"סיור טיול גיבוש ויום כייף ביפו העתיקה בקישלה".

"מדריך טיולים ומורה דרך ביפו העתיקה בשטח הגדול והשעון".

"טיולים לצוותים קטנים ביפו העתיקה עג'מי ונווה צדק".

מאמרים סיפורים סיורים וטיולים ביפו העתיקה:

יפו היהודית מתעוררת באמצע המאה ה-19 בחצי האי ההיסטורי של יפו ומתפתחת עם הדורות. דרמה ביפו העתיקה באמצע המאה ה-19 עת עלו ליפו תלמידי הרב יהודה ביבאס ורבי יהודה אלקלעי, רבנים שעלו מצפון אפריקה ובעיקר מרוקו ואלג'יריה, מתורכיה ועיראק(ועוד..)ביפו בתקופת כיבוש נפוליאון בונאפרטה הקצר היה יהודי"יחיד" ומיוחד ביפו(כל היהודים ביפו עזבו ונשאר ממש לבד ביפו)…עזריאל או סניור עזריאל שהיה גם מתורגמו של נפוליאון שהבטיח לאחר כיבוש ארץ ישראל לתת אותה לעם "התרבותי" היחידי בלבאנט וזהו – העם היהודי. אך לצערינו לא הצליח נפוליאון בעכו והובס…פספסנו אולי מדינה כבר ב-1799.הייתה זו עליה "מדינית ציונית" עם חיים קונסטרוקטיביים, עמל ויזע, מסחר ואמנות הצורפות וכל מה שניתן להתפרנס ומתוך מחשבה "שאין לסמוך על הנס" וצריכים לעשות מעשה.

מזמן כיבוש נפוליאון ב 1799 ועד 1820 נוספו ארבע משפחות בלבד ליפו וביניהן -"משפחת הרב אהרון מטלון", ביקור מאוד חשוב בשנה זו(1820) היה ביפו של רבי יהושע אג'ימן שר האוצר של הסולטן התורכי, דואג לקבוצה היהודית הקטנה בפני הקאימיקאם המקומי ומקים את "דאר אל יהוד"- בית היהודים וכל יהודי שיגיע ליפו, ילון בו עד "שיסתדר" ויעבור למקום של קבע.רבי אהרון מטלון ממשפחת מגורשי ספרד שעברה ליוון ותורכיה, חלק ממשפחת מטלון עברה לעיראק ולאחר זמן "הכבידו ידם" הממשל העיראקי על היהודים ועברו לארם צובא בסוריה(חאלב) ושהיו פרעות וקשיים בחאלב החליט רבי אהרון מטלון "לא לעבור מגולה לגולה" ובהחלטה מהירה עולה ארצה ליפו, סניור עזריאל(זוכרים את המתורגמן של נפוליאון) שהיה כבר מבוגר, מקבל את פני האיש המכובד, דואג לכל הפעילות הטכנית הערבית היפואית, שכר בית גדול ונאה, פתח עסק למסחר וכסף רב כבר היה עימו.

רבי אהרון מטלון היה היהודי הראשון שקיבל אי פעם "פירמאן" (אישור ) לייבא ולייצא מעיראק.מטלון בחושיו החדים מבין שיש פוטנציאל ענק ברכישת אדמות מסביב ליפו שרובן היו דיונות.מטלון מקבל את רבי יהודה הלוי מרגוזה (שנולד בסרייבו והמשיך לעיר רגוזה)בשנת 1825 , במקום לעלות לירושלים משכנעו מטלון להישאר ביפו ונעשה לרב של יפו. הרב יהודה הלוי מרגוזה דואג לכל הפעילות הדתית של שוחט ובודק(שו"ב), סידורי קבורה, לימוד ועוד-חשוב היה מאוד כי עד זמנו יפו לא נחשבה לקהילה ואף קברו את יהודי יפו המעטים בהר הזיתים בירושלים ומאז התבססותו של הרב ביפו "מקדם" את יפו "לקהילת יפו". לפני שהתמנה לרב של יפו היה שד"ר(שליח דרבנן) ודאג מעבר לתרומות לספר את סיפורה של יפו ובעקבות הכריזמה הטובה שלו עלו יהודים ליפו ומחזקים אותה,בעבר הרחוק יפו הייתה תת מחלקה של ירושלים ורק בירושלים קברו את היהודים שוחט הגיע מירושלים ונסמכו על רבני ירושלים.

בשנת 1831 יש שני אירועים חשובים- מוחמד עלי ובנו החורג איברהים פאשה שולטים לזמן קצר במרחב של ישראל וסביבתה ויפו מקבלת משקל חשוב, שיפוץ נמל יפו, אישורים מנהלתיים מהירים ללא בקשיש, הבטיח אפילו את הקמת בית אל מקדס ליהודים(בית המקדש) ויש עליות רבות ליפו ובין היתר עלה הרב מנחם אלבו ותלמידי ליפו(מתלמידיו המובהקים של הרב יהודה ביבאס מבשר הציונות הראשית לדעתי).בין השנים 1840 לערך עד 1865 עלו רבים מרבני מרוקו יחד עם רבים מתלמידהם , בין עשרות למאות תלוי בגודלו ומעמדו, אחד מהרבנים היה -הרדב"ש-רבי דוד בן שמעון שעלה לירושלים לעיר העתיקה של ירושלים, כתב את "צוף דבש" המפורסם ויצר מן החומות להקים את "מחנה ישראל" השכונה השניה מחוץ לחומות ירושלים, בדיוק מאחורי מלון וולדורף אסטוריה המפואר.
בשנת 1840(אם תראו 1839 אז יש כנראה בזאת אמת) מגיע הרב אברהם שלוש מאורן ומעשירי אורן שבאלג'יריה ובמקור מפס במרוקו, הרב ביבאס משפיע על הרב שלוש בעליה, בתפיסת העולם של פרנסה עצמית ויגיעה אמיתית ולא להתפרנס "מהחלוקה" כמו האשכנזים.הרב שלוש שוכר ספינת מפרשים קטנה עם 150 תלמידיו ומגיעה בדרך לא דרך מול חופי חיפה עד עכו, סערה פקדה אותם וכשנרגע הים במקצת הקפטן מודיע שהם מול חופי חיפה. הרב שלוש יורד עם משפחתו לסירות הקטנות כדי להגיע לחוף אך הים היה עדיין סוער ושני בניו צוללים למצולות ים – יוסף ואליהו. כשהגיעו לחוף חיפה היו עימו-שמחה אישתו בנו אהרון ושתי בנותיו ריקה ומנה. הרב אברהם שלוש ותלמידיו ניסו את מזלם בחיפה אך הייתה מחלת הכולירע(אולי קורונה-סתםם) וחיפה הייתה עיירה קטנה ולא הסתדר להם, המשיך הרב אברהם שלוש וחסידיו לשכם שהייתה עיר מרכזית במסחר והכלכלה ולא הסתדר וכן בירושלים שאמר עליה עיר של מקבצי נדבות ויש לציין ולהדגיש שוב שהרב שלוש היה איש של יוזמה עסקית, פיתוח, עבודה ולא קבלת תרומות ואז החליט להגיע ליפו – קבלת פנים מפוארת הייתה ביפו על ידי סניור עזריאל שהיה קשיש ישיש והרב אהרון מטלון, שניהם עזרו בשכירת חנויות ודירות לתלמידים ולרב שלוש. רבים רצו לעשות עסקים עם הרב שלוש בסחר מטבעות כסף וזהב מאחר וגם כשטעות הייתה בידו ישוב ויפצה ובכלל אמרו שסחר עם הרב שלוש "מביאה ברכה".- עקב הצלחת הרב שלוש ביפו הדבר דרבן רבנים נוספים לעלות ליפו עם תלמידיהם(או לירושלים או עכו/חיפה)בשנת 1842 היה הרב אברהם שלוש כבר "ראש קהילת יהודי יפו".(לטעמי צריכים לתת שם לעליה ענקית שהגיעה מהמגראב במהלך שני עשורים עד שלושה ואז נבין "שלעליה הראשונה" הייתה עליה גדולה וחשובה. זו הגיע הרב יעקב שמחון, אחיו , דודיו שכולם היו אנשי ממון ומסחר ולא פחות חשוב, תלמידי חכמים- כמו כם הגיעה קבוצת הרב שלמה בוחבוט ראש ישיבה מפורסמת במרוקו, איתו עלו חסידי הרב יהודה ביבאס שהיו גם סוחרים עשירים.היהודים מביאים את הברכה ליפו וכך מעידים הערבים המקומיים וכפי אומרים המרוקאיים המוסלמיים – "היהודים הלכו ולקחו את הברכה איתם". ערבים רבים סחרו עם הרב שלוש ועסקים אלו רוממו גם את הסוחרים הערבים ונוצרו קשרים עסקיים וחבריים, רוב העולים דיברו ערבית, הבגדים היו אותם בגדים, המנהגים דומים כך שהיה קל להתחבר, הקהילה האשכנזית שהגיעה מאירופה כבר היה יותר קשה, יהודים אשכנזים ותיקים בארץ בדרך כלל דיברו ערבית שוטפת בגלל שכנם והעסקים שחייבים היו לנהל בשפה הערבית, חלק גדול מהכספים הלכו להקמת ישיבות ובתי כנסת, מבנה ציבור לקהל הרחב.

בשנת 1852 מקבלת יפו "חיזוק רציני" בדמותו של הרב אהרון מויאל-ראש משפחת מויאל בישראל(אברהם מויאל בנו היה ממונה מטעם הברון אדמונד רוטשילד על פעילותו, הבנקאי המממן שלו, ניהול חברת כל ישראל חברים וניהול "אגודת חובבי ציון" וזו רק ההתחלה).אהרון מויאל רוכש אדמות כמו הרב שלוש מסביב ליפו, רוכש פרדס באיזור עג'מי, רוכש חנויות ונדל"ן – מויאל מייסד גם כמו הרב שלוש תלמודי תורה, בתי כנסת וישיבות. הרב אהרון מויאל היה ראש קהילת יהודי יפו אחרי הרב אברהם שלוש ומקדם אותה הלאה לכיוון נווה צדק(כמו שלוש) ולמעשה להקמת תל אביב(אחוזת בית).
ניתן לציין עוד רבנים אחרים ותלמידהם שלא מקבלים את הכבוד המגיע להם, העיר גדלה ומתפתחת היהודים מסתופפים ומצטופפים בחירבאות ובתים דלים ומשלמים פי עשרה, ש"י עגנון ורבים מתארים את הסניטריה הדלה, ביבי שופכין באמצע הרחוב וזה מה שגורם ליהודים לחשוב על רעיון להקמת שכונה יהודית נקיה ומסודרת.יש לציין שאחד הגורמים האחרונים "לפיצוץ אוכלוסין" ביפו הייתה תחילתה של העליה הראשונה, מובן שרבים הגיעו למושבות אך חלק מהם נשארו בעיר יפו.
יהודים שחיים בצפיפות, עליית שכר הדירה, תנאי תברואה ירודים, הצורך בשכונה יהודית ועוד מביאים את יהודי יפו "לצאת מהחומות" ולהקמת נווה צדק, יפו יצאה מהחומות באופן הדרגתי, יהודים מוסלמים ונוצרים-רחוב יפו היה הגבול המזרחי והיה בו חפיר בתקופות קדומות- הקישלה והחומה הו בחלק הצפוני מזרחי וצפוני ומעבר לה היה בית עלמין מוסלמי(מעבר לכביש וצפונה והיום יש שם את שווארמה כחיל, חנות כלי זמר, המסעדה המפורסמת של מרגרט תייר ועוד), לכן יפו יוצאת מחומותיה ומתפרסת בעולם המוסלמי לסכנאות(שכונת עג'ימי, שכונת מנשייה העשירה,  "השכונה והכפר אבו כביר", הכפר סלמה, הבאסה(הביצה) באיזור איצטדיון בלומפילד ועוד. היהודים באמצע ובעיקר סוף המאה ה-19 מקימים בתים במרחב הגדול בין שדרות יפת לשדרות ג'מאל פאשה (רחוב ירושלים) והרחוב המפורסם היה "רחוב בוסטרוס" והיום רחוב רזיאל. ברחוב בוסטרוס היו מלון קמיניץ היהודי(אח של קמיניץ הירושלמי ביפו 70), בית משפט עברי, משרדי המוסדות הציוניים שבדרך כמו משרדו של ארתור רופין והכשרת הישוב שעמד בראשה, "סוכנות זינגר" למתפרות ביתיות, "חברת גאולה" לרכישת אדמות בהנהלת דיזינגוף, "שער ציון" הספריה הייתה מצידו השני של הכביש ברחוב אילת הסמוך. יפו "מתפטרת" מההגמוניה הספרדית ששלטה בה שנים רבות ועם העלייה הראשונה והשנייה הייתה עליה גדולה וברוכה של יהודי אירופה ובעיקר ממזרח אירופה.

אז יפו יוצאת מהחומות ובשנת 1887 מהלך נוסף וחשוב להקמת שכונת נווה צדק שאספר במאמר הבא על אברהם מויאל הגביר ואצן את הכבוד המגיע לאיש האשכולות, לחיים אמזלג סגן הקונסול הבריטי ורכישות האדמה וכמובן לאהרון שלוש , שלושתם רכשו אדמות והיו אנשי נדל"ן ופעילות עניפה אחרת ונספר עליה בפעם הבאה-מאמר על "גבירי יפו" ואחר כך על אופייה של נווה, דמויות מרכזיות ועוד.

סיורים לקבוצות ביפו יום צוות וגיבוש לאירגונים ביפו, סיור יום הולדת ביפו בסמטאות יפו והנמל יפו .

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

בשנת 1799 היה ביפו יהודי אחד, עזריאל איש אשכולות שידע שפות רבות, איש משכיל והמתורגמן של נפוליאון. דור אחד לאחר נפוליאון, יפו משתקמת ומגיע "אבו נבוט" לעשות סדר, יהודים עולים אט אט מעיראק, תורכיה ורבים מצפון אפריקה ובעיקר ממרוקו ואלג'יריה(רבים מיהודי אלג'יריה במקור ממרוקו) ומקומות מסביב לים התיכון. משפחת מויאל ביפו העתיקה: משפחת מויאל עלתה ארצה ממרוקו עם עושר רב ויכול היה להקים תלמוד תורה, ישיבה , מקווה והקמת בתי תמחוי.

"רבי אהרון מויאל עלה מרבאט במרוקו" והיה היהודי הראשון שגר לו מחוץ לחומות יפו, אהרון התחנך אצל אביו משה מויאל ומשפחתו הייתה ממגורשי ספרד ואהרון למד מאביו משה בענייני מסחר ועסקים בכלל ועשו חיל רב ברבאט, בשנת 1852 עלו ארצה אהרון מויאל ותלמידים רבים מרבאט לחיפה ועברו בהמשך ליפו, קנה פרדסים והקים בתים מחוץ לחומות יפו יחד עם ערבי-נוצרי בשם יוסף עשור, בערוב ימיו עבר לירושלים וגר לו בשכונת "נחלת שבעה".

אהרון מויאל טיפל באשכנזים ובספרדים, עולים חדשים שהיו חייבים חיזוק וחיבוק, רוב היהודים גרו בשכירות אצל ערביי יפו ובנות ישראל היו לצנון וצחקוק בעיני הערבים, לאהרון מויאל היו ארבעה ילדים יוסף הבכור, אברהם, שלום ואליהו, בני אהרון מויאל היו סוחרים  ואנשי עסקים והבולט שבהם היה אברהם מויאל, איש ציבור ונציגו של הברון אדמונד דה רוטשילד, "אברהם מויאל" היה נציג חובבי ציון ביפו, תיווך בין עולים חדשים לשלטון העותומני וכמובן מייצגו של הברון במושבות ארץ ישראל. אברהם מויאל היה בעל נתינות צרפתית ובעת הקפיטולציות יכול היה לבצע עסקאות רבות וללא חשש, מויאל הערץ את הרב יהודה אלקלעי מראשי תנועת הציונות, אהב את הספר "רומא וירושלים" של משה הס, אברהם פוגש ביפו את קולונימוס זאב ויסוצקי  והיה נציג האיגוד שהקים "חובבי ציון", אברהם מויאל נפטר בפתאומיות בגיל 35 , ביתו פרחה  מויאל התחתנה עם יוסף אליהו שלוש , בנותיו התחתנו עם האריסטוקרטיה המקומית- רחל נישאה יצחק אמזלק(אמזלג), שרה נישאה ליוסף טריקו, רבקה התחתנה עם דוד חיון מנהל בית ספר פיק"א בפתח תקווה, בנו היחיד שמואל מויאל התחתן עם ביתו של יצחק רוקח. אברהם מויאל היה איש אמונו בארץ של הברון רוטשילד, היה חלק מרכזי וחשוב בהקמת   המושבות הראשונות – פתח תקווה, ראשון לציון, עקרון-מזכרת בתיה, גדרה ויסוד המעלה. אברהם מויאל קלט את חלוצי ביל"ו(בית ישראל לכו ונלכה)-אברהם מויאל היה אגדה בחייו וזו עת להחזיר עטרה ליושנה ולתת את הכבוד למנהיג הציוני המרכזי הראשון ביפו לפני העליה הראשונה.

משה אבוטבול מגבירי יפו העתיקה(בנו של שלמה אבוטבול), עזר רבות לעולים החדשים מצפון אפריקה, בדיונים של ועד קהילת יפו דרש לדבר בעברית ולמשפחתו היה "חאן אבוטבול" ברחוב יפת פינת החלפנים-"מוטל דרכים" לכל דורש וחפץ, מלון נוסף היה למשפחת אבוטבול החשובה והוותיקה בשדרות ירושלים ממש מול תיאטרון נוגה לשעבר וגשר היום, קל לזהות את הקמרונות המחודדות, "המושרביות המעוגלות ", פאר המלונאות של אותם ימים והיה רק מלון מפואר לפניו "מלון ירושלים: במושבה האמריקאית. אהרון מטלון איש עסקים עשיר סוחר בבדים מעיראק שהיו לו קשרי מסחר וחברות עם משפחת ששון בבומביי, אישתו נפטרה ויוצא עם שני בניו ושלוש בנותיו לביירות  שם נהרגה ביתו הצעירה ממאורעות ופרעות ומשם  עלו המטלונים לישראל ליפו העתיקה,

"סיפורה של משפחת בן שימול ביפו":

 רבי יעקב בן שימול שעלה מטנג'יר במרוקו התעשר מאוד מייצוא פירות לאנגליה ואיטליה. יעקב בן שימול קנה  אדמות ונטע פרדס מצפון ליפו (שכונת מונטיפיורי של היום)ועם הזמן הפך להיות רכושו של סר מוזס מונטפיורי. מונטיפיורי הושיב שם שלוש משפחות ממוצא מרוקאי במטרה לפיתוח האיזור החקלאי אך נכשל אל היה זה ניסיון חשוב מאין כמותו. 

"סיור בעקבות משפחת שלוש ביפו":

המייסד של משפחת שלוש ביפו בישראל הוא הרב אברהם שלוש שהגיע מאוראן באלג'יריה וכנראה לפני ממרוקו ומפורטוגל ממגורשי ספרד,אהרון בנו מפתח את העסק המשפחתי וקונה אדמות מחוץ ליפו ומקימים בעזרתם את "נווה צדק" ,בניו היו יוסף אליהו שלוש איש רב מעללים ומצליח בעסקים, יעקב שלוש  שהיה גזבר בנק אפ"ק קרוב ל 40 שנות עבודה ובורר ואברהם חיים שלוש הבכור- דור זה הקים את נווה צדק וממשיכים להקמת תל אביב והדורות הבאים ימשיכו לבנות (מפעל האחים שלוש לבניה) את תל אביב ולהקים פרוייקטים רבים ובכלל להיות חלק מהעיר תל אביב.

"סיור בעקבות משה שלוש ביפו תל אביב":

משה שלוש היה הבן הבכור של יוסף אליהו שלוש והנכד של אהרון שלוש, משה למד ביפו בבית ספר "האחים" בצרפתית וממשיך ללמוד כלכלה במרסי, משה שלוש היה קבלן בנין, מהבעלים של מפעל מרצפות לחומרי בנין ברחוב שלוש בנווה צדק, בשנת 1928 התמנה לחבר מועצת העיר תל אביב ובעקבות מותו של מאיר דיזינגוף התמנה לעשרה ימים כראש עיר והמשיכו ישראל רוקח בנו של שמעון רוקח, משה שלוש היה קונסול בולגריה, ממקימי הפילהרמונית הישראלית והדירקטוריון של מוזיאון תל אביב ועסקן ציוני, משה שלוש הקים את בית הספר למינהל וכלכלה שהפך לאוניברסיטת תל אביב.

"גבריאל שלוש ביפו תל אביב":

בנם של יעקב ופרלה שלוש, למד ביפו בבית ספר עזרא והמשיך לימודיו במצרים ומשם לצרפת, היה למהנדס, נהרג על ידי מחבלים בדרכו לירושלים במאורעות של שנות ה 30 ומונצח בבית הכנסת שלוש.

צדוק שלוש ביפו:

"צדוק שלוש" הוא בנו של יוסף אליהו שלוש ונכדו של אהרון שלוש, צדוק למד בבית ספר אליאנס כיום במרכז סוזן דלאל, במלחמת העולם הראשונה נשאר לשמור על רכוש המשפחה בתל אביב אשכול המשפחה הייתה בשרון, צדוק שלוש אפילו נכלא שעבר מבית לבית והבריטים חשבו שהוא גונב , צדוק שלוש נאסר באותו ערב עד שהבינו את טעותם ואף היה היציג הקהילה היהודית בפני הבריטים ואחת הסיבות האנגלית הטובה ומזגו החיובי.

"צדוק שלוש" התחתן עם רוז אפלבאום מהמשפחות המייסדות בזכרון יעקב, צדוק שלוש ורוז אפלבאום המשלבים מזרח למערב הכירו בקפה לורנץ והתחתנו שנה לאחר מכן, הזוג שלוש גר ברחוב נחמני ועברו לאחר ימים לבית קנדינוף ברחוב פינס פינת רוקח, מהבתים היפים והגדולים של תל אביב הקטנה.

צדוק שלוש היה עסקן ציוני ועזר לגופים שונים כמו מכבי, בלשכת המסחר ולפרדסנים ואף הקים איגוד לשיווק פרי ההדר יחד עם יצחק רוקח בנו של שמעון רוקח, צדוק שלוש הקים את איגוד לשכות המסחר עם רומניה וייבר עצים למען הארגזים של ה jaffa

אבנר שלוש:

אבנר שלוש הנכד של יוסף אליהו שלוש ופעיל בתל אביב בבניה הקמה ועסקנות ציונית ביפו תל אביב.

"ירוחם לוריא":

נצר למשפחת האר"י ונצר למשפחת שלוש מצד אימו, משורר, מתרגם מוציא לאור , בוגר אוניברסיטת ביירות ובוקר "קולג דה פרה" בית ספר האחים ביפו הניצב עד ימינו מול בית החולים הצרפתי.

רפאל מהודר:

רפאל מהודר הבן של רחל שלוש ובנימין מהודר, למד בהיכל התלמוד ובאליאנס, מראשוני האורחים ביפו ולמד באוניברסיטה האמריקאית בביירות, בימי מלחמת העולם הראשונה היה סגן קונסול ספרד בישראל ואחראי על הנכסים היהודיים בתל אביב.

זכי שלוש:

זכי שלוש בנו של אברהם חיים שלוש אחיו של יוסף אליהו ונכדו של אהרון שלוש, למד אדריכלות והנדסה בפריז ובפוליטכניון בשוויץ, זכי שלוש בנה את חלק מבתיהם הראשונים של תל אביב כמו ברחוב מאז"ה 38 וידוי כבית בראון, איזור זה הוא חלק משימור "העיר הלבנה" של תל אביב הידועה ביפו הבנינים.

סיור ביפו העתיקה- טיול בסמטאות יפו העתיקה- סיור ביפו בכיכר קדומים- סיור בשטח הגדול-סיור בנמל יפו- סיור בסמטאות יפו המקומרות- סיור טיול בשדרות יפת והשעון של יפו-סיור בין הקישלה לסראייה של יפו, סיור טעימות בשוק הפשפשים ביפו- סיור בשוק היווני של יפו.

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

"טיולים תל אביביים עירוניים אורבניים".

מעמדה של תל אביב כהעיר הלבנה מטעם אונסק"ו ויש סמל המעיד על כל מעל בנין עיריית תל אביב.

4000 בתים שייתנו לה את הכבוד לתל אביב, ייחודם של בתי הבאוהאוס ורובם נמצאים פה בתל אביב.

11/4/1909 עולה על הקרקע "אחוזת בית" שתהפוך לתל אביב, המשפחות המובילות שהקימו את אחוזת בית תל אביב מאיר דיזינגוף, מנחם שינקין, בוגרשוב(חיים בוגר), נחום גוטמן, יוסף אליהו שלוש, שלמה אבולעפיה, עקיבא אריה וייס ואחרים – הגרילו צדפים וחילקו ביניהם את המגרשים ויפה לציין את תמונתו של אברהם סוסקין הצלם של תל אביב.

זאב רכטר, אריה שרון, דב כרמי וג'ניה אוורבוך, התוו דרך בתכנון ובבניית העיר תל אביב והתאימו את סיגנון הבאוהאוס לארץ ישראל ולמעשה גיירו את הבאוהאוס-הגדילו את חלונות הבתים כדי לנצל את אור השמש, חלונות לכיוון מערב ועוד. מסלול סיור בתל אביב הלבנה והקטנה מרחוב שד"ל פינת רוטשילד ליד המבנה המקסים שהיה בית שגרירות רוסיה, המבנה שומר לתפארת, סיפור הרצח של אברהם פוגל והדוור הראשון של אחוזת בית, עדה ומשה שרתוק , בית צינה ומאיר דיזינגוף, הסוס של דיזינגוף והמצבה לזכר 66 המשפחות של תחילתה של תל אביב, הקיוסק הראשון של תל אביב שם כתוב-"גזזיני ואגרשך העדיפיני במילייך", בתים מספרים ברחוב רוטשילד – בית אנגל ובית משפחת ברלין, בית רובינסקי ובית קריגר,בית סמואלסון ובית יצחקי, שלושת הפסלים של עפרה צימבליסטה והיום מלון לתפארת ומשומר, בית רפפורט ובית אהרונוביץ', בית חכמי ובית קרייתי, סיום בכיכר התזמורת בבימה.

"רעיונות לסיור בתל אביב לנווה צדק שיצאה מחומות יפו" והיא הבסיס לתל אביב של היום, המעבר בין רחוב פינס הגבול מנווה צדק לאחוזת בית עם שני רחובות ובתי ההדר שלהם לילינבלום ויהודה הלווי שזורמים לרחוב הרצל ומוביל לרחוב רוטשילד ורחוב אחד העם שהם לב ולבה תל אביבי באדריכלות, סיפורי בתים ואנשים, "יופיה של תל אביב" – מסלולים נוספים בכיכר אלבר ורחוב נחמני, סיור בעקבות האמן הזמר אריק איינשטיין, סיור בעקבות אמני ושחקני הבימה של תל אביב, "סיור בבית הקברות של טרומפלדור" ורחוב ביאליק הקטן היפה והאיכותי, סיור שווקים בשוק הכרמל וטעימות , סיור בכרם התימנים והשינויים שעוברת השכונה, סיור טעימות בשוק לוינסקי וסיור בשכונת פלורנטין.

• סיור יום האישה בתל אביב לקבוצות נשים, חוגי נשים, ימי הולדת לנשים, גופים מוסדות ומקומות עבודה לנשים-נשים מובילות דרך כמו ג'ניה אוורבוך שסימנה וסמלה את העיר הלבנה הכיכר צינה והסביבה, חנה רובינה מנהיגת שחקניות הבימה והמורה למשחק פאני לובית ומרגורט קלאוזנט מיוצרות הסרטים הראשונות והאולפנים לטלוויזיה.

• @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

• "סיור ביפו המוגרבית".

• • יפו לפני כיבוש נפוליאון בונאפרטה והיהודים הספרדים ומספרם באמצע המאה ה-19 בעולם.

  • היהודים ביפו וארץ ישראל והיחס בין יהודים לערבים במאה ה-19-משפחת רבי אהרון מטלון.

  • רבי ישעיהו אג'ימן שר אוצר יהודי בממשל עותומאני ומקים אכסניה ליהודים ביפו-דאר א יהוד.

  • מוסדות החלוקה והישוב הישן ביפו וישראל בארבע הארצות-ארבע ערי הקודש והבסיס ביפו.

  • רבי יהודה הלוי מרגוזה  ביפו יוצר לשליחות לקושטא כשליח דרבנן(שד"ר) מטעם הירושלמים.

  • רבי יהודה  בן שמואל ביבאס המבשר הראשון של היהדות ממזרח וממערב, דתיים וחילוניים ביפו.

  • רבי יעקב בן שימול תלמידו המובהק של רבי יהודה ביבאס מגיע ליפו ומתיישב ביפו.

  • רבי אברהם שלוש מאלג'יר עולה עם קהל תלמידיו ועולה עם 150 מתלמידיו ליפו העתיקה..

  • הכרזה מדינית של הרב אברהם שלוש ודורש לקליטת כל עולה ועולה לארץ ישראל דרך יפו.

  • הרב אהרון מויאל עולה  ליפו וארץ ישראל ועולה לארץ ישראל עם קהל תלמידיו הגדול.

  • הרדב"ש-הרב דוד בן שמעון מראשי יהדות מרוקו הצעיר ורבי משה אלקיים מישיבת משפחת אבוחצירא מתפיללאת מעודדים עליה גדולה של יהודים לארץ ישראל ותחילת פעילותם ביפו.

  • אגדת הנער  עזוז אלקיים ביפו ועליית רבי משה אלקיים ותלמידי עולים לארץ הקודש ליפו.

  • הרב דוד בן שמעון(צוף דבש) מוכתר והרב הראשי של עדת המוגראבים בירושלים.

  • רבי אליעזר חזן  ובנו רבי שלמה עולים לארץ ורבי אהרון מויאל מבקש מהצעירים ללמוד מקצוע.

  • חברת "כל ישראל חברים" ביפו -החינוך העברי בעברית או החינוך בצרפתית ותחילת החינוך העברי.

  • רבי יצחק אלבז כולה לארץ ותלמידיו, שלמה בן שימול יורד הים היהודי הראשון ביפו וסיפוריו.

  • רבי יהודה אלקלעי מבכה ודורש ביפו על ציונות והרב צבי קלישר מנסה להקים ישוב בישראל.

  • חייו של אברהם מויאל ביפו, חיים גדליה מציע למכור את ישראל למונטיפיורי דרך הסולטן התורכי.

    סיור מודרך בעקבות רבני מרוקו שעלו לארץ ישראל(אולי זו העליה הראשונה האמיתית) וישבו בעיקר ביפו ומעט גם בירושלים, תרומתם של רבני מרוקו שעלו עימם מאות מתלמידיהם וגרמו לפיתוח יפו העתיקה וגרמה ליציאה מן החומות, יחד עם העליה הראשונה ממזרח אירופה אך תהליך זה החל דורות לפני מצפון אפריקה ובמיוחד ב- 1840-1860 ביפו.

    סיורים מודרכים  וטיולים ביפו העתיקה בנווה צדק ונווה שלום, השכונה והמושבה האמריקאית, מסביב לשעון ביפו וסמטאות יפו, סיור מודרך בעג'מי וג'בלייה,טיולים בנמל יפו ושוק הפשפשים והשוק היווני של יפו-טיילת יפו.

   

• @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

• "סיור ביפו"- "יום גיבוש צוותי ביפו":

  סיור ביפו בשכונת עג'מי ובה יהודים מוסלמים ונוצרים, "הרובע המרוני" וכיום "הרובע היהודי", סיור לאורך רחוב קדם 60, סיור בסביבות בית השגריר הצרפתי וסיפור שיתוף הפעולה היהודי ערבי של מחמוד עבדאל רחים ויצחק שוורץ האדריכל , סיור מול דונולו א ודונולו ב בתי החולים של יפו (גם צהלון לשעבר). יור ביפו העתיקה בין סמטאות המזלות, דאר אל יהוד, יפו המצרית, יפו של אנדרטאות כמו ההבטחה  ואנדרטת רן מורין, סיור בנמל יפו וההאנגרים המשופצים, סיור בכיכר קדומים ואתריו, כנסיות יפו והשטח הגדול. סיור ביפו מהשעון וסיפורי הרבים על עבדול חמיד השני ומתנת 100 מגדלי השעון ברחבי האימפריה התורכית, חדש וישן באיזור השעון של יפו, הקישלה התורכי שהיה בית כלא ומשטרה וגם בתקופה הבריטית ישראלית והיום הפך למלון מפואר סתאיי, בית הסראיה שהיה בית המושל התורכי ושוחזר בסיגנון מצרי יווני, סיפורו של השוק היווני ושוק הפשפשים.

  סיור בתל אביב ביום שישי/ סיור בתל אביב ביום שבת/ סיור טיול ביום שישי ביפו/ סיור ביום שבת ביפו/סיור ביום שישי בירושלים בעין כרם נחלאות ושוק מחנה יהודה בירושלים.

• באסטות פעילות בשוק הפשפשים היפואי של יפו/ סיור  וטיול מודרך בין הבאסטות, בתי הקפה והמסעדות של שוק הפשפשים  ביפו וטעימות יפואיות/ סיור מודרך וטיול בשוק הפשפשים/ טיול טעימות רולינרי מודרך וחוויתי בשוק הפשפשים של יפו/ הופעות  חיות בשוק הפשפשים/מבשלים סיורים וטיולים בשוק הפשפשים ביפו/ מחירים לסיור טעימות  ליחידים וקבוצות בשוק הפשפשים ביפו/ "דילים  לקבוצות" בשוק הפשפשים ביפו/ טעימות סיפורים וריגושים בשוק הפשפשים הכי יפואי ביפו/ "שוק המציאות המשתנה ומתחדש בשוק הפשפשים ביפו"/ "שקשוקות טריפוליטניות בורקסים וחצ'אפורי  גיאורגי בשוק הפשפשים ביפו/"סיור אוכל  רחוב אתני בשוק הפשפשים"/שעות פתיחה שוק הפשפשים יפו/ מדריך מסעדות בשוק הפשפשים ביפו/בתי קפה כשרים בשוק הפשפשים ביפו/ גלידריות איכותיות בשוק הפשפשים ביפו/ גלריות ונשים בשוק הפשפשים ביפו וימי האישה/ אדריכלות ומבנים מוסלמיים בשוק הפשפשים ביפו/ מיצים טבעיים ומאפים בשוק הפשפשים ביפו/ סיפורי אהבה  ורכילויות בשוק הפשפשים ביפו/ רקדנית בטן  מקצועית בשוק הפשפשים ביפו העתיקה/ "מדריך טיולים וסיורי באתרי יפו מהשעון דרך השוק היווני ושוק הפשפשים".

סיורים טיולים וימי גיבוש ביפו-"סיורים ביפו".

"יום טיול וגיבוש ביפו וסיורים לימי הולדת יפואיים".

סיורים  מודרכים לימי הולדת וטיולים ליום הולדת חגיגי ביפו העתיקה והחדשה, לקבוצות גופים ומוסדות וייעוץ למשאבי אנוש ורווחה. סיורי יום הולדת ביפו בשכונת עג'מי וג'בלייה, סיור בסמטאות המזלות ביפו ובשטח הגדול של יפו, סיורים מסביב לשעון ואתרי יפו(מלון סתאיי המפואר), בית הסראיה הוא בית המושל של יפו והקישלה(בית הכלא התורכי) של יפו, השוק היווני וסיור טעימות בשוק הפשפשים של יפו.

סיור יום הולדת-"סיורים ביפו"- "טיולים ביפו"- "ימי גיבוש ביפו"- יום כיף לעובדים ביפו"- "מדריך טיולים ביפו"- "סיור טעימות קולינרי בשוק הפשפשים"- "סיורי וטיולים בשכונת עג'מי".

סיור נשים ביפו בעקבות יום האישה ונשים שהטביעו חותמם לצד רכילויות ומועדונים ביפו העתיקה.

סיור הציאה מן החומות של יפו לנווה צדק ונווה שלום, מחנה יוסף ומחנה יהודה ובעקבות סופרים משוררים ורבנים ביפו החדשה והקמתה של תל אביב החדשה-"המושבה האמריקאית" של ג'יימס אדמס וההרג הרס עד שהגיעו הטמפלרים מגרמניה והניעו את הקמת המושבות בכל רחבי הארץ וגרמו להתפתחותה של ארץ ישראל המפגרת. יפו היפה של ש"י (שמואל יוסף) עגנון ושל הסופר  והטייל אברהם משה לונץ, יפו של עולים חדשים לאורך מאות שנים ויפו של תחנה ראשונה בארץ הקודש, יפו של ים שמים וארץ צפופה, יפו של יהודים מעט ובעיקר מוסלמים ונוצרים (לפני העליות הגדולות).

"סיור יום הולדת ביפו  העתיקה" של מועדונים ובילויים בעשורים האחרונים כמו: מועדון אריאנה, מועדון כליף, מועדון החמאם, מועדון נובמבר ומועדונים נוספים פחות מוכרים. יפו מימי התנ"ך ונמל יפו של יונה הנביא, יפו ואגדות יפו ואנדרומדה, יפו של רומאיים ביזנטיים ומוסלמים, יפו הצלבנית ועותומנית עד התקופה הבריטית וניכרים בה לא מעט מהאנגלים וכמובן הפרוייקטים הגדולים והקטנים המייפים את יפו. יפו של מסעדות ובתי קפה, טברנות ומקומות בילוי כולל סיורי שווקים וטעימות, יפו של גיבוש וטיול. 

סיור יום הולדת ביפו ואירועים יפואיים לכל חוגג וחוגגת ביפו העתיקה.

סיורים וימי גיבוש ביפו-טיולים וכיף ביפו-סיור מודרך ביפו העתיקה.

יום טיול וגיבוש ביפו  העתיקה וסיורים  מודרכים לימי הולדת יפואיים.

"סיורי יום הולדת ואירועים מרגשים ביפו העתיקה והחדשה".

סיור יום הולדת בעג'מי האדריכלית-סיור יום הולדת בנווה צדק- סיור יום הולדת בנווה שלום שבזי ונווה שלום, סיור טעימות בשוק הפשפשים.