"סיורים וטיולים מודרכים בתל אביב בעקבות אדריכלים ובניינים".

"מדריך טיולים ומורה דרך המדבר אדריכלות בין בתי תל אביב ורחובותיה".

"מדריך טיולים בתל אביב בעקבות האדריכלות האקלקטית והסיגנון הבינלאומי של תל אביב".

"טיולים סיורים וימי גיבוש צוותיים להיכרות עם האדריכלים ואדריכלות של תל אביב".

"סיור אדריכלות בתל אביב בעקבות פטריק גדס בתל אביב" – פטריק גדס סקוטי שהיה ממובילי מתכנני הערים והבריטים הביאו אותו לתכנן את "הצפון הישן" של תל אביב בין לב תל אביב לנהר הירקון.

"פטריק גדס" הביא איתו מאנגליה את סיגנון "עיר הגנים" ובלב הרובעים הקונים של תל אביב המעוצבים שתי וערב(הירקון , דיזינגוף ובן יהודה עולים מהדרום לצפון לעומת ארלוזורוב בן גוריון ופרישמן שכיוונם ממזרח למערב ובקוביות שנוצרו הכוונה ברובעים במרכזם הייתה גינה איזורית).

ועם התפתחות הסיגנון הבינלאומי או הבואוהאוס בתל אביב שחלק חשוב מימנו הוא פיתוח גינות ופינות ירק בכל בית ומסביב לו, עיר הגנים של תל אביב התפתחה להפליא.

"שיחה ודיבור עם בניינים תל אביביים ייחודיים".(כשרואים בנין ומסתכלים עליו, הוא מסתכל עליך חזרה ומחזיר לך תשובה, כאילו משבר איתך לכן חשוב להתחבר לבניין מכל מבט.)

הדרכה אדריכלית על בתי תל אביב מהתקופה האקלקטית או סיור בעקבות הבתים הלקטניים.

"סיור אדריכלי מודרך וטיול בין בתי הסיגנון הבינלאומי" או בשם הידוע הבהואוס ומהותם לנו.

"סיור אדריכלות בעקבות אדריכלות תל אביבית לקטנית אקלקטית":

"בית דייויס במדרחוב נחלת בנימין", "בית התמר בנחלת בנימין", "מלון נורדוי ההיסטורי ברחוב נחלת בנימין פינת גרוזנברג", בית ברלין – פסובסקי או בית התאומים ברחוב מאז"ה ושטראוס , בתי הדר ברחוב נחמני, בית הפגודה בנחמני פינת מלצ'ט, בית לוין ברוטשילד 46 תל אביב, "בית לוין" באלנבי 60 מול כיכר מגן דוד, "בית הכדים" של זאב רכטר ברחוב נחלת בנימין 16, בית שמשי בכיכר אלבר.

"סיור אדריכלות בעקבות בתי הבהואוס בתל אביב":

בית העמודים ברחוב רוטשילד, בית רייספלד ברחוב הירקון, בית קריגר ברוטשילד, בית ליבלינג, בית מגורי עובדים הו"ד, בית יעקובזון ברחוב פלורנטין פינת מקווה ישראל.

סיורי וטיולי אדריכלות למקומות עבודה, משרדי אדריכלות, משרדי ממשלה ואוהבי האדריכלות בכלל.

"סיורים מודרכים בתל אביב לקבוצות"- מדריך טיולים ומורה דרך עם מסלולים לגופים ומוסדות(אירגונים ומקומות עבודה) בתל אביב יפו.

"מלון נורדוי"(ולא נורדאו) ההיסטורי נבנה ותוכנן בשנת 1925 על ידי המהנדס הראשון של עיריית תל אביב למען בחור עני ממוצא רומני, "אדולף דייוויס שמו ושם פעמיו אל לונדון העיר הגדולה", דייויס לומד צורפות ומאוד מצליח בתחום ובעסקיו.
דייויס מתעשר ומטייל לו בנמלי הים התיכון, דייויס "נדלק" על תל אביב ורוכש אדמות והפרוייקט המפורסם שלו הוא בניית "מלון נורדוי"("בית דייויס" בנחלת בנימין 9 בתל אביב הוא פרוייקט מגורים ומסחר למטה- הפרוייקט השני).
אדולף דייויס מוכר את מלון נורדוי לאחר מספר שנים למוריס (משה) וסופיה גרינברג והדור השני לוקח אחריות על ידי הבת- לאה וחתנם יצחק מרכוס ובהמשך על ידי הדור השלישי ובסך הכל מלון נורדוי נוהל על ידי משפחת גרינברג- מרכוס במהלך 90 שנה (2015-1925), קבוצת צעירים מוכשרת רכשה, שיפצה ושימרה את "מלון נורדוי" לפני שש שנים לערך וכעת יכולים ליהנות מהמלון הכי יפה של תל אביב(לפי סקר שנעשה בין תושבי תל אביב)….הסיגנון אקלטי, כיפה מכסף הצופה על שני הרחובות(גרוזנברג ונחלת בנימין),התמזגות לרחוב, צבע ורוד שולט וזועק לכיוון העוברים ושבים  ,מלון נורדוי כבר אמרנו?!

"יהודה הלוי 8 תל אביב" – ובבית שכבר עובדים עליו חמש שש שנים מהבתים היפים של תל אביב הקטנה אחוזת בית(הרבה קראו לתל אביב קטנה עד שגדלה.), את הבית היפה בנה משרד אדריכלי ירושלמי "הקר את ילין" המיוחס, אליעזר ילין היה בנו דוד ילין איש החינוך הדגול וסבו יהושע ילין רב מחנך ומחדש השפה העברית (התחתן עם תלמה בנטוויץ' הצ'לנית המפורסמת ובתו של המשפטים הרברט בנטוויץ' המשפטים של מונטיפיורי ועשירי יהודי אנגליה), ווילהלם הקר יהודי אוסטרי שעלה ארצה ערב מלחמת העולם הראשונה, התורכים גייסו את הקר וילין המהנדסים לצורכי הצבא,שם הכירו והקימו את "הקר את ילין" ואחד הפרוייקטים הראשונים היה "בית קודרנסקי את פולידשוק" שנבנה ב1920 ואילך "בסיגנון אקלקטי" ובו סיגנונות עיצוב שונים ונקיים, הבית הזה נבנה למען השכרת בתים לפקידי הצבא הבריטי, יהודים שיגן משגת ועוד, רחוב יהודה הלוי עדיין חלק מאחוזת בית תחילתה של תל אביב יחד עם רחוב לילינבלום, רוטשילד המערבי, אחד העם, הרצל והשחר, הסיגנון האקלקטי היה שכיח רק בשנות העשרים עד תחילת השלום עד שנאסר ממש לתכנן מבנים יפים כאלו והמשך בניה בסיגנון הבינלאומי (בהואוס)  .

**********************************…………………………………………………………………………………………………….

"נחלת בנימין" תל אביב- מאגודה לשכונת נחלת בנימין,משכונת נחלת בנימין לרחוב מחלת בנימין וכיום מדרחוב בחלקו העליון, אחד הרחובות הארוכים של תל אביב ובעבר כלל את רחוב קינג ג'ורג'.

אגודה שהחלה ביפו בראשותו של  האדון שלמה יוסף לויצקי שאירגן את הקמת הקבוצה, בקשתינו צנועה ורוצים להקים בתים ושכונה חדשה בכרך החדש כותב לויצקי לארתור רופין ראש המשרד הארץ ישראלי של הסוכנות בנוגע להקמת שכונה חדשה ליד אחוזת בית .
מקימי  ומייסדי "נחלת בנימין" תל אביב- היו שמונה עשר בעלי מלאכה מקצועיים שמונה פקידים , שישה בעלי מכולת, שלושה מורים וסופרים, שני בעלי תעשיה זעירה, בעל מלון אחד מר יצחק אלחנן ספקטור בעל הבית של מלון ספקטור ביפו וכבר לנחלת בנימין 18, עובג מכבסה אחד ואופה אחד- ביולי 1910 עלתה על הקרקע "נחלת בנימין" לאחר מאמצים רבים לקבל הלוואה  מגורים בנקאי ולא קיבלו עד ששלמה יוסף לויצקי פונה בתחינה לארתור רופין האחראי על מוסדות ציוניים

כמו "הקרן הקיימת לישראל" ובנק אפ"ק ומבקש את עזרתו להקים בית צנוע לכל משפחה.
אגודת "נחלת בנימין" מקבלת הלוואה מאפ"ק(אנגלו פסלסטיניאן קומפני) "הבנק המלווה" של מוסדות הציונות, קנית אדמות, אוצר התיישבות היהודית וכל רעיון – היה הבדל בגרעין הבסיסי בין "אחוזת בית" לאגודת "נחלת בנימין", רבים מאנשי אחוזת בית היו מבוססים עוד בניכר וישנם שעשו חיל בארץ(ובכל זאת הצטרכו הלוואה מהקק"ל) בעוד שאנשי "נחלת בית" היו בתחילת דרכם ולא תמיד הממון היה לצידם, מי שגם עוזר היו אנשי אחוזת בית שקנו אדמות רבים באיזור, וחברות הנדל"ן -"גאולה" שבין מנהליה היה מאיר דיזינגוף ואנשי נדל"ן אחרים וכך מוקמת "נחלת בנימין".

"בלי מים אין חיים" – מהיכן יקחו מים אנשי "נחלת בנימין" והפיתרון הוא קרוב באחוזת בית, מול רוטשילד 20 היה באר המים של אחוזת בית תל אביב וכיום יש מזרקה והיא התיעוד לבאר המים שנחלת בנימין מקבלת את מימיה וחויבה להצטרף לאחוזת בית תל אביב, לשלם מיסים כדין ועוד, בשנות העשרים נוספו בצורה דומה לזו יותר מעשרים שכונות קטנות לתל אביב בגלל החוסן שלה, המים שלה, האירגון היציב ועוד…את הבתים הראשונים משנת 1910 ואילך לא ניתן לראותם, בשנות העשרים נבנו בתים אקלקטיים מהודרים עם שתי קומות לפעמים שלוש ואעלה חלק מהם פה..

משנת 1985 החלק העליון שלו נסגר והפך למדרחוב האומנים הייחודי(הבקשה של הנהלת היריד הייתה הוכחה מכל אמן שהוא מייצר את תוצרתו ולא מסחר רגיל ובשל כך עברו "סוג של מבחן" ).

בתחילתה של תל אביב היה הרחוב הכי ארוך, רחוב נחלת בנימין מתחיל בדרום מפינת סלמה ועולה צפונה דרך שכונת פלורנטין, דרך אילת, רחוב יהודה הלוי, רחוב לילנבלום, שדרות רוטשילד ומעלה מעלה עד מלון נורדוי על פינת גרוזנברג ומשם צפונה הוא "מדרחוב נחלת בנימין" עד אלנבי (המשיך צפונה בשנות העשרים יחד עם רחוב הכרמל שהתאחדו יחד צפונה עד איזור דיזינגוף סנטר שלא היה קיים ולאחר הכתרת המלך ג'ורג' הבריטי הפך חלקו הצפוני לרחוב "קינג ג'ורג'.")
לדעתי אחד המקומות המדהימים האדריכליים של תל אביב ובו שפע של מבנים שכבר משנת 1931 לא בונים בסיגנון זה ולשמחתינו יש שימור מתמשך של מבנים כולל ברגעים אלו ממש(לדוגמא נחלת בנימין 7 שרובו נהרס וישחזרו את ייחודו עד כמה שניתן….)

מיהו בנימין…?
אמרו אנשי נחלת בנימין- אם יתרמו להקמת השכונה המוסדות הציוניים(קק"ל ועוד) נקרא לשכונה על שמו בנימין זאב הרצל ואם יתרום הברון אדמונד דה רוטשילד אזי נקרא לשכונה על שם הברון , לא זה ולא זה תרמו להקמת השכונה ולכן קראו לשכונה על שמו של "שבט בנימין"(יש הסוברים בהרצל כי בכל מקרה נתנה אמנם בסוף הלוואה מטעם המוסדות הציוניים).

הבתים שחודשו ושומרו בעשור האחרון מאירים את פני הרחוב, הבתים החדשים ששמרו אותם גם מחזירים עטרה ליוזמה ומי שמסתובב בימים אלו יבחין בבתי הקפה הסגורים לחלוטין , "בתי קפה שמרגישים מבעד לכל פינה"…חנויות הבדים והמחירים הזולים במגמה של פרנסה בסיסית ולאורך השנים הולכים ונסגרים גם בשל מגמה עולמית וגם בשל הקורונה.

www.efitours.co.il
www.toursguides.com

##############222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222

"סיור אדריכלות מבתי הבהואוס לעיר הלבנה של תל אביב".

less is more
אומר וטוען מנהל בית הספר השלישי האחרון של הבהואוס לוסטיג ואן דר רוהא – מעט מן המעט, צניעות תכנונית, אמנות התכנון, בניה פונקציונלית ועוד…

מנהל בית ספר הבהאוס ואלטר גרופיוס אמר -"המטרה העליונה והסופית של האמנות החזותית היא הבניין השלם ולא קישוט הבניינים כמו קודם. רק במאמץ מודע ומכוון של כל בעלי המקצועות ניתן להוציא כל אחד מהם מבדידתו. אדריכלים, ציירים, ופסלים חייבים לשוב ולהכיר שהבניינים הם ישויות מורכבות".

"הבהואוס והסיגנון הבינלאומי בתל אביב". (ובישראל)

תחילתו של הסיגנון הבינלאומי(הבאוהאוס) בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1919 ועד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, פעל בית הספר בשיא כוחו ופסק – "בית ספר הבהואוס".
הבקשה הייתה של ממשלת גרמניה להקים בית ספר לאדריכלות ומקצועות הבניה בצורה מהירה שתיתן מענה לבניה מהירה וזולה, "הבקשה הייתה לפרודוקטים זולים במיוחד לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה" אשר הפסידה ואף הייתה אמורה לשלם פיצויים לבריטניה וצרפת ומן הסתם לא היו לה מארקים או דולרים בקופתה ולכן הייתה דרישה לבניה זולה ומהירה.

"תחילתו של בית הספר בוואימר" לתקופה קצרה עד שהעירייה המקומית לא מסתדרת עם אופי ואנשי בית הספר בראשות המייסד ואלטר גרופיוס עוברים ומקימים את "הבהואוס" בעיר דסאו שם גם מתכננים מספר בנייני בהואוס הקיימים עד היום(רובם הופצצו במלחמת העולם השניה) , תקופה קצרה פעל "הבהאוס" בברלין ומנהלו ואן דר רוהא עוזב הכל ובורח עם מורים נוספים לאמריקה והם היו מניצני וראשוני מתכנני "הסיגנון הבינלאומי" בשיקגו ובניו יורק.

משמעות הבהאו האוס – "בית הבנאים" בו משתמשים בצריף פשוט ליד אתר הבניה ובו מוצאים פינה חמה מהגשם לבניין, תדריך עבודה והייתי מוסיף גם תה חם לעובדים, המחשבה הייתה סוציאליסטית למען הדאגה לעם הגרמני, בניה פשוטה ומהירה, בניה פונקציונאליות, ללא דקורציות כמו "באר דקו" הדקורטיבי פלצני האירופאי של לפני מלחמת העולם הראשונה , הגגות היו שטוחים ופשוטים, המרפסות קטנות ומתאימות למינימום המשפחתי,חלונות קטנטנים,קווים ישרים, open space, מבנה מואר ונקי..

בבית הספר ,"הבוהאוס" למדו את מקצועות הבניה כמו עיצוב פנים, נגרות , בניה עם מתכת וצורפות.

בשנות השלושים עלו יהודים רבים מגרמניה, בלגיה , צרפת וכמובן מזרח אירופה שלמדו בבית ספר הבהאוס ובתי ספר אחרים, יש הבדלים למשל באופי הלימוד בין השנים הראשונות לאחרונות גם בגלל סממני הזמן, מורים עם גישות שונות ומגוונות ואת כל זה- "מעלים את הידע" הזה לישראל, כידוע לנו הבהאוס הגיע לתל אביב, חיפה(שכונת הדר, הרצליה ובת גלים) בירושלים שכונות הגנים של ריכרד קאופמן ברחביה,קרית משה, בית הכרם, בית וגן ותלפיות ובניה רבה בעולם הקיבוצי, במיוחד הקיבוצים הסוציאליסטים הבהואוס התקבל בטבעיות לפשטות ולשוויון חברתי.
אדריכלים ידועים בעולם הקיבוצי היו בעיקר אריה שרון מגן שמואל ושמואל מסטצ'קין אדריכל התנועה הקיבוצית משנות הארבעים עד שנות השבעים ורבים מחדרי האוכל ומבני ציבור הם פרי תכנונו…

מה קורה בתל אביב????
מאות אדריכלים מגיעים לתל אביב, רבים בונים במהירות לפי בקשה יחד עם האדריכלים שעלו זה מכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה כמו יהודה מגידוביץ' , זאב רכטר, אלכסנדר לוי, יוסף מינור ועוד.

"האדריכלים החדשים הביאו את הידע הרב", כאן בתל אביב היו השפעות שונות, זה העתיק מזה עד שהגיעו לסיגנון אותו אנו מכירים ולמרות הפשטות האמנותית יש מספר סוגי בהואוס(להבדיל מן האקלקטיות שכל מבנה שונה מחברו הבהואוס יש קו מחבר).

"להזכירכם האדריכל יעקב בן סירה"(שיפמן), מהנדס העיר תל אביב אוסר על בניה אקלקטית לקטנית ומתכננים(בונים) בתל אביב בעיקר מבנים בסיגנון הבינלאומי (הבהאוס).

בתי הבאוהאוס היו מרובעים ולעיתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים.
החלונות הקטנים הוגדלו כדי להתאים את עצמם למזג האוויר השישי, בגרם המדרגות היה "טרמומטר" – חרכי אור שיוכלו לנצל את קרני השמש שיארו את חדרי המדרגות בצורה טבעית.
בין המובילים של זרם הבהאוס היה זאב רכטר שלא למד בבית ספר הבהואוס אך הושפע מאוד מהבוהואוס וידוע שבנה את הבית הראשון שנבנה על עמודים ברוטשילד(בית העמודים) ושמו "בית אנגל" שעבר לאחרונה שימור מדהים וכן בנה את "בית הכדים" בנחלת בנימין…יצחק רפפורט בנה רבים מבתי הבהאוס ברוטשילד ומרכז תל אביב וכן לערביי יפו העשירים כולל בית השגריר הצרפתי היום(בית מחמוד עבד אל רחים), אריה אלחנני מתכנן את "יריד המזרח" בנמל תל אביב, ג'ניה אוורבוך מתכננת את כיכר צינה דיזינגוף- דב כרמי בונה את בית הלנה רובינשטיין והיכל התרבות…
"מעונות העובדים" של תל אביב והיו ל-"קיבוצים עירוניים" והם חלק חשוב מהאדריכלות התל אביב גורם חשוב בהתפתחותה(יהודית סגל שטולצר ואריה שרון) ויעקב בן סירה מהנדס העיר משנות השלושים עד הקמת המדינה ויש שיגידו שבזכותו "העיר הלבנה". רשימה חלקית ויש רבים וטובים.

"מתוכנית גדס לעיר הלבנה"- בסוף שנות העשרים מגיע פטריק גדס הסקוטי ומתכנן את תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כעת עד רחוב אבן גבירול במזרח ועד הירקון ונמל תל אביב בצפון.
תל אביב הייתה לקוביות קוביות בבניינים שלה וכן הגולשים בין הרחובות האורתוגונליים(שתי וערב ומפגש רחובות מרכזי).
לאחר בניה מסיבית בשנות השלושים והארבעים בסיגנון המודרניסטי הבינלאומי הלכה העיר ההיסטורית "להתעייף" ותל אביב בנויה בבניה רגילה עם הקמת המדינה מעבר לאיילון מזרחה ומצפון לירקון.
בתי לב תל אביב ובצפון הישן החלו להתפורר והיו לעיר אפורה, העיר הזדקנה מאוד בשנות השישים והשבעים…וחוזרת לעצמה בסוף שנות השמונים ותחילתהתשעים בבניה צעירה ורעננה.
העיר תל אביב מתעוררת בשנות השמונים, הצעירים חוזרים, תוכניות מתאר חדשות "והעיר הלבנה" קמה אט אט, תל אביב מקבלת את התואר מאונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביולי 2003 בגלל הסיבה שרק בתל אביב יש קרוב ל 6000 בתי בהואוס- בסיגנון הבינלאומי, לא כולם כלולים בעיר הלבנה של תל אביב והפרוייקט מרוכז בשלושה איזורים באיזור ביאליק ואידלסון, לאורך שדרות רוטשילד וסביבתו, לאורך דיזינגוף וסביבתו והם רבע מבתי הבהאוס של תל אביב.

"מהיכן מגיע השם העיר הלבנה"?
פרופסור מיכה לוין מקים תצוגה בשנות השמונים במוזיאון תל אביב על בתי תל אביב וקורא להם "העיר הלבנה", השיר של נעמי שמר "העיר הלבנה" רק מחזק את התיאור(אריק איינשטיין שר בקולו הבריטוני).

במוזיאון הבהאוס מול כיכר "עיריית תל אביב הישנה" ובית ביאליק ניתן ליהנות מבית בהואוס אמיתי ובמיוחד ניתן לראות פריטים, עיצובי פנים, רהיטים, תמונות ועוד, נשאר לנו לסייר בין בתי הסיגנון הבינלאומי המודרניים ולשזוף עינינו בהם ולהכיר את ייחודם.

www.toursguides.com

"""""""""""""""""""""'"""""""""""""""""""""""""""""""

"בית לדרברג ברחוב אלנבי 116 פינת רוטשילד בתל אביב"..

"ביתו של יצחק לדרברג" שנבנה בשנות העשרים של המאה ה-20, הבית נבנה בסיגנון אקלקטי ויש שיקראו לסיגנון זה "בתי החלומות" של תל אביב, יצחק בונה את הבנין המיוחד להשכרה לקהל הרחב וגם גר בו.

"יצחק לדרברג ובנו יהושע לדרברג" היו יבואני כלי בית וחרסינה מאירופה, המוצרים הייחודיים נמכרו בחנות הענקית ביפו בשוק היווני(סוק א דיר) החנות נהרסה ונבזזה במאורעות תרפ"ט.
הערבים הפליאו בו במכות ולמזלו שוטרים בריטיים הגיעו בדקה ה90 והצילו אותו.

אברהם אייזנברג מבית הספר "בצלאל" עיצב את הבית באריחי קרמיקה מבחוץ עם מוטיבים של תל אביב ועבודה עברית כמו- "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל"(על תל אביב), "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"..
עיצובי עמודים בסיגנון המזרח ועוד. "בית לדרברג" ברוטשילד פינת אלנבי שופץ בעידן הקורונה ונפתח שוב לפני חודשים מספר וניתן ליהנות מארוחה בוקר בבנדיקט.

"בבית לדרברג" גר תקופה ארוכה הרופא יעקב ביקלס שהיה הרופא של חיים נחמן ביאליק ומאיר דיזינגוף ראש העיר תל אביב , ביקלס מבכירי הרופאים בתל אביב ומקים את בית הרופאים.

להזמנת סיור בבתי החלומות של תל אביב, אחוזת בית ושדרות רוטשילד, נווה צדק וכאן התימנים עם סיור טעימות בשוק הכרמל.

אפי נחמיאס 0522686908

www.toursguides.com
www.siyureboutiqe.com

סיורים אורבניים עירוניים בדגש אדריכלות ואסתטיקה בתל אביב.

סיורי אדריכלות  וארכיטקטורה בתל אביב יפו.

סיור מודרך בעקבות בונה העיר תל אביב בפרוייקטי הבהאוס והאקלקטיות.

"הבאהואוס מגרמניה לישראל" – בית ספר לעיצוב  אמנותי ואדריכלות  שהוקם תחילה בבואיימר,ולאחר מכן בברלין ודסאו בגרמניה, בית ספר הבהאוס נוסד על ידי  האדריכל ולטר גרופיוס, פיתח יחד עם חברים את הסיגנון המודרני החדש לתקופתו, י בתחילת הדרך היה בית הספר "בהאוס"  כבית ספר לעיצוב פנים  וריהוט ורק לאחר מכן התפתח לתחום האדריכלות, בהאוס או בהואיטה או "צריף הבנאים", לפי חוקי העבודה של גרמניה  והנהוג לתקופה זו באותם שנות העשרים והשלושים היו חייבים להציב "צריף בנאים" ליד המבנה ומקום העבודה במידה ויש מזג אוויר סוער ויכלו לנוח ומעבר לכך, היה מקום חשוב אותו "צריף בנאים" או הבהאוס ללימוד על ידי המומחה המקומי את סיגנון הבניה או המלאכה המקומית וכל זאת מאדריכלים ואמנים מומחים מקומיים.

"ממשלת גרמניה החדשה" קוראת לדגל את ולטר גרופיוס לאחר מלחמת העולם הראשונה לייסד סיגנון אחר ומתאים לתקופה הדלה וכך נולד לו "הבהואוס" בעולם הבניה, להתנער מהסיגנון הפרוסי המשעשע ומצועצע ולכוון על קווים נקיים יותר, סיגנון פונקציונאלי, less is more  -"פחות זה יותר" – טען ועשה אחד האדריכלים המפורסמים  "מיס ואן דר רוהה" – "בית הספר הבהאאוס בוויאמר" היה הראשון יותר ופעל משנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה עד 1933 עת עלו הנאצים לשלטון – המורים המובילים של הבהאוס היו  פול קלה, מרסל ברואיר,יוזף אלברס וגונטה שטלצל ולסלו מוהולי נג'י , ואסילי קנדינסקי,- "סיגנון הבאהואוס בתל אביב" מספר את סיפורה של העיר הלבנה של אונסק"ו משנת 2003  ואלפי בנינים שחלקם עוד צריך עזרה בשימור ותמ"א.

"מייסדי הבהואוס הם קבוצת אדריכלים  ואמנים שתכננו  את העתיד", המקומי לפי נתונים בסיסיים חשובים  יוצרו זרם בהאוס חדש – ולטר גרופיוס ואמנים אדריכלים אחרים.

סיפור המעבר מויימר לדסאו על היות גרופיוס ולטיר "לא מוסרי" , סיום בוואימר על ידי תערוכה "בית על ההורן" ומעבר לאחר כבוד לדסאו,  שיטת הלימוד הייתה שונה ולא כנהוג של מורה מול תל מידים אלא מספר תלמידים מול מורה, קבוצות קטנות, "לימוד הגילדות של פעם", בשנת 1928 גרופיוס מעביר את ניהול בית הספר לאדריכל השוויצרי האנס מאייר, מאייר עוזב לרוסיה ויש שינויים רבים ואז בהמשך בית הספר עובר לתקופה קצרה למבנה נטוש בברלין עד שהנאצים עולים לשלטון בשנת 1933.

היציאה מן החומות של יפו וגיבוש העולם האורבני של יצירת עיר חדשה בשם תל אביב(תל אביב יפו).

נתרכז בסיגנונות הבניה של תל אביב בשנות ה 20 של המאה ה- 19 ולאחר מכן הסיגנון הבינלאומי ומייצגו "הבהואוס" הוא הסיגנון הבינלאומי ובתל אביב 6000 בתי בהואוס.

לבהואוס מאות בנינים שנבנו בסוף שנות העשרים ובעיקר בשנות השלושים והאבעים של המאה ה-19 בנו את רוב בתי תל אביב האורתוגונליים הבנויים שתי וערב בתכנון האורבני של סיר פטריק גדס הבריטי.

סיור בעיר "העיר הלבנה" של תל אביב:

4000 מבנים של באהואוס המתאימים לסיגנון הבינלאומי, רוב האדריכלים שבאו משנות ה20-30 הגיעו מגרמניה, רוב מבני הבהאוס נמצאים בין שדרות מנחם בגין לרחוב אבן גבירול, ובין רחובות אלנבי והרכבת לנהר הירקון בצפון ונמל תל אביב בו רבים וטובים ממבני הבאהואוס המיוחדים של תל אביב, המהנדס המוביל בתקופת "העיר הלבנה" של תל אביב היה יעקב בן סירה מהנדס העיר השני של תל אביב אחרי יהודה מגידוביץ', האדריכל שרון רוטברד החל בתערוכה ונתן את כינוייה "כהעיר הלבנה", יש שיגידו כשצילמו את המבנים היה שחור או לבן ולכן המבנים נראו לבנים בצילום, בפועל היו קרם או חום.

בית הספר באהואוס הגרמני היה בין הגורמים להתפתחות הסיגנון הבינלאומי אלא שיש הבדל קל בין "הסיגנון הבינלאומי באירופה" לישראל -בישראל הפתחים יותר רחבים הן בכניסה לבית והן פתחי חלונות והמרפסות בשל השמש הקופחת בישראל.

"קו זורם" של אדריכל האדריכלים "לה קורבוזייה" שהלך על קו סימטרי בטרמומטר או חלונות מדחום שתכנס השמש פנימה או חלונות "סרט" אופקיים , מרפסות מעוגלות (בנייני ספינה) או מרפסות עם הצללה למען תיכנס זרימה אוירית מוצללת ונעימה יותר, בניני הבהאוס נבנו מבטון חוץ מבית הדר שבסיסו שלד פלדה ובנו בין לבין מלבני סיליקט. 

יש מינוח של "העיר האדומה" בתל אביב ובו מבנה סיליקטים אדומים ורובם היו ברחוב הרצל ואחד העם.

מבני בהואוס ידועים בתל אביב העיר הלבנה:

"בית האוניה ברחוב לבנדה בתל אביב"- "בית הדר" ברחוב הרכבת בתל אביב- בית פולישוק בכיכר מגדן דוד בתל אביב- "הית דפוס הארץ" ברחוב מאז"ה, "מעונות עובדים" ברחוב דוב הוז, כיכר צינה דיזינגוף והאדריכלית ג'ניה אוורבוך שתכננה את כיכר צינה ובתים רבים אחרים בתל אביב..

"אדריכלים ומהנדסים שהטביעו את חותמם על העיר תל אביב": אריה אלחנני בונה את "יריד המזרח" ומיוצרי "העיר הלבנה "של תל אביב – יעקב בן סירה מהנדס העיר השני והיה ממש אחרי להתפתחות הבהאוס בתל אביב -יוסף וזאב ברלין אב ובן שהקימו ובנו בתים רבים ברחוב מאז"ה, יוסף ברלין אהב והשתמש רבות בסגנון האר דקו והאקלקטי אך בהמשך המשיך רק עם הגינון הבינלאומי ובעיקר הבהאוס תת מחלקתו, שלמה ברנשטיין מעובדי ומנהלי מהחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב, היה פחות איש בהאוס מאחר ולמד רק 2 סמסטרים בבית ספר "הבהאוס", שלמה ברקאי עבד עם לה קורבזייה.

דב כרמי האדריכל (חתן פרס ישראל לאדריכלות שנת תשי"ז)שתיכנן את "היכל התרבות" ובית הלנה רובינשטיין  בתל אביב וכן בנינים ובתים פרטיים וציבוריים. ) איש אודסה שעלה לתל אביב.

יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון שהתחיל לבנות בסיגנון אקלקטי ולאחר ימים בנה בסיגנון הבהאוס המצאים לתל אביב. יש שיגידו שבנה בסיגנון "אודסה היפה" או "פריז הקטנה".

זאב רכטר תלמידו של "לה קורבזייה"  בנה את "בנין העמודים" הראשון ברחוב רוטשילד ובניית גגות שיעזרו לשימוש ציבורי, ומעמודי התווך של בנייה בסיגנון הבינלאומי או הבאהואוס.

"אריה שרון"  האדריכל -בוגר בית ספר הבהאוס ואיש קיבוץ גן שמואל ,בונה את "מעונות עובדים" במספר מקומות ברחבי הארץ- יצחק רפפורט בונה ומתכנן לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב ובית השגריר הצרפתי בעג'מי יפו לחברות הערבי העשיר, מרדכי רוזנגרטן מבוני הבהאוס האסתטיים ובעל גימור עדין רך ועגול- חיים משולם האדריכל בונה את מלון כיכר דיזינגוף.

ז'אן נובל האדריכל  הצרפתי אמר ש: הם אמרו לי שהעיר לבנה. אתה רואה לבן? אני לא רואה שום לבן.

בינתיים העיר יפהפייה ובתהליך של תמ"א 38 והטבות לקבלנים שרוצים לשפר את במני העיר ולייפותם, תיירים מגיעים מכל רחבי העולם להכיר את "העיר הלבנה", העירייה מאפשרת לקבלנים לבנות עוד שתי קומות ואולי הרחבה נוספת ובינתיים כולם נהנים משדרוג המבנים הן העירייה, התושבים והקבלן..אחת הבעיות של בנייני הבהאוס בתל אביב שהחלו לסגור את המרפסות עם תריסי אלומיניום ופלסטיק והטיב לתאר העיתונאי דורון רוזנבלום:

• סיורים  מודרכים לקבוצות ברחוב ביאליק בתל אביב.

• סיורי הסיגנון הבינלאומי-בהאוס ברחוב רוטשילד בתל אביב.

• "השביל הלבן" של תל אביב מנווה צדק ,אחוזת בית רחוב לילינבלום הרצל ורחוב רוטשילד עד נחמני , רחוב אחד העם וכיכר אלבר.

• "הבימה" והיכל התרבות בתל אביב-כיכר התזמורת וקצה רחוב רוטשילד.

• סיור מודרך בעיריית תל אביב, כיכר רבין וגן העיר.

• סיור בשדרות בן גוריון עד הים וכיכר אתרים המאוד תל אביביים.

"מגדלים עולים מעלה מעלה בתל אביב":

משנות השמונים יש קצב מואץ של בניה לגובה החל מאיזור מנשייה(בית המרד, בית הטקסטיל, דן פנורמה ועוד), "תחילת הבניה לגובה באיזור עזריאלי וקרית הממשלה ומתחם שרונה", בניה לגובה ותיקה באיזור הבורסה של רמת גן ובשנים האחרונות מצפון "לעזריאלי שכונת מגדלי yoo  בפארק צמרת", פרוייקט מתחם טרה ברחוב יגאל אלון, מגדל בית אגד על שפת נחל איילון(מוסררה).

**************************************************************************************************************************

סיורים מודרכים בתל אביב וטיולי איכות לקבוצות גופים ומוסדות בשווקים של תל אביב-סיורי טעימות קולינריים בשוק התקווה וסיור בשכונת התקווה- סיור וטיול בשוק לוינסקי- סיור טעימות חוויתי בשוק הכרמל וכרם התימנים -סיורים וטיולים בשכונת פלורנטין- ימי גיבוש גרפיטי ואמנות רחוב בדרום תל אביב-סיורים באחוזת בית ורחוב רוטשילד בסיגנון הבהאוס- ביור אקלקטיות ברחוב אלנבי ורטשילד עד כיכר אלבר ורחוב נחמני-סיורים וטיולים בעקבות אדריכלים מובילים בתל אביב בסיגנון הבינלאומי(הבהאוס) ואקלקטיות- סיור טיול מזמר היסטורי חוויתי בנפתולי חייו של אריק איינשטיין- סיור אמני הבימה בתל אביב- סיור בבית העלמין של טרומפלדור- סיור בלדה לאישה בעקבות משוררות וסיור בנמל תל אביב.

סיור מודרך ב "עיר הלבנה" ברחוב רוטשילד תל אביב.

"סיור של איכות ברחוב  ושדרות רוטשילד בתל אביב" ובכלל אחוזת בית,תחילתה של תל אביב,סיפורי אישים ודמויות פיקנטריות ,סיגנונות בניה ובעיקר הסיגנון הבינלאומי,ותת מחלקתו הבהואוס,מוסדות של המדינה שבדרך ולאלר הקמת המדינה.

"בית מגנט שנבנה על ידי יהודה מגידוביץ’’, ייחודו שצופה על רחוב אנגל עד יהודה הלוי.

המרפסות הבלקוניות משוות לבית צורות קובוסטיות וסיגנונו בינלאומי וחדר המדרגות-ארט-דקו.
בית סמואלסון –
בית המגורים הוסב לבניין משרדים בן שלוש קומות. לבניין מאפיינים קוביסטים מובהקים, המרפסות הרחבות מרחפות מול השדרה והחזית לרחוב נחמני מעוגלת כגליל.

"בית קריגר ברוטשילד תל אביב":

בית מגורים בן שלוש קומות ונבנה בשנת 1934,המוטיב המרכזי שלו, מרפסות שקועות שיוצרות אור וצל. סיגנון הבניה דומה ל"הסרט האופקי" של לה קורבזייה

"בית רובינסקי –בראון שדרות רוטשילד 82 תל אביב".

נבנה ב 1933,מבנה בעל קווים אופקיים שזורמים מחדר המדרגות ועד למרפסות.

אדריכלים יוסף וזאב ברלין, 1933.
בית מגורים בעל קווים אופקיים הזורמים מחלון חדר המדרגות האנכי אל שתי החזיתות בהן בולט מערך חלונות ומרפסות. גגון הצללה והבדלי טיח בין הקומות מדגישים אף הם את הקו האופקי. הבית מתייחס אל מפגש הרחובות על ידי הדגשת אלמנטים בפינת הבית כגון גגון הצללה מוגזם בפינת הגג היוצר צורת משולש. הגוונים העזים כמובן אינם שייכים לעיר הלבנה ואינם מקוריים, אך הם מדגישים את המערך הארכיטקטוני של הבניין. יוסף וזאב ברלין, אב ובנו, עבדו במשותף.

"בית אנגל" בתל אביב – "בית בסיגנון הבהאוס שנבנה על ידי זאב רכטר", אחד המבנים המיוחדים של העיר הלבנה והבנין הראשון שנבנה על עמודים, בזכותו כנראה יש הרבה חניות נוספות ואפשרויות בניה.
בית משפחת האדריכל הידוע יוסף ברלין וכיום בית אנגל כמו "שכונה קטנה".

"בית יצחקי" -בית יצחקי תוכנן על ידי אברהם וולך בסיגנון המודרניסטי,חלל גדול של סיגנון "הטרמומטר"(חלל זכוכית פתוח החוצה ומאיר דרך קרני השמש),ובכלל מבנה מדהים ביופיו.
"שני בתי מגורים תאומים", היוצרים תמונת ראי זה ביחס לזה ובניהם צמחיה. המרפסות בגוש הקדמי הן זוויתיות ושקועות במעטפת צל ואילו בגוש הנסוג הן מעוגלות. הצמד יוצר יחידה יוצאת דופן.
הפנו מבטכם אל המרפסת ממול, שם ניצבים שלושה פסלים מעשה ידיה של הפסלת עפרה צימבליסטה, "שתי נשים וגבר אחד". בידיהם ספרים ופיותיהם פעורים, כאילו היו שרים או מספרים סיפור. ברחוב אנגל פנו ימינה. במסגרת התוכנית להחייאת לב העיר פותח הרחוב כמדרחוב בו שולבו פינות ישיבה ומשחק.

"בית רפפורט ברוטשילד" – יצחק למד אדריכלות בצרפת ובישראל עבד במע"צ הבריטית.

"יצחק רפפורט" ידוע בקשריו עם מחמוד עבד רחים מעשירי יפו והמזרח התיכון ואף בנה לו את ביתו (למחמוד) בעג’מי, והתארח רבות שם ואף הביא תועלת לש"י ,שירות הידיעות של ההגנה.

יצחק תכנן את בית חולים צהלון(דג’אני) ומבנים מרכזיים בתל אביב.

"בית חכמי ברוטשילד" -בית מגורים, עם מראה אחת לרחוב.

"המסה מודגשת בהבלטה", מחברת את כל הקומות בבניין. מרפסת אחת בכל קומה קובעת את רוחב החזית, יוצרת חתכים אופקיים ומונעת את חדירת קרני השמש לחדרים. "הבית נבנה עבור דוד חכמי", מייסד חברת הביטוח "הפניקס הישראלי".

"בית קריתי ברוטשילד 139 בתל אביב"- ממש מול "תיאטרון הבימה", בנין שתכנן שמואל מיסטיצקין, המתכנן הראשי של קיבוצי השומר הצעיר, מיסטצקין חי בבנין יחד עם אחיו עד יומו האחרון – בית מגורים בולט באיפוקו. בחזית ל’תיאטרון הבימה’ מערך חלונות ללא מרפסות.

שמואל מיסטצקין היה האדריכל המתכנן של המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר וכיהן כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל. מיסטצקין נפטר השבוע, במועד המקבל סוג של משמעות סמלית. עד ליומו האחרון היה פעיל בתחום וגר במבנה שתוכנן במקור עבור אחיו. מיסטיצקין אהב לספר על מבחן הקבלה לבית הספר באוהאוס, שנערך לו בשנת 1931: הוא קיבל משימה להפוך יריעת בד גס סתמית למשהו שימושי. מה עשה? קלע ממנה חבל שבו הוא יתלה את עצמו למקרה שלא יתקבל.

"בתים נוספים ברוטשילד": בית לדרברג מסוק א דיר ביפו, מלון בן נחום שתוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ’ האדריכל הידוע בסיגנונו האקלקטי, בית השגרירות הרוסית (משפחת ברעייר הבעלים),בית הכנסת אוהל מועד, "מגדל ציון" -בניה מזכוכית .
הסיור יזלוג לפי הענין גם לרחובות סמוכים כמו :הרצל/אחד העם/אלנבי/נחמני .

"העיר הלבנה" של אונסק"ו בתל אביב משנת 2003.

ב 30 למרץ 1921 הגיע ווינסטון צ’רצ’יל, לביקור בעיר תל אביב, והיה לאורחו של מאיר דיזינגוף,מר צ’רצ’יל התלהב מאוד מהתפתחות העיר תל אביב ובעיקר מהצמחיה,בהמשך הבחין בעץ שהיה לו קצת קשה לעמוד ונפל, ואז אמר צ’רצ’יל לדיזנגוף, שבלי שורשים יהיה קצת קשה לעץ לעמוד ולהתפתח.

לייעוץ וכל שאלה 0522686908