"מדריך סיורים עם מדריך טיולים בשכונות ירושלים".

"מדריך טיולים בכיכר אלנבי בירושלים"(סיורים בירושלים)
עמוד אבן ועליו סמלים צלבניים לזכר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים . כאשר התקרבו הבריטים לעיר יצאו שני סיירים בריטים וליד ליפתא פגשו בקבוצת מכובדים ערבים שהביאו להם את מפתחות העיר ונכנעו אליהם . מפקדיהם רצו שהעיר תכנע להם ואירגנו טכס כניעה נוסף בליפתא . אלנבי ששמע על כך רצה אף הוא טכס כניעה ואירגנו על גבעה חשופה טכס נוסף היה זה המקום בו מותבת היום האנדרטא . הבריטים הופכים את ירושלים שוב לבירה לאחר שנים רבות בהן בירת הארץ היתה ברמלה מימי הממלוכים .

סיור בכנסיה הסקוטית הירושלמית וסיורים בירושלים!
כנסיה ובית הארחה . הכנסיה בקומה השניה קטנה וצנועה . הכניסה לבניין בצורת מתומן כמו כיפת הסלע ומעליה כיפה . במקום סיבל מעוטר באריחי קרמיקה ארמניות כחולות שעיצב האומן הארמני אניסיאן . בארץ היו 7 נציבים בריטים. בתחילת הגעתם לארץ היו בארץ כ 700 אלף תושבים . בשנת 48 היו בארץ כ 1.7 מליון תושבים בעיקר עקב עליית היהודים לארץ .(סיורים מודרכים בירושלים)

"מדריך סיורים בימק"א ומלון המלך דוד בירושלים".(סיורים בירושלים)

הבריטים היו הראשונים שנתנו שמות לרחובות בירושלים שעד אז כונו במקום אליו פנו . בסוף שנות ה 20 מוקמים מתחמים מלונאיים ותרבותיים ברחוב המלך דוד – סנט ג'וליאן בשמו הבריטי . המלון הוקם על ידי יהודי מיצרי עשיר בשם מוסרי אדריכל שויצרי מתכנן את המבנה. המלון לא מצליח והבריטים שוכרים מ 38 את עיקר המלון לצפקדה שלהם . בשנת 1946 האצ"ל מחדיר כדי חלב ממולכדים למלון ומפוצץ והורס את חלקו הדרומי רבים נהרגים בפיצוץ וגם יהודים שהיו במקום . הדבר גורם לשבר וקרע בין האצל וההגנה .(טיולים מודרכים בירושלים) ימק"א – המקום כולל מלון לצליינים צעירים אולם קונצרטים ובריכת שחיה עם מרכז ספורט במבנה הרבה סמלים מתרבויות שונות גם נוצריות וגם מקומיות . על העמודים הרבה עיטורים . חזית המגדל עם עיטורים של 4 האונגליסטים . וכיתוב באנגלית ערבית ועברית .

מדריך טיולים במלון פלאס ירושלים וסיורים בירושלים!

ליד שכונת מחנה ישראל השכונה השניה שיצאה מהחומות מוקם מבנה דמוי ספינה מפואר מאוד . חלונות כל קומה שונים וכל קומה הוקמה בסיגנון שונה הבניין מוסלמי ונחנך ב 29 את המלון ניהל יהודי בשם ברסקי .המקום תיפקד כמלון מעט זמן ועד שנות  ה-30  . כשקמה המדינה המקום הפך להיות משרד מסחר ותעשיה ובשנות ה 2000 נמכר ליזמים שהשאירו את החזית החיצונית ופתחו במקום מלון מפואר.

חצר המוסדות הלאומיים בירושלים וסיורים בירושלים!
שתי שכונות הוקמו במקביל בזמן הבריטים , רחביה היהודית וטלבייה הערבית .בשכונה היהודית הוקמו מבני המוסדות היהודיים . כל ראשי הציונות התגוררו ברחביה. האדמה היתה של הכנסיה היוונית שמכרה את האדמה בגלל מצוקה כספית . ארתור רופין חוכר את האדמה מהפטריארכיה היוונית ריכרד קאופמן מתכנן את השכונה כעיר גנים בדמות אדם כשבראש הגימנסיה .באותו זמן מוקמים גם מבני המוסדות הלאומיים . כאן ישבו ק.ק.ל. הסוכנות היהודית ובניין המוסדות הלאומיים . הערבים מצליחים להחדיר למקום מכונית תופת שגורמת להרס אחד האגפים . גם ההגנה ישבה במקום . בהתחלת המדינה הכנסת ישבה במקום וגם משרד ראש הממשלה בן גוריון היה במקום . בן גוריון עצמו התגורר בסמוך והיה מגיע כל בוקר ברגל מלווה בשוטר ללשכה .

סיורים בגימנסיה ברחביה ירושלים וסיורים בירושלים.
חוצה את השכונה שדרה ירוקה מצפון לדרום ובראשה נבנתה הגימנסיה העיברית . ביתו המפואר של דב יוסף שהיה אחראי על הקיצוב בתקופת הצנע ממוקם בסמוך ובנוי בסיגנון ספרדי . מולו בית ולרו מעון נשיא המדינה .

"סיור בבית יצחק בן צבי בירושלים וסיורים בירושלים".

בן צבי הנשיא השני של המדינה התגורר בצריף וכאשר נהרס הצריף הוא קיבל שתי דירות בבניין הסמוך. כאשר נבחר לנשיא הקימו צריף גדול בחצר הבית ובו קיבל את אורחיו . הוא סרב לעבור לבניין מפואר בגלל צניעותו הגדולה . עוד בתים מעניינים בשכונה הם ביתו של השופט פרומקין שנקרא חבצלת כשם העיתון של אביו , ביתו של בן גוריון העומד לפני שיפוץ ושיחזור בבניין זה היה מעונו הרשמי של ראש הממשלה עד לימיו של רבין .

"מדריך טיולים בטרה סנטה -רחביה וטלבייה בירושלים וסיורים מודרכים בירושלים".

טרה סנטה נבנתה על פי תכניות של ברלוצי והיתה קולג' פרנציסקאני , היום משוייכת לאוניברסיטה . בסמוך בית ראש הממשלה הרשמי של ראשי הממשלה מאז ימי רבין .במקור היה ביתו של אדוארד אגיון מעשירי מצרים שבנה לו בית מידות בפאתי שכונת טלביה – טלביה הוקמה במקביל לרחביה על ידי עשירים ערבים ברובם נוצרים . בית סלמה בית מידות מהמפוארים בשכונה כיום שגרירות בלגיה . בית ג'לאל בית מידות מפואר עם אריחי קרמיקה ארמנית . בית הרון אל ראשיד מול בית שרובר . ועוד בתי מידות מפוארים . היום שכונה יהודית .

"סיורים וטיולים בירושלים, מדריך טיולים בשכונות ירושלים וסיור טעימות קולינרי במחנה יהודה ונחלאות".

מדריך טיולים ומספר סיפורים ירושלמיים בירושלים, טיולים בשכונות ברחובות ובשווקים של ירושלים.

סיורים בירושלים וטיולים בהרי ירושלים-ימי גיבוש וכיף בעיר העתיקה של ירושלים

הנציב הראשון: הרברט סמואל  1920-1925.

היה היהודי היחיד מבין כל הנציבים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע רבות להשגת הצהרת בלפור . התקבל בארץ על-ידי היישוב היהודי בהתלהבות. הוא נחשב ל"מושל היהודי הראשון של ארץ-ישראל לאחר אלפיים שנה". בימיו הראשונים בארץ בא בשבת נחמו, ברגל, ממשכן הנציב באוגוסטה-ויקטוריה שעל הר הזיתים לבית הכנסת "החורבה", ועלה לתורה ל"מפטיר" של "נחמו נחמו עמי", הפרק מישעיהו הנקרא לאחר אבל תשעה באב, והנוכחים בבית הכנסת לא הסתירו את התרגשותם ורבים מהם הזילו דמעות שמחה.  בתחילת שלטונו הוא איפשר עליה יהודית גדולה, מאוחר יותר תמך בהגבלתה, בשל ההתנגדות הערבית. הוא גם מינה את חג' אמין אל-חוסייני הלאומני למופתי של ירושלים, מנהיג של ערביי ארץ-ישראל, וחשב שבכך יוכל למתנו. אולם יש לציין, כי הוא סייע ליישוב היהודי להתגבר על האבטלה הקשה שפקדה את חלוצי העלייה השלישית, עבודות יזומות כמו  סלילת-הכבישים.

הנציב השני: פילדמרשל לורד פלומר. 1925-1929

היה איש צבא מבריק. נחשב לאחד הנציבים התקיפים ביותר, ועובדה היא, כי בכל שלוש שנות נציבותו שקטה הארץ. היהודים ידעו להעריך את עמידתו האיתנה נגד האיום הערבי "לעשות צרות". בתקופתו של פלומר הבשילו מספר תהליכים שהחלו בימי סמואל. ביניהם: הכנסתו לשימוש של הכסף הארץ-ישראלי, שעליו מופיעות שלוש השפות הרשמיות: אנגלית, עברית וערבית. לאחר  סיום תפקידו, פרצו מאורעות תרפ"ט – 1929. כיכר פלומר על שם כיוון שהיה אהוד על ישראל.

הנציב השלישי: ג'ון צ'נסלור 1929-1931 בירושלים.

ג'ון צנסלור היה פקיד קולוניאלי ובזמנו פרצו ביוזמת הערבים, מהומות דמים קשות. הוא נעדר מהארץ בשל חופשה, וכשחזר, מיהר לפרסם כרוז בגנות הפורעים הערבים. הדבר הרגיז את המנהיגות הערבית ולאחר ימים אחדים פרסם הנציב כרוז שני, מאוזן בהרבה, שבו קבע, כי ייענשו מפירי הסדר משני הצדדים.

הנציב הרביעי: ארתור ווקופ 1931-1938 בירושלים.

חלו שינויים לטובת הישוב  שמספרו הוכפל כי פתח  את שערי הארץ ליהודי גרמניה, בעקבות עליית היטלר לשלטון. יחד איתם הגיעו ארצה רבבות מיהודי פולין, רומניה, יוון, תימן וארצות נוספות. ארתור ווקופ הירבה להיפגש עם מנהיגים יהודים, כמו ארלוזרוב, בן-גוריון ושרתוק, כיבד בנוכחותו מופעי תרבות, התיידד עם אמנים ונטל חלק באירועים חגיגיים, כמו בטקס הנחת אבן-הפינה לבית "הבימה" בתל-אביב (הוא היה מעריץ של חנה רובינא) ובחנוכת כפר-שמריהו. הוא נחשב לידיד היישוב ואף שכמה ממעשיו לא היו אהודים (כמו מאמציו להקים מועצה מחוקקת), לא העיב הדבר על היחסים. לאחר פרוץ מהומות-הדמים באביב 1936, שהתפתחו ל"מאורעות" שנמשכו שלוש שנים ("המרד הערבי"), נחלש מעמדו. כי הפגין  הססנות, כי הדבר נבע מהוראות סותרות שקיבל מלונדון.

הנציב  החמישי: הרולד מקמייכל  1938-1944

בתקופתו חל שינוי במדיניות הבריטית החליטה על פיוס הערבים והקפאת היישוב היהודי בארץ. "הספר הלבן" שפורסם בשנת 1939 צימצם את העליה למינימום ואסר על רכישת קרקע על-ידי היהודים ברוב חלקי הארץ.  הוא פעל ממש לפי הספר, גירש מעפילים מחופי הארץ  בהם  פליטי האונייה סטרומה  שטבעו בים השחור, עמד בראש המסתייגים מגיוס יהודים מארץ-ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ביישוב היהודי התפתחו כלפיו רגשי-שנאה. הוא לחם בשצף-קצף ב"הגנה" ובמחתרות, ציווה על חיפושים ומאסרים.  ערב סיימו את תפקידו, ב- 1944, ניסו אנשי לח"י להתנקש בחייו ביציאה מירושלים, בנסעו למסיבת-פרידה ביפו. מקמייכל נפצע קל, נהגו ושלישו נפצעו קשה.

נציב השישי: פילדמרשל לורד גורט 1944-1945

הוא נחשב בזמנו לאוהד מסוייג של היישוב היהודי, אם-כי לאחר שנים פורסמו מיסמכים המוכיחים, כי התבטא כלפיו בכתב בצורה בלתי-אוהדת. מבין כל הנציגים שירת בארץ זמן קצר ביותר – שנה אחת, עקב מחלה.

הנציב השביעי : גנרל אלן קנינגהם. 1945-1948

קנינגהם היה אחרון הנציבים. בעת כהונתו התרחש עיקר מאבקו של היישוב היהודי. חייו לא היו קלים: המאבק היהודי היה בתחומים מספר בו-זמנית (פעולות מרי ומחתרת אלימות, העפלה, התיישבות ופעילות מדינית).

הוא זה ש"סגר" את השלטון הבריטי בארץ. ב- 14 במאי 1948 סקר מסדר אחרון של חיילים בריטים בירושלים, ולאחר מכן נסע בשיירה מאובטחת היטב לשדה-התעופה קלנדייה (עטרות). משם טס לחיפה. תמונתו, ניצב זקוף על גבי סירה המובילה אותו לספינה שבה יעזוב את הארץ, היתה מן הסמליות ביותר ב- 1948. הוא הפליג מנמל חיפה בסיירת 'אוריאלוס', וכשזו הגיעה לגבול המים הטריטוריאליים עצרה והמתינה. בחצות ליל ה- 15/14 במאי ניצב הנציב המסיים על הסיפןן. תזמורת ניגנה את ההימנון הבריטי ונס הנציב הורד מהתורן. הספינה פנתה מערבה, לעבר מלטה. תם השלטון הבריטי בארץ-ישראל.

STAND WITH US   מרכז ארצי למודעות והסברה לקהילות שונות בעולם.

מלון המלך דוד בירושלים-סיורים בירושלים.

22/7/46 פיצוץ גדול וחזק החריד את ירושלים. לפיצוץ קדמו אזהרות טלפוניות של חברה באצ"ל שדרשה לפנות את המלון. בנוסף התקשרה  לקונסוליה הצרפתית ולמערכת העיתון  "פלסטין פוסט". למרות זאת  האנגלים לא נענו והביעו חוסר אמון מוחלט וזלזול. מחיר הדמים היה נורא- 91 אנשים בריטים ערבים ויהודים מצאו את מותם בין ההריסות של המבנה. 150 ק"ג חומר נפץ שהוכנסו בכדי חלב החריבו את האדף הדרומי.

המלון הוקם בשנים 1929-1931 על קרקע שנרכשה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. החיצוניות שלו פשוטה אך בתוכו נימצאים מוטיבים מתרבויות קדומות כמו האשורית, החיתית והפיניקית יחד עם מוטיבים מוסלמים-ערביים. בתקרות יש עבודות סטוקו בשלל צבעים, עמודים דמויי תמר בעלי כותרות מסולסלות ועוד.

עם עזיבת הבריטים את הארץ ,פעלה בבניין תקופה קצרה וועדת האו"ם למימוש תוכנית החלוקה בראשות הרוזן ברנדוט. כיום המלון משמש לאירוח מדינאים רמי דרג מארצות שונות.(סיורים בירושלים)

מוסדות המדינה-מדינת ישראל בירושלים.

• אנו עומדים מול בניין עריית ירושלים המנדטורית

  אם נסתכל למעלה נבחין בשני אותיות לטיניות BB ר"ת ברקליס בנק – הא כיצד ?

  1917 גנרל אלנבי בכניסה לירושלים יורד מסוסו.. ובפעם הראשונה ממלכת ירושלים הצלבנית ירושלים חוזרת להיות עיר בירה – ולכן צריכה בניין מתאים לעירייה מודרנית מגרש היה לה בפינה הצפון מערבית של החומות – כיכר אלנבי דאז – מאחורי המסקובייה, בדרך למערב כיוון התפתחות העיר ליפו הנתב"ג של אז – לאירופה !

  אך השלטון לא היה מעוניין להשקיע את כספי משלם המיסים הברטי בארץ/ בקלוניה.

  ולכן בשנת 1929 נחתם הסכם עם הבנק שיממן את הבניה בסך 27.692 ל"י ארץ ישראליות תמורת חכירת הקומה התחתונה 890 מ"ר ל 30 שנה (ההסכם פג ב1963 והוארך בשנתיים  עד שנת 1965 )

(האדריכל קליפורד הולידי וזולטן שמשון הרמט (מסיגייט) – (גם אדריכלי כ. הסקוטית )
בשני לספטמבר 1930 הנחת אבן הפינה וב1932 נחנך, בשימוש עד 95 ומ 97 )

• סגנון הבניה מעניין מצד אחד החזית המעוגלת דמוית חרטום ספינה היא בסגנון הבניה הבין לאומי המוכר לנו מהעיר הלבנה – שהתפתח לאחריי מלחמת העולם  ה-1 – פונקציונלי, זול, ללא קישוטים.

  מאידך הקשתות, הפתחים הרחבים, והסורגים – סגנון אר דקו שאמנם מאותה תקופה אך מחומרים יקרים וכל מטרתו פאר/ נוכחות / הדגשת המודרניות – לא התרפקות על העבר, ע"י המילה האחרונה – המראה התעשייתי.. ! ובמקרה שלנו – סורגים במוטיב קרני השמש העולה – המסמלת חזון /מעוף /וקידמה – בקווים ישרים וזורמים – מודרני תעשייתי …(היתה גם כיפה מעליו שכוסתה במבנה מלבני)

  כך שיש פה שילוב של מבנה פונקציונאלי ללא כל הדר – של בעל הדעה.. (הכניסה מאחורה של הערייה ) וחזית – מהודרת של בעל המאה. – סימני גובה: ב 1864/5 שרטט צראלס ווילסון מפה של ירושלים וסימן מאות קווי גובה בשיטת סימון בריטית קדומה קו אופקי של הגובה וראש חץ המתחבר לאמצע הקו האופקי מתחתיו

  ב1935/6 נערך סקר מחודש ומתקן, שבו הטביעו בנץ מרק על הבניין שלנו על העמוד שבין השלישי לרביעי בנדבך ה6 של החלון השלישי מעל המדרגות

• עוד דבר שחשוב להצביע עליו הם סימני הפגיעות המרובות שהותירו כדורי הירדנים על המבנה מתשח עד תשכז – בשימור החליטו להשאיר כך שהמבנה שסימל את השלטון המודרני בירושלים.

הפך באמת לקצה ירושלים החדשה המערבית  בעוד הישנה בידי הירדנים עד67 וגם כיום בפרויקט החדש של בניין העירייה הסמטה שלימינכם – יוחנן מגוש חלב, לשעבר – משמשת קו / נוף מקשר בין החדש העכשווי – לישן הנצחי.

*********************************************************************************************************

"סיורים טיולים וימי כייף וגיבוש בעקבות הבתים ההיסטוריים של מדינת ישראל".

בתים המספרים סיפור ירושלמי מרגש, ולא סתם, אלא את הקמתה של המדינה שבדרך, הקשיים והחזיונות, חלומות המתיישבים והיאחזות עיקשת בקרקע והקמת הבתים שהפכו למושבה, קיבוץ או עיר בישראל.

"בתים מספרים בהרי ירושלים ובעיר ירושלים":

בית ברוזה במוצא-חקלאות נחשונית ראשונית בהרי ירושלים-מאיר ברוזה וסבו שמואל ברוזה שעלה ונאחז בקרע ב1894 והיה דוגמא אישית לחקלאים רבים בהתיישבות העובדת, מנחלות אדמה להקמת בתים ופריחה מקומית עם כל קשיי הביטחון המקומיים והלל קוק שהיה מפקד ההגנה שבא כל יום עם חיילי משמר מירושלים למוצא וסיפורו של הנער מוטקה ששרד את הטבח של ערביי קולוניה במשפחתו ושמונה בני משפה נרצחו ורק הילד הקטן שרד והפך להיות רמטכ"ל השלישי של צה"ל- הרצל נפגש עם ברוזה  המייסד במוצא ב 1898 וסיפורו של משה דוד גאון המורה הראשון והחזן של בית הכנסת במוצא ואיש שעסק  בתחומים רבים, אביו של יהורם גאון, השחקן, הזמר, האמן.

בית דוד בירושלים- השכונה הרביעית מחוץ לחומות, השכונה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ופועלו של הרב קוק מליטא, יפו וירושלים. שכונה קטנה ליד לבית הרופא אברהם טיכה ונוסדה על ידי הנדבן הרב דוד רייז ויש הרואים בה המשך לשכונת נחל שבעה ופה התגורר הרבה הראשי של ארץ ישראל-הרב אברהם יצחק הכהן קוק, דוד רייז היה נדבן ואיש עשיר שהתיישב בעיר העתיקה ורופאו ייעץ לו לצאת החוצה וכך עשה.

"בית טיכו ברחוב קוק ירושלים" – רופא העיניים הירושלמי בעל לב הזהב שטיפל מקצועית ביהודים וערבים כאחד והסיפור המרגש של אישה מוסלמית שרצתה למסור את בנה לרופא חשוך הילדים, רופא עיניים והאמנית אישתו, אנה טיכו הציירת המפורסמת, הבית המפואר היה מעונו של המומר משה שפירא ונחשד שזייף את מגילות גנוזות בחלקן, הבית מופיע במפת וילסון משנת 1884.(סיורים בירושלים)

בית הכנסת "תפארת ישראל" בעיר העתיקה בירושלים או בית כנסת ניסן ב"ק.

בית הכנסת  שהוקם על ידי רבי ישראל ב"ק  המדפיס הראשון בעולם המתחדש לו ומתקדם.בית הכנסת נהרס במלחמת העצמאות והוא דיי דומה לבית הכנסת של ברעם, הרב ישראל ב"ק עסק בדפוס בצפת ופרש להר הג'רמק(הר מירון) ולאחר כישלון חקלאי קיבל ממונטיפיורי מענק לרכישת בית דפוס והחל להוציא את העיתון "החבצלת"  והמשיך את המפעל חתנו הרב ישראל דב פרומקין ומי שהמשיך את מפעלו של הרב ב"ק הוא הרב ניסן ב"ק שבנה שכונות.

"בית ספר למל"-תחילת החינוך העברי בירושלים בשכונת זכרון משה הירושלמית, ליד קולנוע "אדיסון" נמצא לו בית הדורבן שתי קומות ומעל הכניסה כתוב: " בית ספר להאציל לבית למל" ושעון עם אותיות בעברית, דקל מעוצב, ובית הספר קשור לחינוך המודרני.

בשנת 1885 יסדה עליזה ליפטהרץ , קרן שמטרתה להקים בית מחזה לילדים לזכרו של אביב שמעון אדלר פון למל שהיה גביר ואיש רם מעלה ואציל בזכותו עזרתו לשלטון האוסטרי בזמנו של נפוליאון.

ד"ר פרנקל מפתחאת בית הספר למרות התנגדות "הפרושים"  והיו קשיים  רבים עד שהתאחד עם בית ספר נוסף "ועד החברה לחינוך יתומים בישראל" שבהנהלת ד"ר זאב הרצברג ולימים לימדו בו מורים כמו דוד ילין, יוסף מיוחס ואחרים ובראשית המאה העשרים מקבלים עזרה מ "העזרה" הגרמנית. בית שעון השמש ברחוב יפו ירושלים- פרוייקט של חייט אמריקני יהודי-החייט  המקצועי האמריקאי שמואל לוי הקים את בית הכנסת המיוחד ומי שתכנן אותו הרב משה שפירא, עם חמישה שעונים, מול שוק מחנה יהודה ושמו "בית השעונים" או "בית הכנסת אורחים".

הרב שמואל לעווי שעלה מאמריקה ראה את המצוקה של העולים החדשים והקים בעזרת תרומות מיהודי אמריקה את בית הכנסת ובו ארבע קומות ובקומה הרביעית היה בית הכנסת "זהרי חמה", היום משמש "שטיבלך" – עשרות של מניינים כל היום וכל הזמן ובית הכנסת נפגע מרעידת אדמה בשנת  1929 ואף שריפה שפרצה בקומה החמישית ב 1940.

"בצלאל" אמנות עברית בארץ ישראל ובירושלים בתחילתה.

צמד בנינים תאומים ברחוב שמואל הנגיד 10-12 שאיכלס את בית הספר לאמנות "בצלאל" "ובית הנכות הלאומי בצלאל".

ההחלטה להקמת בית הספר התקבלה בקונגרס הציוני השביעי ב1905 לאחר שבוריס ש"ץ היה פסל החצר של מלך בולגריה והביא את הרעיון להרצל עוד ב 1903.

בשנים 1911-1914  היה סניף של תימנים ותיקים בבן שמן, קשיים רבים היו ל"בצלאל" לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה והתורכים הגלו את בוריס ש"ץ לדמשק.

"הארמון" בשכונת הבוכרים בירושלים –בית יהודיוף חפץ שאולי פה יתאכסן המשיח.

בית רב מידות וממש ארמון שהקים אלישע יהודיוף וחתנו ישראל חפץ שתוכנן על ידי אדריכל איטלקי בסיגנון הרנסאנס והוא אחד המבנים המקסימים והיפים של ירושלים, "מלון קמיניץ" המלון המפואר של ירושלים בעת החדשה ישנה.

מלון חמישה כוכבים שהוקם ביפו 70 על ידי משפחת קאמיניץ חלוצי המלונאות בארץ.

מדריך טיולים וסיורים ב"משכנות שאננים" היציאה מן החומות של ירושלים וננצל את שכונת ימין משה וגניה היפים.

יהודה טורא שתרם את עזבונו לירושלים הוא האיש החשוב בסיפור היציאה מן החומות והאיש שפעל להנצחתו ולפיתוח ועזרה ליהודי ירושלים היה סיר משה מונטיפיורי, האיש שביקר בארץ שבע פעמים והיה קטליזטור חשוב בפיתוחה של ירושלים מחוץ לחומות ועזרה לישוב היהודי בכלל, ספרדים ואשכנזים בפרוייקט, "איזור תעשיה" ובורות מים חיים זכים.

מדריך טיולים בבית חולים למצורעים בשכונת טלבייה בירושלים-

במחצית השנייה של המאה ה-19 התפשטה בארץ מחלת עור מסוכנת ומדבקת שהפילה חלליםרבים – הצרעת. מי שטיפל בהם היו נוצרים גרמניים . היה צורך לבודד אותם בבתי חולים סגורים ונידחים. הצוות היה מסור והשתדל מאוד להנעים את זמנם , להתייחס אליהם כבני אדם ולהקל על סבלם ולעיתים אף להאריך את חייהם. . הוקמו בתי חולים, אחד ליד בריכת ממילא ואחר בדרוםהעיר. המבנה היה מוקף בחומה גבוהה ונעול בשערי ברזל. אנשי ירושלים נתקפו מורא ופחד בעוברםליד החומה המאיימת שבתוכה היו נצורים המצורעים הכרוניים. רוב החולים לא היו יהודיים , דבר זהלא מנע מהרב אריה לוין לבוא ולבקר אותם. כאשר שאלו את הרב- כיצד אין הוא ירא וחושש להידבק במחלה זו? הרב ענה שהוא כבר מחוסן . המשיכו ושאלו- כיצד מחוסן שהרי אין עדיין תרופהלמחלה? והרב ענה שבגמרא קרא שגם רבי יהושע בן לוי שהיה מחבק חולים הלוקים במחלהמידבקת לא חשש ולימד אותם תורה שהרי התורה מגינה על לומדיה.
מתחם בית החולים למצורעים עבר תהליכי שימור ושיפוץ ובסוף שנת 2013 החל לשמש אקדמיה לעיצוב ואומנות ירושלים ובו לומדים תלמידי "בצלאל".

Habemus Patriarcham הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצאבלה מונה להיות הפטריארך הלטיני של ירושלים.  הארכיבישוף פיצאבלה מכהן קרוב לארבע שנים כאדמיניסטרטור מטעמו של האפיפיור (Apostolic Administrator) ומנהל בתפקיד הפטריארכיה כארכיבישוף, בתפקיד הזמני.אך שנעשה קבוע. הפטריארכיה היא מוסד קתולי חשוב הפועל בארץ ישראל, ירדן, הראשות הפלסטינית וקפריסין, מנהל כנסיות קהילתיות, מוסדות חינוך, בתי ספר, סמינר לכהנים, פרויקטים להכשרה מקצועית, פרויקטים של דיור, פעילות סוציאלית רחבה וכן משתתפים בטקסים המרכזים בכנסיית הקבר הקדוש. מינוי  לתפקיד פטריארך קבוע, לפחות עד יציאתו לפנסיה מאפשרת יציבות לממסד הכנסייתי ומאפשרת תכנון לטווח ארוך. הארכיבישוף פיצאבלה נשלח חזרה לירושלים אחרי ששימש במשך 12 שנים כקוסטוד, ראש הפרנציסקנים בארץ הקודש, וניהל את המסדר בשטח שיפוט רחב יותר, ותחומים דומים, חינוך, רווחה, דיור, תעסוקה וכן שמירה על המקומות הקדושים ודאגה לצליינים. ימי שירותו בקסטודיה הצטיינו בעשייה ציבורית, ביצירת קשרים עם הקהילות הדתיות השונות בעיר, ובניית יחסי אמון עם האוכלוסייה היהודית. את הניסיון הניהולי העשיר הוא הביא לפטריארכיה לפני ארבע שנים כשהחל בניהולה.

אלא שבשונה מהקסטודיה טרה סנטה, המסדר הפרנציסקני הפועל בארץ הקודש כבר 800 שנים מתאפיין בהיותו מסדר של נזירים/אחים מכל העולם, כולל מקומיים. אמנם השפה המשותפת של הפרנציסקנים היא איטלקית והקוסטוס ממוצא איטלקי, אך בחדר האוכל אפשר לשמוע בליל של שפות. בפטריארכיה זה קצת אחרת. עד לפני 23 שנים כל הפטריארכים ששרתו בעיר מ1847 היו ממוצא איטלקי. ההשפעה הצרפתית על הפטריארכיה היתה רבה, האווירה היתה אירופאית. לפני 23 שנים מונה הפטריארך בדימוס מישל סבאח, יליד נצרת, פלסטיני, בוגר הסמינר של הפטריארכיה שפועל עד היום בבית ג'אלה. עבור הקהילה הפלסטינית המקומית היה זה צעד משמעותי ביותר המקרב את ההנהגה הכנסייתית אל צאן מרעיתה. כהני הדת כמעט כולם ערבים, הבישוף בירדן, הבישוף הנוכחי בישראל (שיושב בנצרת), ערבים, האדמיניסטרציה כולה כמעט מנוהלת על ידי ערבים. מינוי פטריארך שאינו ערבי, נתפס כנסיגה בתהליך הערביזציה של הכנסיה המערבית. הכנסיה הקתולית לטינית דאגה להדגיש את הערביזציה של ההנהגה הכנסייתית, בדומה לכנסיות הלותרנית והאנגליקנית, אל מול השמירה של הנהגת הכנסייה היוונית בידי אנשי דת ממוצא יווני. אתרי חדשות מסוימים דאגו אף להדגיש את העובדה שהארכיבשוף פיירבטיסטה דובר עברית, למד באוניברסיטה העברית כיהן בקהילה הקתולית דוברת העברית, ואף עמד בראשה.

הפטריארך פיירבטיסטה מחובר מאד לקהילות המקומיות ויודע לנווט בין הגורמים השונים, הלחצים הפוליטיים, והאתגרים של ארץ הקודש. במכתבו מיד לאחר המינוי, הוא כתב על איך כמו התלמידים הוא נקרא למשימה, כשעזב את ירושלים הוא נקרא לחזור אליה. ועתה הוא מתבקש להישאר, כמו שישוע אומר לתלמידיו רגע לפני שהוא עולה לשמיים, "אל תעזבו את ירושלים" (מעשי השליחים 1:4) עוד לא נגמרה המשימה!!!

כולנו יודעים שאפשר לעזוב את ירושלים אבל ירושלים לא עוזבת אותך.בקרוב הפטריארך יקבל את הפאליום PALLIUM מן צעיף עשוי צמר הנענד על ידי אנשי כנסיה בכירים ביותר בכנסיה הקתולית, האפיפיור, ארכיבישופים -מטרופוליטים כמו גם פטריארך ירושלים.

תאריך ההכרזה אולי אינו מקרי, מחר יחגגו הנוצרים הקתולים בארץ הקודש את חגה של מרים מלכת פלסטינה בכנסיה בדיר ראפת לא רחוק מבית שמש. מרים, אמו של ישוע היא פטרונה של ארץ הקודש ומגינה עליה, על פי האמונה הנוצרית, ובכל שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובור מתכנסים נוצרים קתולים פלסטינים מישראל ומהרשות הפלסטינית, חוגגים מיסה בערבית, עושים תהלוכה עם פסל מרים השמור שם, ולאחר מכן חוגגים בפיקניקים באיזור. החג הוא הזדמנות למפגש וגיבוש הקהילה הלטינית בארץ, בחסות הכנסיה. השנה כמובן ההשתתפות תהיה דרך הפייסבוק.

כמה מילים על מוסד הפטריארכיה:
הפטריארכיה הלטינית הוקמה לאחר כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון, עת פטריארך ירושלים שכיהן בה, מהכנסיה היוונית אורתודוכסית, עזב את העיר. בשונה מפטריארך האורתודוכסי שהינו עצמאי, ואינו כפוף לפטריארך אחר אלא ישירות לאל, הפטריארך הלטיני הינו למעשה תואר נוסף שניתן לארכיבישוף של ירושלים שמונה על ידי האפיפיור וכפוף לו. פטריארך ירושלים הלטיני שכן בירושלים ליד כנסיית הקבר עד נפילתה בידי האיובים ואז עבר לעכו. בעכו הוא כהן כפטריארך ירושלים עד נפילתה ב1291 הממלוכים, ומשם עבר למאחז הצלבני האחרון בקפריסין. ב1374 עבר הפטריארך הלטיני לרומא ושם שכן עד שהושב לירושלים ב1847. משכנו של הפטריארך הלטיני של ירושלים היה בראשית דרכו בתוך המנזר הפרנציסקני ובשנת 1874 נחנך מתחם חדש ליד שער יפו בו נמצא הפטריארך ומשרדי הפטריארכיה עד היום.

לצד הפטריארך הלטיני יש עוד שלושה ארכיבישופים לטינים המחזיקים בתואר פטריארך, בליסבון, ונציה וגואה שבהודו. עם זאת יש הכנסיה הקתוליות המזרחיות עוד פטריארכים רבים אלא שלהם יש עצמאות רבה, ואוטונומיה של קהילות, לצד כפיפות לאפיפיור.

"בתרועות ובשופרות,בתופים ומצילתיים – "סיור בר מצווה בכותל המערבי וירושלים".

סיורי בר מצווה בכותל בירושלים וברחבי העיר ירושל

התאמת אופי "בר המצווה" לחוגגים, בנושא הסיור- איזור הרובע היהודי, עיר דוד, מוזיאון דווידסון או שכונות ירושלים. ארוחות במסעדות ירושלמיות כיום.

"סיור בר מצווה"– מותאם לאופי הקבוצה, מבוגרים וצעירים, בין טקס הבר מצווה והכותל למסעדה, רשימה מכובדת של סיורי בר מצווה,תוך התאמה לקבוצה ולחוגגי הבר מצווה.

סיור בר מצווה עם תוכן לבר מצווה , מעבר לתכני ירושלים החשובים והקדושים לעם היהודי. טקס בר מצווה בכותל על ידי עמותת הכותל, ניתן לעזור בתיאום קורא בתורה וספר תורה. טיול בר מצווה-סיורים מודרכים בירושלים עם מדריך טיולים המסייר מאות ימי הדרכה בעיר. בת מצווה בכותל ובירושלים-בת מצווה, עת חשוב בהגעה לגיל 12 ,הגיע זמן לבגרות, טקס סיור טיול וסיורים מודרכים בירושלים מותאמים לבר/ת המצווה.

בר מצווה בכותל המערבי– חוויה אישית  מרגשת ומשפחתית שלא תשכח לדורי דורות.

סיור בר מצווה מודרך בכותל/טיול בר מצווה מודרך ברובע היהודי/סיור במצווה מלווה בתצפיות ואתרים נבחרים בירושלים/ארוחו ומסעדות לבר מצווה בירוש

בית פרומקין ברחבייהhttps://www.youtube.com/watch?v=nLX5LxUJmAk&t=11s

*****************************************************************
הביקור ההיסטורי של הרצל בממילא-בירושלים.

בית שטרן והיום סטימצקי ומסעדת הרצל המקסימה, משפחת שטרן הזמינה את הרצל ללון בביתה לאחר שהמלון בו שהה כנראה לא נתאים לו-ממילא, ממילא מקום שכונה של מעבר מהעיר העתיקה לשכונות שמחוץ לחומות.

*********************************************************************************
סיור טעימות קולינרי בשוק "מחנהיודה" בליווי הסבר מקומים, פיקנטריות וכמובן סיפורו של שוק ולירו, שוק הלוואה וחיסכון, מה שידוע כשוק "מחנהיודה" ניתן לשלב סיור חוויתי בשכונות נחלאות- רצף שכונות החצר ובן הווי ירושלמי חמים ואמיתי.

"סיפורי אהבה ירושלמיים". "רומיאו ויוליה" של שכונת עין כרם, אהבה פורצת גבולות בין יהודיה לערבי .

"נביאים ואוהבים" – פיקנטריות באיזור רחוב הנביאים ומשעוליו.
סיפור אהבתו של איתמר בן אב"י ללאה אבו שדיד המרוקאית.
למה טוב להיות עורך עיתון בירושלים – אהבתו של ד"ר אברהם טיכה לאנה טיכה.
המלך שלמה ומלכת שבא (בין אתיופיה וירושלים..)
הצייר הלמן האנט ואהבתו הגדולה, המשוררת רחל בירושלים, אהבתו של עורך דין נוצרי עתיר ממון לאישה חרדית צעירה ממנו ב 30 שנה…

בבית סרגיי המפואר אהבותיו של רספוטין יועצו של הצאר הרוסי...

מדריך טיולים מורה דרך בסיור "גנים ובורגנים ברחביה וארמונות והיכלות בטלבייה".
בנין המוסדות הלאומים-ממשלת המדינה שבדרך, הגימנסיה העברית , ביתו של יצחק בן צבי (וחיים ולירו-הבעל הבית הקודם)
"בית דב יוסף" – מושל ירושלים, שר האספקה והקיצוב ושר המשפטים, מרכז הכשרת החלוצים החקלאיים של רחל ינאית, בית אוסישקין- מראשי ההסתדרות הציונית וממייסדי הסתדרות המורים, בית ילין- הבית הראשון על אדמות ג’נזריה, בנק לאומי והבאוהאוס בירושלים,"הטחנה" של רחביה, "בית חבצלת", "בית לאה", או וילה טננבאום.
מדריך טיולים בטלבייה- וילת קונסטנטין סלאמה, בית מונטסרה- המוסד לחקר התנ"ך של מנזר מונטסרה הספרדי, "בית טאנוס" – ארמון בסגנון הרנסאנס, וילת שרובר, וילה הרון אל רשיד- אלף לילה ולילה בירושלים, בית חולים האנסן- בית חולים למצורעים, בית הדירות המפואר של סלמה – איש רב פעלים מול השלטון הבריטי.

"הקו העירוני בירושלים" – הגבול הממשי בין ירושלים המזרחית למערבית (48-67) , גבול לא אנושי מטרים ספורים מבית לבית ואף פחות. מוסררה, המתחם הצרפתי, ממילא, ימין משה, רמת רחל, מנזר מר אליאס, ארמון הנציב וסביבתה.

מהר טוב(ערטוף) למוצא…ובדרך אל העיר- בעקבות חטיבת הראל, מבצע יבוסי ומבצע הראל ,הראל במבצע נחשון, קרית ענבים,מעלה החמישה ,הר אדר בגבעת הרדאר, שמורת המסרק ודרך בורמה.

"ירושלים – פורצי החומות או היציאה מן החומות".
"מדריך טיולים במשכנות שאננים" -השכונה הראשונה מחוץ לחומות וימין משה-אצולת הממון בשכונת הספר.מדריך טיולים בשכונת מחנה ישראל – השכונה השנייה מחוץ לחומו -שכונה של יוצאי המגר’אב (יהודי צפון אפריקה). "נחלת שבעה" – שבעה חלוצים ושבעה בתים ראשונים בין רחוב יפו לבית העלמין המוסלמי. "שכונת בית דוד"- מיני שכונה שקמה והסתגרה בחומותיה הצרות, "ומתחם מאה שערים" – "השכונה החמישית מחוץ לחומות ירושלים העתיקה" שהחלה עם גנים וירק, בתים רחבי ידיים וכיום המקום צר מלהכיל את אנשי השכונה.

"המעצמות תוקעות יתד מחוץ לחומה בירושלים".

"אכסניית ומנזר נוטרדאם" – המתחם הצרפתי,מחוץ לחומות, בית החולים הצרפתי-סנט לואי ואישים. הקונסוליה הרוסית ואכסנית הנשים, בית החולים הרוסי -"פרוסקיה בולניצא"-בית החולים מחוץ לחומות. "הדוחובניה"-מבנה תיאולוגי (היום בית משפט השלום) וכנסיית השילוש הקדוש הרוסית. אכסניית סרגיי-"מחלקה ראשונה" של בתי המלון של סוף המאה ה 19. "בית מחניים" -מהמבנים המיוחדים בירושלים, ארמון רב מידות ומשפחות אצולה.
בית החולים האיטלקי-"הזאבה הקפיטולינית בבנין של ברלוצ’י"

"סיורים רומנטיקנים וחולמים ברחוב הנביאים וחרדים".

הקונסוליה האתיופית-בית החלומות של המלכה.
"בית הפרובסט" – אבק מלכות בירושלים- בית חולים רוטשילד. הכנסיה האתיופית -גור אריה יהודה בהר גן עדן. בית תבור – קונרד שיק ופעלו בירושלים – מיסיונר וארכיטקט בית הלמון האנט – ציירת רופאה ומשוררת. בית חולים ביקור חולים ,בית החולים האנגלי ובית החולים הגרמני.נשלב את העולם החרדי-שכונת זכרון משה,בית ספר למל,מאה שערים{החלק המערבי}.שכונת הבוכרים-שכונת פאר שירדה מפארה-"הארמון",בית דוידוף,חצר משהיוף,בית חאג’י יחזקאל,חצר מוסאיוף בירושלים.

"מדריך טיולים בשכונות ונחלאות בירושלים -או מעין כרם לנחלאות".

"כנסיות אהבות והיציאה מהחומות בעין כרם ונחלאות"

"מדריך טיולים בפעמונים ועיר גנים-בעין כרם".

כנסיית יוחנן המטביל,מנזר אחיות ציון,סיפור אהבתם של ג’עבר ואלגרה,מעיין מירים,כנסיית הביקור ותצפית על פאתי ירושלים הדרומיים.סמטאות וסגנונות בניה
נחלאות הם רצף של שכונות קטנות,,,משכנות ישראל-בית הכנסת,בית כנסת התימני שלום שבזי{ בית כנסת הגורל),ביתו של ר’ אריה לוין."מזכרת משה" -החצר והשכונה האשכנזית הראשונה,"אוהל משה" – השכונה של מושוניקו מהבוסן הספרדי/סיפור משפחת’ בנאי המרתק/משפחת יוסף נבון/ יצחק הלוי(המשורר והמלחין ועוד)שכונת בתי ברויידא-חצר הקדש ועזרה לתלמידי חכמים.(העולם החרדי בתוך אי קטן)

"קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה של ישו", "הדורמיציון" בהר ציון – ליד השער החדש.

סיור בר מצווה מודרך בכותך/טיול מודרך בר מצווה מודרך ברובע היהודי/סיור במצווה מלווה בתצפיות ואתרים נבחרים בירושלים/ארוחות ומסעדות לבר מצווה בירושלים

**************************************************************************************************************************

31/10/17  הבריטים כובשים את באר שבע על ידי הכוח של אנז"ק.

7/11/17    עזה נכבשה.

לאחר מכן נערך קרב קשה בנבי סמואל, בדרך לכיבוש ירושלים.   בקרב זה היו  כ- 500 הרוגים . (בהר הצופים יש בית קברות צבאי בריטי ). לאחר מכן הבריטים המשיכו לכבוש את עין כרם וליפתא. המנהיג הערבי היה חוסיין אל חוסיני  אשר נכנע לכוחות הבריטיים. המטרה הייתה לכבוש את ירושלים עד חג המולד ואכן כך היה.

בכיכר אלנבי נערך הטקס של קבלת מסמך הכניעה  העותומני והעברת השליטה לבריטים. אך כיון שאלנבי לא נכח ,ערכו את הטקס פעם שנייה. ובפעם הזו  אלנבי נכנס דרך שער יפו על סוסו הלבן. בהגיעו לעיר הוא ירד מסוסו מפאת קדושת העיר. והכניסה שלו הייתה רשמית ונתנה אווירה והרגשה של שחרור העיר מהמוסלמים כמו החזרה של הצלבנים לירושלים. המלחמה נמשכה עוד תשעה חודשים, כאשר הבריטים הגיעו "לקו העוג'ות", "קרב מגידו שהכריע את ירושלים".

הבריטים הקימו אנדרטה לנופלים בקרב על  ירושלים. המקום נבחר במקום בו נערכו הטקסים. באנדרטה ניתן לראות דמויות של צלבנים כאשר בגג האנדרטה נמצא צלב שוכב. האנגלים ברובם חזרו לאנגלייה ובמקומם הגיע צבא הודי. משאת נפשם של הבריטים הייתה ירושלים , לכן הם אף העלו אותה על ראש שמחתם . כאשר הגיע אלנבי לעיר הוא כבר הכיר אותה כי קרא עליה רבות. (באוכפו היה ספר גאוגרפיה של ארץ ישראל). הבריטים גרמו להרבה שינויים בארץ ישראל: סימון הגבולות, שליטה על מקורות המים, הקמת מערכת המשפט, רישום קרקעות, קביעת  מטבע מיוחד לירה ארץ ישראל, הכרת שלוש השפות המדוברות בארץ, הקמת  תשתיות לרכבת, כבישים, דואר, טלפון, טלגרף, נמל, שדות תעופה ומשטרה.

גם בישוב היהודי  ובעיקר בירושלים היה שינוי דמוגרפי . בשנת 1917 היו כ-400  אלף יהודים, ובשנת 1948 המספר הגיע ל 700 אלף, הציונות חששה מירושלים כי שם התיישבו בעיקר הישוב הישן ובעקבות פעולתם של הבריטים , גם היהודים החלו לעשות מעשה. המעשה היה הקמת האוניברסיטה העברית בהר הצופים . טקס החנוכה היה 1/4/25.

דיין אמר : "מה אני צריך את הוותיקן הזה על הראש?"

את ד'ר וייצמן  שאלו  " מה הקשר בין קבר ישו למבנה החילוני כמו האוניברסיטה?"

לאורך ההיסטוריה הבריטים תמיד תמכו ודגלו שירושלים תהיה עיר בינלאומית.ולכן גם כיום בריטניה והעולם עדיין לא רואים את ירושלים כבירה אלא כעיר בינלאומית. (רוב השגרירויות נמצאות בתל אביב).

הישוב היהודי התייחס לבריטים בשני אופנים. בראשית התקופה- הבריטים נתפסו כחבלי המשיח, המושיעים הגדולים שבונים, מפתחים, משמרים ומקימים תשתיות למדינה שבדרך. בהמשך – התקיימה מלחמה בבריטים ע"י המחתרות והישוב היהודי.

הכנסייה הסקוטית –על הר הצופים, בצמוד לקברים מבית 1 , בכתף בן הינום.

בחצר הכנסייה נמצאים הקברים של שני הכלבים- ברוס וראב, את המבנה תכנן האדריכל קליפורד הולידיי יחד עם עמיתיו הירושלמים : זולטן הרמט  ודן בן דור . בשילוב של מסורת בנייה בריטית יחד עם מסורת בנייה מזרחית. הכנסייה נחשבת כמרשימה שהצליחה להגשים את השילוב. כנסיית  "סנט אנדרוז" הוקמה בשנים 1927-1930. על ידי הפלג הסקוטי של הכנסייה האנגלקנית לזכר החיילים הסקוטים שנפלו במערכה על ארץ ישראל וירושלים במלחמת העולם הראשונה,  את אבן הפינה הניח הגנרל  אלנבי- פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי. המבנה בנוי מכיפה או חצי כיפה האופייניים לעיר, ,המבנה בצורת מתומן, בגג ישנה לוטרנה =מגדלור שתפקידו להחדיר אור פנימה.  החלונות העגולים והקמורים משובצים בזכוכית צבעונית ובדגמים גיאומטריים האופיניים "לסגנון האר-דקו" המקושט להפליא.

על הרצפה  למרגלות המזבח ישנה טבלת נחושת המזכירה את רוברט ברוס מלך סקוטלנד במאה ה 14 שמשאלתו  הייתה להעביר  את ליבו לירושלים. אך השליח ביש המזל נהרג בדרכו בספרד והלב הוחזר לסקוטלנד. כבר אז  אנו רואים את החשיבות , הרצון והאהבה שיש לירושלים . (בולדווין קבור בכנסיית הקבר ,ברובע הארמני נקבר סנט ג'ימס וגופו ע"פ המסורת הועבר לסנטייגו בספרד.)

הנציב הראשון: הרברט סמואל  1920-1925.

היה היהודי היחיד מביניהם.  בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע רבות להשגת הצהרת בלפור . התקבל בארץ על-ידי היישוב היהודי בהתלהבות. הוא נחשב ל"מושל היהודי הראשון של ארץ-ישראל לאחר אלפיים שנה". בימיו הראשונים בארץ בא בשבת נחמו, ברגל, ממשכן הנציב באוגוסטה-ויקטוריה שעל הר הזיתים לבית הכנסת "החורבה", ועלה לתורה ל"מפטיר" של "נחמו נחמו עמי", הפרק מישעיהו הנקרא לאחר אבל תשעה באב, והנוכחים בבית הכנסת לא הסתירו את התרגשותם ורבים מהם הזילו דמעות שמחה.  בתחילת שלטונו הוא איפשר עליה יהודית גדולה, מאוחר יותר תמך בהגבלתה, בשל ההתנגדות הערבית. הוא גם מינה את חג' אמין אל-חוסייני הלאומני למופתי של ירושלים, מנהיג של ערביי ארץ-ישראל, וחשב שבכך יוכל למתנו. אולם יש לציין, כי הוא סייע ליישוב היהודי להתגבר על האבטלה הקשה שפקדה את חלוצי העליה השלישית, עבודות יזומות כמו   סלילת – הכבישים.

הנציב השני: פילדמרשל לורד פלומר. 1925-1929

לורד פלומר היה איש צבא מבריק. נחשב לאחד הנציבים התקיפים ביותר, ועובדה היא, כי בכל שלוש שנות נציבותו שקטה הארץ. היהודים ידעו להעריך את עמידתו האיתנה נגד האיום הערבי "לעשות צרות". בתקופתו של פלומר הבשילו מספר תהליכים שהחלו בימי סמואל. ביניהם: הכנסתו לשימוש של הכסף הארץ-ישראלי, שעליו מופיעות שלוש השפות הרשמיות: אנגלית, עברית וערבית. לאחר  סיום תפקידו, פרצו מאורעות תרפ"ט – 1929. כיכר פלומר על שם שהיה אהוד על עם ישראל חי.

הנציב השלישי: ג'ון צ'נסלור. 1929-1931

היה פקיד קולוניאלי . נחשב לחלש מהנציבים.  בתקופתו הסלים הסיכסוך בין היהודים לערבים סביב הכותל המערבי בירושלים, ובאוגוסט 1929 פרצו, ביוזמת הערבים, מהומות דמים קשות. הוא נעדר מהארץ בשל חופשה, וכשחזר, מיהר לפרסם כרוז בגנות הפורעים הערבים. הדבר הרגיז את המנהיגות הערבית ולאחר ימים אחדים פירסם הנציב כרוז שני, מאוזן בהרבה, שבו קבע, כי ייענשו מפירי הסדר משני הצדדים.

הנציב הרביעי: ארתור ווקופ 1931-1938

חלו שינויים לטובת הישוב  שמספרו הוכפל כי פתח  את שערי הארץ ליהודי גרמניה, בעקבות עליית היטלר לשלטון. יחד איתם הגיעו ארצה רבבות מיהודי פולין, רומניה, יוון, תימן וארצות נוספות.
ווקופ הירבה להיפגש עם מנהיגים יהודים, כמו ארלוזרוב, בן-גוריון ושרתוק, כיבד בנוכחותו מופעי תרבות, התיידד עם אמנים ונטל חלק באירועים חגיגיים, כמו בטקס הנחת אבן-הפינה לבית "הבימה" בתל-אביב (הוא היה מעריץ של חנה רובינא) ובחנוכת כפר-שמריהו. הוא נחשב לידיד היישוב ואף שכמה ממעשיו לא היו אהודים (כמו מאמציו להקים מועצה מחוקקת), לא העיב הדבר על היחסים.
לאחר פרוץ מהומות-הדמים באביב 1936, שהתפתחו ל"מאורעות" שנמשכו שלוש שנים ("המרד הערבי"), נחלש מעמדו. כי הפגין  הססנות וייתכן, כי הדבר נבע מהוראות סותרות שקיבל מלונדון.

הנציב  החמישי: הרולד מקמייכל  1938-1944

בתקופתו חל שינוי במדיניות הבריטית החליטה על פיוס הערבים והקפאת היישוב היהודי בארץ. "הספר הלבן" שפורסם בשנת 1939 צימצם את העליה למינימום ואסר על רכישת קרקע על-ידי היהודים ברוב חלקי הארץ.  הוא פעל ממש לפי הספר, גירש מעפילים מחופי הארץ  בהם  פליטי האונייה סטרומה  שטבעו בים השחור, עמד בראש המסתייגים מגיוס יהודים מארץ-ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.

ביישוב היהודי התפתחו כלפיו רגשי-שנאה. הוא לחם בשצף-קצף ב"הגנה" ובמחתרות, ציווה על חיפושים ומאסרים.  ערב סיימו את תפקידו, ב- 1944, ניסו אנשי לח"י להתנקש בחייו ביציאה מירושלים, בנסעו למסיבת-פרידה ביפו. הרולד מקמייכל נפצע קל, נהגו ושלישו נפצעו קשה.

נציב השישי: פילדמרשל לורד גורט 1944-1945

הוא נחשב בזמנו לאוהד מסוייג של היישוב היהודי, אם-כי לאחר שנים פורסמו מיסמכים המוכיחים, כי התבטא כלפיו בכתב בצורה בלתי-אוהדת. מבין כל הנציגים שירת בארץ זמן קצר ביותר – שנה אחת, עקב מחלה.

הנציב השביעי : גנרל אלן קנינגהם. 1945-1948

קנינגהם היה אחרון הנציבים. בעת כהונתו התרחש עיקר מאבקו של היישוב היהודי. חייו לא היו קלים: המאבק היהודי היה בתחומים מספר בו-זמנית (פעולות מרי ומחתרת אלימות, העפלה, התיישבות ). הוא זה ש"סגר" את השלטון הבריטי בארץ. ב- 14 במאי 1948 סקר מסדר אחרון של חיילים בריטים בירושלים, ולאחר מכן נסע בשיירה מאובטחת היטב לשדה-התעופה קלנדיה (עטרות). משם טס לחיפה. תמונתו, ניצב זקוף על גבי סירה המובילה אותו לספינה שבה יעזוב את הארץ, היתיה מן הסמליות ביותר ב- 1948. הוא הפליג מנמל חיפה בסיירת 'אוריאלוס', וכשזו הגיעה לגבול המים הטריטוריאליים עצרה והמתינה. בחצות ליל ה- 15/14 במאי ניצב הנציב המסיים על הסיפןן. תזמורת ניגנה את ההימנון הבריטי ונס הנציב הורד מהתורן. הספינה פנתה מערבה, לעבר מלטה. תם השלטון הבריטי בארץ-ישראל.

STAND WITH US  מרכז למודעות והסברה לקהילות בעולם.

"מדריך טיולים  ירושלמי בסיורי מלון המלך דוד"-

22/7/46 פיצוץ גדול וחזק החריד את ירושלים. לפיצוץ קדמו אזהרות טלפוניות של חברה באצ"ל שדרשה לפנות את המלון. בנוסף התקשרה  לקונסוליה הצרפתית ולמערכת העיתון  "פלסטין פוסט". למרות זאת  האנגלים לא נענו והביעו חוסר אמון מוחלט וזלזול. מחיר הדמים היה נורא- 91 אנשים בריטים ערבים ויהודים מצאו את מותם בין ההריסות של המבנה. 150 ק"ג חומר נפץ שהוכנסו בכדי חלב החריבו את האדף הדרומי.

המלון הוקם בשנים 1929-1931 על קרקע שנרכשה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. החיצוניות שלו פשוטה אך בתוכו נימצאים מוטיבים מתרבויות קדומות כמו האשורית, החיתית והפיניקית יחד עם מוטיבים מוסלמים-ערביים. בתקרות יש עבודות סטוקו בשלל צבעים, עמודים דמויי תמר בעלי כותרות מסולסלות.

עם עזיבת הבריטים את הארץ ,פעלה בבניין תקופה קצרה וועדת האו"ם למימוש תוכנית החלוקה בראשות הרוזן ברנדוט. כיום המלון משמש לאירוח מדינאים רמי דרג מארצות שונות. הבריטים היו הראשונים שנתנו שמות לרחובות מלבד שמות הרחובות שהובילו לערים כמו דרך חברון, ד. עזה, ד. יפו , ד. שכם.

רק בשנות ה-20 הוקמה 'החברה לירושלים'  על ידי רונלד סטון שבנו את הטיילת החומות, שמות לרחובות, שימרו מלאכות עתיקות בעיר- רחוב הרב קוק נקרא אבן בטוטא על שם חוקר מוסלמי מימי הביניים. רחוב הסולל כיום נקרא רחוב החבצלת ,כי הסולל הייתה חברה שניהל איתמר בן אב"י  וחבצלת שם העיתון.

רחוב סנט גולאן הפך לרחוב דוד המלך. מריסנדה הפך לרחוב הלני המלכה, פרנסיס מרי הפך לרחוב שלומציון החשמונאית. בסוף שנות ה-20 הבריטים מתחילים לבנות מבנים כמו מלון המלך דוד (התנשא עד לגובה הקרקוב ), בשנות ה-50 נוספו עוד קומות.

"יוזם בית המלון היה מליונר יהודי ממצרים בשם אלי מוסרי"(אביו של מכבי מוצרי).

סיור ב-Y.M.C.A מרכז ימק"א

ימק"א האירגון נוסד על ידי האגודה הבינלאומית של הנוצרים הצעירים, מתוך תקווה לייצור מוקד תרבותי וחברתי שיגשר בין יהודים, נוצרים ומוסלמים.

את המבנה תיכננן האמריקאי- "לומיס הרמון" הרעיון הוא מיזוג ושילוב של גוף ורוח. מבנה אחד לרוח- אולם קונצרטים "תמימות, חיוניות חופש לצדקה" והמבנה השני לגוף- בריכה , אולם ספורט . עליו כתוב "יש מקדש אחד בלבד בעולם וזה הגוף האנושי". האבנים מסותתות במבנה בדומה לסיתות  הרודיאני, אבנים בצבע לבן ואדום כאבלק הממלוכי.  על החזית מופיעים משפטים משלוש הדתות.

המגדל של ימק"א האגדי מתנשא לרום של 50 מטרים. בדומה לחזית בית המקדש. הוא נבנה בהשראה מוסלמית, ראש כיפתי =מינרט. בתיה לישינסקי פיסלה את החזית  בתבליט בגובה של 5 מטרים בדמות מלאך שעוצבה על פי התיאור בספר ישעיהו  פרק ו פסוקים  2

"  ב שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד:  בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו–וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף." עמודי הכניסה מגולפים בסריגי גפן וחיטה כרמז לבשר ולדם של ישוע.(לחם ויין). בעמודי הכניסה מופיעים 4 הסמלים של 4  האוונגליונים  ( מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן)  והסמלים הלקוחים מספר יחזקאל  : שור, אריה, נשר-עייט ומלאך. אירועי המפתח בחיי ישוע : חי כאדם, הוקרב כשור, עלה השמיימה כנשר ויוחזר למלוך באחרית הימים כאריה.

משמאל לכניסה ישנו עמוד אבן עליו מוצבת האישה השומרונית שהשקתה את ישוע. והכירה במשיחיותו .משמאל בראש העמוד נמצא השה כרמז לישוע שהקריב את עצמו עבור המאמינים. במסדרונות יש מוטיבים צמחיים וגם של בעלי חיים והחזון של ישעיהו  "וגר זאב עם כבש". בחזית ישנו כיתוב בעברית "ה אלוהינו ה אחד" וכיתוב בערבית "לה אלא אללה" = אין אל מלבד אללה. התקרה עוצבה והובאה מדמשק. ברצפת המבואה מצוי העתק של ציור ירושלים ממפת מידבא מהתקופה הביזנטית המבטאת את רצונם לחזור לאידיאלים של נצרות הקדומה. הבניין בירושלים זכה לפאר הודות לתרומות הרבות . כיום נמצא כאן "מלון 3 הקשתות". (מלון 7 הקשתות הנמצא בהר הזתים).

בחצר ישנם  12 ברושים לזכר 12 השבטים,  12 השליחים ו 12 ממשיכיו של מוחמד. ( יש גם 12 חלונות של אולם הקונצרטים) בשנים האחרונות ימק"א מכרה חלק מהקרקע שהייתה בבעלותה ,לדוגמה מגרש הכדורגל של בית"ר שהיה בגב המבנה וכיום הוקמה  בצורה אובלית שכונת 'כתר דוד', המשמרת את צורת המגרש . גם המשרדים של החברה  STAY WITH US   נבנו על מגרשי טניס של ימק"א.

הליכה לשכונת  'מחנה ישראל' (השכונה השנייה מחוץ לחומות), הוקמה בשנת 1868. הקיר משכונת המוגרבים של מחנה ישראל, "מחנה ישראל" היום מעוטרת בגנים ובתים חדשים.

"המבנה נחשב כמלון פאלאס" – בעבר המועצה המוסלמית העליונה רצתה להקים גם אוניברסיטה ערבית במקום של ממילא. המבנה הוקם בשנת 1928  לפי בקשתו של חדג' אמין אלחוסני המופתי הירושלמי. המלון הוקם כהפגנת כוח ונוכחות מוסלמית מול התפשטות השכונות היהודיות בעיר. בחברה היו 3 שותפים : דונייא= קרובו של וויצמן. קטינקא וערבי נוצרי. הבניין נחנך בשנת 1929 . המנהל היה ברסקי היהודי שניהל גם את הדר הכרמל בחיפה. בחלקו העליון של המבנה מופיע פסוק מהקוראן  "נעשה ונבנה כאשר עשו ובנו הם". המבנה דומה לספינה גדולה , יש נטיפים ממלוקים, איורים גאומטריים ,מרפסת עם עיטורים צמחיים.  כל קומה שונה מקודמתה. השוני בולט בעיקר בסגנון החלונות:  מלבני, קשת מחודדת, קשת  בצלית. שילוב של ספרד של ימי הבניים, נטיפי אבן בסגנון ממלוכי ועוד. בשנים 1936-1939 המבנה שימש לאולפני הרדיו של קול ישראל. בשנת 1936 ישבה כאן וועדת פיל. יש אומרים שלפני הישיבה הוטמנו מיקרופונים קטנים ע"י קטינקא כדי לצוטט לבריטים. והישוב היהודי ידע  ותיכנן את מהלכיו בזכות הידיעות  שהגיעו היישר מחדר הישיבות. המבנה שימש כמשרד התעשייה והמסחר . כיום נשמרה רק המעטפת החיצונית והמבנה הוקם מחדש כבית מלון בבעלות האחים רייכמן מקנדה. ממול ישנו בית הקברות המוסלמי שסמוך אליו יוקם מרכז הסובלנות על ידי שמעון ויזנטל.

"מדריך סיורים וטיולים לקבוצות ימי הולדת ובר מצווה בירושלים של מעלה וירושלים של מטה", בעיר העתיקה ובחדשה של ירושלים – "סיור מודרך בשכונות ירושלים  עם מדריך טיולים על סגנונם השונה וסיורי סליחות, סיורי טעימות בשוק מחניודה וסיור בנחלאות.