"סיורים מודרכים בנצרת והר תבור".

"מדריך טיולים ומורה דרך בנצרת העתיקה".

"כנסיית הבשורה בנצרת"-

"כנסיית הבשורה היא הכנסייה הגדולה ביותר במזרח התיכון",  קתדרלה היא כנסייה בה נמצא בישוף, החצר של הכנסייה היא מאוד גדולה ועם אמנות נוצרית המתארת את השילוש הקדוש, הכנסיה הישנה נהרסת וחברת סולל בונה יוצרת את הכנסייה הענקית הנראית.

"החזית המערבית של כנסיית הבשורה" – ניתן לראות את כל סיפור הגאולה הנוצרית ב 4 פרקים, נצרת-נ.צ.ר=שמר. הנצרנים שומרים וראשית הדת הנוצרת מנצרת למה שהינה.

החזית הדרומית- מוקדשת למריה, "סלבה רג’ינה" = הידד למלכה. ניתן לראות שיר תהילה למריה. יש פה מערה, שכנראה והיא חלק ממכלול מבית מגורים בה גרה מרים ופה התגלה לה המלאך. יש את האותיות M A = אווה מריה.

מריה הקדושה אמו של ישוע, מתוארת כאישה שנולדה כטהורה שלא השתתפה בחטא הקדמון, תופעה זו קרויה = אימקולטה= אין בה כתם.

אחד הסימנים של ישוע הם השור והחמור. בעלי החיים לקוחים מספר ישעיהו פרק א’ ,3 בו נכתב שהשור והחמור יודעים ומעריכים את בעליהם , ואילו עם ישראל אינו מוקיר ואינו מכבד את האלוהים. " ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. ישראל לא ידע, עמי לא התבונן".

בשנת 1054 התפצלה הכנסייה הנוצרית לשניים : קתולי ואורתודוכסי. ובשנת 1964 נפגשו בהר הזיתים שני המנהיגים – יוחנן פאולוס השישי והפטריאך של קונסטנטינופול והפרו את החרם ביניהם, בשנת 1942 -1947 שוכנו 716 ילדים שהגיעו מטהרן , על ידי צבא הונדורס.

ביניהם מנחם בגין. את היתומים והפליטים שיכנו בנצרת בכנסייה "ישוע הנער" המוחזקת על ידי נזירים סליזיאנים. בצמוד לכנסייה יש בית ספר תיכון בשם – דונמוסקו ששימש בית יתומים לפליטים. כנסיית הבשורה נמצאת בחזית נמצא פסל של ישוע המקדם את בברכה את הבאים ומתחתיו מריה הקדושה . מרים היא זו שמתקנת את החטא הקדמון, הציטוט לקוח מישעיהו פרק ז’ 14 "הנה העלמה יולדת בן וקראת לו שם עמנואל". נבואת ישעיהו הופכת לאמיתית ומי שיוולד בבשר הוא –ישוע.

ישנם 4 אטריבוטים שהם סמלים /מאפינים של כל אחד מכותבי האוונגליסטים : מתי- פני אדם עם כנפיים. מרקוס- אריה מכונף. לוקס- שור מכונף. יוחנן- נשר. כל הדמויות לקוחות מספר יחזקאל בפרק הדן על אחרית הימים = חזון העצמות היבשות. החיות מעצבות את 4 גלגלי מרכבת האלוהים. בנוסף מופיע פרח הלילה=שושן צחור שמסמל את הטוהר.

מהרגע שישוע הגיע אין צורך באלילים שהאמינו ב 4 היסודות: רוח, אש, מים ואדמה כי הם למעשה מבוטלים על ידי ישוע שמכפר על החטא הקדמון. ישוע הוא הכל יכול .

המתכנן והאדריכל הוא אנטוניוס ברלוצ’י והבנייה נעשתה על ידי החברה הישראלית – "סולל בונה". החלק החיצוני יפה ובעל מוטיבים ארכיטקטוריים ושימוש בצבעים ואילו תוך הכנסייה, נבנתה בסגנון בנייה הקרוי – "ברוטליזם" שהוא בטון חשוף.(אינג'נר שלמה לופטין מסולל בונה אחראי לבניית הכנסיה)

בחלק התחתון ישנה הקריפטה , שם לפי המסורת ישנה מערה. מעליה מופיעה דמות של אדם עם נבל כדי להזכיר למאמינים שישוע היה נצר לבית דוד. הירידה לקריפטה מעוצבת בצבעים שחור ולבן ונותנת אשלייה כאילו מדובר במדרגות אף על פי שהמשטח ישר ושטוח.

במפלס התחתון ניתן לראות מדרגות המובילות לבור-אגן טבילה יהודי (מקווה), שבתקופה הביזנטית כנראה הוסב לאגן טבילה נוצרי. המבנה כולו הפך לכנסייה ביזנטית. בנוסף ישנו מסד כמו חומה, עם פסיפסים וציורי צלבים –כנראה והכנסייה נבנתה לפני שנת 427 לספירה. כי החל משנה זו חל איסור על עיטור הרצפה בצלבים, אלא מותר רק על הקירות. גם העמודים כאן שייכים לכנסייה הביזנטית. המערה שייכת לנצרת בימי בית שני, במאה ה- 1 לספירה. שימשה כמגורים, בורות מים,

במערה ישנו מזבח ועליו הכתובת היחידה בעולם והחשובה מכולם ועליה נכתב : "פה הדבר נהייה לבשר". המילה פה היא מאוד חשובה והיא היחידה וייחודית בכל העולם. כאן בעצם התרחשה האינקראקציה= רגע ההתעברות. נמצא כאן גם סמל של עין עם מתומן המסמל נצח- במקום ישנו קיר עם פרסקו מהתקופה הצלבנית.

האפסיס גדול מאוד, כ-120 מ"ר. זהו למעשה המקום על פי אמונתם שהאל עשה את החסד הגדול ביותר. פטרוס נמצא ליד ישוע, פטרוס הוא ממשיכו . מרים נמצאת בלבוש תכול כי היא מוכתרת כמלכת השמים. ישנם גם מרטירים פשוטים הנושאים את עיניהם אל האלוהות. מתחת לכיפה ישנו ויטראז’ (עם השליחים), הנמצא רק בכנסייה זו – כנסיית הבשורה. בתקרה שוב ניתן לראות את האותיות M A המזכירים את מריה. ואת פרח השושן הצחור שעלי הכותרת שלו פונים פנימה. גם הדמויות של הוריה של מריה – אנה ויהויכין .

בצד ימין רואים את אנה האם נותנת לביתה מריה ספר תורה.

בכנסייה הקתולית ניתן לראות תאי וידוי (4). מעליהם מצוירות סצנות הלקוחות מהברית החדשה. ועל הצורך לחזור בתשובה. באחד הציורים מופיעה מריה מגדולינה (מוצאה מהישוב מגדל), היא מנקה לישוע את רגליו. היא מסמלת נשים חוטאות כי היא הייתה אחוזה בשדים, וישוע טיהר אותה מהשדים.

ישנם גם עמודים חשופים כאומנות המציינים את 14 התחנות של ישוע. הכיתוב הוא בערבית כיון שהכנסייה נמצאת בנצרת שרובה מוסלמית.

********************************************************************************************* סיור מודרך בכפר כנא והר תבור.

במקום זה לא נבנתה כנסייה בתקופה הביזנטית או הצלבנית, אלא האתר נרכש , בהוראת האפיפיור כבר במאה ה-19 על ידי נזירים קתולים (מהמערב). בתקופה זו נציגים מהוותיקן רוכשים עוד מקומות קדושים. הנזירים הללו שייכים ל "מסדר הפרנציסקני" על שם מייסדם – פרנציסקוס הקדוש.

במקום זה נתגלו שרידים מהתקופה הרומית ועד לימי הביניים המאוחרים. נמצאו שרידי מבנה גדול המתוארך למאות 1-4 לספירה. מעל לשכבה זו נמצאה כתובת פסיפס על הרצפה, הכתובה בשפה הארמית . בכתובת מצוינים שמותיהם של התורמים לבניית המבנה, השמות המופיעים הם ממשפחת אלישיב , הידועים כאחת מ 24 משמרות הכהונה ,ולכן מיחסים את המבנה לביכ"נ, ופה היה ישוב יהודי. בנוסף נמצאו קברים, ולפי הקברים שנמצאו במקום ניתן להסיק שביהכ"נ תיפקד עד למאה ה-6 לספירה . (היהודים לא קברו בתחומי הישוב), ולכן מתקופה זו לא היו יותר יהודים בישוב זה.

נמצאה שכבה נוספת ובה מבנה ציבורי גדול, או אכסנייה המתוארכים למאה הרביעית. על המבנה הציבורי, נבנתה הכנסייה הנוכחית , כנראה במאה ה-19.

מבט על הכנסייה בכפר כנא.

הצליינים המגיעים לכאן עורכים במקום טקס של "חידוש הנישואים". כל זוג מקבל תעודה נאה המאשרת את חידוש נישואיהם. חשוב ליידע מראש את הנזירים במקום על רצונם של הצליינים. נושא החתונה המבטא שניים -צמד, מוצג בשני מגדלי פעמונים. מראה הכנסייה מבחוץ נראה כהעתק של הכנסייה הנמצאת בזלצבורג אוסטריה, כי מוצאו של הכומר הפרנציסקני שהיה כאן ,היה מזלצבורג.

ניתן לראות את שתי הדמויות העיקריות ישוע ומרים אמו, כאשר מיקומה של האם גבוה יותר ללמדינו שהיא הייתה הדומיננטית והפעילה בנס הזה. בנוסף ניתן לראות פסלי מלאכים העשויים מאבן להראות שבמקום זה ישנה נוכחות של אלוהים.

החצר מול הכנסייה היא למעשה הארטיום, יש בה בור מים. לאחר מכן נראה את הנרטקס שהוא מסדרון עם עמודים. העמודים נראים עתיקים מהמאה ה-5 לספירה ,כנראה הם פה בשימוש משני לאחר שנלקחו מבית הכנסת שהיה במקום. כל שאר הבנייה היא מודרנית ומסותתת. המבנה מודרני בצורה בסיליקה, אין סיטראות. במזרח ישנם שני מזבחים . מזבח אחד אפסיס , הצמוד לגומחה והמזבח השני החדש מרוחק כ-2 מטרים מהגומחה. עליו ניתן לראות גילופים של אשכולות גפנים. מזבח כזה אופייני לכל אתר פרנציסקני . (קריאת הפסל בהתגלות של מרים בפאטימה-פורטוגל).

היותם של שני מזבחות מסביר שעד שנת 1965 ,המיסה בכנסייה נעשתה כאשר הכומר היה עם הגב לקהל. הכומר השתמש במזבח הצמוד לגומחה, ומשנה זו הכומר היה עם פניו לקהילה ולכן הוסיפו את המזבח השני .המזבח מזכיר את המזבח בבית המקדש.

במרכזו ישנה דלת מוזהבת הנקראת טברנאקום= משכן לשימור לחם הקודש שנשאר מהמיסה. ההוכחה לכך הוא הנר האדום הדולק . המשמעות היא שבזמן המיסה ולאחריה ישנה נוכחות אלוהית וקדושה. "ניתן לראות גם שישה כדים המסמלים את הנס שנעשה בכדי האבן". ישנו גם ציור של חתונה / מסיבה. "שתי הדמויות המופיעות הן ישוע הלבוש בבגד אדום המסמל את היין", ועל ראשו ישנה הילה ,ומרים הלבושה בבגד לבן המסמל טוהרה."במידה וישנה חתונה" – חייבים לשמור על השקט ולכן לא תתבצע הדרכה בכנסייה. במבט למפלס התחתון ניתן לראות שרידי קורות , רואים עמוד כמו אלה שהיו מחוץ לכנסייה , שנלקח מבית הכנסת ונעשה בו שימוש משני בכנסייה, במרכז ניתן לראות אבן גדולה מטויחת ,כנראה מיכל לאגירת מים. אולי הניחו את האבן כדי לדמות ולקשר בין "כד האבן" לנס בכנסייה.

"סיור בהר תבור וכנסית ההשתנות"-

מתכנן הכנסייה היה אנטוניו ברלוצ’י שהיה אדריכל איטלקי. הוא מכיר את הטקסט ומצליח לבטא ולהנגיש את הטקסט והאווירה בעזרת התכנון האדריכלי מבחוץ ובפנים : הוא שומר על המימצאים הקדושים ומשמרם במקומם. הוא מחייה את הטקסט באמצעות העיטורים והמבנה. ישנה הקפלה של משה והקפלה של אליהו. לכל אחד מהם הוא נותן את הכבוד המגיע להם. ומצייר אותם עם הסמל שהם מיצגים. משה מייצג את התורה ואילו אליהו את הנבואה והבשורה לבואו של המשיח.

יש הסבורים שכנסייה זו היא היפה והמרשימה ביותר, רוב הטקסים מתרחשים בקומה הזו. ניתן לראות גם קומה עליונה, וישנה גם קומה תחתונה הנקראת – קריפטה= מקום מוחבא.

"התייחסות לציור"-

הרקע של הציור צהוב המסמל את האור האלוהי. השמים בצבע תכלת ומהם יש כיתוב (כאילו קול קורא) "זה בני אהובי", "והוא השתנה לעיניהם". זו ההוכחה להנצחת המקום בו קרה האירוע. פה זה המקום שמרגישים את האלוהות. השילוש חוזר על עצמו : 3 שליחים, 3 קדושים,3 קשתות בין אולם התווך לבין הסיטראות, השילוש הקדוש- 3 : ציור של משולש=האב ובו יש עין= הבורא, והיונה = רוח הקודש. האלוהות שמשגיחה. הסמל הזה מופיע על שטר של הדולר. משני הצדדים יש מלאכים המקנים משמעות שמיימית.

האפסיס- ירדנו במדרגות לקריפטה-נראים שרידים מהתקופה הצלבנית ומבנה מודרני. על הבמה ישנם 2 חלונות שמראים את סלע האם והמחילות שהיו פה בתקופה הצלבנית. מלפנים ישנו המזבח המודרני העשוי מאבן מקומית. זהו האפסיס של הכנסייה הצלבנית הקומה ומעליה נבנה האפסיס המודרני. הטקס מתקיים בדיוק באותו המקום.

ניתן לראות גם את המשולש, הגביע והטווסים המסמלים את חיי הנצח. ישנם אשכולות ענבים המסמלים את הדם של ישוע. בכיתוב "רבי טוב שאנחנו כאן"- בזיליקה יש 3 סוכות (=משכן קדוש), ל-3 הקדושים.

"הקמרונות בצבע כחול" – שמים ועליהם ישנן ארבעה תיאורים העשויים מפסיפס , המתארים ארבע סצנות שונות. בכל סצנה מופיעים שלושת המלאכים ומתחתם במקום המרכזי מופיע משהו. בכל סצנה מופיע מצב בחיי ישוע ובכל אחד ישנה השתנות. אתחיל משמאל לימין ,1. תינוק וכדור צלב- מולד. 2. אוכל לחם וחיטה, משמע ישוע הוא לחם החיים. 3. שה שחוט- הקורבן. 4. סרקופאג- התחייה.

"בקפלה של אליהו" – רואים את הקורבן והאש והעם עונה " הוא האלוהים". בקפלה של משה נראות לוחות הברית והסנה הבוער "של נעלך מעל רגלך". משה נראה קורן ורואים את המים אשר יצאו מהסלע. יציאה מהכנסייה ועלייה לתצפית- ניתן לערוך שני סוגי תצפיות האחת נופית –גאוגרפית- מיקום הישובים והדרך השנייה היא על פי הנושא. ובדרך זו אבחר

כדי לחבר בין המקומות לבין דרכו של ישוע. "ניתן לראות ולתאר את הדרך מהתבור לירושלים". במזרח ניתן לראות את הרי הגלעד- מקום מוצאו והולדתו של אליהו הנביא. "ממול הרי השומרון" – שדרת ההר המרכזית . ישוע בדרכו חצה את ואדי קלט ,עבר דרך יריחו והגיע לירושלים.

"באתר הר תבור וכנסיית ההשתנות"- נתגלו שרידים מתקופת הברזל. יש המזהים זאת כישוב "גת חפר", המופיע בספר מלכים – כנראה והיה מוצאו של יונה הנביא.

"בקעת כסולות" פה התרחשה מלחמתו של גדעון במדיינים, הפרנציסקנים רכשו קרקעות גם בכפר ניין, כפי שמופיע בברית החדשה הכפר נעים. באנווגליון של לוקס פרק ז’- מסופר שישוע "מחייה את בן האלמנה". הכפר נמצא למרגלות גבעת המורה.

בתנ"ך מוזכר שגם אלישע הקים לתחייה את הבן היחידי של האישה.