"מדריך טיולים בין אשדוד ואשקלון".

"סיורים טיולים וימי גיבוש באתרי אשדוד ואשקלון".

"ימי גיבוש וכייף בין אתרי ואטרקציות אשדוד ואשקלון".

"סיור מומלץ באתרי אשקלון":

לאחר כיבוש אשקלון הוקמה השכונה אפרידר על ידי יוצאי דרום אפריקה כבתים פרטיים עם גגות רעפים אדומות בשכנות למגדל העותמנית . לאט לאט הרווח נסגר ביניהן על ידי שכונות נוספות . בלב אפרידר הקימו את בית העם , והים בחצר מוצגים שני סרקופגים מפוארים המתארים סצנות בפיסול . את הסרקופגים ייצרו באסיה הקטנה משיש והם מהמפוארים ביותר בעולם . חבל רק שלא דאגו למקום הולם יותר לממצאים כאילו . באחד הסרקופגים מתארת סצינת חטיפת פרספונה ביתה של אילת האדמה, על ידי האדס, אל השאול. זאוס מתרה בו שיחזיר אותה חזרה , אך האדם מספיק להתחתן עימה ולתת לה לאכול גרגר רימון דבר המחייב אותה לשוב כל שנה ל 4 חודשים לשאול – בחורף – ורק כאשר היא חוזרת חוזרת האדמה ללבלב ולתת פרי . על הסרקופג השני מתואר קרב בין היוונים והברברים . הפיסול הוא ללא רווחים בניגוד לסרקופג הראשון , אך שניהם יפים להפליא . שני הסרקופגים התגלו באשקלון בחפירות בשנות ה 80

"עתיקות אשקלון": ביצורי העיר המוסלמית – בשנת 1150 המוסלמים כובשים את אשקלון ומקימים ביצורים בצורת חפיר , חלקלקה וחומה מעליה. הצלבנים שהגיעו בשנת 1059 כבשו את אשקלון והקימו מבצרים כדי להגן על עולי הרגל אך החומה של אשקלון היא של הפאטימיים ולא של הצלבנים וחומה זו מקיפה את כל העיר וניתן לראות ממנה מסביב לכל האתר. בחלקלקה עצמה וגם בחומה בצד מערב על הים רואים עמודים ביזנטיים ששימשו לחיזוק הביצור , מעין דיבלים השתולים בקיר . בצד הים חשבו שהדבר שימש לקשירת סירות או ספינות , אך לא כך הוא , משום שעמוד קשירה הוא אנכי וקצר , ובכלל אין מעגנה באשקלון . הספינות שהגיעו לכאן עגנו בעומק הים וסירות קטנות הביאו את הסחורה לחוף . בשנת 1153 כובש מסע הצלב של ריצארד לב הארי את אשקלון מידי הפטימיים .ב 1270 הממלוכים כובשים את אשקלון וביברס שעומד בראשם מורה להרוס את הביצורים, וזאת מחשש שהצלבנים יחזרו. הוא מורה על הרס הביצורים בכל האיזור לא רק באשקלון . 

העיר הכנענית של אשקלון: החומה המוסלמית מבוססת על שרידי הביצור הכנעני וכאן ניתן לראות שרידי חומה עם חלקלקה ושער מפואר. השער וקירות הכניסה בנויים לבני בוץ אשר השתמרו יפה עקב קבורתם בחול ובניה עליהם . קירות לבני הבוץ היו מטוייחים כל שנה , דבר ששמר עליהם . בניסוי שעשו כאן ניסו לשחזר בניית לבני בוץ , אך הלבנים החדשות ניזוקות בקצב מהיר הרבה יותר מהלבנים המקוריות . היום קירו את כל האיזור בתקרה כדי למנוע את הפגיעה של מזג האויר בלבנים . השער עצנו הוא המבנה המקומר הראשון בהיסטוריה ושרידיו נשתמרו בצורה טובה מאוד. ביצורים אילו נבנו ב-1850 לפני הספירה , והעיר עצמה ישבה על 600 דונם, עיר גדולה מאוד . מאז ומתמיד הייתה אשקלון עיר מסחר מעצם ישיבתה על צומת דרכים וקרוב לים . בעבר קראו לה שקל. בשנת 1550 לפני הספירה המצרים כובשים את העיר ומושיבים בה מושל מטעמם . הם יושבים בה עד 1200 לפני הספירה ואז מגיעים הפלישתים ומתיישבים בחמש ערים במרחב , בעזה , אשקלון, אשדוד, גת ועקרון . רק עזה ואשקלון הם על הים, יתר הערים הם פנימיות יותר.

"סיור בתל אשקלון": באשקלון הרבה בארות . מי התהום כאן גבוהים וישנן אף בארות קרוב מאוד לים וגם בהן היו מים טובים לשתיה, וזאת בגלל שהמפלס הביני היה קרוב לים ושמר על מי שתיה טובים . תבליטים של ניקה אילת הניצחון המכונפת מחזיקה בידה ענף של תמר נמצאים כרגע בשיקום ושיחזור. כנראה שהיו מוצבים בבזיליקה הנמצאת במרכז התל . הבזיליקה הענקית עם עמודי הגרניט הענקיים היוותה את לב העיר הרומית בצידה בדרומי היה תיאטרון קטן שכנראה שימש לפגישות נבחרי בציבור בעיר . השרידים מתוארכים מימי הורדוס ועד המאה ה 3 . בבית המרחץ הרומי ישנו כיתוב מעל האמבטיות – הכנסו תהנו ו  בתעלת ניקוז ליד בית המרחץ גילו כשלוש מאות שלדים של תינוקות בני יומם שלא מתו ממגפה או מחלה . אפשר לשער כי נזרקו לשם כדי להיפטר מהם . וזה מביא למסקנה כי המקום היה בית בושת בתוך בית המרחץ והתינוקות שהעובדות במקום הרו היו בלתי רצויים ולכן הושלכו לביב השופכין. רוב התינוקות היו זכרים , כנראה שאת הנקבות השאירו כדי לגדלן לעבודה במקום. כל זאת מהתקופה הרומית . במקום התגלה גם בית קברות ענק לכלבים . כ 2000 שלדי כלבים המונחים על צידם וזנבם בין רגליהם התגלו כאן . בעוד מקומות באגן הים התיכון גילו בתי קברות כאילו , אבל לא בסדר גודל כזה . התארוך הוא למאה ה- 5 וכנראה שייך לפיניקים , יתכן שהקבורה היא קבורה מאגית או פולחנית כל שהיא החומה הפאטימית ממשיכה לאורך הים וגם כאן אנו מוצאים עמודי בזלת שהוכנסו כחיזוק לקיר אך המצוק הולך ונאכל באופן מהיר וזאת עקב בניית מעגנות לאורך החוף , דבר שעוצר את הסעת החולות הבונים את החוף. תופעה זו נצפית לאורך כל מצוק הכורכר בארץ , אך כאן היא גדולה מאוד והים נוגס עוד ועוד במצוק וחלקים מהחומה הפאטימית בסכנת קריסה.

"טיול סיור מודרך באשדוד לקבוצות":

על שפת הים בחלקה הדרומי של אשדוד ישנה מצודה ערבית שהיתה קיימת מ-640 עד 1099. מצודה זו הגנה על האוניות מפני התקפות הביזנטים . העיר אשדוד לא נבנתה על שפת הים אלא יותר לתוך היבשה  . לאחר כיבושי עומר אל חטיב בשנת 638 רצו המוסלמים לעודד התישבות לאורך החוף , ובמקומות מסוימים ניתנו הקלות במיסים כדי לעודד אנשים להתיישב כאן . אך מפחד פשיטות הביזנטים לאורך החוף וחטיפת אנשים הן לעבדות והן לכופר, הוקמו מצודות לאורך החוף. מצודה זו באשדוד היא אופינית למצודות משמר אילו חומה עם חפיר , שער ומסביבו מגדלים עגולים ומגדלים מרובעים בפינות . המבנה לא מאוד גדול על שפת הים בחלקה הדרומי של אשדוד ישנה מצודה ערבית שהייתה קיימת מ-640 עד 1099. מצודה זו הגנה על האוניות מפני התקפות הביזנטים. העיר אשדוד לא נבנתה על שפת הים אלא יותר לתוך היבשה  . לאחר כיבושי עומר אל חטיב בשנת 638 רצו המוסלמים לעודד התיישבות לאורך החוף, ובמקומות מסוימים ניתנו הקלות במיסים כדי לעודד אנשים להתיישב כאן. אך מפחד פשיטות הביזנטים לאורך החוף וחטיפת אנשים הן לעבדות והן לכופר, הוקמו מצודות לאורך החוף . מצודה זו באשדוד היא אופיינית למצודות משמר אילו חומה עם חפיר , שער ומסביבו מגדלים עגולים ומגדלים מרובעים, המבנה לא מאוד גדול ומתאים לחיל מצב קטן . בתוך המצודה חדרים אורוות ובמרכזה מסגד ובאר מים. המצודה ממוקמת על החוף וזיהו אוניות ביזנטיות אותתו לבירה שהייתה ברמלה על ידי מגדלים הפזורים עד אליה. היה נערך גיוס המוני ואנשים היו נשלחים למצודה המאותת כדי לתגבר אותה. גם לכיוון הים ישנו שער ובו נעשה שימוש בעמודי שיש שהובאו לכאן .