"טיולים יום גיבוש וסיורים מודרכים בצפת."
"מדריך טיולים באתרי צפת ובעיר העתיקה בצפת".
"טיול בצפת מהמצודה הצלבנית ועד בתי הכנסת של צפת העתיקה".
הכפר והעיר צפת בהר כנען וחשיבותה לאורך הדורות. עיר צפת ידועה כפר מהתקופה הכנענית אך נתמקד בתקופה הצלבנית והממלוכית של צפת(מה שרואים- מדברים), נכיר את המצודה הצלבנית ההרוסה שתחילתה על יד טנקרד "נסיך הגליל" ולאחר ימים בשנת 1168 מעניק המלך אמרלריך הצלבני את צפת לנזירים הטמפלרים. העיר צפת ידועה כפר מהתקופה הכנענית אך נתמקד בתקופה הצלבנית והממלוכית של צפת(מה שרואים- מדברים), נכיר את המצודה הצלבנית ההרוסה שתחילתה על יד טנקרד "נסיך הגליל" ולאחר ימים בשנת 1168 מעניק המלך אמלריך הצלבני את צפת לטמפלרים.
סיור מומלץ בצפת:
מהמצודה העליונה בראש הר כנען דרך אנדרטת כובשי העיר צפת, ירידה דרך גן מטופח לעמדת הדווידקה, המצודה- המשטרה הבריטית, בתי כנסת במפתח בית כנסת האר"י. בית כנסת רבי יוסף קארו. בית כנסת אלשייך, בית כנסת רבי יצחק אבוהב, בית כנסת ויז'ניץ טוניס.
גלריות רבות מן העולם הישן והחדש, גלריות קבליות נסתרות, חנויות למצער אמנות צפתית, מוזיאונים: מוזיאון התנ"ך , מוזיאון בית המאירי להיכרות עם ההיסטוריה הצפתית- "מרכז לבנות ולהיבנות" ובו מומצאים של ישוב יהודי קדום, מקוואות,בתים, טאבונים ועוד.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
סיור גלילי בגליל התחתון ובצפת על הר כנען עיר המיסטיקה והאמנות.
סיור רכוב בדרך לצפת:
איזור הגליל היה איזור צפוף בהתיישבות, בעיקר לאחר המרד הגדול ומרד בר כוכבא. יהודה
התרוקנה ממתיישביה ורובם הגדול עבר לגליל ולגולן, בתקופה הביזנטית. (אף על פי שחלק עבר והיגר
לדרום הר חברון וזאת ידוע לנו מבתי הכנסת שנתגלו שם). הגליל הופך למרכז צפוף ודומיננטי
ומתחיל להוות את המרכז היהודי הרוחני אף על פי שהמרכז הגדול היה בבבל שם היו הגאונים
והסבוראים. אחד הביטויים למרכזיותו הרוחני של הגליל הן התחנות בנדודי הסנהדרין. הסנהדרין
הינו מוסד ההנהגה שהחל בסוף תקופת בית שני, כאשר ידוע לנו שהסנהדרין ישב בבית המקדש ו40
שנה לפני המרד הגדול וחורבן בית המקדש, הסנהדרין עוברת ליבנה לוד ומשם
לאושא, שפרעם, בית שערים, ציפורי וטבריה. שיא השפעתה של הסנהדרין הייתה בציפורי , שם ערכה
ונחתמה המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא שהיה גם בקשרים מצוינים עם השלטון הרומי. רבי יהודה
נפטר בציפורי אך ביקש להיקבר בבית שערים. על טבריה אנו יודעים ממקור נוצרי המספר על רבי
גמליאל ה 6, בשנת 425 לספירה שפעל לגיור נוצרים. שם גם פסק מוסד הסנהדרין ונעלם. היעלמות
הסנהדרין הייתה נקודת שבר בעם היהודי, כי הסנהדרין היווה את עמוד השידרה והפסיקה של
ההנהגה היהודית- הרוחנית והדתית ללא בית מקדש.
על פריחת הגליל ניתן לראות בשרידי יישובים יהודיים שהיו בעבר כמו : תל חנתון
תל מקראי וגם צלבני, נמצא מול ציפורי, נתגלו מימצאים מהתקופה הפרסית וההלניסטית.
רום אל= ישוב בדואי כיום, בו נמצאו מימצאים מתקופת בר כוכבא.
משהד= נמצא על תל מקראי, ע"פ המסורת היהודית והמוסלמית, שם נמצא קברו של יונה הנביא.
ועל פי מסורות מימי הביניים שם נמצאת גת חפר, תורעאן היא בית רימון.
תור מארמית = הר, כמו תור זייתא= הר הזיתים. אען= צאן בארמית , ידוע שיש
אותיות מתחלפות כמו צ כמו המילה קייטנה באה מהמילה – קיץ.ולכן גם בתורעאן היה ישוב יהודי.
בקעת בית רימון= בתקופה הרומית מהמאה השניה לספירה, בתקופת מרד בר כוכבא , הרומאים הטילו את גזרות השמד במטרה לטשטש את הזהות היהודית לדוגמה – איסור שמירת השבת, מילה, ולימוד
תורה ואיסור הסמיכה. הסמיכה הייתה טקס בו מעבירים את שרביט המנהיגות מדור לדור. במסכת
שבת מסופר על רבי יהודה בן בבא שכינס "בין אושא לשפרעם", את החכמים הצעירים כדי להסמיך
אותם , כאשר נאמר לו שהרומאים בדרך , אמר לכולם לברוח, וכאשר נשאל : רבי מה יהיה עלייך ?
רבי יהודה סירב וענה להם הריני מוטל כאבן שאין לה הופכין. כולם ברחו ורבי יהודה נשאר, הגיעו
הרומאים וניקבו את גופו ב 30 חניתות עד שגופו הפך לכברה. ומכאן שם הצומת -צומת סומך. סיפור
זה מאוד חשוב , כי החכמים שהיו שם הם שהמשיכו לשמור על האיחוד והייחוד היהודי, בעיקר על
קביעת לוח שנה וחגיגת ראשי החודש והחגים אצל כל היהודים באותו הזמן.
הכביש המוביל כיום לטבריה נסלל על דרך רומית עתיקה. על דרך זו מסופר בגמרא, מה קורה לאדם
שהולך בדרך ומוצא שאריות בשר? האם הבשר כשר או לא? התשובה הייתה שהבשר כשר כי
באיזור זה התיישבו רק יהודים. גם הגמרא מתייחסת לרוב יהודי בגליל.
ישובים יהודיים נוספים הם : קרני חיטין והארבל בו מתוארים מעשיו האכזריים של הורדוס.
חורבת עמודים= נתגלו מימצאים יהודיים. עילבון=עילבו, כפר קנא, מרר ועוד…עד היום מופיעים
בפיוטים של ט' באב , שנכתבו במאות ה 6-7 בטבריה, ע" רבי אלעזר הקיליר, שמות של ישובים
יהודיים ושמות של משמרות הכהונה. גם בקיסריה , מצפון לגן הלאומי, נתגלתה כתובת עם חלק
מרשימת משפחות הכהונה. ויותר מזאת- בתימן , נמצאה אבן תומכת שעליה חרוטים שמות משפחות
הכהונה. האבן נמצאה במסגד, יתכן ונלקחה מבית כנסת עתיק והובאה למסגד.
מקום נוסף הוא חוקוק= בחפירה הארכיאולוגית נמצאו שרידי ישוב יהודי כמו בית כנסת, וקבר
חבקוק. קדרים= מסופר על קדרות החרס המפורסמות שלהם , כי שם הייתה אדמה חרסיתית שהיא
טובה לחקלאות ולהכנת כלי חרס דקים וחזקים שנודעו בעולם הרומי, שם נמצא קברו של רבי חלפתא.
גם המשנה מתייחסת לגליל ומחלקת אותו לשלושה איזורים: גליל עליון- מכפר חנניה צפונה, מי
שמגדל שיקמים. גליל תחתון- מכפר חנניה דרומה, מי שלא מגדל שיקמים. ועמק. החלוקה הזו נכונה
גם להיום, כי כפר חנניה זו בעצם בקעת בית הכרם המפרידה בין הגליל העליון לתחתון. המשנה גם
מתייחסת לגאוגרפיה ולבוטניקה. השקמים גדלים באיזור תל אביב, ניצנים ,(בשרון ובמישור החוף
הדרומי)ואילו במקרא מסופר על הנביא עמוס שהיה בולס שיקמים בתקוע שנמצאת על ספר המדבר,
כיצד יתכן??? אולי השיקמים של היום אינם אותם שיקמים שהיו בעבר (נדידת השם), ואולי הצמחים
נדדו עם השנים מאיזור לאיזור. דוגמה נוספת לשינויים שקרו היא – בור יוסף. יש אתר כזה בגליל
ויש גם אתר הנקרא ג'איב יוסוף הנמצא בין מצרים לדמשק על דרך הדואר. לפי המסורת היהודית,
יוסף יצא מחברון והגיע לשכם ולכן הבור צריך להימצא בדותן, ואכן יש שם בארות.(ניתן להגיע לשם
בתיאום עם הצבא).
עכברה- ישוב ערבי הנמצא על שרידי ישוב יהודי. נתגלה שם בית כנסת עתיק. מסופר על נפוליאון
כאשר הגיע לארץ בשנת 1799,, זו תחילתה של העת החדשה כיוון שנפוליאון הביא עימו קידמה
תרבותית, רפואית, מדעית, (רופאים, בוטנאים, ציירי שטח ומפות- ז'קוטיין, חוקרים ועוד…). הוא
מצווה על חייליו לחפור למערות ולחפש שם את אוצרות המקדש, מהכביש ניתן לראות את השפוכת
של הפיצוצים. בנוסף חשבו שהאוצר נמצא בנחל כחל. ואדי כחל נמצא ליד ואדי עכברה. החיפוש אחר
מטמון ואוצר המקדש מדגיש לנו כי בתקופה זו הייתה ציפייה למשיח ולמקדש ומסורת זו הגיעה גם
לידי נפוליאון. תחילת הסיור בצפת- ירידה מהאוטובוס עד לסוף הסיור. האוטובוס יחכה לנו ברחוב קרן היסוד .
בדיחה- רק בצפת בכל ימי השבוע מופיעה האות ש..ראשון,שני,שלישי,שוק,חמישי….
ירידה ברחוב הפלמ"ח לבית הכנסת שם ועבר בית הכנסת עתיק לתקופת הזהר. כבר במקרא
בספר בראשית, לאחר פרשת נוח מסופר על שם ועבר. על פי המדרש, כאשר יעקב יוצא לחרן ובורח
מעשיו, הוא חולם בבית אל את חלומו, והמדרש מוסיף שהוא נשאר ללמוד בבית מדרשם של שם
ועבר. ורק לאחר מכן ממשיך בדרכו.
בסמוך ישנה מערה, אותה זיהו הצלבנים כמערה אשר בה ישבו שם ועבר. לתיאום יש להתקשר עם
אליהו 0506333154. ולכן זיהו בטעות את צפת עם בית אל. בתקופה זו התיישב בסמוך מסדר של
נזירות ולכן קראו למקום ולגשר : גשר בנות יעקב. גם המוסלמים זיהו על פתח המערה טיפות
והמשיכו עם המסורת של יעקב (אבינו) ששם בכה על טריפתו של יוסף בנו האהוב, ועל פי המסורת
הממלוכית בור יוסף נמצא לא רחוק מכאן. הנוצרים לעומתם קידשו את ספר יהודית, וסברו
שיהודית גרה בבתוליה כלומר : בית אלוהה שזו בית אל. ניתן לראות שאותו המקום נמצא קדוש
אצל מספר מסורות. הנוצרים גילו/ חשבו שיש כאן הרבה זיהויים מקראיים בגלל שהמקום היה נגיש
וקל להגיע לעולי הרגל שהגיעו היישר מעכו.
הליכה למצודה מרחוב הפלמ"ח בצפת.
הגעה לשער, אתר ארכיאולוגי, בו החפירות נעשו בשנים 2001-3. בשער ניתן לראות בנייה לא אחידה , זו
בנייה ממלוכית על בנייה צלבנית , וגם את סימלו של בייברס ספק ברדלס ספק חתול. הליכה לבור
המים במצודה , ניתן לראות בראש הבור פתח עליון כמו ארובה. הקראת סיפור מעשה העז, של ש"י-שמואל יוסף עגנון. (הסיפור מתרחש במערה סמוך לצפת).כדאי לקרוא את הסיפור מחוץ למערה. הליכהלאנדרטה שזו הנקודה הגבוהה ביותר בצפת, מכאן ניתן לראות למרחוק ולהבין את חשיבותה
ועוצמתה של המצודה כנקודה אסטרטגית מצויינת. בתצפית ( 2 ) הרי מירון, הר אדיר והר חירם,
בנוסף ניתן לראות קדושה.
קדושה מתחיל במאה ה 17, צפת אומנם מופיעה במקרא, אך אין זה מיקומה האמיתי או המקראי כי
היא מופיעה בנחלת שבט שמעון. לאחר חורבן בית שני יוסיפוס פלביוס מספר לנו על צפת בהקשר
של משמרות משפחות הכהונה. משמרת פשחור ובהר מירון התישבה משמרת יהויריב שהייתה
משפחה חשמונאית. בכתבי הרונימוס מופיעים מירון יהויריב ומסרבי, והכוונה שמשפחות אלו סירבו
להשתחוות לפסלים היווניים. ולכן ההר נקרא – הר מסרבים. צפת מוזכרת בתלמוד הירושלמי
(מסכת ראש השנה ב ) כמקום ישוב גבוה ולכן בה הדליקו את המשואות לבשר ולהודיע על ראש
חודש. בתקופה הביזנטית צפת נעלמת ובתקופה הפטימית , מאה 11 לספירה , היא מוזכרת בגניזה
כעיר יהודית יחד עם עין זיתים, דלתון ועלמה. צפת עולה לגדולה בעיקר בתקופה הצלבנית, וזאת ניתן
לראות לפי המצודה הגדולה שנבנתה. אך לאחר מספר שנים צפת נופלת בידי צאלח א-דין , ושוב
חוזרת לידי הטמפלרים בשנת 1240.הם הגדילו ושיפרו את המצודה עד כדי כך שהפכה להיות
המצודה הגדולה , הגבוהה והחזקה ביותר בלבנט, מספרים שממנה יכלו לראות את הים. עם הכיבוש
הממלוכי בשנת 1260 הם הורסים את כל המצודות הצלבניות , ולצפת הגיעו ובשנת 1268 . על
המצודה הוטל מצור. הטמפלרים נכנעים ומניפים דגל לבן, אך בייברס שהבטיח לא להורגם מפר את
הבטחתו והורג אותם אחד אחד. בייברס מגדיל את המצודה ומוסיף לה מגדל שהתנשא לגובה של
120 אמה, כ- 60 מטרים ,וקוטרו היה 140 אמה. בתחילה החוקרים חשבו שהמידות מוגזמות, אך
הם אכן מצאו ששרידי המגדל הגיעו לקוטר של 70 מטרים. (בדומה לגובהה של אוניברסיטת חיפה כיום).
המימדים הגדולים של הבנייה מראים את כוחו של השלטון ואת עוצמתו. צפת הופכת לעיר הבירה של
השלטון המינהלי והצבאי הממלוכי בגליל, ושטחה נקרא- מחוז צפת.
"ירידה במדרגות פדהצור לכיוון העיר העתיקה", ברחוב בו נמצאת העירייה "והדווידקה". זהו רחוב ראשי
וחשוב , כנראה והרחוב יושב על שרידי החפיר של המצודה- המשך ירידה במעלה עולי הגרדום,,
ניתן לראות במדרגות הללו דבר מוזר, פתאום ישנה סמטה צרה כאילו המקום נחתך משני צידיו כדי
לאפשר מעבר, ואכן זה כך. לאחר פרעות תרפ"ט הבריטים הבינו שיש צורך בהפרדה בין האוכלוסייה
היהודית לבין האוכלוסייה המוסלמית . ניתן לראות את הפנס שהאיר על סמטת ההפרדה, ובסמוך לו
נראה את הפילבוקס הבריטי (מבנה בטון קטן).
הליכה לרחוב תרפ"ט לבית הכנסת האר"י האשכנזי. פתוח עד השעה 13:00
כיכר המגינים של היום הייתה בעבר כיכר הגחלים = קאלם פלאס , מכאן נכנסים לרובע היהודי דרך
שער מגיני צפת. ירידה במדרגות מעלות גורי האר"י. בשער נראה כיתוב חקל תפוחין קדושין
בתוך בית הכנסת – ארון העשוי מעץ זית .ניתן לראות כפות ידיים של הכוהנים, שופר, דג -ליוותן
שמפיו יוצא נחש . הליוויתן והדג הם שני סמלים המופיעים בקבלה של דבר והיפוכו. הליוויתן- הוא
הטוב, הוא שהוציא את יונה מהים, סעודה גדולה כליוויתן ואילו הנחש מסמל את הרוע , ערמומי
ופיתה את חווה בגן העדן. פה ניתן לראות את הטוב מנצח ובולע את הרע. בחלק העליון של הארון
ניראה כאילו הוא מתכופף ועליו ישנו כתר התורה. הכתר ממחיש לנו שהתורה אינה שייכת רק
לנביאים לכוהנים ולמקובלים , אלא לכול העם. כמו כן ישנו אריה עם פנים של אדם. מכאן נמצאנו
למדים שהאומן שגילף את העץ לא היה יהודי ולכן הפיתרון שהושג היה להפוך את בן האנוש לאריה.
ניתן לראות גם חיה המזכירה לנו חד קרן. הבימה בבית הכנסת גבוהה כדומה למעמד הר סיני. בית
הכנסת ופה סבורים שהתפלל האר"י.
"מיהו האר"י? סיור קבליסטי בצפת".
במצרים הוא מתוודע לתורת הסוד. האר"י מתווך ומחבר בין העולם הרוחני האלוהי לבין העולם
הגשמי והפיזי. החיבור נעשה על ידי הבנה שיש מערכות שונות של תקשורת בין שני העולמות. יש גם
ספירות שהם שלבים כדי לעבור מעולם לעולם. לכל ספירה יש את הייחודיות והצורה שלה. משה
קיבל תורה מסיני ולכן התורה מועברת מאחד לשני ולא בפומביי. הקבלה מושתת על ספר הזוהר
שנכתב על פי המסורת ע"י רשב"י . על פי המקובלים, רשב"י נחשב לאבי ספר הזוהר, ולכן רצו לגור
בקרבת קברו. האר"י במצריים מקבל הארה ושומע מה אתה עושה במקום הטמא הזה?ומחליט
לעלות לארץ ישראל, בשנת 1570 מגיע לעיר צפת, שבה כבר ישבו חכמים רבים כמו רבי משה מקורדובו
(רמ"ק). שלפני מותו אומר לתלמידיו שתיכף יגיע ממשיכו שיהיה עמוד האש. כאשר רמ"ק נפטר ,
האר"י אומר לקברנים לא לקבור אותו במקום הזה אלא, לקבור אותו שם ואומר ,תראו את עמוד
האש מעל הקבר אז הבינו שהוא ממשיכו. האר"י ניחן בכוחות אל טבעיים, היה מתבונן במצח של
האנשים והיה יודע במה חטאו ועם מי חטאו. דמותו הפכה לכל כך חזקה ודומיננטית שהתקבצו
סביבו המון תלמידים המכונים גורי האר"י. אף על פי שהוא לא כתב כלום, ידועים לנו פיוטיו מפיו של
תלמידו רבי חיים ויטלי . בין הפיוטים- לכה דודי לקראת שבת ,פני שבת נקבלה. הוא הצליח להכניס
תוספות לסידור התפילה הנהוגים עד היום, כמו נטילת ידיים, תפילת שמע ישראל על המיטה, תיקון
חצות, מזמורים בלילה, טו בשבט, תיקון שבועות. תורת הקבלה הנלמדת היום היא פי האר"י. הוא
הטביע את חותמו גם בעולם המחשבה והיצירה וממשיכיו הם הרב קוק, הגר"א ועוד, הוא הגיע
למעמדם של רבי יוחנן בן זכאי ורבי יהודה הנשיא. הוא נפטר כעבור שנתיים, בגיל מאוד צעיר 38
שנה, אך משנתו חיה ונושמת עד היום. לפני מותו הוא החתים את תלמידיו על שטר התחייבות שלא
יעבירו את דבריו, וכאמור רק לרבי חיים ויטאל התיר לכתוב את דבריו והוא שמר בקנאות את כתביו.
של האר"י. כאשר רבי ויטאל חלה מאוד וחשב שהוא נוטה למות, העביר את כתביו לתלמידו רבי
יהושע בין נון. כיוון שנרפא, פירסם רבי יוחנן את כתבי האר"י. יש סבורים שהאר"י נפטר בגיל צעיר
בגלל שרבי חיים ויטלי לחץ עליו לספר לו את סוד הקבלה. האר"י אמר – שככל שלוחצים עליו לספר
כך מקרבים את מותו. כאמור האר"י נפטר בגיל צעיר ממגיפה.
בבית כנסת זה היה בית כנסת לקהילה היוונית, ממנו יצאו נהגו לצאת תלמידי האר"י במאה ה-16 לחקל
תפוחים שזה היה גן העדן ולקדם את פני השבת בזמירות וריקודים. הציפייה לגאולה הייתה מאוד חזקה.
"לבנות ולהיבנות צפת" וסיור בצפת.