"טיולים סיורים וגיבושים במגרש הרוסים".

"סיור בין מגרש הרוסים לרחוב הנביאים".

סיור וטיול רומנטי בקוביה הקטנה בירושלים בין שכונת שבעה למאה לשערים ובתווך, בתים ומבני הדר המזכירה עיר רוסית קטנה. "בית החולים הרוסי"( פרוסקאייה בולניצה) הוא בית החולים הראשון בירושלים לפני בתי החולים של המעצמות האחרות( הצרפתים, גרמנים, בריטים והאיטלקיים) ומפה ניתן להבין את הראשוניות הרוסית גם באם כל ההתנחלות של המתחם.

"סיפורו של בית החולים הרוסי במגרש הרוסים":

"הדוחובנייה" המשמש המבנה תיאולוגי לאנשי הכמורה, ספריה, מנזר ועוד,ובימינו בית משפט. "כנסיית השילוש הקדוש" שנבנתה על ידי מרטין איוונוביץ' אפינגר האדריכל של הכנסייה הפרובוסלבית ונבנתה בסיגנון כנסיית וסילי הקדוש בכיכר האדומה במוסקבה. האכסניה לבנות על שם מריה פיודרובנה אמו של הצאר ניקולאי השני, האכסניה שימשה בתקופה הבריטית כבית מעצר ובית כלא לעצירי המחתרות, פיינשטיין וברזאני אנשי האצ"ל התאבדו בהפעילם את נפץ הרימון והם סמל ומופת עד ימינו. "האכסניה לבנים במגרש הרוסים" ובימינו בית מעצר וכלא לעצירים בלב מגרש הרוסים בירושלים. "בית סרגיי"- בית המלון המפואר שהוקם בשנת 1892 לעשירים ורוני רוסיה, ניתן לראות אפילו בימינו את סממני העושר בבניה ובאדריכלות.

"סיור במגרש הרוסים"-

כחלק מהתחזקות הדת ברוסיה ובעקבות עידודו של הצאר ניקולאי השני ,מארחיהם של הצליינים הרוסיים היוונים האורתודוכסיים, התקשו לעמוד ביכולת האירוח.

במחצית השנייה של המאה ה 19 גברה הצלינות הנוצרית בנוסף אחרי מלחמת קרים בקשו העותמניים לחמם את יחסיהם עם הרוסים ומכרו להם 68 דונם סמוך מאד לחומות- השטח הינו מישור טופוגרפי, הצופה ממרחק של 300 מטר על העיר העתיקה. כאן שכן מגרש המסדרים הגדול של העותמניים,חגיגות וטקסים. במקום הוקמו- מאגרי מים גדולים ,שתי אכסניות לגברים, אכסנייה לנשים, אכסנייה לחברי המשלחת הדתית- כמרים ונזירים שלוו את הצליינים, בית חולים, בית מרחץ- הוסב לבית הקונסול הרוסי, כנסייה קטנה בלב המתחם- כנסיית השילוש הקדוש, פעמוני הכנסייה היו בין הראשונים בירושלים שצלצלו- בשנת 1890 שסביב השטח החלו מתמלאות שכונות יהודיות, הוסב השם מירושלים החדשה- נונוי ירוסלמה– למגרש הרוסים ובערבית אל מוסקובייה. 1892 מוקמת אכסניה נוספת בשם חצר סרגי.-מחוץ לתחומי המגרש, מבנה מפואר, נועד לשמש את משפחת הצאר בהגיעם ירושלימה, הבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה מלאימים את המגרש והופכים אותו למרכז שלטונם, "אכסניית הגברים"- תחנת משטרה ומרכז הבולשת, הנשים- לבית הסוהר המרכזי. אכסניית המשלחת הדתית-

חלקה לבית משפט וחלקה למשרד הבריאות. מעון הקונסול – כבית יולדות, חצר סרגיי שימשה את המחלקה לעבודות ציבוריות וכחלק ממשרד פנים. בית החולים בלבד לא שינה את  יעודו.הכנסייה נסגרה ולא היה לה שימוש. בעקבות ההסלמה במערכת היחסים בין השלטון הבריטי והיהודים- פיצוץ הבולשת 1944 מלון המלך דוד 1946 בוצר מגרש הרוסים בגדרות תיל גבוהים ובמחסומי משטרה.האזור הוגדר כמתחם אזור בטחון—בויינגראד –בויין שר המושבות הבריטי. 14 למאי נתפש המגרש עי כוחות ההגנה והאצל – מבצע קלשון.

שימוש מגרש הרוסים על ידי מדינת ישראל-

אכסניית הגברים- תחנת משטרה ובית מעצר, אכסניית המשלחת הדתית- בתחילה בית המשפט העליון, כיום בית המשפט לשלום, חצר סרגי- משרד החקלאות. משרדי החברה להגנת הטבע, אכסניית הנשים-מוזאון הנצחה לאסירי המחתרות. בית החולים- 1948 בית חולים אביחיל ולאחר מכן בית ההלוויות, מדינת ישראל נאלצה לשלם הן לברית המועצות והן לרוסים הלבנים כסף רב עבור המגרש.

לברית המועצות שולם בעסקת התפוזים-ראשית שנות ה70- המגרש הפך היום לאחד ממוקדי הלילה של ירושלים-פאבים, מסעדות, יש תכנון להקמת בתי מלון במגרש. ממול- אצבע עוג הבשן- כנראה מימי הורדוס.עמוד שסיתותו לא הסתיים בגלל סדק במרכזו.

א. המוזיאון מנציח את זכרם  של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית סוהר בריטי זה. ב. המוזיאון שייך למשרד הבטחון, ומספר את סיפור המרי העברי בבריטים. ג. המבנה בבסיסו היה אכסניית הנשים מתוך מגרש הרוסים שנרכש בשנת 1857. ד.במוזיאון חדרי הנצחה רבים: חדר המילוט, חדר הסליקים, המיטות, המחצלות, חדר הגרדום,אחד האולמות מוקדש לזכרם של עולי הגרדום בדור התקומה ,שהוצאו להורג עי שלטונות זרים בשל פעולתם הציונית.

"סיור בכיכר ספרא"-

א. בעת המנדט הבריטי הינה כיכר אלנבי. ב. לכאן הועבר מגדל השעון של עבדל חמיד השני משער יפו.( בשנות ה60 פורק המגדל.) ג. כאן עמדה גם הקונסוליה הצרפתית שנהרסה לטובת פיתוח המרחב. ד.עיריית ירושלים הינה העירייה השנייה לאחר איסטנבול באימפריה העותמנית, לכן יש דאגה של השלטון לתושביה. ראש העיר היה מוסלמי וסגנו יהודי. ה. רב הבניינים העומדים כאן משמשים את עיריית ירושלים.

"סיורים מודרכים וטיולי איכות לקבוצות במגרש הרוסים בירושלים."