"סיורים מודרכים וטיולים רומנטיים בעין כרם ירושלים".
"טיולים וימי גיבוש עם מדריך טיולים בעין כרם הציורית".
"סיורים מודרכים לימי הולדת בעין כרם הירושלמית".
"סיור מודרך בכנסית יוחנן בהרים", סיור בסמטאות עין כרם, "סיור במנזר אחיות ציון בעין כרם", כנסית הביקור בעין כרם, מנזר וכנסית גורני בעין כרם, מנזר יוחנן במדבר, "סיפורם של ג’עבר ואלגרה" בסמטאות עין כרם וסיורים לקבוצות אירגונים וימי הולדת בעין כרם ירושלים.
אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
"סיור מודרך לקבוצות בעין כרם":"סיור מודרך בעין כרם בתקופה העותמאנית" היה יישוב בשם עין כרם על שם המעיין הנמצא כאן בכפר ובנוסף הכרמים עד היום. השם העברי "עין כרם" (בסגול, אך קרוי ומכונה יותר עין כרם בפתח). יולי 1948 במלחמת העצמאות האוכלוסייה הערבית ברחה והכפר ננטש והפך לשכונה המערבית ביותר בעיר הירושלמית. כיום בעין כרם, יש כמעט רצף ממרכז העיר ועד למערבה. "הכפר עין כרם" מיוחד בצביונו המסורתי. כדאי לזכור שהישוב עין כרם היה נפרד אך, סמוך לירושלים, גם במסורת הנוצרית הוא בנפרד. מקום זה מזוהה עם מגורי המשפחה (הוריו) של יוחנן המטביל ופה הוא נולד (ולא בירושלים),"עין כרם" לא מוזכרת בברית החדשה בשמה, אלא אחת מערי יהודה, כלומר גם ישוב וגם בהרים. גם בתנ"כ לא מוזכרת עין כרם אלא בת כרם. ויש החושבים ויתכן כי בת כרם הוא שמה הקדום של עין כרם.במשנה במסכת מידות כתוב שהאבנים לבניית בית המקדש השני הובאו "מבית כרם". המסורת הנוצרית מתייחסת לעין כרם, החל מהתקופה הביזנטית ובמיוחד בתקופה הצלבנית.(סיור בעין כרם) נתייחס ל 3 מוטיבים עיקריים אשר נראה בעין כרם:
יש כאן גם גיבורה בנוסף ליוחנן והיא מרים הבתולה וסיפורה של עין כרם."סיור מודרך וטיול ירושלמי בעין כרם"."סיורים מודרכים ימי גיבוש טיולים רומנטיים בעין כרם ירושלים".טיולים עם מדריך טיולים בעין כרם הציורית לפני ואחרי הקמת המדינה."סיור מודרך בכנסיית יוחנן המטביל בעין כרם".כנסיית סנט ג'והן וכנסיית יוחנן בהרים בשכונת עין כרם , כי לפי המסורת יוחנן נולד במערה (בקריפטה) שהייתה חלק מהבית שלהם של אלישבע וזכריה. שזו הנקודה החשובה ביותר ביישוב.ב-הרים כדי להזכיר לנו את הכיתוב בברית החדשה. הכיתוב ב-הרים הוא רעיון מודרני מתוך יחס חיובי ופתוח לנוסח היהודי.כנסייה פרנסיצקנית מופיעה בבשורה על פי לוקאס פרק א' 5-25 שזו הקדמה המתרחשת בבית המקדש, שם מכהן אביו של יוחנן שהיה ממשמרות הכהונה ( משפחת אביה). המלאך גבריאל מגיע לכאן ומבשר לזכריה על הולדת בנו- יוחנן שלא ישתה יין ושיכר ויהיה נזיר עוד בבטן אימו. זכריה לא מאמין ולכן ע"פ המסורת הפך לאילם עד אשר יוולד לו בנו וינתן שם לתינוק,יוחנן הוא פריפיגורציה לאליהו שתפקידו לבשר על בואו של המשיח. המלאך גבריאל גם בשר למרים על הולדת ישוע. פרק א' 57-79 וסיורים טיולים בעין כרם הירושלמית."הולדתו של יוחנן המטביל בעין כרם" – ביום השמיני קראו לבן זכריה על שם אביו, אך אימו אמרה שהוא לא יקרא זכריה אלא יוחנן, כיוון שהאב האילם לא יכול היה לדבר , הוא כתב אז האב כתב ולכן הטריבוט של זכריה הוא איש מבוגר הכותב. כאשר ניתן השם זכריה יכול היה לדבר. הוא התחיל לנבא כי שרתה עליו רוח הקודש ואמר דברי הודיה שהפכו לתפילה נוצרית שזו המילה הראשונה של התפילה "ברוך ה' אלוהי ישראל". המילה ברוך מופיעה כאן בפעם הראשונה וכל זאת "בעין כרם".BENDICTOS= ברוך- המילה מנציחה כאן בית+הולדתו+טקס ברית המילה-עין כרם.מאז ועד ימינו זהו הנוסח של "ברוך ה' אלוהי ישראל אשר פקד את עמו והצמיח קרן ישועה". נוסח התפילה כתוב על לוח בכל מיני שפות ורבות. זוהי תפילת בנדיקטוס = אחד מהדברים המונצחים כאן. אם יש בקבוצה הורים וילדים- רצוי שרק האבות יקריאו מהלוח. (בכנסיית הביקור תקראנה האימהות.).רקע לכנסית הביקור בעין כרם- שייכת לנזירים הפרנציסקנים. האתר נרכש במאה ה- 17,בנייתה התעכבה בגלל השלטון העותומני, ונבנתה רק ב-1857. המממן היה בית המלוכה הספרדי, לדוגמה הקירות מצופים בקרמיקה בצבע כחול-לבן שהובאה מוולנסיה. יש ציורי שמן גדולים שצוירו על ידי אומנים ספרדים. וגם מזבח שיש שנתרם על ידי מלכת ספרד, איזבלה.
|
"סיור בכנסיית הביקור בעין כרם"-
הכנסייה נמצאת על הר אורה-עלייה תלולה לכנסייה.
מעין מרים= מרים נחה פה בדרכה לפגישה עם אלישבע. כנסייה פרנצסקיאנית= כנסיית הביקור THE CHURCH OF THE INVITATION. מנצחיה את הביקור והמפגש בין מרים ואלישבע ,לאחר שמרים קיבלה בשורה על היותה בהריון והתעברה. שתיהן הרות , ההפרש ביניהן 6 חודשים. ובנוסף מנציחה תפילה חדשה, לפי המסורת, כנסיית הביקור עומדת בבית הקיץ של זכריה ואלישבע ולפה מרים הגיעה. במקום שאלישבע מסתתרת בחודשי ההיריון מרים מגיעה ונשארת בבית הקבע של אלישבע בעין כרם
. (בסמוך לכנסיית המטביל בהרים). הטקסט בבשורה לפי לוקאס א’ 39-56. בזמן המפגש ביניהן ,יוחנן זז בבטנה של אלישבע והיא מבינה שגם מרים בהריון, ואומרת לה "ברוכה בנשים והתינוק שבביטנה והנה אם האדון". כבר כאן בביקור יוחנן המטביל מבשר על בוא המשיח, עוד לפני שהוא נולד וגם לפני שישוע נולד. מרים מודה לאלוקים על היותה בהריון. דברי התודה של מרים לאלוקים הפכו לתפילה נוצרית ומקובלת בקרב כל הזרמים הנוצרים. אצל האורתודוכסים והקתולים- תפילה יומיומית ואצל הפרוטסטנטים זה פחות מקובל. התפילה קרויה תרומם/תאדיר/תפאר MAGNIFICAT. מנציחה את הביקור וגם את התפילה שנולדה באירוע זה. על מדרכה כתוב MAGNIFICAT .
בכניסה לכנסיית הביקור, ניתן לראות פסל ברונזה ושתי נשים בהריון- הדמות הימנית בהריון מתקדם וזו אלישבע. והשנייה מרים. ישנם שלטים בשפות שונות של הברכה שאמרה מרים, זו תפילה של האימהות. פסיפס של דרכה של מרים מנצרות לירושלים. אנטוניו ברלוצ’י בנה את הכנסייה על שרידים צלבניים .בקיר הימני-הורוד שם נבנתה הכנסייה בת 2 קומות ויש בפנים קמרונות ואולמות צלבניים. בשנת 1955 תכנן ברלוצ’י את המבנה כמו בדגם הצלבני . זהו המבנה האחרון שבנה. בקומה הראשונה מכונה קריפטה (קרקע) לקומה השנייה נעלה דרך הגן.(סיור בעין כרם)
הציורים המודרניים כיצד המבנה מתחבר לסיפור על פי אנטוניוס ברלוצ’י לחבר בין הרוח והחומר. פה מונצח הביקור ומומחש בית הקיץ של אלישבע על ידי הריצפה העשוייה בפסיפס ומדמה מחצלת קש . התקרה בצורת פרגולה ועליה אשכולי גפן. הציורים מדגישים את הביקור.
משמאל- ההקדמה לביקור- זכריה נכנס להיכל עם הקטורת ומקשיב (לבשורה של המלאך גבריאל) ורואים את עבודת הקודש ממול – הביקור החשוב ביותר- מרים זקופה (צבעי בגדים אדום וכחול) אלישבע כפופה וכך גם התינוקות. מעליו קרני רוח הקודש. ומשרתות בסמוך עם הלחם והמים (לחם ומים לטבילה- קורבנו של ישוע הגוף שהקריב). מימין- טבח התמימים, חיילי הורדוס רוצחים את התינוקות שהגיעו עד גיל שנתיים. בתמונה משמאל – מהפרוטוונגילים של יעקב -מסומן שחיילי הורדוס כמעט ותפסו את אלישבע ובנה שהצליחו להסתתר בדרך נס וניצלו (לפי המסורת של הקתולים ואורתודוכסי). מתחת לציור יש סלע קדוש שהתגלה על ידי הפרנציסקנים . לפי המסורת הסלע זוהה כסלע שהסתיר את אלישבע ובנה .
יש כתובת על הסלע שכתוב: "בסלע הזה הסתירה אלישבע את יוחנן" מתאים לקתולים ואורתודוכסים, אך לא לפרוטוסטנטיים(חייבים שיהיה כתוב בתנ"ך או בסקריפט) כי זה על פי המסורת.
בחלק הפנימי של הקריפטה נתגלו בור מים מבית שני. ולכן הבאר העמוקה כאן באה להעביר לנו מידע שיש פה נביעה דלה בסלע. על הריצפה יש פסיפס מודרני שבו רואים יצורי מים: דגים, חלזונות (כתזכורת שלמטה יש בור מים מבית ראשון. ) הקמרון מעל בור המים ואפסיס תוארכו לתקופה הביזנטית וזוהו כמבנה פולחן נוצרי מהתקופה הביזנטית. בקמרון הפנימי יש קשת שנבנתה על ידי הצלבנים ששיפצו את המקום וזה נקרא קשת צלבנית ולכן הבנייה מעט שונה.
קומה שנייה האמן אנטוניוס ברלוצ’י מהלל את מרים על המגניפיקט תפילתה לאלוקים, יש ציטוט של (דבריה של מרים בתפילה) שיר הלל למרים וגם הופעת 14 תחנות של הויה דולורוזה. (עם פרוטסטנטיים אין צורך לפעילות כאן.) סביב המזבח- אפסיס צלבני שהיה קיים בקומה ראשונה ופה הוא השתמש באפסיס הצלבני. במרכז יש את טקס ההקדשה של הנזיר הפרנציסקני שמגיש למרים את המבנה. יש חמישה צירים שבהם יש תפקידיה של מרים על פי הקתולים.
האמצעי- הנס הראשון, נס החתונה. מרים מתווכת בין האנושות לאלוהים כי היא אם האלוקים.
שני משמאל- מראה תפקיד, מרים כמדונה של רחמים נותנת רחמים והגנה לכל האנושות תחת גלימתה. ביניהם מסתתר אנטוניוס ברלוצ’י רק הוא מסתכל עלינו- מול האפסיס – יש תמונה. מרים עומדת על ירח ובידיה ישוע ואור זוהר מבגדיה. בקיר הכניסה יש מלאכים מנגנים שמהללים את אלוקים. יש נשים ב 4 פינות התקרה לתכונות כמו חוכמה, בהיקף יש נשים הלקוחות מהמקרא כמו: יעל, אסתר ורות.
סיור מודרך במנזר הנשים הגורניסקי בעין כרם בירושלים- המוסקובייה.
סיור מודרך בעין כרם במנזר רוסי אורתודוכסי, הערכים נקרא לפני 48 מוסקוביה של רוסים שהגיעו מרוסיה שגם מוסקוביה במגרש הרוסים בירושלים. זהו מנזר של נשים רוסיות ואוקראיניות חיות פה 80 נזירות מאז נפילת ברית המועצות שמקבלות תרומות מרוסיה, זהו כפר רוסי עם 2 כנסיות: מערה בסלע האם- הרוסים האורתודוכסים מנציחים כאן את מקום הולדתו של יוחנן המטביל ולכן יגיעו כתחליף לכנסיית יוחנן בהרים בעין כרם, הקרקע נרכשה על ידי הרוסים ב-1871 לפני הקמת בית החולים, ב-1963 הגיע לכאן אדם שהשתייך לכת השטן ודקר שתי נזירות למוות, ובעקבות אותה טראומה נבנתה חומה מסביב למנזר והחלו להשתמש רק בכניסה שמגיעה מבית החולים. הנזירות עם הזמן פתחו את שערי המנזר.
איגומניה גיאורגייה=אם המנזר. ניתן לבוא לכאן לבקר בתיאום. מתאים לפרובוסלביים אורתודוכסים.
סיור בכנסיית כל הקדושים של רוסיה בעין כרם העליונה-
"הכנסיה הרוסית המוסקובייה" נבנתה בשנת 1910 ונעצרה בעקבות מלחמת העולם ה-1 (1914). וברוסיה המהפכה הרוסית- לא היה כוח אדם ולא הוזרמו כספים. מכונה גם הכנסייה הבלתי גמורה, ורק בתחילת המאה ה-21 המבנה הושלם. תרומה מבית ג’לר (ערבים ונוצרים) שממנו זהב טהור לכיפות וכיום הכנסייה הושלמה והוקדשה לכל הקדושים הרוסים. (אסור לצלם בכנסייה).
כל הדמויות (מרים, פטרוס ויוחנן), נערצות על הנוצרים האורתודוכסים. בנוסף , יש קדושים מקומיים כמו הצאר ניקולאי השני ומשפחתו שנרצחו רצח פוליטי בזמן המהפיכה . הם זכו לכבוד ונחשבים למרטירים. כלפיהם מוקדשת הכנסייה הזו. המשפחה נמצאת ליד הצלב הלטיני. שמזכיר למאמיניו הפרובוסלביים את הגנבים שנצלבו עם ישוע. יש רמז לגנבים הטוב והרע. מימין הגנב הטוב- שיגיע לגן עדן, משמאל הגנב הרע- שסופו בגיהינום. יש תזכורת שלכולם מתחיל משפט ולא לחטוא,יש איקונוקלאזם ואיקונה מיוחדת עם הבשורה ובנוסף מטה של אם המנזר. 7/7 תהלוכה יש כאן תהלוכה שכדאי לראות..
סיורים מודרכים באבן ספיר בהרי ירושלים-
הכניסה ליישוב פונים ימינה, דרך מפותלת עם פסי האטה, יוצאים מהמושב ויש שילוט חום. בשנת 1850 הפטריארכיה הלטינית רכשה שטח אדמה. במאה ה-20 מכרו לפרנציסקניים שרכשו את המקום וב-1953 הקימו את המנזר. בשנת 1950 קם המושב אבן ספיר כי המקום נקשר לתימן והוקם על ידי עולי תימן שהוחלפו ע"י תושבים אחרים. אבן ספיר הוא שם של ספר שהתפרסם בסוף המאה ה-19 ותיאר את חייהם של יהודי תימן. הספר נכתב על ידי רבי יעקב הלוי ספיר והתפרסם בשנת 1869.
"מנזר יוחנן במדבר", מנזר שמנציח פסוק אחד מהברית החדשה "והילד גדל והתחזק ברוח בהיותו במדבר עד יום הראתיו לישראל", כאן על פי המסורת יוחנן התבודד כנער עד אשר התגלה כמבשר המשיח. ניתן לראות פה מדרגות המובילות למערה שם חי. המסורת בחרה מקום זה כמדבר בהיבט התרבותי והחברתי כמקום שומם, מבודד אם כי לא רחוק מעין כרם שם היה בית הוריו. זהו מקום קדוש המתאים לכל הזרמים. הוא שייך למקומות הקדושים בארץ בדרגה שנייה. המקום היה סגור מספר שנים בגלל סכסוך נדל"ני. לכאן מגיעים בעיקר "נוצרים מזרחיים וגם מונופיזיטים" (אתיופים וקופטים). יש פה מעין לטבילה ושם ניתן לחדש את הטבילה במעיין. מנזר יוחנן במדבר (חוברת אריאל מס’ 61). פרניציסקאניים זה מסדר קתולי שאותו ייסד פרנציסקוס הקדוש ב-1209 באיטליה. פרנציסקוס היה צרפתי, אביו היה סוחר בדים ונסע הרבה לצרפת. הוא היה צריך להמשיך את דרכו של אביו בעסקי המסחר, אך עקב משברים בדרכו הוא ייסד מסדר וכתב רגולה=תקנון שלכל מסדר קתולי יש רגולה האופיינית לו. הדגש במסדר זה היה העוני. עוני אישי וגם עוני קבוצתי. הם מכונים גם "האחים הקטנים" והדגש על העוני מתבטא בבגדים חומים כי בגדיהם היו עשויים משקים. למותניהם קשרו חבל עם 3 קשרים המסמלים את 3 נדרי הנזירות בנצרות ולרגליהם סנדלים פשוטות. בסמל שלהם יש הזדהות אישית, רגשית וגופנית עם סבלו של ישו. בשנת 1226 פרנציסקוס נפטר ושנתיים לפני מותו הוא הלך להתבודד לפני חג הפסחא וצם 40 יום. בימים אלה הוא חווה חוויה מיסטית: הוא ראה מלאך בדמותו של ישו וחש כאב ב-5 מקומות בגופו. לאחר החיזיון שחווה הוא ראה שהוא מדמם ב-5 המקומות האלה מבלי שהפצעים יזדהמו. מיקום הפצעים היה זהה למיקום הפצעים שהיו לישו. פצעים אלה מכונים סטיגמטה=סימן קעקוע בבשר של בעלי חיים (המקבילים לפצעי הצליבה של ישו). הפצע ה-5 הוא הדקירה של החייל לונגינוס שרצה לוודא שישו אכן מת. הדימיון לישו הביא את "פרנציסקוס לקדושה" והסמל מראה שילוב ידיים של שני מייסדי הנצרות .
בארץ המסדר הפרנציסקני נקרא מסורת קוסטודיה, ב-1342 הפרנציסקניים קיבלו מינוי רשמי להיות שומרי ארץ הקודש, עד המאה ה-19 הם היו הנציגים היחידים. ליד הידיים יש ענפי זית המסמלים את המשיכה בשמן זית. ליד יש כף תמר/דקל כסמל למרטירים שמנצחים את המוות. בנוסף, יש צלב אחד גדול ו-4 צלבים קטנים שהוא גם הצלב הלטיני של ירושלים כי היה בשימוש של נוצרים לטיניים בירושלים. חמשת הצלבים מסמלים את 5 פצעי הסטיגמטה. הצלב הגדול מסמל את ישו וה-4 הקטנים מסמלים את 4 האוונגליוניסטים והצורך להפיץ את הבשורה ל-4 רוחות השמיים. המנזר תוכנן על ידי אנטוניו ברלוצ’י שתיכנן את התוכנית המנזר.בשנת 1948 המקום נינטש ובשנות ה-70 באו לכאן נזירים מצרפת שנולדו למשפחות קתוליות ואהבו סיגנון ביזנטי. הם חיו כאן כ-25 שנה. ב-2001 נגמר החוזה ביניהם אך בפנייה לבית המשפט הישראלי המקום פונה וחזר לידי הפרנציסקניים שהיה סגור עד 2008. הצרפתים שהיו כאן התאכזבו ועזבו את הזרם הקתולי ועברו לזרם האורתודוכסי.
"סיורים נוספים בהרי ירושלים", מעיינות הסטף והר איתן, אנדרטת גווילי האש, מושב כיסלון, אנדרטת הר טייסים ועין טייסים , צובא הערבית והצלבנית וסיורים משולבים עם ירושלים-שכונות ירושלים, שווקים, בעיר העתיקה, עליה לקברות צדיקים, תצפיות, מרכזי מבקרים.
