"סיורים מודרכים ברמלה לוד לקבוצות".

"מדריך טיולים באתרי רמלה לוד לאירגונים".

"סיורי טעימות אוכל קולינריה בשוק רמלה לקבוצות וימי הולדת".

"סיורים וטיולים ברמלה", ימי גיבוש צוותיים ברמלה לימי הולדת, קבוצות איכות ברמלה , מקומות עבודה,  תיירים וארגונים, משרדי ממשלה וגמלאים לסיורים באתרים הנבחרים בשפלה בין לוד ורמלה.

"סיורי טעימות ברמלה בשוק רמלה", סיור בעיר העתיקה של רמלה, המגדל הלבן, בריכת הקשתות, מוזיאון רמלה, מוזיאון הקראים ברמלה, סיור בית הקברות הבריטי ברמלה, סיור ברחוב הרצל ברמלה.

טיול סיור מודרך בלוד העתיקה:

ביקור וסיור בפסיפס לוד מהתקופה הרומית והוא המיוחדים לתקופה זו בשל חשיפותיו, "שלוש דתות בלוד וסיור בפארק השלום" בבית הכנסת שערי שמיים, מסגד אל עומרי וכנסיית סנט ג'ורג'. ביקור בגשר ג'ינדס של בייברס הממלוכי. "ביקור וסיור במוזיאון מורשת עדות ישראל" ובו יודאיקה וספרי תורה. נכיר את המורכבות של "חאן חילו" הלודאי, באר השלום, סביל סובייח והשקמה של הנריאטה סולד.

**********************************************************************************************************************

קצת על ההיסטוריה של לוד ורמלה העתיקות:

"סיורים טיולים וימי גיבוש בערים רמלה ולוד".

רמלה היא מרכז היהודים הקראים בארץ ובעולם, ופועלת מועצת רבני הקראים ובה בית הכנסת המרכזי . הקראות היא זרם דתי בעם ישראל שהתגבש במאה והם יהודים לכל דבר וענין. המילה קראי באה מהמילה מקרא(אנשים מקראאים או אנשים תנכ"יים)- הם מאמינים במה שכתוב רק במקרא, קראים רואים במשנה ובתלמוד מקראות מפי רבנים ואינם מאמינים בם. קיימים הבדלים בתפישת האמונה בין הקראים לרבניים – גוי של שבת, ציצית, כסןי כיפה, מועדי חגים, מזוזה, ועוד, צמודים למילה הכתובה – בית הכנסת הקראי נטול ספסלים ומושבים, חליצת נעליים בכניסה ,כריעה השתחוות ותפילה, וכל זאת על שטיח (דומה לעולם המוסלמי). במקורו שימש המסגד הגדול(המסגד הגדול של רמלה-ג'מאע אל כבירה) ככנסייה שנבנתה בתקופה הצלבנית, רמלה העתיקה שהפכה לאתר צליינות צליינות חשוב בעקבות זיהוייה כרמה עירם של שמואל הנביא ויוסף הרמתי, הכנסייה הצלבנית של רמלה כאן הוקדשה ליוחנן המטביל ונקראה יוחנן הקדוש.

יש בו 3 אולמות מקבילים,אולם תווך ושתי סיטראות, זהו מבנה בזיליקאי קלסי ואחד הגדולים ששרדו. חלקה המוגבה של הכנסייה הואר בשני טורים של 14 חלונות שנבנו תחת כרכובי אבן .

"בשער המערבי שהיה השער הכניסה לכנסייה(של המסגד הגדול והמרכזי של רמלה)" – "סגור היום כולל שלוש קשתות ושלושה עמודים המרמזים על השילוש הקדוש".

האפסיס נמצא בצד המזרחי המחרב בצד הדרומי-מכה, מבחינים בקשתות מחודדות בתקרה –אדריכלות צלבנית טיפוסית. מבחינים בכותרות הקורינתיות ורשתות מחודדות בתקרה. "ניתן להבחין בכותרות מרפק" – שתפקידים לחבר בין הקשתות בתקרה לעמודי הקיר – סוג של תמך בין הקמרון לעמוד. עמודים צולבים וקמרונות צולבים צלבניים הידועים בארכיטקטורה הצלבנית . הממלוכים הפכו את הכנסייה למסגד על מאפיניו, ליד במחרב נמצא המנבר- דוכן הדרשן. על הקיר צמוד למחרב לוח שעון דגיטלי המציין את שעות התפילה ושעת הזריחה, בעת השיפוץ הממלוכי באמצע המאה ה-13 נוסף צריח למואזין וגומחת תפילה-מחרב(וקישוטי אורנמנטיות מוסלמיות). "המסגד נקרא גם מסגד אל עומרי"—על שם הח'אליף עומר אלחטיב-במסגד מתקיימות תפילות  קבועות בכל יום שישי ולמעשה ביתר ימי השבוע ומצוי בלב בעיר העתיקה, וצמוד לשוק רמלה וגן הנשיא.

על המשקוף בכניסה למסגד הגדול של רמלה שתי כתובות: כתובות הלל וברכות לבייברס(אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי), האחת הגיע ממתחם המסגד הלבן האזור העתיק יותר,מתאר את כיבוש יפו על ידי בייברס.1268-1298- הכתובת השניה השמאלית מתארת את השיפוץ מהמאה ה-13.

"בכניסה חצר קטורה ובין היתר יש בו מבנה טהרה"-ואדו למתפללים טרם כניסתם למסגד. המים זרמו לואדו בתעלה מבאר שנמצאה ליד חאן חילו וסיפקה גם מים לחמאם.

ניתן לראות קטע מצינור חרס שהוליך את המים- בכניסה יש מבנה קברשייח בעל כיפה המזוהה במסורת  המוסלמית כקברו של שהאב אדין קצין בכיר בצהא צלאח אדין שנהרג בקרב קרני חיטין. לשיהאב א דין מיוחס גם מקאם שאהב א דין בנצרת הידוע בכינויו מסגד המריבה, המקום היה למרכז ביקור יעליה לרגל עד 1987 עד האינתיפאדה הראשונה וגרם למהומות רבות ואבדות בנפש..

"סיור טיול במנזר סיינט ג'ורג רמלה"-

המנזר נבנה לראשונה במאה ה-12 ומשמש מרכז דתי לעדה היוונית אורתודוכסית-במתחם הכנסייה כנסייה המוקדשת לגיאורגיוס הקדוש – שער כניסה נמוך קומה יקבל אותנו עם אינטרקום. מחשב לפטרון של הכנסייה היונית אורתודוכסית, לפי המסורת הנוצרית נולד בלוד וידוע כאיש שהרג את הדרקון,  משקוף הכנסייה חקוק תבליט- גורגיוס הקדוש רכוב על סוס ונועץ את חניתו בלוע הדרקון. הכנסייה הנוכחית נבנתה מאה ה-19-על דלת חזית הכנסייה סמלם של אחוות הנוצרים האורתודוכסים.

כנסיית יוסף הרמתי הקתולית-

"רמלה נכבשת בשנת 1099 על ידי הצלבנים ללא קרב" – "הצלבנים מזהים את רמלה עם רמה המקראית" מקום מושבו של "שמואל הנביא" ולכן היה חשוב להם לעבור לכבוש את רמלה. בנוסף מזהים את המקום כמקום מגוריו של יוסף הרמתי, יוסף הרמתי הוא אשר קבר את ישו מיד אחרי צליבתו בקבר שבעלותו.(והסתבך עם אשתו איך נתן נכנס משפחתי לישוע או כל אדם)

מכאן שהאתר הפך להיות קדוש לנוצרים משני הטעמים שצוינו, בשנת 1396 הקימו כאן "נזירים פרנציסקנים" רובם מספרד שהיו מופקדים על משמר ארץ הקודש. מנזר ואכסנייה, בשנת  1902 לאחר שקנו את הקרקע סביב האכסנייה בנו  את הכנסייה המרשימה שאנו רואים היום, הכנסייה נקראת על שם יוסף ונקדימון – שני יהודים שעל פי המסורת הנוצרית הורידו את ישו מהצלב וקברוהו.

מסופר שנפוליאון בדרכו לכיבוש יפו התאחסן באכסנייה וכשהמואזין העירו ירב בו מאקדחו, במבנה האכסנייה הישנה ניתן לראות את החדר בו התגורר נפוליאון לאחר שכבש את רמלה 29 לפברואר 1799. בין יצירות האומנות שבכנסייה נמצא ציור מקורי של "הצייר האיטלקי טיציאן" -הורדת ישו מהצלב, בסוף המאה ה- 19 נפתח במתחם בית ספר –טרה סנטה-בו לומדים ילדים נוצרים ומוסלמים עד היום.

בחומת הכנסייה נראית המשרפייה –לשאוב אויר. זוהי שיטה לצינון האויר על ידי הנחת צינורות חרס בצורת משולש, הגלילים מאפשרים מעבר אויר ורוח.

המסגד הלבן והמגדל הלבן ברמלה-"מתחם המסגד הלבן" שוכן במרכז רמלה הקדומה, רמלה התחילה ממש מכאן, המסגד הלבן נבנה לראשונה על ידי סולימן במאה ה- שמינית. והשלמתו בתחילת הכיבוש הממלוכי של בייברס. המסגד היה מסגד חצר שעיקר תפילותיו נעשו בחצר המסגד, השרידים הקיימים הם מן המאה ה- 12. עת חודש לפי פקודת צלאח אדין.

"המסגד הלבן" בפועל הוא חורבות המגדל שהוקם לצידו בתקופה הממלוכית ממש לא, לבן, הסטוריון ירושלמי מהמאה ה-10 מציין כי המסגד מהודר יותר מהמסגד בדמשק ונקרא הלבן. לבן – מסלע הקירטון- כנראה שהובא "ממחצבות בית גוברין" – כדי להתגבר על בעיות המים בנו בורות מים רבים ואמת מים שהובילה מים מאזור "תל גזר".- עין ירדא-11 קילומטרים אורכה. ניתן למצוא את שרידי האמה צמוד לכביש 6 ליד "מחלף נשרים"(נשר הרמב"ם מהספר יד רמב"ם ומושב יד רמב"ם), ברעשי האדמה של השנים 1033ובמיוחד 1068 נהרסת רמלה בכלל והמסגד בפרט- הסלגוקים יבנו את רמלה החדשה בעיר העתיקה של היום, המגדל הלבן מתנשא לגובה של 30 מטרים.

המגדל הלבן נבנה בהוראת הסולטן הממלוכי אל מלכ אל נאצר. בשנת 1318-יתכן ושמש כמגדל תצפית, ישנם שחושבים שנבנה כמינרט ששימש את המואזין – ברחבה שבין המגדל לשרידי המסגד מצויים שלושה מאגרי מים תת קרקעיים שקיבולם נאמד על כ – 6400 מטר קוב מים.

שניים מהם נבנו במאה ה8 ומימיהם ניזונים מאמת המים שהגיעה מתל גזר.

"סיור בבריכת הקשתות ברמלה"

זהו המבנה היחידי שניתן בודאות לשייכו לתקופה העבסית-זהו החליף ה-5 מבית עבאס, הושלם ב-789. עומקה של בריכת הקשתות מטר בודד ונפחה 5700 מטר קוב – הגג נתמך על ידי שלושה טורי עמודים, בכל טור 5 עמודים, בין כל זוג עמודים קשת תומכת. זהו המקום הקדום ביותר לקשת מחודדת. דגם זה של קשת אומץ עי הצלבנים. נדד עמם לאירופה –הקשת הגותית ומפה הבלבול בין הקשתות. בתקרה שורות של אשנבים וחלונות שדרכם נשאבו המים בעזרת דליים וחבלים.

"בריכת הקשתות" נקראת גם "בריכת הלנה הקדושה" על שם הלנה אם קונסטנטינוס שבקרה בארץ 326, בימי החורף הבריכה עולה על גדותיה ומימיה נשאבים החוצה, כשהעיר רמלה גדלה בנו את מאגר הקשתות במסגרת של בניית מאגרי מים רבים לצרכי העיר. ניתן לבצע שייט בין העמודים במסגרת הסיור, המאגר הינו בור מים משודרג וכשכזה ניתן למצוא ציפוי טיח על הקירות למניעת חלחול. בימים אלו בונים מרכז מבקרים חדש שיספר על אמת המים והקשתות.הבריכה מקורה למניעת התאיידות המים ושימורם- במקום זה צולם הסרט חסמבה. בשנות השישים.

"סיור מודרך בגן ההגנה ברמלה"-

כ"ט בנובמבר -1947 רמלה ולוד מחוץ לגבולה היהודי של ארץ ישראל, עם כניסת המנדט הבריטי מתבצע תכנון מתוכנן של רשת מסילות ברזל לוד במרכז צומת מרכזית ארצית ובין יבשתית. 20 שנה מאוחר יותר יבנו הבריטים  בלוד את שדה התעופה שלהם הקיים עד היום,(כמו עשרות נקודות תעופה אחרות בארץ) בעקבות חשיבותה של לוד בעיני הבריטים מואצת התיישבות ערבית בלוד ורמלה.

אירגון האצ"ל מנסה מספר פעמים לכבוש את לוד ורמלה ללא הצלחה, במבצע דני לשחרור לוד רמלה לטרון  מצליחים לכבוש רק את רמלה ולוד, ובסיור נספר על שדרוג "מבצע דני".

"לוד" נכבשת תוך כדי אבידות גבוהות לשני הצדדים כולל עשרות הרוגים ערביים בתוך מסגד שפוצץ..

" רמלה העתיקה והחדשה"  נכבשת ללא קרב לאחר ששומעים ועדים לטבח בלוד, הלגיון הירדני מחליט לשים את יהבו על לטרון ומוותר על לוד ורמלה.

לפי יגאל אלון הוסכם כי הלגיון יטפל בפליטי לוד רמלה, פליטי לוד רמלה נודדים מזרחה לגדה ולמחנות הפליטים בירדן. ובפועל יש מעבר ערבים מיפו לרמלה וכן ממגדל(אשקלון דהיום) לרמלה העתיקה – גן ההגנה מנציח את  לוחמי ההגנה שכבשו את רמלה, ישנה בלוד אנדרטה מפוארת גם ללוחמי האצל.

המוזיאון העירוני נפתח בשנת 2001 בבנין היסטורי ששמש מ 1922 את עירית רמלה תחת השלטון המנדטורי. בית זה היה בחלקו בית המוכתאר עוד בתקופה העותמאנית תורכית.

המוזיאון העירוני מתעד ומציג את תולדות העיר מהקמתה במאה השמינית, המוזיאון כולל 6 חדרי תצוגה.

חיי היום יום ברמלה – מסחר אומנות והמקם האתני,מבחר מטבעות ומטמונים, מלחמת השחרור ומבצע דני, "אוהל מעברות משוחזר", חדר הנצחה יד לבנים , מוזיאון רמלה היסטוריה של  1300 שנים. מטמון הזהב כולל 376 מטבעות זהב טהור מהתקופה העבסית שנטבעו ברחבי העולם האיסלמי, המטבעות מלמדות כי המטבע היה אחיד בכל שטחי האימפריה, מטבעה הייתה גם כאן ברמלה.

בשנת 304 רדף הקיסר דיוקלטיאנוס את הנוצרים, חייל בשם גאורגיוס סרב להשתתף בהקרבת הקורבן לקיסר כי הוא הצהיר על נוצריותו, הקיסר ניסה לשנות דעתו ומשא הצליח ערף את ראשו, גורגיוס ופך להיות מרטיר עם הכרזת הנצרות כדת רשמית.

מסורת מספרת שגורגיו הרג את הדרקון שהשתלט על עיר ממלכה, ודרש שיקריבו לו קורבנות ובת המלך. גאורגיוס הפך להיות פרטונם של מדינות רבות וערים בעולם הנוצרי, קדוש מקומי לעיר לוד בה נולד – הפטרון של פלסטינה ופטרון יורדי הים..כיום בכל בית נוצרי יש סמל כזה של גיאורגיוס בכניסה.

"פטרון הכנסייה היונית אורתודוכסית" – ופטרון אנגליה, מזוהה עם אלחדר, אליהו הנביא – יום מותו נחגג ב23 לאפריל, בלוד ב -2 לנובמבר לפי הלוח היוליאני, היום בו שב ראשו לעיר. "זהו אתר חובה לצליינים אורתודוכסים ואנגליקנים", "הארכיטקטורה של האולם נראית שונה" – מבנה רוחבי במקום אורכי, בדרך כלל שלוש סיטראות כאן רק שניים.

הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה בתקופה הפאטימית – נבנתה מחדש בתקופה הצלבנית, בשנת 1177 הרס צלאח א-דין את הכנסייה, בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה נבנתה הכנסיה שוב,  1266 בייברס (אל־מלכ א־זאהר אל־בונדוקדארי) הורס אותה ובונה על חורבותיה מסגד.

במאה ה – 19 היונים אורתודוכסים מצליחים לקנות ולרכוש את השטח ולבנות את הכנסייה הנוכחית,  כשהם משפצים המסגד כבר קיים ומגביל את השיפוץ לפיכך הכנסייה אסימטרית ביחס לכנסיות אחרות. בקריפטה מוצג קברו של גורגיוס –ראשו, ליד האיקונסטזיס שרידים מעצמותיו של גורגיוס, בכניסה בתוך תא זכוכית מוצגים שלשלות גורגיוס שלפי המסורת שכרכו אותם סביב חולים בכנסייה אחרי יממה נרפאו.

במפת מידבא 2 כנסיות אחת המוקדשת לנס ריפוי המשותק בלוד על ידי פטרוס ואחד של סנט גורג.

"סיור בגשר ג'ינדס לוד".

נמצא צפונית לאזור ההיטק של לוד.-הגשר נמצא על ערוץ נחל זייתן הנשפך לנחל איילון.

זהו גשר ממלוכי שנבנה על ידי השליט בייברס, בצמוד לגשר סמלו של ביברס אריה המשתעשע בעכבר המצוי בכפות ידיו. מקור השם יתכן וקשור לעתיקות גינתון – ג'ינדיס.

בדרך מיפו לירושלים חייבים לעבור את נחל איילון .הגשר נשמר בשלמותו וכן הכתובות 2 במספר . הכתובות משני צידי הגשר המציינות את בונה הגשר -הגשר בנוי על קמרונות עבאסיים מבגדד.

הקמרונות מחודדים ורחבים, בתחתית הגשר 2 מפצלי זרם המרחיקים את הזרם מן האומנות ומובילים את המים למעברים בצורה שווה. הגשר נמצא מטרים ספורים לצומת זיתן וקרוב "למרכז קשב".

"סיור בבית העלמין הבריטי ברמלה".-

"בכניסה  לבית הקברות ברמלה מצוינות שני ציונים" – האחד כי עירית רמלה נתנה את השטח לטובת בית הקברות, ושהקבורים כאן קבורים בין השנים 1914-1918 נמצא כאן קבר אחים של קורפוס החיל המצרי קברי ילדיהם של חיילים בריטים שהיו בארץ. קבר של החייל הארי פוטר 2 הסרגנטים שנתלן עי האצל ,חיילים יהודים ששרתו במסגרת הבריטים. "ההחלטה הבריטית לבתי קברות כאלו באה מהעובדה שחיילים נהרגו מסביב לגלובוס ואין הם יכולים לבצע שינוע גופות. קושי טכני וכלכלי נהרגו מעל מליון חיילים בריטים-החלטת ממשלת בריטניה כל חייל יקבר במקום שנהרג.

ישנם מעל 2000 בתי קברות כאלו בכל רחבי העולם, נלקח אדריכל נוף בריטי והתקבלה ההחלטה איך יראו בתי הקברות, אין קבר- יש מצבה. כיתוב אחיד – "כל המצבות ערוכות כמו חיילים במסדר" – באינפלו כ 10 אלפים חיילים בריטים. "בארץ ישראל חמישה בתי קברות בריטיים רשמיים" – בבאר שבע העתיקה, רמלה גבול לוד, חיפה בכניסה הדרומית, ירושלים שניים- בתלפיות עם אפר של החיילים ההינדיים, ובית הקברות בהר הצופים.

הטכס המרכזי תמיד יתקיים ברמלה, התאריך הקבוע יום סיום מלחמת העולם הראשונה -11.11 שעה 11:00-תמיד ביום ראשון או הקרוב ביותר לו. ומניסיון יש מצב להקדמת הטכס במספר ימים. הטקס מתקיים ליד המזבח העטור בפרחים , טקס השכבה נוצרי ומוסלמי, ואחריו יהודי- 3500 חיילים וילדים קבורים כאן, מתוכם 905 מצרים כפריים שנחטפו ועבדו עבודות כפייה לטובת הצבא הבריטי.

סיפורם של הקראים:

היהדות הקראית היא זרם ביהדות.

"הקראים והיהדות הרבנית" הם שתי תפיסות הלכתיות שונות, לקראים מספר כינויים נוספים – "בני מקרא", "בעלי מקרא","תנכיים". ענניים – על הפילוג בין קראים לפרושים יודעים אחרי חורבית בית שני.

" העדה הקראית" מאז ומעולם האמינו רק בסמכות המחייבת של התנך ודחו את האמונה בתורה שבעל פה דומים לתפישה הצדוקית. במאה השמינית עולה מנהיג חדש ענן בן דוד מראשי הגולה.

 צאצא לבית דוד שמבקש מהשלטונות המוסלמים לא לאפשר לראשי הישיבות-גאונים לרדוף את הקראים. בשנת 1099 עם הכיבוש הצלבני בארץ ישראל, הקהילה הקראית בישראל חרבה ונדדה לאיסטנבול, במאה ה – 12 עובר המרכז הקראי מאסיה לאירופה ,וכן קהילה גדולה בקהיר.

לקראת המאה ה – 20 ריכוזם מצמצם לריכוזים בודדים- מצרים, חצי האי קרים,מז אירופה –פולין ליטא. בעוד הקראים במזרח אירופה טיפחו מנהגים מקומיים, קראי מצרים קשרו את גורלם במצרים וראו עצמם כיהודים לכל דבר וכך בימינו רוב הקראים או רבים מהם נשואים ליהודים הרבניים. בתוך עסק הביש של 1956 היה ד"ר משה מרזוק מנהיג המרגלים היהודים קראי ונידון למוות, לפי ראש העדה מספר הקראים בישראל הוא כ 40 אלף, בעולם חיים עוד כ- 10 אלפים קראים.הקראים התנכ"יים משתלבים בכל תחומי החברה הישראלית ומשרתים בצה"ל.

"אמונה- מסורת- קראים ועוד ברמלה העתיקה".

"המוטו בעולם הקראי ברמלה" – לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמור – דברים, כלומר אין להוסיף לדברי התנך ולא להוסיף ובטח שלא פרשנות. את התורה שבעל פה לא מקבלים כי לא יכול להיות שאלוהים יתן 2 תורות הסותרות לזו.

"ההבדלים העיקריים בעולם הקראי והאורתודוקסי" – גוי של שבת- גוי הוא גר תושב הזקוק למנוחה ביום השבת כפי שמצווה בעשרת הדיברות. חנוכה- לא מצוינת במקרא- לא חוגגים.

"לוח השנה הקראי התנכי" –  הקראים משמרים את ראיית הירח, הקראים לא מקבלים את החישובים המתמטיים, יתכנו הבדלים בעתות החג בינם לבין הרבניים.

חג הפסח – לא מקבלים את המגבלות של ימים אסורים כולל יום כיפור, פסח יחוג תמיד ביד בניסן יום כיפור בי' בתשרי שבועות תמיד ביום ראשון שאחר השבת. לא מקבלים את האיסור של לא תאכל גדי בחלב אמו –מה קורה עם עופות?

צום ט' באב -בתנ"ך כתוב כי נבוכדנצר צר ב7 לחודש אב ובעשרה לחודש כבש והרס את בית המקדש, לפיכך הקראים צמים בשני מועדים אלו אבל לא בט' באב. לא שמים תפילין, מזוזות בצורת עשרת הדיברות ללא קלף-המצוה בתנך מטפורית בלבד.

ציצית- קושרים פתיל תכלת בכנף כמצווה בספר במדבר, בית המקדש נתפש כמקדש מעט-קדוש כמקדש. "הקראיים התנכיים "חולצים נעליים לפני הכניסה", בית הכנסת ללא ספסלים ומושבים, ושטיח.

"הקראים כורעים משתחווים ומתפללים" – מאד דומה לצורת המסגד ואופן התפילה האם ישנה השפעה איסלמית שמא הקראים השפיעו על האיסלם ? "כיסוי ראש" – רק בבית הכנסת, שויון מוחלט לאשה מותר לה להעיד,לפתוח תיק בפני בית הדין הקראי.

"אישה יכולה לשמש במשרות לא אופייניים לרבניים" – מוהלת, שוחטת, לא מקבלים את האמירה-ברוך שלא עשני אישה, מאמינים בברוך הבוראני בצלם אנוש.

טהרה- לא מאמינים במקוואות אלא במים זורמים הנקייכיר את המוסלמיםם יותר(שוב מז.

תפילה-פעמיים ביום כנגד 2 הקורבנות של הכבש התמים פעמיים ביום.

"שלוש יסודות להלכה הקראית התנכית" -כתוב בהיקש – הסקת מסקנות מתוך הענין, "סבל הירושה" – מסורת שעוברת מאב לבן –שחיטה מילה ודינים שונים ואחרים.

בארץ 40 אלף קראים –אשדוד, רמלה, רנן, מצליח, אופקים, בש, ירושלים, רשלצ, להציג מפה. ניתן להיות קראי גם אם לא נולדת קראי בתנאי שתלמד את המצוות- אין צורך במבחנים. הרב עובדיה יוסף התיר להתחתן עם הקראים בתנאי שיקבלו את המצוות הקראיות העננית. הקראים התחכמו והתירו אף הם להתחתן עם הרבניים בתנאי שימלאו את המצוות…הקראיות…"הן ברמלה והן בלוד" אפשר למצוא על 100 מטר מרובע זה לצד זה מוסלמים, יהודים , נוצרים, קראים החיים זה לצד זה "בכבוד ובהערכה הדדית".

• אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com