חיל קשתים ובונים אט אט סוללה כדי להגיע לשער וממול אלפי תושבים וארמון וגם היהודים בונים סוללה גדולה ויש מסע נגד הזמן .סנחריב מצווה לעבדיו להקים וליצור את "תבליטי לכיש" בה רואים את הסוללה הוא שופך, קשתים יורים, מצאו 1000 חיצים, על החומה רואים לפידים בוערים וגלגלי מרכבה ובניה. האשורים לקחו עבדים יהודים והפשיטו אות עורם , עינו אותם מול אנשי תל לכיש ובסופו של שדבר כובש את לכיש. הנביא ישעיהו אומר , מה שקרה בלכיש לא יקרה בירושלים, לא יצליח לירות חיצים ובטח לא לשפוך סוללה, ובליל אחד 185000 חיילים מתים ממחלה, במנסרה הוא מתאר שכבש עיר אחר עיר ולגבי חזקיהו מתאר אותו שהצליח לכלוא "כציפור בכלוב" לגבי חזקיהו, מאז ימי חזקיהו ,ההגליה לאשור לכיש לא חזרה לעוצמתה.

"אתרי תל לכיש":

 "חדר המכתבים" מימין לשער הפנימי ודיי בולט בריבועיו נחשף בחפירות לכיש בתקופת המנדט הבריטי, התגלו כאן אוסטרקונים -חרסים בכתב עברי קדום, ובאוסטרקון רואים את בקשתו שח  הושעיה לאדם רם מעלה או מפקד בשם יאוש- המכתבים מטרתם לספר על מעשיו של הושעיה בעיני המלך. הרוב המכריע נמצא במוזיאון הבריטי בלונדון ומקצתם נמצאים במוזיאון ישראל בירושלים, לאחרונה יש חשיפות חדשות ונבנה מרכז מבקרים לכיש ההולך ומוקם אט אט. סיור וטיול בתל לכיש וחבל לכיש – "תצפית תל לכיש" ליד דגל ישראל המתנוסס ומתעופף אל על ותצפית על מושב לכיש שם יצא שישק שר צבאו של סנחריב ומעין רמטכ"ל האשורים, במזרח הרי חברון, במרכז תל לכיש שרידי הארמון של לכיש, ובצפון שפלת יהודה הפרוסה, אפשרויות לטיול במושב לכיש והצצה לגן הקקטוסים, בציר ענבים, "אקשן פארק לכיש" ויקב לכיש. הארמון של תל לכיש: בארמון של לכיש ישב מושל העיר בתקופת מלכי יהודה. שטחו של הארמון היה למעלה מ- 2.5 דונם – והכי ענק שהיה מכל  הערים והמקומות בשלהי בית ראשון. ובפועל היון שלושה ארמונות אחד על גבי השני. וכיום ניתן לראות שני בסיסי עמודים המשויכים לתקופה הפרסית, כשבנו על תילי החורבות ארמון בתקופה מאוחרת כנראה  200 שנים לאחר נפילת לכיש של ממלכת יהודה.

אפשרות להיכרות עם חבל לכיש המזרחי ודרומה לאורך הקו הירוק לישוב נטע שהוקם על ידי מפוני גוש קטיף מהישוב קטיפא וישובים אחרים, הישוב נטע הוקם ב-2009 וקראו לו "מרשם" לאחר שדחו הצעה של החברה להגנת הטבע, בסמוך לישוב נטע חורבת אום שקף ובה מבנים רבים ובורות מים ובסמוך חורבת ותל בניה, בישוב נטע נמצאת מדרשת הדרום שהייתה פעם בגוש קטיף(איזור הבונגלוסים ליד חוף הים התיכון), שומרייה- ישוב של השומר הצעיר שהתפנה בהסכם לטובת מפוני גוש קטיף ב2006 בעקבות כך כל משפחה מהישוב הישן קיבלה 1.75 מליון ש"ח וכך "החליפו משמרות", בישוב שומרייה כרם גדול, גידול זיתים, רפת גדולה ובית ספר חדיש ומיוחד בשומריה.

"סנסאנה" -הישוב סנסנה הינו יישוב קהילתי דתי במועצה האזורית הר חברון ובעל ערכים ציוניים אמיתיים ,סנסנה מצוייה בצפון הנגב ובמרחק של כ-20 ק"מ מבאר שבע והינה חלק ממועצה איזורית דרום הר חברון. סנסנה הוקמה בשנת 1997  ואוזרח בפברואר 2000 על ידי תנועת אור שמפתחת ישובים בגליל ובנגב. השם נמצא במגילת שיר השירים בפסוק: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו", וגם בשמה של עיר מקראית משבט יהודה אשר שכנה באזור ושמה סנסנה. המלצה תיירותית: ירידה לים המלח או לנגב בציר של לכיש דרך גבול הקו הירוק , שומרייה וסנסנה עד למיתר  והמשך נסיעה דרך צומת שוקת לכיוון ערד וים המלח או המשך לכיוון הר הנגב למצפה רמון או באר שבע נטו .

"סיור בתל קאייפא בשפלת יהודה".

עד לפני שמונה שנים האתר היה אלמוני. הסטודנט סער גנור טייל בסביבה ראה חומה וחשב שזו טרסה. כאשר נמצא במקום בור התברר שזהו אתר חשוב מתקופת המקרא. החומה מתוארכת לסוף התקופה הפרסית –תחילת התקופה ההלניסטית. המאה ה-4 לפני הספירה. מתחת לשכבה זו ישנה שכבה מתקופת המקרא ומתחתיה נמצא סלע האם.

הממצאים בתל קאייפא בשפלת יהודה הם: א. תוואי של חומה המקיפה את השטח בצורת מעגל. החומה בגובה 2-3 מטרים והיקפה כ- 700 מטר. ב. נמצאו לאורך החומה "סוגרים" (= חומה כפולה שבתים הצמודים לחומה בקיר משותף ובכך חסכו בבנית קיר.) ג. שני שערים. אחד בכיוון מערב –לארץ פלשת. ישנם ארבעה תאים, תעלות ניקוז שמראות על תכנון הישוב. כמו כן ישנה רחבת שער שזהו המקום המרכזי בתקופת המקרא כי שם ישבו השופטים והשוטרים. השני לכיוון דרום –לארץ השפלה והרי יהודה. בתקופת המקרא לא ידוע על שני שערים כי זו נקודת תורפה ומפה ייחודם.

אין הסכמה על מהות האתר,  ד"ר יוסי גרנפינקל הארכיאולוג  מאוניברסיטת  ירושלים, מזהה את האתר כ "שעריים". כי לאחר מות גולית הפלישתים בורחים ככתוב בספר שמואל א' י"ז, 52 :"ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו וירדפו את הפלישתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלישתים בדרך שעריים ועד גת ועד אשקלון". לדעת חנוך לוין זה היה מחנה צבאי כי הוא בצורת מעגל. ומסופר בשמואל א' פרק י"ז 20 : וישכם דוד בבוקר ויטוש את הצאן על שומר וישא וילך כאשר ציוהו ישי ויבוא המעגלה והחיל היוצא אל המערכה והרעו במלחמה". בנוסף בשנת 2008 ליד השער המערבי נמצא חרס ועליו סימני דיו ועליו כתובת בכתב פרוטו-כנעני קדום.(ראשית אותיות הא-ב)שהתברר שזו הכתובת העברית הקדומה ביותר. ליד הכתובת נמצאו גלעיני זיתים שמתועדים לפני כ-3 אלפים שנה כלומר לתקופה המלוכה של שאול ודוד  בתרגום שנעשה ע"י 5  אפיגרפים נמצא שזו כתובה בעברית בזכות הפועל  "לעשות" שנמצא רק בעברית. ע"פ פרופסור גרשון גליל מאוני' חיפה שמפרש "אל תעשו כזאת, עבדו את האל שפטו עבד ואלמנה, שפטו יתום וגר , ריבו עולל שקמו ביד אביון ועבד ריבו דל ואלמנה, תמכו בגר". הכתוב עוסק בצדק חברתי. לאתר זה חשיבות רבה כי נשאלת השאלה, האם סיפורי המקרא משקפים מציאות היסטורית??? אומנם לא נמצאו מימצאים על תקופת שמשון, יציאת מצרים ועוד.. אך כן נמצאו מימצאים לתקופת חזקיהו. גם בכתובת שנמצאה בתל דן מוזכר בית דוד. ולכן לכתובת שנמצאה כאן חשיבות רבה כי היא אחת ההוכחות    למלכות דוד. בנוסף נמצאו שרידי מזון מבקר, כבשים ועזים, אך לא נמצאו עצמות חזירים. לא נמצאו גם פרטי קרמיקה פלשתית, או צלמיות כנעניות. עובדות אלה, מלמדות ומחזקות את הלימוד על יישוב יהודאי או השייך לתקופת הממלכה המאוחדת. לסיכום סיור בשפלת יהודה: התילים הנמצאים בעמק שורק : תל בית שמש, תל בטש תל צורעה ואשתאול- בעמק האלה – תל עזקה, תל שוכה, תל צפית וחירבת קייפא.

טיולים מודרכים בבית שמש ותל כאייפא בשפלת יהודה עם אפי נחמיאס 0522686908

בית שמש נמצאת בשפלת יהודה בין המטרופולין של תל אביב לבין המטרופולין של ירושלים. בשנים האחרונות העיר גדלה מאוד כיון שהיא נמצאת מחד גיסא- בסמוך לירושלים שיוקר המחייה בה גבוה , ומאידך- נמצאת בתוך הקו הירוק בשונה למודיעין עילית וביתר עילית. בית שמש מוזכרת מספר פעמים בתנ"ך וכיום ניתן לחוש זאת בתל בית שמש . בפעם הראשונה ביהושוע ט"ו 10 חלוקת הארץ לנחלות, ובית שמש שייכת לשבט יהודה. " ויהי הגורל למטה בני יהודה- "ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה".

בפעם השנייה בספר שמואל א' 9 -20 פרק ו , במלחמת בני-ישראל נגד הפלישתים בקרב אבן העזר(היום בשכונת גבעת הסלעים ליד מחלף קסם) (תקופת הברזל) .תוצאות הקרב היו קשות כאשר מגיע הרץ לבשר לעלי הכהן את התוצאות הוא מתחיל מהקל לקשה: 1. בני ישראל ניגפו בפני הפלישתים. 2. שני בני עלי נהרגו בקרב. 3. ארון הקודש נפל בשבי הפלישתים. כאשר עלי שומע על כך הוא נופל שובר את מפרקתו ונהרג. "וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא, וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסילה אחת הלכו הלוך וגעו ולא סרו ימין ושמאל.." – הפעם השלישית הייתה בתקופת מלכות שלמה. בספר מלכים א פרק ד 7-9 מסופר שממלכת שלמה חולקה ל- 12 ניצבים שעליהם היה לדאוג לכלכלת ארמון המלך ובני ביתו חודש בשנה.

" ולשלמה שנים עשר ניצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה, ואלה שמותם, בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן". בהחלטת האו"ם (אומות מאוחדות)בתוכנית החלוקה 29/11/47 השפלה לא נכללה בשטחה של המדינה היהודית ולכן צה"ל וחטיבת הראל מחליט להציב עובדות בשטח ויוצא  ב19-20/10/48 ל"מבצע  אל ההר". הישוב שנקרא "המשלט המשותף" נכבש ואיתו עוד כפרים ערביים באיזור ובכך למעשה התעבה הפרוזדור לירושלים. ב- 1950 הישוב  התחיל כ"מעברת הר טוב" כאשר המקימים היו בעיקר מבולגריה. בשנת 1953  שונה השם לבית שמש ובשנת 1991 קיבלה בית שמש מעמד של עיר.

טיולים וסיורים בשפלת יהודה-ארץ אלף המערות.

"סיור בבית גוברין ומרישה".

"הגן הלאומי בית גוברין והאתר מרישה" הם שני אתרים שונים הנמצאים בקרבת מקום, למרגלות המקום ובישוב איסטיס יש למשפחת אלרזי וילה ושטחים חקלאיים. הם קבלו זאת מהמדינה כאות תודה לעזרתם במלחמת העצמאות כנגד הערבים.גן לאומי עם מיני אתרים רבים ופריחה מדהימה בחורף. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית . תל מרישה מוזכרת במקרא  בספר יהושע פרק ט"ו – "וקעילה ואכזיב ומארשה ערים תשע וחצריהן". תל  מרישה הוא קטן כ-23 דונם, אך בתקופה ההלניסטית הייתה במקום עיר, המיקום של התל הוא בין השפלה הנמוכה שגובהה 150-200 מטר מעל פני הים לבין השפלה הגבוהה שגובהה 400-500 מטר.

מרישה מוזכרת גם בימי יוחנן הורקנוס החשמונאי שכבש אותה בשנת 112 לפנה"ס, ולאחר מכן נעזבה.

כלומר בתקופת בית ראשון מרישה היא יישוב יהודי , המלך חזקיהו ביצר את ערי יהודה , נמצאו  "ידיות למלך" (קנקנים למלך) מלך  יהודה צדקיהו מורד  בנבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס  ויהודה יוצאת לגלות בבל. לאחר מכן, מתחילות להגיע ולהתיישב קבוצות אתניות שונות כמו האדומים (שכבר הגיעו במקום תקבוצות אתניובתקופת בית 1. הם התחילו להתיישב בנגב והחלו להצפין לאיזור אדומיאה  שמרישה הופכת להיות עיר בירה חשובה יחד עם העיר אדוריים.

גבולות אדומיאה היו בדרום- בקעת באר 7, בצפון- נחל גוברין, במזרח- ים המלח, ובמערב- יער המלאכים.

בנוסף הגיעו לאיזור  הפיניקים (הצידונים) שהגיעו כבר בתקופה הפרסית. בשנים 480-500 לפני הספירה הפרסים כבשו חלקים מיוון בסיוע הפיניקים והצידונים ובתמורה הם קיבלו  שטחים להתיישב במישור החוף ובמרישה. אף היוונים היו פה בעקבות כיבושיו של אלכסנדר מוקדון בשנת 322 לפני הספירה, שיבת ציון בשנת 539 לפני הספירה ,חזרו רוב היהודים לירושלים ומיעוטם לכאן. כך שבתקופה זו היו 2 פחוות. פחוות אדומיאה ופחוות יהודה. בתקופה הסלווקית עם פרוץ מרד החשמונאים נגד אנטיוכוס הרביעי , פשט יהודה המכבי על מרישה וכבשה. לעומתו  בשנת 110 לפני הספירה יוחנן הורקנוס החשמונאי צר על העיר, ניסה והכריח את האדומים להתגייר דבר יוצא דופן ולא מקובל בהיסטוריה היהודית , כי הוא רצה להקים ממלכה ומדינה חשמונאית אחת גדולה וחזקה. על פי הנתונים שבידינו הגיור היה בכפיה כי הם העדיפו להתגייר ולהשאר במקומם. בתקופה זו העיר חרבה וננטשה. סבו של הורדוס התגייר ונקרא- אנטיפס, אביו נקרא- אנטיפטר. בימי המרד הגדול היו אדומים שעזרו ליהודים כמו שמעון מגוש חלב, בתקופת בית שני היא הופכת לישוב נוכרי – מראשית התקופה הביזנטית ניתן לראות חלק מכנסייה הנקרא- אפסיס. הכנסייה קרויה כנסיית סנט אנה . גם בתקופה זו הישוב נקרא מרישה. או תל סנדה חנה.

בשנת 1900 –בזמן השלטון העותומני עשו פה חפירות תחת השם סנט אנה.(חנה)- חומת העיר כפי שנחשפה על ידי  מקליסטר, נבנתה מאבני קירטון וטיח. צריך לזכור שכל המערות בעיר התחתית של מרישה הן מלאכותיות . על המדרונות היו בתי מגורים , אך הם לא שרדו כיוון שלא טויחו. המערות שימשו כמבנים כמו- קולומבריום,  אורוות, מחסנים, ומחצבות ,אך לא כמגורים.

המערות בשפלה הן מחצבות של קירטון  מטויחות , כי ללא הטיח הקירטון היה מתפורר ונעלם. את השכבה העליונה של הקירטון מכוסה שכבה קשה בעומק של 2 מטרים הקרויה "נארי".  הנארי נוצר ע"פ התיאוריה הקפילרית, כלומר: בחורף-הגשם היורד מחלחל ,ממיס את הקירטון וסופח איתו גם תמיסות  פחמן. ואילו בקיץ- הקירטון מתייבש , יש עלייה נימית של המים  הגורם להתקשותו והפיכתו לנארי. הקירטון הוא סלע בהיר ולבן , הוא אופיני לשפלה המרכזית. מתצורת צורעה  פרט מרישה.  זהו קירטון איכותי יותר כי הוא אינו מתפורר ואין בו צור. כל חלל בשפלה באזור הקירטון היה קודם כל מחצבה. החציבה נעשתה על ידי גרזן. כאשר הקירטון נמצא בחלל סגור הוא רך וקל לחציבה לעומת זאת ,כאשר הקירטון באזור פתוח באוויר הוא מתקשה , הוא חזק יותר דבר המאפשר לחצוב ולייצור חלל דמוי פעמון .לעיתים יש צורך בהשארת עמודי תווך, חלק מחומרי הבנייה שווקו לערי חוף כמו אשדוד אשקלון ועזה מהם עשו סיד ומלט. (שריפת קירטון שימשה לתעשיית הסיד והמלט).

"בור מים בבית גוברין".

אליו מוביל גרם מדרגות לולייני היורד לבור ,בצידו יש תעלה שנועדה להזרים מים מהחלל החיצוני לפנימי. התעלה אינה משמשת לאיסוף מים לבור, אלא להגדלת הלחות במקום, דבר שמקל על החציבה ולכן בשלב הראשון הבור היה מחצבה. במרישה השתמשו בבארות, כי היו מי תהום באיכות טובה. וזה עדיף על חציבת בורות. כאשר ישנם סדקים בבור המים , המים יחלחלו ויברחו דרכם, לכן כדי למנוע את בריחת המים חייבים לטייח את הבור. במרישה השתמשו בבארות, כי היו מי תהום באיכות טובה. וזה עדיף על חציבת בורות. כאשר ישנם סדקים בבור המים , המים יחלחלו ויברחו דרכם, לכן כדי למנוע את בריחת המים חייבים לטייח את הבור . אם אין טיח בסדקים משמע זה לא בור מים – קביעה חשובה בארץ אלף המערות בשפלת יהודה. בשלב מאוחר יותר הקימו קולומבריום ולכן הבור צריך להיות נמוך יותר. במערות מסויימות ניתן לראות צבע ירוק על הסלע אלה הן ציאנו בקטריות. בשנת 1943 צבע פולין החופשית שסייע לבריטים נגד הגרמנים הגיע לכאן והשאיר כתובות בפולנית הכוללות את השם "ורשה" וסמל הנשר.

מערת קולומבריום בבית גוברין- במרישה נתגלו 85 מערות קולומבריום.

הכניסה למערת הקולומבריום היא גדולה ומפוארת. בהתחלה סברו שבכוכים הניחו אפר של נפטרים אך כיום דעה פחותה. כיום משוכנעים שגידלו יונים כי היונים חיפשו מחסה והגנה, היונים ידעו לדאוג למזונם בשדה ובזמן הצורך , ניתן להם מים וגרעינים.  במשנה מוזכרות יוני השובך והעלייה בדומה לדבורים כמעט אינן זקוקות למים ואוכל מידי בעליהן ואת עיקר מזונן הן אוספות בכוחות עצמן. "). זה אחד הטעמים שבגללם אסור לספק להן מים בשבת: "משנה: אין אובסין את הגמל ולא דורסין … ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות" (שבת, קנ"ה ע"ב). מפרש רש"י: "אין נותנין מים לפני דבורים – מפרש טעמא בגמרא, אי משום דאין מזונותיהן עליו שיוצאין ואוכלין בשדה, אי משום דמיא באגמא שכיח להו. הרדיסאות – על שם מקומן, וניזונין בתוך הבית".

גידול היונים בבית גוברין ומרישה בשפלת יהודה היה משתלם מאוד כי הם שימשו מזון טרי וטעים ובלשלשת זיבלו את השדות (עשירה בחנקן ופחמן ) .היונים גם הובאו לקורבן בבית המקדש או נמכרו בשווקים בירושלים. יש מקומות שרואים קולומבריומים על הקרקע כמו בעין צור ,עיר דוד, קיפרוס ,יריחו, מצדה ושבטה. ויש מגדלי קולומבריום כמו בירדן מצרים ופרס, מרישה מאופיינת במערות יפות ואסטטיות, עם אומנות, כרכובים, ויתכן והיה תכנון להוסיף עוד כוכים.

כמו כן ניתן לראות פתח ברצפה שיתכן ושימש לחפירת מי תהום או לאיסוף מים מהתקרה.

"סיור במערת בית הבד במרישה".

נתגלו 26 בתי בד במערות. היתרון הוא שהמסיק נעשה בסתיו מזג אויר לעיתים קר וגשם ולכן המערה משמשת מקום הגנה . לפי המספר הרב של בתי הבד ניתן להעריך כי באיזור היו הרבה כרמי זיתים.  מהזיתים הפיקו שמן לייצוא במיוחד למצרים. מצרים הייתה אסם התבואה הגדול ביותר ,(סיפקה גם לרומא),  אך צרכנית עיקרית של שמן. (מיקומה ואקלימה לא התאים לגידול זיתים).

שימושי השמן היו רבים כמו מאור תרופות, פולחן, מזון. תהליך הפקת השמן מורכב משלושה שלבים:
1 ריסוק הזיתים= פריכת הזיתים. הנוזל נקרא מוהל.
2. סחיטה – המוהל מורכב מ80%  מים ו20% שמן וצריך לסחוט אותם.
3. השקעה והפרדה של השמן מהמים על ידי מצקות. הגפת שהיא רסק הזיתים משמשת מאכל לבהמות.
במרישה נמצאו כל אבני הפריכה  בחתך עדשתי דבר מעניין מאוד כי זה מראה שלא ריסקו את הגרעינים של הזיתים אלא רק את הציפה ומפה ניתן להבין את אופי העבודה בבית גוברין.
האבן הייתה בגובה של שני ס"מ מהזיתים ובכך נמנע ריסוק הגרעין שנתן טעם מר לשמן. מקור המכשיר הינו ביוון והוא נקרא טרפטום. כמו כן נמצאו בבית הבד גומחות פולחניות כי לאדומים היה אל שנקרא -קוס, לצידונים -בעל, וליוונים -אפולו, בסמוך לבית הבד נמצא מחסן שם נראה טיח בסדקים וחריצי חבלים, כנראה והיה שם בור מים שנועד לשטוף את העקלים והמפרכה (מתקן הריסוק).

"הווילה ומערת הבריכות".

חפרו וגילו שרדי בנייה שנמצאו על פני השטח, נמצאו חדרים ,כותרות יוניות העשויות קירטון. החלק העליון משוחזר. בחדר זה נמצאה פקית קטנה עם מטבעות כסף מהטבעת העיר אשקלון. זה נקרא "מטמון מצוקה ", כי המטמון הוטמן לפני שהעיר ננטשה.

"מערת המבוך בבית גוברין"-

נתגלו במערה זו גומחות יפות עם קשתות, אלו הן רצף של מערות פעמון שמקושרות ביניהן במעברים. מערה זו עם גרם המדרגות והפתח הסגור מרמזת על מערת מיסתור מתקופת החשמונאים.

" סיור במערת קבורה צידונית בבית גוברין"-

מערת הקבורה מיוחסת לאפולופינוס בן ססמאיוס. המערה נתגלתה בשנת 1902 על ידי  תושבי הכפר הערבי בית גוברין. בשנת 1905 יצא לאור ספר מעניין הנקרא "פנטד טורס של אקרופוליס של מרישה". קברים אלו הם הראשונים מסוגם בארץ, הם העתיקים ביותר ובהשפעה מצרית (מאלכסנדרייה). הם מתוארכים למחצית המאה השלישי לפני הספירה. ייחודם והחידוש שבהם: שאת הנפטרים מניחים בכוכים אישיים ולא על גבי משכבים. לאחר שנה היו פותחים את הכוך והיו מניחים נפטר אחר.(הכוכים היהודיים יוחדו בקשתות) האיורים והציורים היפים על הקירות נהרסו בגלל כניסה של אור למערה ולכן לפני כ- 20 שנה שיחזרו את הציורים על חומר סינטטי – אקריליק וסיבי זכוכית שאינו מתכלה או נפגע מהאור. נמצאה במקום כתובת שנעלמה אך החוקרים פיטר וטיש הספיקו לתרגמה" אפולופינס  בן ססמיוס, ראש הקהילה הצידונית במרישה, אוהב עמו ועושה טוב מכל אדם. הוא היה מלך ששלט 33 שנים ונפטר בגיל 74.  מערת הקבר מהווה הוכחה להתישבות צידונית במרישה.

האומנות במערת הקבר אופיניים לאומנות היוונית : קלינורות, כותרות יוניות, ענף של עץ תמר המסמל את הנצחון של הנפש על המוות, גמלון, כרכוב, טריגליפים ומטאפות, "מצבה הקרויה טריפורי", ציורי חיות  כמו עיט שמסמל את הובלת הנפש לאלים, כלב בעל 3 ראשים המסמל את שומר השאול, נגן חצוצרה – המקובלים בטקסי קבורה, גריפון -ראש של ציפור וגוף של אריה הלקוח מהתרבות המספוטאמית.

בתקופה המוסלמית האומאית (729 לספירה),מתחילה תופעה  הקרויה- אקונוקלאזם שפירושה – השחתת פני הדמויות בגלל המסורת  האיסלמית האוסרת על קיומם של פסלים ותמונות. בנוסף ניתן לראות קו מפותל הנקרא – גרלנדה שתפקידו להפריד בין האיזור המקודש לאיזור הלא מקודש.בנוסף נמצאה כתובת יוונית בעלת 4 שורות המתארת מפגש של זוג אוהבים.

"מערת הפעמון בבית גוברין"-

רוב המערות הן חצובות ומלאכותיות, אך יש מעט שנוצרו כתוצאה התופעה קארסטית. כי רוב התופעות הקארסטיות הן בגיר, לרוחב המערה ניתן לראות קו אופקי המראה שהקירטון שקע בים האיאוקני שהיה כאן לפני 50-60 מיליון שנה. כאשר שדרת ההר המרכזי יצאה , נחשפה השפלה הגבוהה ואחר כך השפלה הנמוכה. ירושלים נמצאת בראש קמר זה. במקום נמצאו שרידי בעלי חיים כמו מניפירות, ששקעו זה על זה  בתוספת סחף או אולי חדירה של אפר וולקני רך שנוצרו משינויים אקלימיים.

המערה גדולה , אין בה מדרגות , היא שטוחה . את החומר החצוב הוציאו על ידי גלגלות, יתכן והשתמשו בקרטון כחומר גלם לבניית העיר רמלה בתקופה המוסלמית. כמו כן נמצאה כתובת בערבית המתוארכת למאות 7-9 לספירה ובה ישנה בקשה/סליחה לאללה. צריך לזכור שבשנת 691 היה עבדל מאלק שבנה את כיפת הסלע. הוא הכניס את המושג  "שיערוב", כלומר- כפייה על האוכלוסיות השונות להשתמש בכתב הערבי ולאחר מכן גם בשפה הערבית כשפה יחידה ומותרת.

"סיורים בבית גוברין".

יוסיפוס פלביוס בספרו מלחמת היהודים ברומאים מספר שאדריאנוס הגיע לכאן בשנת 68 לספירה וכבש שני כפרים  יהודיים את בית גוברין ואת בית טוב הרומאים התמקמו במקום והקימו עיר רומית עם צבא. הייתרונות  שהיו במקום הם: דרך חשובה – דרך רוחב ממישור החוף לשפלה. (כמו היום כביש מספר 35)

• מים- ניתן לחפור בארות בסמוך לנחל גוברין שנשפך לים ליד אשדוד יחד עם הנחלים לכיש והאלה.

• חקלאות- האדמות מתאימות לגידולי חקלאות.

בית גוברין הופכת לעיר מרכזית וחשובה בתקופה הרומית. הקיסר סוורוס אביו של קליגולה קרא לעיר אלוטרופוליס שפירושה -עיר בני החורין. הרומאים בונים פה אמפיתיטרון, שתי אמות מים- אחת מתל גודד ליד חורבת טבק  והשנייה מחברון=ואדי עונקור. המים שימשו את הרומאים לגנים, מזרקות ובתי מרחץ.

גם הצליינים הנוצרים מתארים את האמות, נמצאו רכיכות האופיניות למים מתוקים, נמצאו קירות תמך בסמוך למקום הנביעה, היהודים המעטים שגרו כאן נקלעו למצוקה כלכלית קשה כי הם היוו מיעוט בעיר הרומית. בתקופה הרומית מי שרצה לחיות בעיר מעורבת כמו קיסריה, אשקלון, בית שאן היה צריך לשלם מיסים גבוהים לשלטונות הרומאים. המיסים היוו נטל כלכלי נוסף על היהודים כי היה להם קשה בהקפדת  קיום המצוות התלויות בארץ כמו שמירת שמיטה, מעשרות ולכן התחילה הגירה של היהודים מבית גוברין לארצות ניכר. רבי יהודה הנשיא שם לב לתופעה זו ולכן במטרה למנוע אותה, הוא פטר את היהודים הגרים בערים מעורבות  מלקיים את המצוות התלויות בארץ. בכך הוא עזר רבות ליישוב היהודי בארץ.

בתקופה הביזנטית האימפריה הרומית מתנצרת בשנת  324 והעיר  מופיעה במפת מידבא כעיר גדולה מוקפת חומה, ובה מבני ציבור ומספר כנסיות, הקהילה היהודית וחכמיה ממשיכים לחיות כאן. נמצאו מערות קבורה עם סממנים יהודיים כמו מנורות, רימונים וגם בית כנסת . נמצאה כותרת  קורינתית ובראשה מנורה- בשנת 638 לספירה , מגיע הכיבוש המוסלמי והעיר נקראת בית ג'בריל, ומכאן העיר מאבדת מחשיבותה ומעמדה ומתחילה להיחלש.

"סיור טיול מודרך באמפיתיאטרון בבית גוברין"-

מידותיו תיקניות, צורתו אובלית והחלק הפנימי נקרא ארנה. היו 11 שורות של מושבים שנבנו על הקמרונות . הוא הכיל כ- 3000 מקומות, ניתן לראות את מיקומו של יציע הכבוד. גובה הקיר שהקיף את הארנה היה 3.5 מטרים ,ובכך נתן הגנה לקהל הצופים. על הקיר היו פרסקאות שמעט שרידים נשארו עד היום. מתחתית הארנה הוצאו החיות לקרב נגד הגלדיאטורים, כמו:  דובים, נמרים, זאבים, חזירי בר . בערב לפני יציאתם לקרב יכלו הגלדיאטורים לגשת לסקלום – זהו מקדש בו יכלו להתפלל ולקבל ארוחה אחרונה, את כל האמפיתיאטרון הקיף מבנה הנראה כמסדרון אובלי הנקרא- אמבולטורום. בחדר קטן לידו נתגלו 2 מזבחות, נרות, שברי נרות ועיטורים של מנורה. ייתכן וחלק מהגלדיאטורים היו יהודים. בשנת 363 לספירה התרחשה רעידת אדמה שהרסה הרבה מבנים חשובים.

"הכנסיה בבית גוברין"-  בשנת 1136 הוקמה כנסייה. הבנייה צלבנית מאוחר יותר בוצרו גם יבנה, תל צאפי, ואשקלון הצלבנית. הבנייה נקראת אקליקטית כלומר- בנייה מאוסף של חפצים. על אבני הבינין ניתן לראות "תווי סתתים", שהם סימנים מוכרים של כל סתת וזאת לכיבוש משכורתו. בתקופה המוסלמית הכנסייה הוסבה למצודה. כל מבנה מוסלמי מתאפיין במחרב= שזו גומחה לכיוון דרום -למכה.

מדריך טיולים סיורים וימי גיבוש בשפלת יהודה ומערות בית גוברין והאתר הרומי ביזנטי צלבני בבית גוברין. "יום גיבוש צוותי לחברות קטנות בשפלת יהודה". סיורים בין בתי הבד ויקבי שפלת יהודה,אמנים מערות ושבילי עיזים.

"סיור מודרך בלטרון בשפלת יהודה" –

ביקור בכנסיה של המנזר הטראפיסטי ותצפית על עמק איילון וגוש דן,חנות המנזר מתאימה למי שפחות שומרי מסורת – יין נסך , תמיד מומלץ סיבוב קטן בין הפיקנטריות שחלק מהן מעשה ידי נזירי לטרון.

לבעלי הכושר-עולים מעלה רגלית לטורון דה שבלייה-מבצר הסוסים/ האבירים צלבנים ומבצרים-סיגנונות בניה ואסטרטגיה צלבנית בצמתים חשובים. מצפה הראל -סיפורה של דרך בורמה וירידה לבית סוסין ובית ג’יזין. סיורים וטיולים במצפה ותל צרעה – סיפורו המרתק של שמשון בין צורעה ואשתאול, סיור הפסלים-

דיר רפאת-בית בד ויקב חצוב בסלע תת קרקעי.

"תל בית שמש" -תל מקראי מתקופת הברזל הקדונה והחדשה, ניתן לינות מבור מים בצורת צלב אך יהודי הוא וכן שרידי כנסיה ביזנטית, תצפית על עמק שורק ותל צורעה ומתאים לפתיח של טיול או עם דמדומים.

"בית ג’מאל" בשפלת יהודה ליד בית שמש -ארץ המנזרים,כנסיה ופסיפס עתיק יומין. "תל עזקה" – תצפית על שפלת יהודה דרום הר חברון וסיפורי קרבות הפלישתים. סיורים וטיולים מודרכים במערות מדרס ותל מדרס-מערות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא,מערות קולומבריום,מערות לאגירת מים,מערות קבורה,בוסתנים ותצפיות נוף -חלק מפארק צרפת הגדול והמיוער בחלקות קרן קיימת לישראל ירוקות.

מערות קבורה, מערות קולומבריום, סרקופגים, בוסתנים ושרידים מימי בר כוכבא ותקופות מאוחרות.

"חורבת בורגין" -מערות קבורה מימי בית שני לצד כנסיה ביזנטית, מערות פעמון ומים זה שם המשחק בשפלת יהודה, מסלול מעגלי כייפי ונעים לכל המשפחה.

"סיור חורבת עתרי" -מקוואות, בית כנסת ומערות קבורה מימי בית שני בשפלת יהודה.

תל גודד-ממערה למערה בזחילה או תצפות. גן לאומי מרשה בית גוברין-מבחר של מערות לסוגיהם השונים ופעילות נלווית. מערת בני ברית ויער הקדושים,כולל האנדרטה לזכרה של אנה פרנק.

0522686908 לכל שאלה על שפלת יהודה וסיורים וטיולים -אפי נחמיאס

סיור ויום גיבוש בשפלת יהודה

חורבת גוברין מעוטרת בגבעות קירטון ובה מערות מסתור רבות ובעיקר בורות ומערות מים, ונמצאת בלב לבו של פארק עדולם. בחורבת גוברין , מערות קבורה מימי בית שני, חללי אחסון ,גתות ובורות מים רבים.

"חורבת גוברין" מצויה בגובה של 430 מטרים מעל פני הים "ובימי בית שני" – "יוסף בן מתיתיהו",כינו אותה בשם "כפר ביש" ,שאנשיה לא היו מקבלי אורחים מכל הלב. "חורבת עתרי"- כפר עתרא במקורות היושב בין השפה להר חברון ובין שבטי נודדים לישוב קבע. בחורבת עתרי מערכות של מקוואות טהרה,בית כנסת ברור, בורות מים,ומבנים גדולים וקטנים.

"סיור בתל עדולם בשפלת יהודה"-

"בספר בראשית מוזכר חירה רעהו העדולמי", פה פגש יהודה את בנות שוע, בספר יהושע מונצח עדולם יחד עם עוד 31 מלכים שהובסו על ידי יהושע. בתל עדולם תצפית מדהימה על דרום הר חברון וגב ההר,שפלת יהודה ,מושב אדרת ומיקומו 430 מטרים. תל עדולם-מקום לבורות מים,מבנים וחירבאות ובעיקר הכפר הערבי שהיה פה-Aid-el-Ma

"סיור בתל עזקה בשפלת יהודה".-

זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם. נחמיה ל’

עיר בשפלת יהודה 347 מטרים מעל פני הים ויושבת על הציר המרכזי של בית שמש זכריה בדרך לתל גודד מדרס עד בית גוברין. סיפורי התנ"ך פה רבים ולא רק דוד וגולית אשר בעמק האלה.

"טיול מודרך בתל שוכה בשפלת יהודה"-

שוכה מוזכרת בחותמות למלך יחד עם חברון וזיף,מחוברת תנכ"ית לכל ישובי השפלה התנכיים.

בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה, וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.(יהושע ט"ו, ל"ג-ל"ו)

חורבת קייפא בשפלת יהודה-

בעיר התנכית שליד בית שמש, עיר המתוארכת לתקופת דוד, התגלה ארון אבן התואם פסוקים תנ"כיים. הגילויים מרעישים את עולם הארכיאולוגיה והתיירות בכלל. ניתן לראות בבירור את הכניסה המרכזית לעיר(שתי כניסות ויש האומרים שקרו לה שעריים ויש שיתנגדו),מקוואות,בורות מים, חומות הכרך,הבימה המרכזית של העיר ועוד ועוד ד"ר יגאל לוין מורי ורבי אומר ששעריים לא בסביבה זו של עמק האלה וקייפא הייתה לבסיס צבאי ששימש את אנשי שבט יהודה במלחמתם נגד הפלישתים. לטייל עם התנ"ך בשפלת יהודה-חוויה ממדרגה ראשונה, מהסתכלות גיאומורפולוגית על פני השטח וחיבור עם אנקדוטות תנכיות ומימושם לחוויה מרתקת מקומית בתל בית שמש,תל עזקה, תל שוכה, תל משואה ועמק האלה.

עד לפני 8 שנים האתר היה אלמוני. הסטודנט סער גנור טייל בסביבה ראה חומה וחשב שזו טרסה. כאשר נמצא במקום בור התברר שזהו אתר חשוב מתקופת המקרא. החומה מתוארכת לסוף התקופה הפרסית –תחילת התקופה ההלניסטית. המאה ה-4 לפני הספירה. מתחת לשכבה זו ישנה שכבה מתקופת המקרא ומתחתיה נמצא סלע האם.

הממצאים  בתל כאייפא הם:

א. תוואי של חומה המקיפה את השטח בצורת מעגל. החומה בגובה 2-3 מ’ והיקפה כ- 700 מטר.

ב. נמצאו לאורך החומה "סוגרים" (חומה כפולה הצמודים לחומה בקיר משותף ובכך חסכו בבנית קיר.)

ג. שני שערים. אחד בכיוון מערב –לארץ פלשת. יש 4 תאים , תעלות ניקוז שמראות על תכנון הישוב. כמו כן ישנה רחבת שער שזהו המקום המרכזי בתקופת המקרא כי שם ישבו השופטים והשוטרים. השני לכיוון דרום –לארץ השפלה והרי יהודה. בתקופת המקרא לא ידוע על שני שערים כי זו נקודת תורפה.

אין הסכמה על מהות האתר. ד"ר יוסי גרנפינקל הארכיאולוג מאוניברסיטת ירושלים, מזהה את האתר כ"שעריים".כי לאחר מות גולית הפלישתים בורחים ככתוב בספר שמואל א’ י"ז, 52 : " ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו וירדפו את הפלישתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלישתים בדרך שעריים ועד גת ועד אשקלון". תל קאייפא עדיין בחקר של גופים שונים ונשמע על הממצאים בהמשך. לדעת חנוך לוין זה היה מחנה צבאי כי הוא בצורת מעגל. ומסופר בשמואל א’ פרק י"ז 20 : וישכם דוד בבוקר ויטוש את הצאן על שומר וישא וילך כאשר ציווהו ישי ויבוא המעגלה והחיל היוצא אל המערכה והרעו במלחמה".

בנוסף בשנת 2008 ליד השער המערבי נמצא חרס ועליו סימני דיו ועליו כתובת בכתב פרוטו-כנעני קדום.(ראשית אותיות הא-ב)שהתברר שזו הכתובת העברית הקדומה ביותר. ליד הכתובת נמצאו גלעיני זיתים שמתועדים לפני כ-3 אלפים שנה כלומר לתקופה המלוכה של שאול ודוד בתרגום שנעשה ע"י 5 אפיגרפים נמצא שזו כתובה בעברית בזכות הפועל "לעשות" שנמצא רק בעברית. ע"פ פרופסור גרשון גליל מאוני’ חיפה שמפרש "אל תעשו כזאת, עבדו את האל שפטו עבד ואלמנה, שפטו יתום וגר , ריבו עולל שקמו ביד אביון ועבד ריבו דל ואלמנה, תמכו בגר". הכתוב עוסק בצדק חברתי.

לאתר זה חשיבות רבה כי נשאלת השאלה, האם סיפורי המקרא משקפים מציאות היסטורית???

אומנם לא נמצאו מימצאים על תקופת שמשון, יציאת מצרים ועוד.. אך כן נמצאו מימצאים לתקופת חזקיהו. גם בכתובת שנמצאה בתל דן מוזכר בית דוד. ולכן לכתובת שנמצאה כאן חשיבות רבה כי היא אחת ההוכחות למלכות דוד. בנוסף נמצאו שרידי מזון מבקר, כבשים ועזים, אך לא נמצאו עצמות חזירים. לא נמצאו גם פרטי קרמיקה פלשתית, או צלמיות כנעניות. עובדות אלה, מלמדות ומחזקות את הלימוד על יישוב יהודאי או השייך לתקופת הממלכה המאוחדת.

*******************************************************************************************************************************

טיולים וסיורים בשפלת יהודה-ארץ אלף המערות.

סיור לקבוצות ואירגונים בבית גוברין ומרישה.

הגן הלאומי בית גוברין והאתר מרישה הם שני אתרים שונים הנמצאים בקרבת מקום, למרגלות המקום ובישוב איסטיס יש למשפחת אלרזי וילה ושטחים חקלאיים. הם קבלו זאת מהמדינה כאות תודה לעזרתם במלחמה כנגד הערבים. ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית . תל מרישה מוזכרת במקרא בספר יהושע פרק ט"ו  "וקעילה ואכזיב ומארשה ערים תשע וחצריהן".תל  מרישה הוא קטן כ-23 דונם, אך בתקופה ההלניסטית הייתה במקום עיר, המיקום של התל הוא בין השפלה הנמוכה שגובהה 150-200 מטר מעל פני הים לבין השפלה הגבוהה שגובהה 400-500 מטר. מרישה מוזכרת גם בימי יוחנן הורקנוס החשמונאי שכבש אותה בשנת 112 לפני הספירה, ולאחר מכן נעזבה וננטשה. כלומר בתקופת בית ראשון מרישה היא יישוב יהודי , המלך חיזקיהו ביצר את ערי יהודה , נמצאו  "כי הוא אינו מתפורר ואין בו צור. כל חלל בשפלה באזור הקירטון היה קודם כל מחצבה. החציבה נעשתה על ידי גרזן. כאשר הקירטון נמצא בחלל סגור הוא רך וקל לחציבה לעומת זאת ,כאשר הקירטון באזור פתוח באוויר הוא מתקשה , הוא חזק יותר דבר המאפשר לחצוב ולייצור חלל דמוי פעמון .לעיתים יש צורך בהשארת עמודי תווך, חלק מחומרי הבנייה שווקו לערי חוף כמו אשדוד אשקלון ועזה מהם עשו סיד ומלט. (שריפת קירטון שימשה לתעשיית הסיד והמלט).

"בור מים בבית גוברין". 

אליו מוביל גרם מדרגות לולייני היורד לבור ,בצידו יש תעלה שנועדה להזרים מים מהחלל החיצוני לפנימי. התעלה אינה משמשת לאיסוף מים לבור ,אלא להגדלת הלחות במקום , דבר שמקל על החציבה ולכן בשלב הראשון הבור היה מחצבה. במרישה השתמשו בבארות, כי היו מי תהום באיכות טובה. וזה עדיף על חציבת בורות. כאשר ישנם סדקים בבור המים , המים יחלחלו ויברחו דרכם, לכן כדי למנוע את בריחת המים חייבים לטייח את הבור במרישה השתמשו בבארות, כי היו מי תהום באיכות טובה. וזה עדיף על חציבת בורות. כאשר ישנם סדקים בבור המים , המים יחלחלו ויברחו דרכם, לכן כדי למנוע את בריחת המים חייבים לטייח את הבור .

אם אין טיח בסדקים משמע זה לא בור מים. בשלב מאוחר יותר הקימו קולומבריום ולכן הבור צריך להיות נמוך יותר. במערות מסויימות ניתן לראות צבע ירוק על הסלע אלה הן ציאנו בקטריות. בשנת 1943 צבע פולין החופשית שסייע לבריטים נגד הגרמנים הגיע לכאן והשאיר כתובות בפולנית הכוללות את השם "ורשה" וסמל הנשר. מערת קולומבריום בבית גוברין- במרישה נתגלו 85 מערות קולומבריום עד היום.

הכניסה למערת הקולומבריום היא גדולה ומפוארת. בהתחלה סברו שבכוכים הניחו אפר של נפטרים אך כיום דעה זו לא מקובלת. כיום משוכנעים שגידלו יונים כי היונים חיפשו מחסה והגנה, היונים ידעו לדאוג למזונם בשדה ובזמן הצורך , ניתן להם מים וגרעינים.  במשנה מוזכרות יוני השובך והעלייה בדומה לדבורים כמעט אינן זקוקות למים ואוכל מידי בעליהן ואת עיקר מזונן הן אוספות בכוחות עצמן. "). זה אחד הטעמים שבגללם אסור לספק להן מים בשבת: "משנה: אין אובסין את הגמל ולא דורסין … ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות" (שבת, קנ"ה ע"ב). מפרש רש"י: "אין נותנין מים לפני דבורים – מפרש טעמא בגמרא, אי משום דאין מזונותיהן עליו שיוצאין ואוכלין בשדה, אי משום דמיא באגמא שכיח להו. הרדיסאות – על שם מקומן, וניזונין בתוך הבית". גידול היונים היה משתלם מאוד כי הם שימשו מזון טרי וטעים ובלשלשת זיבלו את השדות (עשירה בחנקן ופחמן ) .היונים גם הובאו לקורבן בבית המקדש או נמכרו בשווקים בירושלים. יש מקומות שרואים קולומבריומים על הקרקע כמו בעין צור ,עיר דוד, קיפרוס ,יריחו, מצדה ושבטה. ויש מגדלי קולומבריום כמו בירדן מצרים ופרס, מרישה מאופיינת במערות יפות ואסטטיות, עם אומנות, כרכובים, ויתכן והיה תכנון להוסיף עוד כוכים.כמו כן ניתן לראות פתח ברצפה שיתכן ושימש לחפירת מי תהום או לאיסוף מים מהתקרה.

מערת בית הבד במרישה–

נתגלו 26 בתי בד במערות. היתרון הוא שהמסיק נעשה בסתיו מזג אויר לעיתים קר וגשם ולכן המערה משמשת מקום הגנה . לפי המספר הרב של בתי הבד ניתן להעריך כי באיזור היו הרבה כרמי זיתים.  מהזיתים הפיקו שמן לייצוא במיוחד למצרים. מצרים הייתה אסם התבואה הגדול ביותר ,(סיפקה גם לרומא),  אך צרכנית עיקרית של שמן. (מיקומה ואקלימה לא התאים לגידול זיתים).

שימושי השמן היו רבים כמו מאור תרופות, פולחן, מזון. תהליך הפקת השמן מורכב משלושה שלבים:
1 ריסוק הזיתים= פריכת הזיתים. הנוזל נקרא מוהל.
2. סחיטה – המוהל מורכב מ80%  מים ו20% שמן וצריך לסחוט אותם.
3. השקעה והפרדה של השמן מהמים על ידי מצקות. הגפת שהיא רסק הזיתים משמשת מאכל לבהמות  ולבערה. במרישה נמצאו כל אבני הפריכה  בחתך עדשתי דבר מעניין מאוד כי זה מראה שלא ריסקו את הגרעינים של הזיתים אלא רק את הציפה. האבן הייתה בגובה של שני ס"מ מהזיתים ובכך נמנע ריסוק הגרעין שנתן טעם מר לשמן. מקור המכשיר הינו ביוון והוא נקרא טרפטום. כמו כן נמצאו בבית הבד גומחות פולחניות כי לאדומים היה אל שנקרא -קוס, לצידונים -בעל, וליוונים -אפולו, בסמוך לבית הבד נמצא מחסן שם נראה טיח בסדקים וחריצי חבלים, כנראה והיה שם בור מים שנועד לשטוף את העקלים והמפרכה (מתקן הריסוק).

"הווילה ומערת הבריכות בתל מרישה".

חפרו וגילו שרדי בנייה שנמצאו על פני השטח, נמצאו חדרים ,כותרות יוניות העשויות קירטון. החלק העליון משוחזר. בחדר זה נמצאה פקית קטנה עם מטבעות כסף מהטבעת העיר אשקלון. זה נקרא "מטמון מצוקה ", כי המטמון הוטמן לפני שהעיר ננטשה.

"מערת המבוך בבית גוברין".-

נתגלו במערה זו גומחות יפות עם קשתות, אלו הן רצף של מערות פעמון שמקושרות ביניהן במעברים. מערה זו עם גרם המדרגות והפתח הסגור מרמזת על מערת מיסתור מתקופת החשמונאים.

"מערת קבורה צידונית בבית גוברין".-

מערת הקבורה מיוחסת לאפולופינוס בן ססמאיוס. המערה נתגלתה בשנת 1902 על ידי תושבי הכפר הערבי בית גוברין. בשנת 1905 יצא לאור ספר מעניין הנקרא "פנטד טורס של אקרופוליס של מרישה". קברים אלו הם הראשונים מסוגם בארץ, הם העתיקים ביותר ובהשפעה מצרית . הם מתוארכים למחצית המאה ה -3 לפני הספירה. ייחודם והחידוש שבהם : שאת הנפטרים מניחים בכוכים אישיים ולא על גבי משכבים. לאחר שנה היו פותחים את הכוך והיו מניחים נפטר אחר.(הכוכים היהודיים יוחדו בקשתות)

האיורים והציורים היפים על הקירות נהרסו בגלל כניסה של אור למערה ולכן לפני כ- 20 שנה שיחזרו את הציורים על חומר סינטטי – אקריליק וסיבי זכוכית שאינו מתכלה או נפגע מהאור. נמצאה במקום כתובת שנעלמה אך החוקרים פיטר וטיש הספיקו לתרגמה " אפולופינס  בן ססמיוס, ראש הקהילה הצידונית במרישה ,אוהב עמו ועושה טוב מכל אדם . הוא היה מלך ששלט 33 שנים ונפטר בגיל 74.  מערת הקבר מהווה הוכחה להתישבות צידונית במרישה.

האומנות והאיורים במערת הקבר אופיניים לאומנות היוונית : קלינורות, כותרות יוניות, ענף של עץ תמר המסמל את הנצחון של הנפש על המוות, גמלון, כרכוב, טריגליפים ומטאפות, מצבה הקרויה טריפורי, ציורי חיות  כמו עיט שמסמל את הובלת הנפש לאלים, כלב בעל 3 ראשים המסמל את שומר השאול, נגן חצוצרה – המקובלים בטקסי קבורה, גריפון -ראש של ציפור וגוף של אריה הלקוח מהתרבות המספוטאמית. בתקופה המוסלמית האומאית (729 לספירה),מתחילה תופעה  הקרויה- אקונוקלאזם שפירושה – השחתת פני הדמויות בגלל המסורת  האיסלמית האוסרת על קיומם של פסלים ותמונות. בנוסף ניתן לראות קו מפותל הנקרא – גרלנדה שתפקידו להפריד בין האיזור המקודש לאיזור הלא מקודש.בנוסף נמצאה כתובת יוונית בעלת 4 שורות המתארת מפגש של זוג אוהבים.

"סיור במערת הפעמון בבית גוברין"-

רוב המערות הן חצובות ומלאכותיות, אך יש מעט שנוצרו כתוצאה התופעה קארסטית. כי רוב התופעות הקארסטיות הן בגיר, לרוחב המערה ניתן לראות קו אופקי המראה שהקירטון שקע בים האיאוקני שהיה כאן לפני 50-60 מיליון שנה. כאשר שדרת ההר המרכזי יצאה, נחשפה השפלה הגבוהה ואחר כך השפלה הנמוכה. ירושלים נמצאת בראש קמר זה. ( שינויים בסוגי ההשקעה ). במקום נמצאו שרידי בעלי חיים כמו מניפירות, ששקעו זה על זה בתוספת סחף או אולי חדירה של אפר וולקני רך שנוצרו משינויים אקלימיים.

המערה גדולה, אין בה מדרגות, היא שטוחה. את החומר החצוב הוציאו על ידי גלגלות, יתכן והשתמשו בקרטון כחומר גלם לבניית העיר רמלה בתקופה המוסלמית. כמו כן נמצאה כתובת בערבית המתוארכת למאות 7-9 לספירה ובה ישנה בקשה/סליחה לאללה. צריך לזכור שבשנת 691 היה עבדל מאלק שבנה את כיפת הסלע. הוא הכניס את המושג  "שיערוב", כלומר- כפייה על האוכלוסיות השונות להשתמש בכתב הערבי ולאחר מכן גם בשפה הערבית כשפה יחידה ומותרת.

"סיורים בבית גוברין".-

יוסיפוס פלביוס בספרו מלחמת היהודים ברומאים מספר שאדריאנוס הגיע לכאן בשנת 68 לספירה וכבש שני כפרים  יהודיים את בית גוברין ואת בית טוב הרומאים התמקמו במקום והקימו עיר רומית עם צבא. הייתרונות  שהיו במקום הם:

• דרך חשובה – דרך רוחב ממישור החוף לשפלה. (כמו היום כביש מספר 35)

• מים- ניתן לחפור בארות בסמוך לנחל גוברין שנשפך לים ליד אשדוד יחד עם הנחלים לכיש והאלה.

• חקלאות- האדמות מתאימות לגידולי חקלאות.

בית גוברין הופכת לעיר מרכזית וחשובה בתקופה הרומית. הקיסר סוורוס אביו של קליגולה קרא לעיר אלוטרופוליס שפירושה -עיר בני החורין. הרומאים בונים פה אמפיתיטרון, שתי אמות מים- אחת מתל גודד ליד חורבת טבק  והשנייה מחברון=ואדי עונקור. המים שימשו את הרומאים לגנים, מזרקות ומרחץ.

גם הצליינים הנוצרים מתארים את האמות, נמצאו רכיכות האופיניות למים מתוקים, נמצאו קירות תמך בסמוך למקום הנביעה,  היהודים המעטים שגרו כאן נקלעו למצוקה כלכלית קשה כי הם היוו מיעוט בעיר הרומית. בתקופה הרומית מי שרצה לחיות בעיר מעורבת כמו קיסריה, אשקלון, בית שאן היה צריך לשלם מיסים גבוהים לשלטונות הרומאים. המיסים היוו נטל כלכלי נוסף על היהודים כי היה להם קשה בהקפדת  קיום המצוות התלויות בארץ כמו שמירת שמיטה, מעשרות ולכן התחילה הגירה של היהודים מבית גוברין לארצות ניכר. רבי יהודה הנשיא שם לב לתופעה זו ולכן במטרה למנוע אותה, הוא פטר את היהודים הגרים בערים מעורבות  מלקיים את המצוות התלויות בארץ. בכך הוא עזר רבות ליישוב היהודי בארץ.

"בתקופה הביזנטית האימפריה הרומית מתנצרת" בשנת  324 והעיר  מופיעה "במפת מידבא" כעיר גדולה מוקפת חומה, ובה מבני ציבור ומספר כנסיות, הקהילה היהודית וחכמיה ממשיכים לחיות כאן. נמצאו מערות קבורה עם סממנים יהודיים כמו מנורות, רימונים וגם בית כנסת. נמצאה "כותרת קורינתית ובראשה מנורה" – בשנת 638 לספירה , מגיע הכיבוש המוסלמי והעיר נקראת "בית ג'בריל", ומכאן העיר מאבדת מחשיבותה ומעמדה ומתחילה להיחלש.

"האמיפתאטורון בבית גוברין".

מידותיו תיקניות, צורתו אובלית והחלק הפנימי נקרא ארנה. היו 11 שורות של מושבים שנבנו על הקמרונות . הוא הכיל כ- 3000 מקומות, ניתן לראות את מיקומו של יציע הכבוד. גובה הקיר שהקיף את הארנה היה 3.5 מטרים ,ובכך נתן הגנה לקהל הצופים. על הקיר היו פרסקאות שמעט שרידים נשארו עד היום. מתחתית הארנה הוצאו החיות לקרב נגד הגלדיאטורים, כמו:  דובים, נמרים, זאבים, חזירי בר . בערב לפני יציאתם לקרב יכלו הגלדיאטורים לגשת לסקלום – זהו מקדש בו יכלו להתפלל ולקבל ארוחה אחרונה, את כל האמפיתיאטרון הקיף מבנה הנראה כמסדרון אובלי הנקרא- אמבולטורום. בחדר קטן לידו נתגלו 2 מזבחות, נרות, שברי נרות ועיטורים של מנורה. ייתכן וחלק מהגלדיאטורים היו יהודים. בשנת 363 לספירה התרחשה רעידת אדמה שהרסה הרבה מבנים חשובים.

הכנסיה בבית גוברין –  בשנת 1136 הוקמה כנסייה. הבנייה צלבנית מאוחר יותר בוצרו גם יבנה, תל צאפי, ואשקלון. הבנייה נקראת אקליקטית כלומר- בנייה מאוסף של חפצים. על אבני הבינין ניתן לראות "תווי סתתים", שהם סימנים מוכרים של כל סתת וזאת לכיבוש משכורתו. בתקופה המוסלמית הכנסייה של בית גוברין(סנטה אנה) הוסבה למצודה . כל מבנה מוסלמי מתאפיין במחרב= שזו גומחה לכיוון דרום -למכה.

"מדריך טיולים מורה דרך וסיורים וימי גיבוש בשפלת יהודה ומערות בית גוברין והאתר הרומי ביזנטי צלבני בבית גוברין".

**********************************************************************************************************************