"טיול מודרך לקבוצות ואירגונים בעיר הקודש בני ברק".
"סיורי טעימות וקולינריה בבני ברק לימי הולדת וארועים".
"סיורים רוחניים בבני ברק לקבוצות ומשפחות".
"סיורים בבני ברק" והיכרות עם ההווי החרדי והעולם החרדי בין בתי העיר בני ברק, מול בתי הרבנים המובילים, ישיבות מובילות ובין היתר ישיבת פונביץ' של הרב כהנמן – "העיר בני ברק" נוסדה ב-1924 על ידי חסידים יוצאי ורשה מהחברה "בית ונחלה" בהנהגת הרב יצחק גרשטנקורן שקנה את האדמות מאנשי הכפר חירייה, והמקומיים קראו לה אבן אבריק(בני ברק)ורבי היה התנא המוביל בה.
"ישיבת פונביץ' הליטאית" וסיפורו המרגש של הרב כהנמן-ישיבת גבוהה ליטאית, ישיבת פונביץ' הוקמה ב1919 בעיר פונביץ' ובשיאה מנתה 400 תלמידים ורובם נטבחו באושוויץ, "הרב כהנמן" עולה ארצה ב-1940 והמוטו שלו הייתה- וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ" ובחלקה הגבוהה של הישיבה כתוב באותיות גדולות- וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ", הישיבה הוקמה ב-1943 ומיקומה היה "בבית הכנסת זליגמן" במרכז העיר ומספר התלמידים היה קטן ועלה אט אט למהר מהר.
סיור לאורך רחוב ראב"ד-הליכה מגן ורשה שנותר מימנו עץ אקליפטוס אחד וראב"ד-ראש אב בית דין בראשי פרקים, ביקור מול בית הרב ש"ך(הרב אברהם ישעיהו קרליץ), המעלית והגשר שחיבר את ישיבת פונביץ' לביתו, סיגנונות הבניה של בני ברק, קופות הצדקה לסוגיהן ועוד.
הרב יוסף שלמה הכהן כהנמן, הרב מפוניבז' רבה של פוניבז' וראש ישיבת פונביץ'.
הרב יוסף שלמה כהנמן נולד בעיירה קול שבליטא ובילדותו היה ילד חד כתער וכבר בגיל שלוש נכנס לחדר, בגיל עשר נדד ללמוד בישיבה בפלונגיאן הסמוכה לקול. כשהגיע לגיל שלוש עשרה- הצליח להתקבל לישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון והרב יוסף לייב בלוך, היה עילוי בלימודיו ולא התחבר למוסר כדרכי רבותיו ובכך היה שונה מסביבתו וגרם לסערה, הרב יוסף שלמה כהנמן היה שמשו של הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כותב ובהמשך עבר ללמוד בראדין אצל הרב ישראל מאיר הכהן- "החפץ חיים" "ערוך השולחן" , הרב כהנמן היה חברותא של הרב אלחנן וסרמן שהתנגד מאוד לעליה לארץ ישראל בניגוד לרביוסף שלמה כהנמן ולצערנו הרב וסרמן נרצח בשואה .
בזמן מלחמת העולם הראשונה עובר הרב כהנמן מוידס לפונביץ' מקים ישיבה קטנה ובהמשך מקים את ישיבת פונביץ' ומחליף את הרב רבינוביץ' רב העיר ובתום המלחמה הרב רבינוביץ חוזר לעיר אך נפטר ממחלה והרבה יוסף שלמה כהנמן מחליפו בהיותו בן 36 שנים.(מדריך טיולים ומורה דרך בבני ברק)
"הרב יוסף כהנמן כהנמן" עולה לארץ בשנת תש-1940 ובעצת הרב ש"ך(הרב אברהם ישעיהו קרליץ) מקים ישיבה חדשה "בבני ברק" ובקיץ 1941 הייתה חנוכת הישיבה עם שבעה תלמידים בלבד, קונים או מקבלים שטח בשכונת זכרון מאיר(על ידי הרב יעקב הלפרין הגביר הנדיב) ובשנת 1948 היום קרוב ל 150 תלמידים, בשנת 1953 טקס חנוכה עם הרבנים הראשיים הרב יצחק ניסים והרב יצחק אייזיק הלוי ובהמשך הקים באשדוד את "גורדנא פונביץ'".
הרב יוסף שלמה כהנמן שכל את עשרת ילדיו בשואה ואת אישתו ודג בעלייה ארצה ובהנפת דגל ישראל בניגוד לרוב הרבנים הגדולים בסביבתו וכל יום עצמאות נוכל לראות את דגל ישראל המתנופף אל על.
"טיולים סיורים ימי גיבוש והרצאות בבני ברק ובקהילות החרדיות בארץ ישראל במרכז ובצפון..
"המעדניה של שמוליק מול ישיבת פונביץ' "- טעימות קיגל, טעימות צימס, טשולנט ועוד בסיור בבני ברק – סיור בשכונת "זכרון מאיר" של החסידים ודרכו של הרב מאיר שפירא: השכונה הוקמה "בגבעת רוקח", תחילתה של בני ברק האוכלוסיה הייתה מפוזרת בין הגבעות השונות ופרדסים רבים סביב לה, בשנת 1933 הקים רב שמואל הלפרין את שכונת "זכרון מאיר" לאחר שהרב מאיר שפירא נפטר, והזכרון היה למען הרב מאיר שפירא שהיה ללא ילדים.
"סיפורה של משפחת הלפרין בבני ברק": "הגביר יעקב הלפרין", נדבן עתיר ממון , מקים את שכונת "זכרון מאיר", איש חסידות צ'ורטקוב שרובה נכחדה בשואה במלחמת העולם השניה, הלפרין עבר מגליציה לווינה ואחר כך להולנד ושם התעשר, היה מקורב לרב ישראל פרידמן מצ'ואטקוב ותרם כספים לישיבת "חכמי לובלין", בשנת 1933 וקונה עשרות דונמים בבני ברק, לאחר מות רבו מאיר שפירא מלובלין בז' בחשוון תרצ"ד והקים על שם רבו את שכונת "זכרון מאיר" שנפטר ללא בנים וממנה את אחיו הרב שמואל הלפרין לרב השכונה שהיה כבר רב קהילת אמסטרדם, הרב הלפרין היה מקורב ל "חזון איש"(הרב ישעיהו קרליץ) והיה נוסע עם משפחת הלפרין לנופשונים המשפחתיים לצפת ואף החזון איש משדרך לשרה בתו של הרב הלפרין את תלמידו הרב שלמה כהן.
הרב הלפרין תורם לרב יוסף שלמה כהנמן סכום לבניית "ישיבת פונביץ'" והתנאי היה שזה יהיה תוך שנה, בתקופת המצור התגורר בירושלים ודאג למשאיות של ירקות ופירות לעבור בין בתי הנצורים וערב הקמת המדינה מזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר כדי לכהן כרב ישיבת "זכרון מאיר" – לאחר הקמת המדינה הקים הרב הלפרין בתחומי שכונת זיכרון מאיר את "מוסדות הלפרין", עבור בנות ממשפחות מצוקה וקושי, וגם הקים מבנים למוסדות תורה ב"מתחם הלפרין" בלב ליבה שכונת זיכרון מאיר, בנו הרב רפאל הלפרין המשיך את דרכו וכתב את האנציקלופדיה החרדית המלאה והקים את רשת "אופטיקה הלפרין", בן הזקונים לרב יעקב הלפרין והוא היה קטן והתשיעי במספר.
"מדריך טיולים ומורה דרך בבני ברק החרדית ליטאית חסידית".
"הרב יצחק גרשטנקורן" – "ממייסדי בית ונחלה" וקונה את אדמות אבן אברק, אביו היה פתחיה גרשטנקורן, מחסידי האדמו"ר רבי שמעון קאליש מסקרנביץ, חלוץ מייסד וראש העיר הראשון של בני ברק,הרב גרשטנקורן היה גם סופר ופרשן תורני חיוני. בין השאר, חיבר סדרה בת שמונה כרכים על ספרי תהילים, וזכה בפרס הרב קוק בשנת 1953 ועל שמו שדרות גרשטנקורן ולשעבר בן פתחיה, חסידות שטפנט- חצר חסידות רומנית, ב-1969 הועלה קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה "לנחלת יצחק" – בתל אביב גבול גבעתיים ומאז הוא משמש מוקד עלייה לרגל למאמינים רבים, חסידות שטפנט זוכה לעדנה והתפתחות ועיקר כוחה בבני ברק ואלעד וכיום גם בקרית גת ועתלית יש בתי כנסת על שם ולזכרה של "חסידות שטפנט". זיהוי העולם החרדי לפי לבוש וכובעים: שטריימל, ספודיק, קולפיק וכובע סאמט, קאפלוש או שטאף, מקטורנים ומעילים כמו: פראק , הומברג, מכנסי חצי-אברקיים, הויזען אין די זאקען (ביידיש: "מכנסיים בגרביים"), רבנים חשובים מובילים בעולם החרדי : הרב אלישיב ז"ל, הרב קנייבסקי, החזון איש ז"ל, הרב שטיינמן, הרב כהנמן ז"ל, הרב שלמה אויערבעך, הרב עובדיה יוסף, הרב כדורי.
ישיבות בבני ברק- ישיבת פונביץ', ישיבת ברסלב, , ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר,ישיבת ברכת יוסף, ישיבת גאון יעקב, ישיבת חכמי לובלין, ישיבת סלובודקה, ישיבת בני עקיבא קרית הרצוג.ישיבת כסא רחמים הספרדית, ישיבת קרית מלך, ישיבת נתיבות עולם, ישיבת נחלת שלמה, בית מדרש עליון.
טיולים רוחניים מודרכים בעקבות הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
"הרב הראשון של ארץ ישראל ושל יפו", רב של חיבור בין המפלגות השונים בארץ ישראל ועם ישראל- נסייר בעקבות הרב קוק בנווה צדק בביתו הישן ובית הכנסת בסמוך לו, רב ומנהיג בכריזמה אדירה, אישיותו המיוחדת והמחבקת, הרב קוק מחדש את לימודי החול בעולם החרדי והדתי, שובר מוסכמות ומתיר הלכות למען חיזוק הישוב היהודי כמו השמיטה, הרב של יפו והמושבות ובעיר ניסוכו- שגור היה בפיו "אתחלתא דגאולה"- קבלת הפנים של אנשי יפו וירושלים בנמל יפו לרב קוק, הבית שהועמד לרשותו של הרב קוק ביפו, לימוד ביקור ותפילה "בתלמוד תורה" בו ביקר לא מעט.
"מדריך טיולים ומורה דרך בבני ברק החרדית ליטאית חסידית".
מדריך טיולים ומרצה על העולם החרדי -סיור מודרך בבני ברק לקבוצות מוסדות ואוהבי הטיול.
"מדריך טיולים בעיר החרדית בני ברק" על חסידים ליטאים רבנים דתיים וקצת חילוניים בגוש דן.
"שכונות בבני ברק": שכונת אור החיים, שכונת גני גד, שכונת תל גיבורים, שכונת חזון איש, שיכון ההיסתדרות, שכונת רמת אלחנן, קרית ויז'ניץ, שכונת קרית הרצוג, שכונת הר שלום, "שכונת זכרון מאיר ליד ישיבת פונביץ'", שכונת פרדס כץ, שכונת נווה אחיעזר.
"סיור בבני ברק" ברחוב "רבי עקיבא" – סיור טעימות בבני ברק לימי הולדת וארועים.
היכרות עם העולם החרדי המשתנה מיום ליום המשתדל לשמור על "התבדלות" מהעולם הציוני החילוני והדתי כאחד ולשמור על הצביון החרדי הגלותי כפי שהיה אצל רבותיהם, אחד הדברים החשובים בעולם החרדי-"חדש אסור מן התורה ", זאת אומרת לא לחדש ולא לשנות כלום, להשאיר הכל כפי שהיה מימים ימימה, אמרה זאת של החת"ם סופר.
ישיבות חשובות בבני ברק: ישיבת פונביץ', ישיבת ברסלב, ישיבת כסא רחמים הספרדית, ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר,ישיבת ברכת יוסף, ישיבת גאון יעקב, ישיבת חכמי לובלין, ישיבת סלובודקה,ישיבת בני עקיבא קרית הרצוג.
חסידויות מסוגים שונים ומחברים: חסידות ויז'ניץ: מעוז חסידות ויז'ניץ בקרית ויז'ניץ על 50 מוסדות הישיבה, שטיבלך, מאפיית ויז'ניץ.
חסידויות יוצאי הונגריה בבני ברק- "חסידות סאטמר בבני ברק"-
חצר חסידות שהוקמה על ידי רבי יואל טייטלבוים ב-1905 בעיר סאטמר והיא תת מחלקה של חסידות סיגט ולאחר מלחמת העולם השניה נדדה לווילאמסבר אשר בניו יורק והפכה לאחת החסידויות הגדולות בעולם ומי שהוביל את חסידות סאטמר היה האחיין של הרב יואל טייטלבאום וסמוך לפטירת הרבי היה פיצול לשניים-הרב אהרון טייטלבוים יואל והרבי זלמן לייב טייטלבוים שנשאר בוויאלמסבורג. אחד הדברים שמייחדים את הסאטמרים שהם אנטי מדינה – אנטי ציוניים, נגד שיתוף פעולה עם ישראל.
"חסידות ספינקא":
שושלת חסידית מהעיר ספצה ברומניה ובעבר הייתה בהונגריה, האדמו"ר הראשון היה יוסף מאיר וייס, בנו היה רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש, לרבי יצחק אייזיק וייס היה סרטיפיקט שיכול היה להציל את עצמו ובחר ללכת עם קהילתו לאושוויץ, ובזמן מלחמת העולם השניה עם הגעת הצבא הרוסי עברו לכפר קטנים ולמונקאטש.
חסידות קאליב בני ברק:
חסידות קאליב התחילה בשליש האחרון של המאה השמונה עשרה והינה חסידות הונגרית ובראשה עמד מלכתחילה הרב אייזיק טויב מקאלוב, וכיום בנו של רבי יחיאל יהודה, הרב מנחם מנדל טאוב משמש היום כהאדמו"ר מקאליב, אחרי השואה גר בברוקלין ובשנת 1963 עלה לישראל והתיישב בבני ברק.
חסידויות יוצאי פולין-חסידות סטריקוב בבני ברק:
"חסידות קוז'ניץ-מוגלניצא" גרודז'יזק – "חס ידות לובלין" – חסידות קוצק" – חסידות נובימינסקי- חסידות אלכסנדר-בית אמשינוב(אופלה)- בית פשיסחא-חסידות בית לובלין, חסידות קוצק- חסידות סלונים- חסידות קרלין- חסידות סדיגורה- "חסידות חב"ד" – "חסידות מחנובקה" – חסידות צ'רנוביל. בסיור בבני ברק נכיר את ההבדלים את ההבדלים בין הליטאים לחסידויות השונות ובין הליטאים לשאר העולם החרדי ולחרדים הספרדיים. תחילתו של הסיור בבני ברק בעיריית בני ברק ומשם נמשיך לשדרות גרשטנקורן, נכיר את השלטים המספרים סיפור, הבתים בימי החנוכיות לעומת ימי החול, ישיבת פונביץ' בראשותו של הרב כהנמן מאז הקמת המדינה ועד ימינו.
סיור מודרך בשכונת "זכרון מאיר" בין עשרות ומאות קופות הצדקה, סיפורו של מאיר שפירא, בתי כנסת שונים, חסידויות שונות עד שנגיע לרחוב הקולינרי רבי עקיבא ונאכל ממבחר המעדנים של מזרח אירופה ושל ימינו, סיור טעימות קלסי בסיסי או עשיר מכל טוב הארץ והכל בכשרויות הכי מחמירות של בני ברק.
תמיד ניתן להגיע למאפיית ויז'ניץ בה החלות נעשים ידני במאפייה ותנורים עתיקי ימים המשאירים טעם טוב לכל טועם- נהוג לקחת לפחות 3 חלות מאחר וחלה אחת אוכלים אותה כבר בסיור עצמו.
מי שירצה להתפלל בבני ברק ממליץ להגיע "לשטיבלך איצקוביץ"- מספר בתי כנסת בהם מניינים תמידיים אחד אחרי השני וכל זאת במפגש הרחובות ברב ש"ך 4 פינת רבי עקיבא בעיר החרדית בני ברק.
עוד נטייל בגן וארשה, בית הרב ש"ך, מתחם ה bbc לעסקים חרדיים ביזמות חרדית מתקדמת, מרכז המבקרים של קוקה קולה, חב"ד בני ברק, בית הכנסת הגדול בני ברק וכל זאת עם אפי נחמיאס מורה דרך ומדריך טיולים בעולם החרדי בבני ברק וירושלים.
עוד על הוואי סיור וביקור בבני ברק:
* חסידים ,חרדים אשכנזים וספרדים בבני ברק.
* קוגל, קלופס, קרפלך, צימס, צ’ולנט וגפילטע בבני ברק. במרחק, של דקות נסיעה מתל אביב, עולם ומלואו במלוא הדרו, מסעדות יהודיות, בתי מדרש ובתי כנסת, חסידויות שונות, חנויות מסוגים שונים.
בני ברק היא פסיפס של אנשים ודמויות, הצצות נדירות אל נבכי העיר החרדית, בני ברק.
בני ברק בליל-רחוב יבנה סיור קולינרי וטעימות ברחוב רבי עקיבא ורחוב ירושלים.
רחוב רבי עקיבא בליל שישי(חמישי) הכנות לקראת שבת בבני ברק.
"סיורי חנוכיות בבני ברק באווירה של קדושה והארה", "סיור חנוכיות בבני ברק בין בתי מדרש ובתי כנסת", בשכונת זכרון מאיר ואם הישיבות פונביץ', נשמע גברי קדושה ונאיר את סיורנו באור יקרות ואור אלפי חנוכיות ונדליק חנוכיה. סיור חנוכיות עם אפשרויות קולינריות בני ברקיות כמו: קיגל וחמין, קינוח של סופגניה כשרה למהדרין מן המהדרין.(מדריך טיולים בבני ברק)
******************************
****************************** ****************************** **************************** הרבה שלמה יוסף כהנמן-
סיפורו המדהים של הרב שלמה יוסף כהנמן והקמת ישיבת פונביץ'- הרב כהנמן וסיור תרומות בארה"ב, הכחדת משפחתו בשואה וחיפוש והצלת יתומים ובעיקר יתומות יהודיות ממנזרים שונים והבאתם לארץ ישראל. הרב שלמה יוסף כהנמן למד בראדין אצל החפץ חיים והיה חברו של "הנזיר"- הרב דוד הכהן. הרב כהנמן ובנו היחידים ששרדו בשואה ועלו בשנת 1944 מפונביץ' ליטא לבני ברק בארץ ישראל והחל עם "החזון איש" להקים את הישיבה והמבנה נקבע ל (10 ביוני 19533) – יום השנה לכניסתם של הנאצים לליטא. הרב כהנמן היה פתוח לעולם הציוני וכיבד את דגל ישראל בהנפה כל יום העצמאות, היה בקשר עם דוד בן גוריון וידע לבטא את עצמאות העם היהודי בציון ולא כפי שהיה באירופה של השואה וגם הרבה לפני כן. הרב כהנמן הקים מוסדות ליתומים יוצאי השואה בבני ברק ואשדוד והקים את ישיבת גרודנה באשדוד המשוייכת לזרם הליטאי חרדי ובפרשת "ילדי טהרן" דרש שחלק מהילדים יגיעו למשפחות יהודיות. על שמו שכונת "רמת שלמה" בירושלים ובעבר קרון לה "גבע שפט" על שם קרבתה לשועפאט ורחוב הרב כהנמן בני ברק.
אברהם ישעיהו קרליץ מגדולי הפוסקים הליטאים.
איש קוסובה שבחבל סלונים הגיע ישר לבני ברק, לא למד בצורה מסודרת ולא הוסמך כרב והכל מלימוד אישי. הרב של וילנה, מינסק ונמל יפו מקבל אותו הרב גרודז'ינסקי והתארח בימים הראשונים אצל הרב פוטאש בתל אביב. החזון איש ראה את מדינת ישראל ככורח ומצב נתון ואין להשלים או להעריכה כמו שודד העומד מולך ואתה לא מתנגד