"סיור בין תל ערד לתל שבע בצפון הנגב"

"טיולים מודרכים בנגב בתל ערד ותל באר שבע".

"סיורים מודרכים בבאר שבע העתיקה".

"מדריך טיולים בצפון הנגב".

 

בתל ערד ישנם שני אתרים מתקופות שונות:

1 . החומה ,מהתקופה הכנענית= תקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-3000 שנה לפנה"ס .

2. תל המצודות מתקופת המלוכה , לפני 1500שנה לפנה"ס.

ערד נמצאת על קו התפר בין שתי מדבריות. נמצאת על ספר המדבר. ממזרח – מדבר יהודה. זהו מדבר מקומי בצל הגשם.

ממערב – הנגב השייך לרצועת המדבריות העולמית ממקסיקו ועד מונגוליה.

התנאים במדבר הם דומים ולכן גם הדרכים להתמודד איתן דומות.

באר שבע נמצאת מתחת "לקו הבצורת". זהו קו דמיוני שאינו קבוע, המחבר נקודות בהן כמות המשקעים הרב שנתית הממוצעת היא 200 מ"מ בשנה. נשאלת השאלה מה משך אנשים להתישב כאן??? קיימות מספר סיבות להתיישבות במדבר והן:

1.    יוזמה ממלכתית.

2.    יוזמה פרטית- בין המדבר לשפלה.

3.     דרכי מסחר ופרנסה. מההר לבקעה, דרך אחת מודרנית והשנייה דרך רומית.

ההתישבות במדבר הייתה ערים מבוצרות = ואומנם בתקופת המלוכה 1000 לפנ עד י  הספירה 586 לפני הספירה, ישנה במקום התישבות שנבעה מאינטרס ממלכתי. בחפירות בתל נמצאו שתים עשרה שכבות זו על גבי זו החל מתקופת ההתנחלות,  תקופת הברזל ועד לתקופה הערבית הקדומה, סך הכל 1700 שנים של התישבות . השכבות הראשונה והאחרונה אינן מצודות .

תיאור המצודה: חומה מקיפה את התל.  בהתחלה הייתה  חומת סוגרים=חומה הבנויה משני קירות מקבילים וביניהם מחיצות שיוצרות חדרים שניתן להשתמש בהם. החדרים לא היו תמיד מאוישים ולעיתים יצרו איזור חיץ נוסף לחומה.(עיבוי החומה).ומאוחר יותר החומה מולאה באבנים וחול.

כלפי חוץ ניתן לראות שהחומה אינה בקוים ישרים אלא בצורה הקרויה – שיני משור לשליטה טובה יותר עליה. נמצא ממצא חשוב – חרס ועליו כיתוב בדיו בכתב עברי קדום. כנראה מהתקופה שלפני חורבן ערד ויהודה בשנת 586 לפני הספירה,  מתאים גם לחותם של אלישיב. מסופר על בקשתו לקבל  תגבורת של חיילים  למצודה כהגנה מפני האדומים. במכתב אחר היתה רשימת הצידה שהחיילים היו לוקחים איתם בעיקר לחם, מים ומעט יין, (שמינית מהמים היה יין – כנראה היו מוהלים את המים ביין לשיפור הטעם. נמצאו כמאה מכתבים ). ידוע שבתקופה זו האוכלוסייה האדומית שהגיעה מהרי אדום מתחילה להתנכל ליושבי הארץ.

עיר(תל שבע) מתוכננת עם  רחובות ובתים , כאשר כל הרחובות מתנקזים לבור מים גדול הנמצא במקום נמוך ומרכזי של העיר.

מאגר מים= ישנו מאגר מים גדול הקולט את מי הגשמים ואוסף אותם. ובנוסף ישנה תעלה היוצאת מחוץ לתחומי העיר. כנראה ולשם היו מפנים את האורחים והנוודים שהיו עוברים בדרך. בדרך זו שלטו עליהם והפכו אותם לתלותיים. (גם הבריטים שלטו בדרך זו על הבדואים).

הדביר- נמצא כאן מזבח העשוי מאבני גוויל (=אבנים לא מסותתות)  עולות שנגנז, המזבח פורק ממקומו והועבר בגניזה והסתרה בקיר . נמצאו גם 2 מצבות המונחות אחת על השנייה. 2 מזבחות קטורת אחד גדול ואחד קטן, כנראה והאלים היו בזוגות או אשתו של האל או הבעל והאשרה. תקופת הברונזה הקדומה כל המבנה של הדביר מולא בחול והוסתר כי במקרא בספר מלכים ב פרק י"ח  3-5 מסופר על המלך חיזקיהו שמסיר ומנתץ את כל הבמות  : " ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו. הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה …."

מאגר מים= ישנו מאגר מים גדול הקולט את מי הגשמים ואוסף אותם. ובנוסף ישנה תעלה היוצאת מחוץ לתחומי העיר. כנראה ולשם היו מפנים את האורחים והנוודים שהיו עוברים בדרך. בדרך זו שלטו עליהם והפכו אותם לתלותיים. (גם הבריטים שלטו בדרך זו על הבדואים).

"הדביר" – נמצא כאן מזבח העשוי מאבני גוויל (=אבנים לא מסותתות)  עולות שנגנז, המזבח פורק ממקומו והועבר בגניזה והסתרה בקיר . נמצאו גם 2 מצבות המונחות אחת על השנייה.שני מזבחות קטורת אחד גדול ואחד קטן, כנראה והאלים היו בזוגות או אשתו של האל או הבעל והאשרה. תקופת הברונזה הקדומה כל המבנה של הדביר מולא בחול והוסתר כי במקרא בספר מלכים ב פרק י"ח  3-5 מסופר על המלך חיזקיהו שמסיר ומנתץ את כל הבמות : " ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו. הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה …."

גם המלך יואשיהו ממשיך ברפורמה זו (בשנת 715 לפני הספירה). הוא  מצווה להוציא את הבעל והאשרה ,אך חייליו כנראה לא צייתו ולא הרסו אלא גנזו וכיסו.

תל שבע הינו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ,כמו התילים המקראיים – חצור ומגידו כיון שהם משקפים יפה את תקופת המלוכה. הדברים הייחודיים שנשתמרו הם תעלות המים. חשוב לזכור שתל שבע אינה תל באר שבע. תל שבע נמצאת מקום המפגש בין נחל חברון לנחל באר שבע. בספר יהושוע בחלוקת ההתנחלות באר שבע שייכת לשבט שמעון . יהושוע פרק י"ט 1-2 : " ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני-שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה. ויהי להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה".

תל שבע (באר שבע המקראית) התחילה ככפר קטן בתקופה ההתנחלות ועם ביסוס הממלכה הופכת לעיר מתוכננת, חומות, רחובות.

במסע סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפני הספירה. במקום העיר המקראית הפכה לעיר מימשל ויצרו משטר משלהם.  בעיר ממשל יש שער , חומות  מסביב לעיר ,כמו כן נמצא כאן חיל מצב שיש לו צרכים כמו: מגורים, מזון ושתייה, מחסנים, מקום פולחן עם מזבח , המזבח כאן גדול יותר , הוא מסותת ובעל ארבע קרנות. (המזבח המקורי נמצא במוזיאון בירושלים).  המזבח המקורי היה מוסתר והוכנס לקיר של מחסן. כנראה הסתרתו נבעה מהריפורמה הדתית של המלך חזקיהו .

ניתן לראות שגם בישובי ספר חשוב היה לחיילים שיהיה מקום פולחן ומזבח. הישוב נחרב בשנת 701 לפני הספירה, על ידי סנחריב מלך אשור. את הישובים הקטנים מסביב האשורים השאירו כי הם לא הפריעו. (לכן המצודה שרדה). הישוב יושב שוב בתקופה מאוחרת יותר ,( כישוב קטן), בתקופה ההלניסטית והרומאית.

העיר המקראית באר שבע איננה כאן אלא במקום המכונה בפי הערבים "ביר סבע". כאן בבקעה הייתה עיר ששלטה על האיזור, בתקופות הקדומות באופן כללי ובנגב בפרט החיים היו תלויים ביכולת להשיג מים. חברות נוודיות נדדו ממקום למקום בעקבות מקורות מים (כמו מעינות, או בארות). ישובי קבע נזקקו לאספקה שוטפת של מים ובדרך כלל בנו מערכות מים מורכבות יותר.

שני מקורות המים האפשריים הם "נגר עילי" – כלומר "איסוף מי גשמים ומי שטפונות בבורות" או מאגרים למיניהם; ונגר תחתי – כלומר שימוש במי תהום שפרצו באופן טבעי (מעין) או חפירת באר עד הגעה למפלס מי תהום.

מפעלי מים, שנועדו לספק מים לתושבי העיר מבלי שיצטרכו לצאת אל מחוץ לעיר (כולל פיריםו/או מנהרות ו/או חללים תת-קרקעיים) נמצאים ברוב הערים שבארץ ישראל. בחלק מהערים דוגמת ירושלים, גזר ומגידו מערכת המים אפשרה הגעה בטוחה אל מעין טבעי. בחלק מהערים דוגמת באר שבע וערד מערכת המים כללה אגירה והובלה של מי גשמים ו/או מי שטפונות- באר שבע הקדומה נבנתה קרוב למקום בו פוגש נחל באר שבע את נחל חברון. לנחל באר-שבע אגן ניקוז מדברי (מגיע מאיזור ערד) ומפלס מי התהום בו גבוה ולכן לאורכו נחפרו הרבה בארות. לנחל חברון אגן ניקוז שמגיע מההרים (כמות משקעים גדולה) ולכן יש בו שטפונות.

בתל באר שבע אפשר לראות דוגמאות לשתי מערכות מים שמשתמשות במקורות מים שונים: באר מים שנמצאת מחוץ לחומת העיר (ומגיעה עד למפלס מי התהום של נחל באר-שבע) ומאגר של מי שטפונות מנחל חברון שנמצא בתוך שטח העיר והיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה במצור (אגירת נגר עילי).

ספר בראשית מספר לנו על נדודי אברהם ויצחק במרחב שבין באר שבע וחברון, ועל סכסוכים על בארות מים באיזור. בנוסף הוא מספק הסבר לשם באר שבע: בראשית כא

"כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם. כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. ל וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. לא עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם… לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם."

 בראשית כו – "כג וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. … כה וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. … לב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. לג וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

 מערכת אגירת המים (נמצאת במקום הכי רחוק משער העיר)

מערכת המים נבנתה בתקופת הברזל כנראה במאה ה 9 לפנה"ס והייתה בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס. המערכת מורכבת מסכר שהוקם על נחל חברון וממנו הוזרמו המים בתעלה אל מאגר תת-קרקעי, שהגישה אליו הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר, ומנהרה קצרה, משופעת, חצובה בסלע. המאגר התת-קרקעי נחצב בסלע קירטון (רך), שנמצא בתהליך קבוע של היסדקות והתפוררות. כדי למנוע התמוטטות חצבו ארבעה חדרי אגירה בגודל של כ 3*6*4 שביניהם מעברים צרים. (בתל בית שמש ראינו מאגר דומה שגם הוא נחצב בקירטון והיה מורכב מארבעה חדרים).

מפעל המים של באר שבע  שנחפר בשנים 1994– 1996 על ידי פרופ' זאב הרצוג הפתיע את החופרים בגלל רמת ההשתמרות המדהימה של הפיר הרחב והעמוק היורד אל מאגר המים, וגם בגלל גודלו ורמת המורכבות שלו. גודלו של מפעל המים מעיד על השקעה ממלכתית בעיר באר שבע, והוא אף מלמד על מעמדה כעיר מִנְהָל מֶרְכָּזִית בִּיהוּדָה.

בתל ניתן לראות ייצור גדול מאוד של לבני בוץ כנראה להגבהת החומות של התל.בכניסה לעיר ניתן לראות שלושה שערים, כאשר ביניהם הבדל במפלס וכנראה וזו רחבת השער, שאיפשרה כניסתם של סוחרים ללא הכנסתם לתוך העיר. לשער יש ארבעה תאים. לשער שתי שכבות. מתחת לשער הקיים ישנו שער קדום יותר וכנראה והייתה כאו רעידת אדמה שבגללה נערכו התיקונים. גם במפעל המים ניתן לראות שרידים לכך כי התקרה התמוטטה. נמצאו מימצאים של ממלכת יהודה  המאופינים ב :

א.הבית בעל 4 המרחבים-  זהו בית אורך שהחלוקה הפנימית שלו מחולקת לארבע.

 3 חדרים סמוכים ומקבילים וחדר אחד ניצב להם המזכיר את האות "ש".

ב. קנקנים גדולים המכונים  בעלי  "שפת הצווארון". ג. לא נמצאו עצמות חזיר.

ד. כלי קרמיקה חלקים ללא עיטורים. ה. חומה העשויה לבני בוץ.המחסנים שנמצאו כאן מאוד גדולים ומרוצפים, נמצאו הרבה קנקני אגירה בעלי "שפת צווארון".  באחד הקירות הפנימיים נמצאו אבני המזבח. כנראה שבתקופת חיזקיהו התל שופץ בגלל רעידת אדמה. והשיפוץ השני היה להסתרת וגניזת חלקי המזבח.

אברהם חפר 3 בארות ויצחק חפר 4 בארות. כך מגיעים למספר 7 שהוא מספר טיפולוגי. בנוסף השם באר שבע הוא על השבועה שנשבעו אבימלך מלך גרר ואברהם אבינו. הייחוד במיצג שהוא מציג את אברהם אבינו כמיסד האמונה המונותאיסטית ולכן הוא מתאים ל 3 הדתות : יהדות, נצרות ואיסלם.

אברהם אבינו הוא זה שקיים את  שתי המצוות החשובות: הכנסת אורחים וביקור חולים. נראה שתי בארות לא ברור מאיזו תקופה.

.

גם המלך יואשיהו ממשיך ברפורמה זו (בשנת 715 לפנה"ס). הוא  מצווה להוציא את הבעל והאשרה ,אך חייליו כנראה לא צייתו ולא הרסו אלא גנזו וכיסו.

מאגר מים= ישנו מאגר מים גדול הקולט את מי הגשמים ואוסף אותם. ובנוסף ישנה תעלה היוצאת מחוץ לעיר. כנראה ולשם היו מפנים את האורחים והנוודים שהיו עוברים בדרך. בדרך זו שלטו עליהם והפכו אותם לתלותיים. (הבריטים שלטו כך על הבדואים).

"הדביר" – נמצא כאן מזבח העשוי מאבני גוויל (=אבנים לא מסותתות)  עולות שנגנז, המזבח פורק ממקומו והועבר בגניזה והסתרה בקיר . נמצאו גם 2 מצבות המונחות אחת על השנייה. שני מזבחות קטורת אחד גדול ואחד קטן, כנראה והאלים היו בזוגות או אשתו של האל או הבעל והאשרה. תקופת הברונזה הקדומה כל המבנה של הדביר מולא בחול והוסתר כי במקרא בספר מלכים ב פרק י"ח  3-5 מסופר על המלך חיזקיהו שמסיר ומנתץ את כל הבמות  : " ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו. הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה …."

גם המלך יואשיהו ממשיך ברפורמה זו (בשנת 715 לפני הספירה). הוא  מצווה להוציא את הבעל והאשרה ,אך חייליו כנראה לא צייתו ולא הרסו אלא גנזו וכיסו.

תל שבע הינו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ,כמו התילים המקראיים – חצור ומגידו כיון שהם משקפים יפה את תקופת המלוכה. הדברים הייחודיים שנשתמרו הם תעלות המים. חשוב לזכור שתל שבע אינה תל באר שבע.תל שבע נמצאת מקום המפגש בין נחל חברון לנחל באר שבע, בספר יהושוע בחלוקת ההתנחלות באר שבע שייכת לשבט שמעון , הושוע פרק י"ט 1-2  : " ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני-שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה. ויהי להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה"..

תל שבע המקראי החל ככפר קטן בתקופה ההתנחלות ועם ביסוס הממלכה הופכת לעיר מתוכננת, חומות, רחובות.  התל חרב במסע סנחריב מלך אשור.

זה היה בשנת 701 לפני הספירה. במקום העיר המקראית הפכה לעיר מימשל ויצרו משטר משלהם.  בעיר ממשל יש שער , חומות  מסביב לעיר ,כמו כן נמצא כאן חיל מצב שיש לו צרכים כמו: מגורים, מזון ושתייה, מחסנים, מקום פולחן עם מזבח , המזבח כאן גדול יותר , הוא מסותת ובעל 4 קרנות. (המזבח המקורי נמצא במוזיאון בירושלים).  המזבח המקורי היה מוסתר והוכנס לקיר של מחסן. כנראה הסתרתו נבעה מהריפורמה הדתית של המלך חזקיהו, ניתן לראות שגם בישובי ספר חשוב היה לחיילים שיהיה מקום פולחן ומזבח. הישוב נחרב בשנת 701 לפנה"ס, ע"י סנחריב מלך אשור. את הישובים הקטנים מסביב האשורים השאירו כי הם לא הפריעו. (לכן המצודה שרדה). הישוב יושב שוב בתקופה מאוחרת יותר ,( כישוב קטן), בתקופה ההלניסטית והרומאית.העיר המקראית באר שבע איננה כאן אלא במקום המכונה בפי הערבים "ביר סבע". כאן בבקעה הייתה עיר ששלטה על האיזור, בתקופות הקדומות באופן כללי ובנגב בפרט החיים היו תלויים ביכולת להשיג מים. חברות נוודיות נדדו ממקום למקום בעקבות מקורות מים (כמו מעינות, או בארות). ישובי קבע נזקקו לאספקה שוטפת של מים ובדרך כלל בנו מערכות מים מורכבות יותר.

שני מקורות המים האפשריים הם נגר עילי – כלומר איסוף מי גשמים ומי שטפונות בבורות או מאגרים למיניהם; ונגר תחתי – כלומר שימוש במי תהום שפרצו באופן טבעי (מעין) או חפירת באר עד הגעה למפלס מי תהום. מפעלי מים, שנועדו לספק מים לתושבי העיר מבלי שיצטרכו לצאת אל מחוץ לעיר (כולל פיריםו/או מנהרות ו/או חללים תת-קרקעיים) נמצאים ברוב הערים שבארץ ישראל. בחלק מהערים דוגמת ירושלים, גזר ומגידו מערכת המים אפשרה הגעה בטוחה אל מעין טבעי. בחלק מהערים דוגמת באר שבע וערד מערכת המים כללה אגירה והובלה של מי גשמים ו/או מי שטפונות- באר שבע הקדומה נבנתה קרוב למקום בו פוגש נחל באר שבע את נחל חברון. לנחל באר-שבע אגן ניקוז מדברי (מגיע מאיזור ערד) ומפלס מי התהום בו גבוה ולכן לאורכו נחפרו הרבה בארות. לנחל חברון אגן ניקוז שמגיע מההרים (כמות משקעים גדולה) ולכן יש בו שטפונות.

בתל באר שבע אפשר לראות דוגמאות לשתי מערכות מים שמשתמשות במקורות מים שונים: באר מים שנמצאת מחוץ לחומת העיר (ומגיעה עד למפלס מי התהום של נחל באר-שבע) ומאגר של מי שטפונות מנחל חברון שנמצא בתוך שטח העיר והיה מיועד למקרה שהעיר תהיה נתונה במצור (אגירת נגר עילי).

ספר בראשית מספר לנו על נדודי אברהם ויצחק במרחב שבין באר שבע וחברון, ועל סכסוכים על בארות מים באיזור. בנוסף הוא מספק הסבר לשם באר שבע: בראשית כא

"כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם. כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. ל וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. לא עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם… לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם." – בראשית כו

"כג וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. כה וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. לב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. לג וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

 "מערכת אגירת המים" (נמצאת במקום הכי רחוק משער העיר)

מערכת המים נבנתה בתקופת הברזל כנראה במאה ה 9 לפנה"ס והייתה בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס. המערכת מורכבת מסכר שהוקם על נחל חברון וממנו הוזרמו המים בתעלה אל מאגר תת-קרקעי, שהגישה אליו הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר, ומנהרה קצרה, משופעת, חצובה בסלע.

המאגר התת-קרקעי נחצב בסלע קירטון (רך), שנמצא בתהליך קבוע של היסדקות והתפוררות. כדי למנוע התמוטטות חצבו ארבעה חדרי אגירה בגודל של כ 3*6*4 שביניהם מעברים צרים. (בתל בית שמש ראינו מאגר דומה שגם הוא נחצב בקירטון והיה מורכב מארבעה חדרים.

מפעל המים של באר שבע שנחפר בשנים 1994– 1996 על ידי פרופסור זאב הרצוג הפתיע את החופרים בגלל רמת ההשתמרות המדהימה של הפיר הרחב והעמוק היורד אל מאגר המים, וגם בגלל גודלו ורמת המורכבות שלו. גודלו של מפעל המים מעיד על השקעה ממלכתית בעיר באר שבע, והוא אף מלמד על מעמדה כעיר מִנְהָל מֶרְכָּזִית בִּיהוּדָה, בתל ניתן לראות ייצור גדול של לבני בוץ כנראה להגבהת החומות של התל.

בכניסה לעיר ניתן לראות 3 שערים, כאשר ביניהם הבדל במפלס וכנראה וזו רחבת השער, שאפשרה כניסתם של סוחרים ללא הכנסתם לתוך העיר, לשער יש ארבעה תאים. לשער שתי שכבות. מתחת לשער הקיים ישנו שער קדום יותר וכנראה והייתה כאו רעידת אדמה שבגללה נערכו התיקונים. גם במפעל המים ניתן לראות שרידים לכך כי התקרה התמוטטה.

נמצאו מימצאים של ממלכת יהודה  המאופינים ב :

א. . הבית בעל 4 המרחבים-  זהו בית אורך שהחלוקה הפנימית שלו מחולקת

ל– 4 . 3 חדרים סמוכים ומקבילים וחדר אחד ניצב להם המזכיר את האות "ש".

ב. קנקנים גדולים המכונים  בעלי  "שפת הצווארון".

ג. לא נמצאו עצמות של חזיר.

ד. כלי קרמיקה חלקים ללא עיטורים,

ה. חומה העשויה לבני בוץ.

המחסנים שנמצאו כאן מאוד גדולים ומרוצפים, נמצאו הרבה קנקני אגירה בעלי "שפת צווארון".  באחד הקירות הפנימיים נמצאו אבני המזבח. כנראה שבתקופת חיזקיהו התל שופץ בגלל רעידת אדמה. והשיפוץ השני היה להסתרת וגניזת חלקי המזבח, אברהם חפר 3 בארות ויצחק חפר 4 בארות. כך מגיעים למספר 7 שהוא מספר טיפולוגי. בנוסף השם באר שבע הוא על השבועה שנשבעו אבימלך מלך גרר ואברהם אבינו. הייחוד במיצג שהוא מציג את אברהם אבינו כמיסד האמונה המונותאיסטית ולכן הוא מתאים ל 3 הדתות : יהדות, נצרות ואיסלם.

אברהם הוא זה שקיים את  שתי המצוות החשובות: הכנסת אורחים וביקור חולים. במקום נראות שני בארות לא ברור מאיזו תקופה.

 

 

לקריאה נוספת באתרים נוספים של אפי נחמיאס www.toursguides.com    www.efitours.co.il

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן