"סיורים מקצועיים בעקבות מבצעי תש"ח בדרך אל העיר ירושלים".

"מדריך טיולים וסיורים בעקבות חטיבת הראל בין קרית ענבים לנבי סמואל".

הקדמה והערכת שתי התקופות המרכזיות של מלחמת העצמאות בין כ"ט לנובמבר והכרזת האו"ם, הקמת המדינה עד תחילת 1949 וסיום מבצע עובדה-המבצע האחרון.

חטיבות ההגנה והפלמ"ח טרום הקמת מדינת ישראל ועם הקמתה באיזורים השונים.

תוכנית ד' (חודש מרץ 48)להשתלטות על השטחים שהוקצו למדינה היהודית וגושי התיישבות נוספים.

"מבצע נחשון" בתש"ח: החל מ 5 לאפריל עד 15 לאפריל שתכליתו כיבוש הגבעות העולות לירושלים.

ממבצע נחשון למבצע הראל : הסיפור המלא של מבצע שדוד בן גוריון מחליט לכבוש את ההרים "בדרך אל העיר" ולא רק להעביר את השיירות אלא ממש הרחבת השטח הישראלי, דרך אגב בשעות וימי מבצע נחשון היו קרבות עזים במשמר העמק בעמק יזרעאל מול קאוקג'י, המבצע קרוי על שמו של נחשון בן עמינדב שנכנס למי ים סוף עד צווארו והאמין בבורא עולם עד שהים נפתח ולכן ייחוד השם נחשון.

מבצע יבוסי מ 22 לאפריל עד 4 למאי 1948 בתש"ח:מבצע שהתרחש בהרי ירושלים בירושלים פנימה וסביבותיה, קרב סן סימון וקטמון, קרב נבי סמואל ובו 38 לוחמים שנפלו, ניסיון לכיבוש אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים,  ניסיון לכיבוש  שייח ג'ראח בצפונה של ירושלים.

מבצע מכבי מ 8 למאי עד 18 למאי 1948 בתש"ח:

סיורים מודרכים באנדרטת גווילי האש, סיור בשמורת הר טייסים, סיור בגן לאומי קסטל, סיור בהר אדר היא גבעת הרדאר, בית הקברות של קרית ענבים, מוזיאון שער הגיא, קרית ענבים ומעלה החמישה, קרב נבי סמואל, קרב דיר יאסין, קרב סן סימון בירושלים, קרב עם עמנואל רוטשרמת רחל ופאתי רמת רחל.

סיפורה של זוהרה לויטוב וחברה ארוסה שמוליק קופמן, לאחר מותו של קופמן התחברה עם אמנון ברמן ולסיום הסיפור הטרגי עת ניסתה להמריא באיזור גן סאקר של היום  עם הטייס עמנואל  רוטשטיין, המטוס לא הצליח לדאות מעלה ונכנס בחומות "מנזר המצלבה" ונהרגו שניהם.

באנדרטת הר טייסים שרידי "מטוס הנורמן" שהיה בדרכו להפציץ את בית מחסיר עם שני הטייסים דניאל בוקשטיין ויריב שיינבאום(ושלושה מהנדסים שהיו חלק מניסוי ופיתוח טכני של המטוסים).

"סיור בגבעת הרדאר בתש"ח ומלחמת ששת הימים", "סיפורו של עמי רוז'נסקי מפקד גבעת הרדאר איש חטיבת עציוני ומונה על ידי מאיר זורע(זרו)", נשוחח על הכוח המבקש לבוא לעזרת פצועי ונופלי קרב "נבי סמואל"  בפיקודו של אורי בן ארי(מפקד קרב נבי סמואל הוא "פוזה"- חיים פוזננסקי ז"ל).

*******************************************************************************************************************************************

"כפר הקסטל וכיבוש הקסטל".

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים- מול הישוב שואבה-נעשתה על ידי הפסלת נעמי הנריק.
האנדרטה לפורצי הדרך נראית כאגד של צינורות ויוצרת הפשטה של רעיון הפריצה לירושלים והבעת תנועה דינאמית של פריצה מעל מחסום בכיוון ירושלים, למרגלות האנדרטה גוש אבן גיר ועליו הכתובת, יד לפורצי הדרך לירושלים ולמגיניה: מלחמת הקוממיות תש"ח ומעליה הפסוק מישעיהו פרק סב 1 "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט".

השם קסטל הוא מהיותו מבצר צלבני -קסטלום.

ניתן לתת לקסטל 3 כתרים: 1. חוק השיבה / בעיית הפליטים הערביים התחילה פה, כי זה היה הכפר הראשון שנכבש אע"פ שהערבים נטשו אותו. בתש"ח היו מליון ומאתיים אלף ערבים, כאשר מחציתם הפכו לפליטים, חלק עזבו וחלק קטן יותר מצאו מקלט בארץ ישראל עד היום.
2. אחד מהמקומות החשובים במלחמה כי הוא היווה נקודת תפנית בקרב על ירושלים. מהרגע שנכבש חלה התמוטטות בחברה הערבית. 3. בקסטל התהוותה ונוצקה אחריות המפקדים בקרב , קריאתו של שמעון אלפסי-"טוראים היסוגו, מפקדים הישארו " לחפות משמשת פקודה ומופת עד ימינו ונלמדת בבה"ד 1, צריך לזכור שבחודש מרץ אירעו אסונות של השיירות : נבי סמואל, יחיעם וחולדה, בישיבה בלשכת ראש הממשלה שלפו את תוכנית ד שמהווה שינוי רב, כי משמעותה לצאת בהתקפה על ידי כיבוש כפרים ופילוס מסדרונות לפריצת הדרך לירושלים.

בתחילת אפריל הכוח מזהה תנועה על הקסטל ומתחיל לתקוף. אך בהגיעו הכפר
נמצא נטוש ועזוב ואכן הכפר נכבש עעל ידי אליהו סלעי המכונה רעננה,ללא קרב .
הקסטל נשאר מאוייש בכוח קטן של פלמ"ח וחי"ש(חיל שדה).
בתאריך 8/4/48 בלילה צפו 2 חיילים ישראלים , לראשם כובע בריטי ולפתע ראו
מולם 3 דמויות. הדמויות פנו אליהם באנגלית עם מבצע ערבי ואמרו הלו בוייז,
ללא לבזבז זמן הים החלו לירות בהם. מבין ה 3 אחד נהרג והאחרים ברחו.
הם ניגשו לגופה , הוציאו מכיסו תעודה המזהה אותו כעבדל קאדר סאלים. בזמן זה
נשמעו משפטים שונים בקשר כמו : הציפור נפלה בכלוב. לבסוף הבינו שהרגו את
עבדל קאדר אל חוסיני. הערבים כתגובה וכנקמה התארגנו והגיעו בהמוניהם
לקסטל כדי לשחרר את מנהיגיהם. הלוחמים שלנו נסוגו . לאחר שהערבים הגיעו
לקסטל, הם לקחו את הגופה לקבורה. כל הערבים השתתפו בהלוויתו ובאותו היום ,
יגאל ידין נתן פקודה לעלות ולכבוש שוב את הקסטל ומצאוהו עזוב ונטוש.
החברה הערבית התמוטטה כתוצאה מ 3 אסונות שפקדו אותה. כיבוש הקסטל,
נפילתו של המפקד והמנהיג הנערץ עליהם –עבדל קאדר אל חוסיני ובתאריך 16/4
התבצע טבח דיר יאסין.

"הדרכת דרך עד לטרון" –"ביקור ביד לשריון":

*על הכביש המהיר יצרו גשרים אקולוגיים המאפשרים מעבר בטוח של בעלי חיים.
*בארץ נשארו מעט חאנים עותומנים : במחנה יהודה, בלטרון, מתוך 17 שהיו.
* בתל קובייבה – הייתה תחנת שאיבה לרוממה.
*בצומת לטרון ישנו כביש הפונה למנזר- זוהי מצודה צלבנית ששמה היה טורון דה
שבלייה,משם מגיעים לנחל נחשון שם עבר הכביש הישן בתש"ח.

סיור ביד לשריון-לטרון":

אתר הנצחה לאומי לחיל השריון. פה נערכו קרבות השריון הראשונים במבצע בן נון
א' ומבצע בן נון ב' אף על פי שלא השתתף שום טנק. בלטרון נמצאת תערוכת הרכבים המשוריינים
בעלת המיגוון הגדול ביותר בעולם.
במקום יש ראדאר רוסי המחובר ללווין צרפתי המדווח על נדידת הציפורים
בפרוייקט יש שיתוף פעולה בין ישראלים לפלשתינאים בהנהלת פרופסור יוסי לשם.
במבואה יש אתר הנצחה לזכרו של אלוף משה (מוסא) פלד זל שהיה מפקד
גייסות השיריון, בתערוכה הטנקים מסודרים בהצדעה כאשר הקנה מכוון לכיוון המשטרה.
במקום מונצח גם האלוף ישראל טל שהוא אבי המרכבה. קבל פעמיים את פרס
בטחון ישראל. פיתח מערכות חשובות והגנתיות בטנק (מעיל רוח).מערכות מדידה ועוד.

במקום נמצאת מצודת טיגארט, הקרוייה על שם הקצין שהגה אותן. בארץ נשארו 3
והן : מצודת כוח, מצודת יואב ומצודת לטרון. בפינה נמצא מגדל ששמר על
המצודה. המגדל נבחר על ידי דני קרוון שבנה ותכנן את אנדרטת הנגב לאתר ההנצחה.

קירות המגדל צופו בפלדת הטנקים כולל איזורי הפגיעה שלהם, בנוסף יש הזלפה
של מים על הקירות היוצרים מגדל דמעות. בתקרה יש פתח למעבר קרני השמש.
במקום נמצא גלעד ממוחשב של שמות הנופלים ביום נפילתם.
בחוץ נמצא קיר הנופלים –של חלל מערכות ישראל לפי המלחמות. חיים וויצמן אמר
בנאומו ,שאין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף;. לאחר מספר ימי קרב ,נתן
אלתרמן התאושש ופרסם בטור ה 7 את השיר מגש הכסף במתחם מוקם בימים אלו מוזיאון ללוחם היהודי.
במתחם ישנו טנק נאצי שנלקח כשלל  על ידי הרוסים. לאחר מכן נמכר ושרת את
הכוחות הסוריים. זהו טנק מחודש לתקופה ההיא. יש לו הגה ולא סטיקים כפי שהיה אז בשימוש.

"נווה שלום" בדרך אל העיר:

נווה שלום – ישוב יהודי-נוצרי- מוסלמי.
נווה שלום נמצאת על קו פרשת המים. בצפון נחל נחשון ובדרום נחל הראל.
נ.ג 314 נמצאת בקו אווירי בדיוק מול מצודת טיגרט. בקרבות לטרון היו  15
ניצולי שואה. במרחב לטרון שלטו הירדנים ולכן היה צורך למצוא דרך שתהא
מוסתרת מעיני הירדנים ומהכפרים הערביים שהיו בסביבה. אכן, דרך בורמה
נבחרה להיות בנחל הראל. הדרך נחנכה בתחילת ההפוגה הראשונה בתאריך
11/6/48 , אורכה היה כ-10 ק"מ והיא הייתה בשימוש במשך 6 חודשים. בן גוריון
רצה להעביר בדרך זו גם דלק ומים לירושלים. ביום העבירו מזון ובלילה העבירו
נשק. הדרך נקראה דרך בורמה ע"ש הדרך שפרצו הבריטים מבורמה לסין כדי
לעקוף את הכוחות היפניים. כדי להתקיף את לטרון בן גוריון מצווה לייצור ולהרכיב
במשך שבוע את חטיבה 7- ם הכרזת המדינה הציר לירושלים היה פתוח בין שער הגיא לירושלים. החסימה נוצרה ב-18 למאי עת תפש הליגיון הירדני את "משטרת לטרון".
הכישלון של המבצעים הרבים לכיבוש משטרת לטרון , גרמה לצורך בחיפוש פתרון
אחר. הדרך נמצאה לגמרי במקרה , בזמן ששלושה אנשי פלמ"ח רכובים על ג'יפ חיפשו
דרך להגיע מירושלים לחולדה בלי לעבור דרך לטרון. הדרך ניצלה את יתרונות קמר
רמאללה על שלוחותיו ונחליו ,במניעת קשר עין בין הדרך ללטרון. הדרך מתחילה
באזור מצפה הראל ומסתיימת בבית מאיר על כביש 1.
הדרך פתחה לחלוטין את הציר מהשפלה ומחולדה לירושלים בלי להיחשף לכוחות
הירדנים. הדרך הייתה בשימוש רק 6 חודשים כי הייתה צרה ותלולה.

"הדרכה בדרך לבית הקברות בקרית ענבים":

במרחב ישנם 4 ישובים יהודיים : מוצא- הוקמה 1865. קרית ענבים –הוקמה על
אדמת אבו-גוש . הוקמה בשנת 1920. מעלה החמישה – הוקם בשנת 1938
ונרצחו ממארב הערבים. עליהם ניתן שם הישוב והשיר 5 יצאו מולדת לבנות.
נווה אילן- הוקם בשנת 1946 כאשר בתש"ח היה חשוף ללא עמדת הגנה.
בין קרית ענבים למעלה החמישה ישנה אנדרטה למיכאל שפירא שעצר את
המשוריין הירדני, אדמת קרית ענבים נרכשה על ידי רופין . שם נבנה בית פפרמן , ביתו של נובומייסקי
לרווחת פועליו . המבנה שימש את חטיבת הראל. שם נשמע בתאריך 16/6/48
הקוד המלכה נפלה והכוונה הייתה לנפילת הגוש.

"בית הקברות של ההגנה בקרית ענבים":

בכניסה לבית הקברות  נמצא בית קברות אזרחי ובהמשכו קבורים רק חללי "חטיבת הראל".
זהו בית הקברות היחידי שהוא יחידתי. חטיבה זו הייתה קטנה אך מספר החללים היה גדול.
האנדרטה נבנתה על ידי מנחם שמי , מזכירה מהצדדים את האריה השואג בתל חי
שפסל מלינקוב. בחזית האנדרטה ישנה דלת המובילה לחדר זיכרון ,המקום פתוח
רק ביום הזיכרון. מנחם הקים את האנדרטה לאחר שאחד מחבריו של בנו סיפר
שבחייו ג'ימי אמר שיבקש מאביו להקים בבית הקברות אנדרטה. לאחר מות הבן
האב הרגיש מחוייב למלא את צוואתו האחרונה של בנו. גם הוריו קבורים שם.
האנדרטה נחנכה בשנת 1952.

בערב פסח , יד ניסן תש"ח נפלו חללי שיירת נבי סמואל. הם הובאו לקבורה בבית
הקברות ונקברו בקבר אחים, מפקדים קבורים צמוד לפקודיהם הטוראים.
מאז אפריל ליל סדר 48 כשכמות הנופלים הלכה וגדלה והיה צורך לקבור בשבתות
וחגים נחפרו קברים מראש…והחל להבנות ההומור השחור. על הקברים הפתוחים
הונחו פתקים עליהם נרשם : תפוש.. תיכף אשוב..
אחד המפקדים היה "מפקד השיירה של נבי סמואל-חיים פוזננסקי המכונה פוזה".
על המצבות כתוב שם החלל , גיל, מספר אישי , תאריך ומקום נפילתו, אדם שלא
עבר את רישום החיול נוסף לו המספר 17.
דוד בן גוריון נהג לשמור קשר עם המשפחות השכולות על ידי מכתבים.
רבין באחד מנאומיו הספיד את ידידו יעקב סטוצקי – מ"פ(מפקד פלוגה) בחטיבת הראל שהיה
משכמו ומעלה. בסיום השמעת התקווה.

"מדריך טיולים  ומורה דרך לקבוצות אירגונים ובתי ספר בין אתרי תש"ח הקסטל, קרית ענבים, הר אדר, הר טייסים ונבי סמואל".