"מאמרים טיולים וסיורים מקצועיים בארץ ישראל".
"ארץ ישראל מתקופת ההתנחלות והשופטים" ועד הקמת מדינת ישראל.
לאחר תקופת שליטת מלכי הפרעונים בארץ ישראל, תבוסתם והסתלקותם במאה ה- 12 לפני הספירה ומחליפים את המצרים העם הישראלי(בני ישראל) והפלישתים- חילופי שלטון. בני ישראל התיישבו במקומות הגלילים בהרים ואילו הפלישתים במישור החוף. הפלישתים כונו "גויי הים" והם פלשו גם למצרים, ישראל ולבנון עד סוריה .הפלישתים יצרו ברית של חמשת ערי הפלישתים עזה, אשדוד, אשקלון, גת ועקרון ומקורם של הפלישתיים מאיי יוון כנראה למרות השערות רבות. "התגבשות בני ישראל" בתהליך לשבטי ישראל עם התנהלות שבטית רוחנית ובהמשך השופטים שופטים ומנהיגים את שבטי ישראל למרות אי ברציפות הטריטוריאלית, מעבר וניידות של משפחות, בעיות כלכליות וחברתיות בעם ישראל. "הממלכה המאוחדת" והפילוג או תקופת השגשוג של שאול המלך ולאחר מכן עם דוד המלך, פילוג הממלכות עד חורבן בית המקדש- תמורות ארגוניות של דוד ושלמה במיוחד לאחר כיבוש עיר יבוס ואז היה חיבור בין שבטי ישראל מצפון ומדרום. תקופה רוחנית קשה עוברת על עם ישראל וכניסת הפולחן לשבטי ישראל ומאבק הנביאים למען בורא עולם ולחזור לדרך הישרה. ממלכת יהודה והמלחמות נגד ממלכת ישראל" ובהמשך ממלכת יהודה תעלה מס לממלכת אשור והנטל היה רב עד מאוד וירצו לשנות את המצב.
בעיות במשפחה, בעיות בכל ממלכה – ישראל ויהודה, חוסר רצף שלטוני, אי הליכה בדרכים הישרות , גרמו להתמוטטות הממלכות ומי שעזר להן היו ממלכות האימפריה הבבלית וממלכת אשור
מדיניות האשורים והבבלים הייתה בהגלייה של עמים, לשעבד אותם ולגרום להם לשבר.
"שיבת ציון ונפילת ממלכת בבל" ועליית מלך פרס וממלכת מדי, דריווש הפרסי וסיגנון משילות,בניית בית המקדש ועליית עזרא ונחמיה בשנה השביעית למלכות ארתחשסתא הראשון הפרסי- מגלות לבניית ארץ ישראל מחדש. "אלכסנדר מוקדון" מנצח את הצבא הפרסי "בקרב איסוס" בשנת 333 לפני הספירה ולמעשה נפתחת הדלת לכיבוש החלק הדרומי מתורכיה סוריה לישראל. ארץ ישראל בזמן מאבק הדיאדוכים(יורשים), תקופה לא שקטה ומלחמות ירושה בעולם היווני. התלמיים בארץ ישראל והמלחמות בין התלמיים לבין הסלוקיים ההלניסטיים .
"מרד החשמונאים וחירות מדינית כלכלית ורוחנית יהודית"- מתחתינו מודיעין מתחיל ויהודה המכבי הקטן ממשיך ויכול לגנרלים מנוסים מימנו כמו סרון שהגיע מסוריה, אפולוניוס מושל שומרון, גורגיוס הגדול גם הוא לא הצליח ובסוף מגיע ליסיאס בעצמו ומתבוסס פה ולאחר שהיו בעיות רבות ביוון, חוזר לנקודת המוצא יהודה המכבי משחרר את ירושלים ובית המקדש ומאז חוגגים את חג החנוכה עד ימינו."רומאים בארץ ישראל"- הורקנוס ואריסטובולוס החשמונאים נאבקים ביניהם והנה הרומאים בשערי ישראל עובדים את ארץ ישראל, עד הורדוס. הורדוס מלך בחסדי הרומאים והיתה לו חשיבות רבה שישראל תראה כמו יחידה אחרת ברחבי האימפריה הרומית. הורדוס קעקע את הסטטוס היהודי הדתי – אסר למנות ולפטר את הכהן הגדול, חוקק את " חוק הגנבים" שניתן למכור גנב לעבדות ולא לפי חוקי התורה, מיסים כבדים שהטיל הורדוס הגדול על העם היהודי, גרמו לנתק וזעם עם העם היהודי.
הורדוס חילק את ממלכתו לשלוש פרובינקיות – ארכלאוס שליט יהודה. ארכלאוס המשיך את סיגנון בנייתו של אביו הורדוס אך היה גם עריץ גדול ולאחר תלונות רבות הרומאים מפטרים את ארכלאוס במו של הורדוס, הורדוס אנטיפס הבן שלט בגליל ופיליפוס בגולן ובבשן ובכלל בעבר הירדן, שלטון נציבים שהיה גס וקשה לעם היהודי גרמו לפתיחתו של "המרד הגדול". מדריך טיולים היסטורי בעקבות הארכיאולוגיה של אתרי ארץ ישראל.
מורה דרך ומדריך טיולים בתל חצור ותל אבל מעכה. מדריך טיולים בתל מגידו ב 30 השכבות של תל מגידו לאורך 4000 שנים.
סיור טיול ויום גיבוש בעקבות הורדוס המלך ביהודה.
סיור היכרות עם הורדוס ובעקבות מסכת חייו המרתקת, דיפלומט מלידה, איש של מילים ויוסי התנסויות מאידך גיסא מתוכנן, אולי מחלות נפש ופחדים- פומפיוס ואנטיפטרוס, פומפיוס מגיע לירושלים ונכנס לקודש הקודשים מקום שרק כהן גדול נכנס אליו ביום הכיפורים, פומפיוס כובש ירושלים וחוזר הקיסר לרומא,סיפורו של קראוס שנינו פלישה לבית המקדש בירושלים וגנב 2000 כיכרות זהב ובסוף הפרטים מחסלים את קראסוס. הורדוס ותאוותיו המיניות או עבד לתאוותיו "אנטוניוס וקלאופטרה"- אהבה תככים וטרגדיה. הורדוס כובש את ירושלים ורוצח ארבעים וחמישה מתוך שבעים ואחת מאנשי הסנהדרין.
סיפור אהבת אוגוסטוס להורדוס, הפשרה ביניהם, משילות יהודית לצד המשילות הרומאית האיזורית.
"מרים ואמה אלכסנדרה ויחסיהן עם הורדוס" – מא ובת שלא מסתדרות כלל ואחת מאשימה את השניה אף בבגידה. הורדוס הורס את בית המקדש של שלמה וזרובבל, הרחיב את הר הבית וממלא את הגיאיות בתשתית של 88 עמודים שותים עשרה קשתות ואני מכירים את המקום כ "אורוות שלמה".
להורדוס היו 12 בנים ובנות מעשר נשותיו ויותר התחבר לאריסטובולוס ואלכסנדר ושלח אותן ללמוד את תרבות רומא והחזירם לאחר חמש שנים ואלכסנדר נישא לבת של מלל קפדוקיה ואריסטובולוס נישא אחיינית של הורדוס.
שני בניו המועדפים זלזלו בהורדוס והחזיר את המלוכה והירושה לבנו בכורו אנטיפטרוס, הפרנויות של הורדוס והתככים של בנו אנטיפטרוס להרוג את הורדוס,מחלתו של הורדוס שהתחילה בגירויי גוף וכאבי בטם קשים, נפיחות בכפות רגליו והגוף של הורדוס הפריש נוזל צלול והתקשה לנשום ואיבר המין התנפח, ניסו לרפא את הורדוס בים המלח ומעיינות חמים וזה רק החמיר.
הבניה של הורדוס בירושלים: בניה מתוכננת עם חומרים איכותיים כמו אבני גזית מסותתות, מגדלים מסותתים ועוד כמו מגדל דוד של היום והבייתה "המצודה" ששמרה על ירושלים, מתחם הר הבית של היום ומפעל בית המקדש האדיר, אמפיתאטרון ירושלמי ושלוש נקודות חשובות למסתור והגנה שהיו לארמונות , מצדה במדבר יהודה, מכוור בעבר הירדן והרודיון שהיה ארמון מהמם וגם מקום קבורתו, יריחו שהייתה בירת החורף של הורדוס, כמו כן בנה מצודות כמו הורקניה בצפון מדבר יהודה ואלכסנדריון צפונית ליריחו בבקעת הירדן.
****************
התחלנו בתל אלכּרכּ, הלא הוא תל בית ירח אשר נמצאו בה כלי חרס ייחודיים מתקופת הברונזה, המכונים על שם העיר "כלי בית ירח". התגלה גם אסם ציבורי גדול ממדים. בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור הייתה באתר עיר שנקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית. במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית.
בתקופה הערבית נבנה ארמון החורף של מועאיה בן אבי סופיאן, המייסד של בית אומיה. בקומפליקס ארמון אל ״משתא״ היה בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה-בית שאן. הארמון נחשב לבית כנסת והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי והישוב שנקרא צינברי הוזכר בתעודות עד למאה ה-15. בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור הייתה באתר עיר שנקראה "פילוטריה" והייתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית. במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית. ב- 1904 השטח נרכש ע"י יק"א והמושבה כנרת נבנתה בסמוך, החפירות במקום עדיין מתנהלות. ליד הארמון שוכבת להן בשקט רחל המשוררת. היום יצאנו לבקר בנקרופוליס בית שערים. בית שערים הוא אתר ארכאולוגי השוכן בפינה הדרום מערבית של הגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בו הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא, בבית שערים היינו בעבר, אבל היום ביקרנו במתחם השני הוא "מתחם מערות המנורה". המתחם שוכן מדרום מערב למתחם הגדול. מתחם זה נחפר על ידי בנימין מזר בשנות ה-30 של המאה ה-20 והיה ראשון שנחפר באתר. במשך עשרות בשנים היה המתחם סגור למבקרים, והוא נפתח לאחר הכשרת השטח בשנת 2009. במתחם שש מערות קבורה, כמו: מערת הפרש שבה נמצאו 380 קברים מטיפוסים שונים. הנפוץ בהם הוא קבר מקמר. נמצאו גם קברי כוך וקברים חצובים ברצפת החדר. הכניסה לאולמות הקבורה הייתה דרך דלתות אבן בעלות צירים. במערה נמצאו כתובות בעברית ויוונית, חריתות של סמלים יהודים כמו מנורות, שופרות, לולבים, אתרוגים וכן ספינות, אריות ועוד. שמה של המערה ניתן לה על שם תבליט פרש הרוכב על סוס שנמצא בה. במערה נמצאו כתובות המעידות על קבורתם במקום של יהודים מתדמור שבסוריה של היום. מערת הגיהנום – הייתה המערה שהתגלתה על ידי אלכסנדר זייד. במערה זו נמצאת פרצה המובילה למערת הפרש. על קירות המערה נמצאו חריתות של ספינות סוחר ועיטורים גאומטריים. מתחת למערה זאת נמצאת מערה מספר 2.
מערת הלוחם ומנורתו – מספרה 3. שמה של המערה ניתן לה מתבליט של מנורה בעלת שלוש רגליים המוצבת על ראש לוחם. הכתובות במערה מעידות שהמערה שמשה לקבורת יהודים מתדמור. במערה חמישה אולמות וכשמונים קברים. במערה נמצאו מס' תבליטי מנורות.
מערת ארון הקודש – מספרה 4. במערת ארון הקודש ארבעה אולמות וכמאה נקברים, שמה ניתן לה על שם תבליט משוקע של ארון קודש שנחקק באולם הראשי, לידה ובצמוד אליה נמצאת מערת הגלדיאטור היהודי בה נמצאה הכתובת ”גרמנוס בן יצחק התדמורי”.
מערת א-סיח – הוא מאגר מים עתיק באורך 26 מטר ובנפח של מעל 1,000 מ"ק. המאגר שימש את היישוב בבית שערים במאות השנייה ועד הרביעית. בתקופת המנדט הבריטי שימש מאגר המים כסליק וכמקום מטווח ירי של ההגנה. במאגר מוצגת חיזיון אורקולי בשם "גלגולה של מנורה.
****************************************
כיכר פנצ'ו בנתניה – "האוניה פנצ'ו".
שמעתם על אוניית מעפילים בשם "פנצ'ו"? בעצם ספינת מעפילים, ואן נדייק, ספינת גורר ישנה בריטית(בשם סטפנו) שהפכה לפנצ'ו, עם תחילת מלחמת העולם השניה זבוטינסקי שישב בלונדון לוחץ לקניית הספינה הרעועה שתילה יהודים מברטיסלבה (סלובקיה היום) לארץ ישראל, ספינת גורר שיכלה לשאת עשרות אנשים, בסופו של דבר נשאה 514 יהודים דתיים ברובם, הכרטיס לחיים(או למוות) עלה הרבה ובמורד הדנובה הצטרפו 100 יהודים עשירים ששילמו לפעמים גם על מי שלא היה לו . חודשים של שיט בדנובה, תלאות רבות בדרך ובעיקר משלטונות רומניה ובולגריה, עד שיצאו לים השחור, הספינה הצליחה לשוט ולעבור את הים השחור שזה בבחינת נס, בים האגאי הספינה עלתה על שרטון ליד האי כמילי, שם הצליחו לשרוד מגבי מים מפוזרים עד שמטוסים איטלקיים מזהים את המעפילים הרבים על האי. המעפילים הובלו לאי רודוס , שוכנו במגרש הכדורגל של האי ולאחר זמן "התלוננו" על התנאים הקשים והאיטלקיים והועברו למחנה מעצר בדרום איטליה לפרמונטי. המעפילים נשארו בפרמונטי גם כשהבריטים משחררים את מחנה המעצר הגדול שבנה מוסוליני למתנגדיו, משה שרת מבקר בשנת 1944 4 שנים לאחר שיצאו מנמל ברטיסלאבה לארץ ישראל, חלקם נשאר להילחם בנאצים. אם נסכם…מזל שעלו על שרטון, מאחר והסיכוי שיגיעו לארץ עם אוניית גרר שנבנתה בשנת 1895 היה קלוש. הסיפור מתומצת ומזל שישבתי בג'קוזי בקנטרי עם אישה בת 86 שסיפרה לי במספר משפטים ואני קצת חקרתי יותר, וכפי שאמרה "עשו אותי" בפרמונטי איטליה במחנה מעצר, הכל אמת.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
כובשים מלכים מנהיגים ונביאים בירושלים
ההיסטוריה של ירושלים לדורותיה וכל מי שכבש והיה בירושלים מהכנענים בעיר יבוס ודוד ועד הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים בירושלים. סיור בירושלים בעקבות כובשים ונכבשים, נביאי אמת ושקר, מלכים ונסיכים, מנהיגים ושליטים בירושלים, שלוש דתות ואלוהים אחד, יהודים מוסלמים נוצרים בירושלים,תרבויות והקו בין אתאיזם לאמונה, ירושלים עיר קדושה אך יחד עם זאת עיר של שרלטנים ואמנות תפילות, ירושלים עיר עם שמות רבים לה, ירושלים קוסמופוליטית ועדות רבות ומגוונות- "ירושלים" מוזכרת תמיד בלשון נקבה, יפה ומיוחדת, רומנטית חושנית ולפעמים מופקרת וזנותית.
אחרי תרגום התנ"ך ליוונית(תרגום השבעים) הפך לספר אוניברסלי, העיר של דוד המלך ושלמה בונה בית המקדש בירושלים, ירושלים בירת ממלכת יהודה, ירושלים עיר של תיירים עיתונאים שכתבו על ירושלים ספרי מסע שונים, "עיר הקודש" ירושלים מסמלת מסמלת יראת כבוד למקומות הקדושים, למה ירושלים קדושה? ותשובות רבות לה, אין עיר בעולם שהיית נחשבת ריאלית וקדושה אלפי שנים ללא הפסקה, המתים שממתינים לתחיה במורדות הר הזיתים. טיטוס ואספסיאנוס בירושלים,הרומאים והרבה חורבן בית המקדש, פילוג בעם היהודי ושנאת חינם, מורדים וקנאים בירושלים.
"יהדות ויהודים בירושלים" מתקופת דוד המלך, שליטת מלכי מצרים בירושלים ותזכורת שלה "בכתבי המארות" שנמצאו ליד אירוכ 3200 לפני הספירה. האב המייסד של היהדות אברם שהופך לאברהם ומהגר מעיראק לישראל, אברהם נפגש עם "מלכי צדק מלך שלם", ניסיון הקרבת יצחק בנו בהר המוריה ועד ליעקב שיורד למצרים, סיפור "רעמסס השני" ויציאת מצרים לארץ ישראל, משה רבנו רואה את הארץ מהר נבו ולא נכנס אליה ועד הכניסה של בני ישראל ויהושע בן נון לארץ ישראל.
יהושע בן נון יושב בשכם וירושלים הייתה עיר היבוסים ומחכה היה אדוני צדק, אדוני צדק ניסה להדוף את יהושע אך נכשל ולמרות הכל ירושלים לא נכבשה על ידי יהושע, ישראל לא הייתה ממלכה אלא שבטים מפוזרים בכל רחבי ארץ ישראל ובנישור חוף דרומי ישבו הפלישתים הם גויי הים, סיפור "קרב אבן העזר" בו הובסו ישראל והפלישתים החריבו את המשכן בשילה ולוקחים את ארון הברית בשבי ואז מבקשים ישראל להמליך מלך על ישראל וכך שמואל הנביא מגיע לדוד והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי, סיפור "קרב עמק האלה" בין דוד לגוליית. כיבוש עיר יבוס על ידי דוד, דוד לא טובח היי בוסים אלא מצרף אותם לממלכתו, הסב את שם המקום לעיר דוד, שיקם את החומות והעלה לירושלים את "ארון הברית", דוד בוחר בירושלים משום שלא הייתה שייכת לאף שבט, כיתוב "לבית המלך" בתל דן העדות לממלכת דוד מעבר לכתבי התנ"ך שלמה בונה את בית המקדש וסוחר עם מצרים וקיליקיה בזהב ובשמים, בית האלוהים נבנה האקרופוליס של העיר, שבע שנות בניה היו לבית המקדש ושלוש עשרה שנים לבניית ארמונו וכשסיימו לבנות את בית המקדש שלמה המלך העלה את ארון הברית ואת אוהל מועד ואת כלי הקודש מעיר דוד לבית המקדש בחלק העליון של העיר בהר המוריה.
סיפור מלכי יהודה וירושלים:
ממלכת ישראל מתפלגת בין רחבעם בנו של שלמה לבין ירבעם בן נבט, סיפור איזבל ובתה עתליה מלכת ירושלים. חזקיה המלך וניסיון המרידה באזור, בנית החומה הרחבה של חזקיהו 7.5 מטרים רוחבה, נקבת חזקיהו 533 מטרים שחיברה ממעיין הגיחון לבריכת השילוח ומצפון להר הבית סכר את נחל ויצר את בריכת בית לסדר וכך אגר יותר מים לעת צרה. מנשה יורש את המלך חזקיהו, שמר על קשר טוב עם ממלכת אשור, נלחם באויבים רבים וניצח והתחתן עם נסיכה ערבייה. מנשה המלך הנהיג מנהג פולחן של הקרבת קורבנות של ילדים "למולך", העביר את בנו באש ונשרף בגיא בן הינום.
יאשיהו המלך בנו של מנשה היה קרוב יותר למסורת ומקבץ את עם ישראל בבית המקדש מתחת לעמוד בועז שהיה סמל טוטמי ומכריז על ברית בין בני ישראל לבורא עולם ומבקש מסופריו לכתוב את סיפורי מלכי יהודה וישראל עם קשר רוחני ומוסר השכל, המלך יאשיהו ציווה לסלק את צלמי האצילים ושבר את פסלי מקום העלאת הקורבנות של הילדים בגיא בן נחום, יאשיהו סיים את דרכו בקרב מול נכון מלך מצרים במגידו, המלך נכון עולה ירושלים מדיח את יהואחז בן יאשיהו ומימנה את אחיו יהויקים שמורד בבלים ויהויקים שורף את כתבי ירמיהו וכורת ברית עם מצרים, יהויקים מת בשנת 597 בזמן המצור להבחין בירושלים ומחליפו בנו יהויכין מלך ירושלים החדש.
ירושלים בתקופה ההלניסטית רומית ביזנטית, סיורים בירושלים של בית ראשון ושני,סיור נצרות ירושלמי, ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה שושלת מלכי בית אומאיה והמלחמות בין השיעה והסונא, צלבנים וממלוכים בירושלים ותהפוכות רבות, גוטפריד מבויון בולדווין, המלכה מליסנדה וסלאח א דין, תנכיז וביברס הממלוכי- סיורים טיולים וימי כיף וגיבוש בירושלים, טיולים וסיורים באתרי ושכונת ירושלים, סיורים עם מורי דרך ומדריכי טיולים בירושלים. סיורים עם אפי נחמיאס בעיר דוד, שטח g ,החומה היבוסית, פיר וורן ומעיין הגיחון והמצודה, בריכת השילוח ועליה בתעלות הביוב למוזיאון דווידסון, החומה והכותל הדרומי, שערי חולדה והמקוואות, הכותל המערבי וסיור במנהרות הכותל.
הרצאות על ירושלים לקבוצות וקהלים, הרצאה על ירושלים בתקופת עיר דוד ובית ראשון, הרצאה על תקופת בית שני הורדוס ובית המקדש של הורדוס,הרצאה ירושלמית על הרומאים ביזנטיים, הרצאות מול מקומות עבודה על הקו העירוני, העירוני, הרצאות על ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה ואסלאם, הרצאות על הצלבנים והתקופה הממלוכית, הרצאה על היותו מעניין 400 שנות שלטון, הרצאה על תקופת הבריטים בירושלים וישראל, הרצאה על מלחמת העצמאות בירושלים, סיורים תנכיים בירושלים, הרצאה על נשים לוחמות ירושלמיות, הרצאה על היציאה מן החומות בירושלים מונטיפיורי, הרצאה על שלוש דתות ואלוהים אחד בירושלים.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
מים ואמות מים לעיר העליונה והתחתונה בירושלים.
נקודות חשובות בנושא אמות מים.
מעיינות הבהאים ממקום גבוה למקום נמוך –גרביטציה. זהו עולם עדיין ללא טכנולוגיה של משאבות.
הבנייה קשורה לשני גורמים עיקריים-צורך ויכולת. בלי אחד מהם לא תבנה.
בתקופת בית שני האוכלוסייה מכפילה את עצמה בירושלים , פתרונות המים של בית ראשון לא מספקת.
ההתפתחות-באר-בור מים –נקבות-אמות, השיטות בהובלת מים -מנהרה מלאה אמת מים, שילוב ביניהם.
ירושלים יושבת על אוכף לא במקום הכי גבוה ,סביבה הרים גבוהים וניתן להוליךמים.
המים מגיעים מבריכות שלמה התחתונו מגובה 765 מ לירושלים 735 מטרים עם שיפוע מתון מאד.
הפיר שליטה על הכוון, מהירות חפירה. יכולת לפינוי מהיר של הקרקע, אוורור מספק לחופרים למטה
ויטרובוליוס -מהנדס רומי –מומחה לאמות מים, יש הגיון בעובדה שאת אמות המים בנו מומחים חיצוניים עם ניסיון רב עם עובדים מקומיים.
ארמון הנציב.
מבנה שלטון שהוקם בירושלים בתקופת המנדט הבריטי- תפקידו היה לשמש מקום מגוריו ולשכתו של הנציב העליון הבריטי. בפי השלטון הבריטי נקרא המבנה: בית הממשלה, מתחם ארמון הנציב נמצא על פסגת רכס ג'בל מוכאבר (ההר הכביר) הר העצה הרעה (הצופה מדרום מזרח על העיר העתיקה). כיום, ארמון הנציב משמש כמטה ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות. לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטיים בשנת 1917, הולאם מתחם אוגוסטה ויקטוריה והפך למפקדה הראשית של הצבא הבריטי בארץ ישראל, כשהתחילה תקופת המנדט הבריטי בארץ בשנת 1920, אכלס המתחם את מוסדות השלטון והנציב העליון הרברט סמואל, עבר להתגורר בו למשך 5 שנים. ארמון הנציב הוא מבנה המשדר רשמיות ופאר, תוך שימוש באלמנטים עיצוביים אירופאים, הוא מזכיר מבני ציבור שנבנו ברחבי האימפריה בכלל ומבנים מנדטוריים בפרט- האדריכל שתכנן את ארמון הנציב תכנן גם את מוזיאון רוקפלר (הריסון) בניין הדאר המרכזי ובניין עיריית ירושלים ההיסטורי, טכנולוגיית בניה מודרנית, חומרים כגון: בטון, אבן ירושלמית. לא נעדר אלמנט מוסלמי-ערבי, בצורת מתומן המשולב בעיצובים רבים במבנה (במזרקה, ריצוף המרפסת המובילה לגינה המזרחית), עיצוב דלתות אולם הנשפים- שטח הארמון 65 דונם, כביש הגישה מרחוב חברון. שער כניסה (בו משולבים חדרים לשומרים של המתחם), כביש גישה פנימי מוביל ממבנה השער אל הכניסה הראשית המתוכננת בסגנון המבנים הממלוכים (שניתן לראות כאלה בעיר העתיקה). המבנה א-סימטרי, חלקו הצפוני מיועד לאגף התפעולי של המקום: מטבח, חצר שירות וחדרים לצוות המתחזק את המבנה, צידו הדרומי מיועד לאנשי הפונקציות הרשמיות של המבנה.
ניתן למצוא בו את אולם הנשפים הנחשב לחדר היפה והמרשים ביותר בבניין, תקרתו שטוחה בניגוד לתקרות הכיפתיות של אולמות חדר האוכל וחדר ההסבה, אח ענקית שצופתה באריחי קרמיקה בציורים ארמניים מסורתיים, בחדר עוצבה גלריה שקישרה בין אולם הנשפים לחדר האוכל ונועדה לתזמורות שניגנו באירועים הרשמיים, מעל אולם הנשפים מתנשא מגדל מתומן שנועד לשמש אגף המגורים של הנציב העליון ומשפחתו. החזית הדרומית של הבניין היא המרשימה ביותר- מערך גושי של בניין מדורגים ובהם משולבים הכוללים: כיפות, פתחים קמורים וארובות מסותתות ומסוגננות. בניין מדורגים ובהם משולבים הכוללים: כיפות, פתחים קמורים וארובות מסותתות ומסוגננות. הגנים המשמשים תפאורה ורקע לאירועים רשמיים וכן, הגנה מפני רוחות הסוחפות את הפסגה ואשר על שמן נקרא ההר: בטן של רוח" בערבית. בחזית המערבית (החזית של הכניסה העיקרית) נמצאת חצר שקועה שכנראה הייתה אמורה להכיל בריכה. בסמוך הוקם בית קברות קטן של חיות מחמד השייכות לנציבים העליונים ופקידי או"ם ששהו במבנה. בצד המזרחי תוכננה גינה בעלת אופי סימטרי-פורמלי המאפיין גנים אנגליים. מולה הוצבה מזרקה מתומנת כמו בארמונות בצפון אפריקה. בגינה זו נערכו נשפים ושאר האירועים, מגינה זו יורדים לגינה פראית יותר ובה היו מסלעות ובריכות נוי.את המבנה כולו הקיפו עצי אורן בוגרים שתפקידם להבטיח את הפרטיות ולשבור את הרוחות- בשנת 1933 נחנך הבניין בטקס מפואר.
עם סיום המנדט הבריטי העבירו הבריטים את ארמון הנציב לארגון הצלב האדום. המבנה שמש כמטה הארגון במהלך מלחמת העצמאות. האזור שסביב הארמון היה איזור קרב. משה דיין שהיה מפקד איזור ירושלים נחל כישלון כבד ביותר. בטיילת יש אנדרטה משותפת לנופלים בקרב ארמון הנציב ובכיבוש ארמון הנציב במלחמת ששת הימים- האמה הובילה מים ממעיינות סמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים. היא כונתה התחתונה כדי להבדילה מהעליונה, שנבנתה מאוחר יותר בתקופה הרומית ואף סיפקה מים לירושלים ממעיינות באיזור בית לחם, אך עברה בתוואי טופוגרפי גבוה יותר. שתי האמות סיפקו יחד כמיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה לירושלים והיו מרכיב מרכזי במערכת אספקת המים לעיר במשך מאות שנים. האמה התחתונה פעלה במלוא תפוקתה עד לסוף ימי בית שני ומאז ננטשה ושוקמה חליפות, כשהשימוש האחרון בה היה בימי המנדט הבריטי, בסוף שנות ה- 20. בתקופת המקרא התבססו מפעלי המים בערים הגדולות על מעיינות או על בארות מים סמוכים, בסוף תקופת בית ראשון וובעיקר בימי ממלכת אשור, התחוללו פריצות דרך טכנולוגיות, הנדסיות והידרולוגיות, כאשר מלכי אשור, סרגון וסנחריב החלו להביא מים ממרחק רב באמצעות תעלות ואמות מים, כך שהערים שנמצאו תחת חסותם לא היו תלויות עוד במקורות מים מקומיים. בתקופת בית שני היתה ירושלים מרכז שילטוני ודתי והתפתחה במהירות בהתאם לטכנולוגיות הרומיות. רמת החיים בעיר עלתה מאוד ותושביה נזקקו למים לשתייה, רחצה, טהרה ועוד, תפעול בית המקדש דרש כמות רבה של מים לניקיון ופולחן.מעיין הגיחון לא הספיק עוד והמצוקה באה לידי ביטוי במועדי העלייה לרגל בשלוש הרגלים שבהם פקדו את העיר אלפי מבקרים.
מקור המים של האמה התחתונה היה עין עיטם, מעיין השופע במרחק של 10 ק"מ דרומית לירושלים, ליד הכפר ארטאס. גובה המעיין:765 מ' מעל פני הים בעוד גובה הר הבית הוא:735 מ'- מי עין עיטם נוקזו בתעלה פתוחה קצרה אל בריכת אגירה שנבנתה ע"ג מעיין נוסף וניקזה מי עיינות סמוכים. יש 4-5 אמות מים המובילות מים לירושלים- שנה אמה המובילה מים להרודיון, האמה הקדומה ביותר הינה האמה התחתונה , מי שבנה אותה אלכסנדר ינאי או יוחנן הורקנוס , האמה יוצאת מעין עיטם-צפונית לאפרת משם המים מגיעים פנימה להר הבית, אורכה כ 10 ק"מ. בפועל כמעט 21 בגלל הפיתולים שמכתיב השטח. הורדוס הוביל מים מברכות שלמה במקום מעין עיטם. האמה העליונה- האמה העליונה באה לספק מים נוספים אבל בגלל הצורך בגרביטציה ובגלל מגבלות טופוגרפיות הוליכו מים האמה עליונה, האמה העליונה נבנתה או על ידי הורדוס או על ידי הנציבים הרומיים. האמה החמישית-ערוב-הינה הארוכה ביותר על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה- סולימאן המפואר במאה ה 16 משפץ את האמה-צינור חרס. בתקופת החשמונאים השלטון היה יציב וריכוזי לכן לא הייתה בעיה שהאמה פתוחה לא גנבו מים- בתקופה העותומנית שהשלטון לא כל כך חזק נגנבים מים מאזור בית לחם, התורכים מקימים כאן מאגר מים צר, להבטחת המים לשעת חירום.
כמו כן מוציאים צווים בהם נאמר כי באזור האמות אסור לרעות ולגדל גידולים חקלאיים למניעת אפשרות לשימוש וגניבת המים.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
מוזיאון ארץ ישראל – מוזיאון לתרבות ארץ ישראל
מוזיאון ארץ ישראלי מבוסס על אוסף של אדם פרטי. וולטר מוזס, יהודי גרמני שתרם את האוספים שלו לעירית תל אביב. לאחר שהוא עבר לארץ בשנות השלושים לא היה לו מקום לשמור על האוסף. לעיריית תל אביב לקח עשרים שנה להתארגן. הוקם בשנות החמישים. המיקום נבחר בגלל האתר הארכיאולוגי. זהו האתר חפירה הראשון של רשות העתיקות הישראלית. האתר נקרא תל קסילה. בו נמצאו מקדשים פלישתים. הגתות הביזנטיות והרומאיות שמוצגות בשטח המוזיאון הן נמצאו כאן. כאן היה אזור התעשייה של ההתיישבות שליד הים ושל הישוב בתל קסילה. .הריחות בא מהים וכך הריח הרע הלך לא אל הבתים.
הישוב אולי מזוהה עם בית רימון. למרות שיש עוד מקומות המזוהים כבית רימון. אפשרות אחרת לפי הכתוב על החרס בית חרן, כאשר חרן באשורית ואקדית פירושו דרך. מתאים למקומו של התל. זהו אחד התלים שנמצאים לאורך הירקון. אולי כאן היה נמל יפו הקדום. היום ההצעה הזאת לא מקובלת כי מצאו נמל יפו ביפו עצמה. אך בעולם העתיק שימשו הנחלים לנמל. דוגמת עכו או אשדוד, מצאו כאן בתל קסילה ממצאים כתובים לממלכה הקדומה, מאה 9-8, במוזיאון ארץ ישראל יש אפשרות להזמין הדרכה מקומית – אולם הקרמיקה מעניין לביקור. מתוארת בו חפירה של קטלין קניון ביריחו- תל קסילה נמצא תחת סככה במערב המוזיאון. תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות – שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלישתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו. התל התגלה באקראי כאשר בשנות ה-40 נמצאו על פני הקרקע במקום שני אוסטרקונים כתובים עברית מתקופת בית הראשון. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב אופיר הנשלח לבית חורון (או חרן) ועל השני אלף ומאה יחידות של שמן הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו" באוקטובר 1948 החל החוקר בנימין מייזלר מהאוניברסיטה העברית לחקור את התל. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומוזיאון תל אביב, וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת ישראל לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים 1950, 1951 וב-1959. חפירות נוספות התקיימו בין השנים 1971-1974 ובין 1982 ועד ראשית שנות ה-90, בראשותו של עמיחי מזר ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום. פלשתים בחרו להתבסס בתל קסילה המהווה חלק מרכס הכורכר המקביל לחופי הים התיכון, ואשר היה מוקף אותה עת בביצות. ביחס לתל גריסה שוכן תל קסילה קרוב יותר לשפך הירקון אל הים, כשני קילומטרים בלבד. בתקופה זו עבר אפיק הירקון מעט צפונה מהתוואי הנוכחי שלו, ככל הנראה במקום בו עוברות כיום שדרות רוקח, ועל כן הנמל הפנימי שהקימו הפלשתים על גדות הנחל, שכן בסמוך לתל. בתי היישוב הפלישתי הוקמו על המדרון המערבי של התל הפונה אל הים. ליישוב היה גרעין צפוף ובו שכן המרכז הפולחני, וסביבו השתרע שטח פתוח שבו הוקמו בתי מגורים. המקדש במרכז היישוב היה מבנה קטן עשוי מאולם בודד, שניצב במרכזה של חצר גדולה. בתוך המבנה היו ספסלים שנועדו להנחת המנחות, ובמה מדורגת במרכזו נועדה ככל הנראה לצלם האליל. היישוב בתל קסילה גדל בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, ותחת המקדש הראשון הוקם מבנה גדול מעט יותר, שהתאפיין בקירות אבן עבים וחזקים יותר. עם זאת צורתו של המקדש החדש נותרה זהה לזו של קודמו. בתקופה זו נחפר בחצר המקדש בור, ובו הונחו חפצי פולחן שונים. בחפירות התגלו בבור כמאה כלי חרס, וידוע במיוחד כלי קיבול בצורת אישה שבשני שדיה פתחים לשפיכת נוזל. ייתכן שהכלי נועד לחלב וייצג את אלת הפריון (הכלי מוצג במוזיאון). שיאו של היישוב בתל היה במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, ובתקופה זו שוב הוגדל מבנה המקדש. "במקום נתגלו שרידי שלושה מקדשים שנבנו האחד על גבי השני, וכל אחד מהם היווה הרחבה של קודמו, דבר המעיד כנראה על גידול במספר התושבים בעיר". ממערב למקדש העיקרי הוקם מקדש משני קטן יותר שנבנה לפי עקרונות תכנוניים זהים. ייתכן שמקדש זה שימש לפולחנו של אל משני, כנראה שימש כבית תפילה פרטי של שליט העיר.
מדרום למקדשים השתרע רובע המגורים שרחובותיו בנויים בתבנית שתי וערב ובתיו מסודרים בגושים. הבתים עצמם נבנו לפי תוכנית אחידה של ארבעה מרחבים – שני חדרים וחצר שמחולקת לשטח מקורה ולשטח פתוח. שטחו של כל בית עמד על כמאה מ"ר, ובשל חלוקתו הפנימית הוא זכה לכינוי "בית ארבעת המרחבים" המאפיין את תקופת הברזל בארץ ישראל. בתל התגלו ממצאים רבים שכללו כלי פולחן במקדשים, קנקני חרס לשמן וליין, חותמות וכלים מארד. הממצאים בתל מעידים על אורחות חייהם של תושביו ועל כך שעמדו בקשרי מסחר עם צור, צידון, מצרים העתיקה ועם קפריסין. עוד מדגימים הממצאים כיצד התמזגה ההשפעה האגאית שהביאו עימם הפלשתים מארץ מולדתם, עם השפעה כנענית מקומית. בתל התגלה בית מלאכה ליציקת כלי ארד, ואחד הבתים ברובע המגורים שוחזר למלוא גובהו. על משמעותם של הממצאים בעיר נכתב כי: "התרבות הפלשתית, כפי שהיא מתגלה לעינינו מן החפירות בתל קסילה ובאתרים פלשתיים אחרים, היא תרבות עירונית מפותחת. בתל קסילה ניתן להבחין בסימני תכנון עירוני מדוקדק… תרבות מפותחת זו התקיימה בתקופה שבה רבות מערי כנען, כמו חצור בגליל ולכיש בשפלה, עמדו בחורבנן, ושבטי ישראל חיו באזורי ההר והשפלה הפנימית בכפרים חקלאיים ובמסגרת שבטית, קודם להקמת המלוכה". בתקופת הממלכה המאוחדת היה במקום ישוב קטן. במאות 8-9 היה גם ישוב יהודי שהאסטריקונים שנמצאו בתל בשנות ה-40 שייכים אליו, אחרי זה הישוב ניטש..
ביתן הזכוכית.
אוסף הזכוכית כאן הוא אחד משלושת האוספים הגדולים בעולם לזכוכית של אגן ים התיכון שבו היא הומצאה. אוסף כלי זכוכית נדיר זה, שראשיתו באוספו הפרטי של מייסד המוזיאון ד"ר ולטר מוזס, הועשר במשך השנים ברכישות חדשות ובתרומות. חשיבות האוסף לא רק באיכויותיו האסתטיות, אלא בעיקר בתרומתו ללימוד תולדות ייצור הזכוכית ובהדגשת חלקו המכריע של אזורנו בגילויה, הפקתה, שכלול שיטות ייצורה ובהמצאת השיטה החשובה מכולן – שיטת הניפוח, זכוכית הוכנסה לקברים וכך הגיעה אלינו, לזכוכית צריך חול. לכן הגיוני שהיא התפתחה לאורך חופי הים. הממצאים הם הפיניקים. החול הכי טוב לזכוכית הוא חול סודני- התצוגה מחולקת לשלושה מדורים תקופתיים, המייצגים שלושה פרקים בתולדות ייצור כלי הזכוכית מן ההיבטים הכרונולוגי והטכנולוגי, בתחילה השתמשו ליצור הזכוכית בשיטת הליבה. לפני שהומצא ניפוח-ליבת בוץ נעטפה בחוטי זכוכית. התוצאה היא לא שקופה ולא מבריקה. אז היוונים המציאו את שיטת הניפוח. תחילה ניפוח לתוך התבנית, טבע שימש להשראה לצורת הכלים. פירות או צלמיות. בונים תבנית מקמירה ומנפחים את הזכוכית לתוכה-לזכוכית יש גם פתינה, חמצון והיא בצבע כסף. דמוי צדף (פרלמוטר)עם הזמן הפריטים מתחילים לגדול. הזכוכית נפוצה וזולה יותר ונכנסה ליותר ויותר בתיםם תבנית מקמירה ומנפחים את הזכוכית לתוכה-לזכוכית יש גם פתינה, חמצון והיא בצבע כסף. דמוי צדף (פרלמוטר)עם הזמן הפריטים מתחילים לגדול. הזכוכית נפוצה וזולה יותר ונכנסה ליותר ויותר בתים. האריחים מקושטים בסמלי הנוצרות. צלבים ורוזטות- המצאה מוסלמית היא גלזורה על הזכוכית- הם גם מוסיפים מגנזיום לזכוכית ומקבלים זכוכית לבנה- הם ממציאים אמאייל, ציפוי לצבע, בדרך כלל חומר גלם זכוכית היו מכינים ליד הים. אך לא תמיד. כך למשל בבית שערים מצאו כבשן וחומר הגלם. היו יוצקים אותו לתוך קלי קרמיקה וכך מניידים למקומות ששם יצרו ממנו כלים. בדרך כלל אומנים אחרים- בוונציה הימצאו את זכוכית הקריסטל במאה ה-15- הקריסטל נראה יותר קל ואוורירי.
ביתן מטבעות.
לפני המצאת המטבעות סחרו במתילים. הם יוצרו בצורת העור, כי עור היה דבר יקר, בסין וביוון ללא קשר המציאו מטבעות בעולם בו זמנית. בערך מאה שישית לפני הספירה, בסין וביוון ללא קשר המציאו מטבעות בעולם בו זמנית. בערך מאה שישית לפני הספירה- התצוגה מגוללת את סיפור אמצעי התשלום מראשיתם ועד לימינו, תוך שימת דגש על תולדות ארץ-ישראל בראי המטבע.
התצוגה מחולקת לחמישה מדורים:
בטרם היות המטבע- במדור זה מוצגים חפצים שונים ששימשו אמצעי תשלום בחברות שטרם ידעו מטבעות. בחברות אלו נהגו לרוב סחר חליפין ושקילת מטילי מתכת במאזניים. תקופת המקרא מיוצגת בתערוכה במובאות מספר בראשית וסיפור קניית מערת המכפלה בידי אברהם אבינו.
ראשית המטבע – מטבעות היוונים.
המצאת המטבע במאה ה – 6 לפני הספירה שינתה את פני המסחר בעולם העתיק. אמצעי תשלום מהפכני זה, שראשיתו ב-לידיה שבאסיה הקטנה, התפשט במהירות בכל רחבי העולם היווני. במדור זה מוצגים מטבעות יווניים מהמאות ה – 6 עד ה-1 לפני הספירה, ובפרט מהמאות ה-5 וה-4 לפני הספירה, המהווים ברמתם האמנותית את גולת הכותרת בטביעת המטבעות בימי קדם. מטבע הכסף האתונאי, שעליו מופיעים האלה אתנה וינשוף, היה למטבע החשוב ביותר בשוקי האגן המזרחי של הים התיכון. כמו כן מוצגים במדור זה מטבעות הממלכה הפרסית, מטבעות אלכסנדר מוקדון, מלכי בית תלמי ובית סלווקוס, ששלטו לסירוגין בארץ-ישראל.
"מטבעות ארץ-ישראל".
במדור זה מוצגים מטבעות שנטבעו בארץ-ישראל על ידי רשויות יהודיות או נוכריות למען היהודים, למן המאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-2. ביניהם: מטבעות התקופה הפרסית עם סדרת מטבעות "יהד" (שמה של פחוות יהודה בימי שלטון פרס), ומטבעות החשמונאים, שהם המטבעות הריבוניים הראשונים של שליטים יהודים בימי קדם. ביניהם מטבע מיוחד, המתאר את מנורת שבעת הקנים, אשר הוטבע בידי אחרון השליטים החשמונאים, מתתיהו אנטיגונוס. מטבעות שושלת בית הורדוס: כאן ניתן לראות זו הפעם הראשונה דיוקנים של שליטים יהודים כמו פיליפוס בנו של הורדוס, אגריפס הראשון ואגריפס השני. בין מטבעות מלחמת היהודים ברומאים נמצאים ה"שקלים העבריים" המצטיינים ביופיים ומסמלים את עצמאות העם. לידם מוצגים מטבעות הנציבים הרומיים ביהודה ומטבעות "יודיאה קפטה" ("יהודה השבויה"), שטבעו הרומאים לאחר חורבן הבית. מטבעות בר-כוכבא חותמים את סדרת מטבעות היהודים בעת העתיקה.
ארץ-ישראל בצל הממלכות.
ממלכות רבות שלטו בארץ-ישראל במשך הדורות, אך מכולן הטביעה הממלכה הרומית את החותם הבולט ביותר. 37 ערים בארץ-ישראל ועבר-הירדן טבעו מטבעות, ביניהם יצוינו מטבעות איליה קפיטולינה היא ירושלים הרומית. התפתחות הנצרות הביאה לשינוי מהותי, כשאת מקום הדגמים הפאגאניים תופסים נושאים נוצריים כמו הסמל של ישו והצלב. עם עליית האימפריה הביזאנטית ערך אנסטסיוס הראשון רפורמה בתחום המטבעות וטבע מטבע פוליס בת 40 נומיות על חלקיה, ובכך אנו עדים לראשונה לציון שיטתי של ערכי מטבעות. לאחר כיבוש הארץ בידי הערבים, בימי הח'ליף האומיי עבד אלמלכ אבן מרוואן, נערכה רפורמה נוספת – נקבעו יחידות המטבע ונאסר על הטבעת דמויות מכל סוג שהוא. מטבעותיו, הנושאים כתובות דתיות, היו לאב טיפוס שהתמיד במשך מאות שנים. משהשתלטו הצלבנים על המזרח, הם טבעו בעיקר מטבעות כדוגמת אלו שבארצות מוצאם.
מימי הביניים עד לזמננו.
לאחר התבוסה שנחלו הצלבנים מידי בייברס, השתלטו המוסלמים שוב על ארץ-ישראל. האיובים, הממלוכים והעות'מאנים שלטו בה עד ראשית המאה העשרים. בשלהי התקופה העות'מאנית השתמשו תושבי הארץ במטבעות תורכיים ואירופיים, ואילו היהודים השתמשו לצרכים פנים-קהילתיים גם באסימוני המושבות הראשונות. בראשית המנדט הבריטי בארץ עדיין עברו כאן לסוחר המטבעות המצריים, אולם בשנת 1927 החלו לטבוע מטבעות מנדטוריים. המטבעות שהוטבעו עם קום מדינת ישראל מבטאים את הקשר ההיסטורי בין המדינה המתחדשת ומורשתו העתיקה של העם. הדגמים, המופיעים על המטבעות, שאולים ברובם מהמטבעות היהודיים הקדומים, בית התפוצות מספר את סיפור העולם היהודי משנת 70 עד 1948- אין בו מדור שואה אך יש הנצחה לכל חללי עם ישראל.. נפתח ב 1978 – המוזיאון בנוי שערים שערים. כל שער הוא שער לזהות יהודית- שער טיטוס, שער המשפחה. פנים יהודיות. מגוון ושוני. מהלך החיים. ילד יהודי וילדותו. פנים הבית היהודי בערב שבת.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
תחילתו של צה"ל-"השומר".
"בר גיורא והשומר" תחילת השמירה העברית בישראל.
"בר גיורא והשומר" תחילת השמירה העברית בישראל: בשישי באפריל 1903, התחילו בקישינוב פרעות דמים נגד היהודים, במהלך יומיים והיו חמורות כפי שלא היו כמותן עד אז בתולדות הפוגרומים האנטי-יהודיים ברוסיה. בפרעות נרצחו 49 יהודים, כ-500 נפצעו וכ-1000 בתים וחנויות נבזזו. הפרעות בקישינוב היו המכרה שיצא מבטן האדמה ובסיס האירועים היו של שנאת ישראל על רקע דתי , לצד מוטיבים מודרניים של שנאה על רקע כלכלי. היו אלה מהלכים ממושכים ומחושבים, כך שהשלטונות המקומיים לא עשו דבר בכדי למנעו או לגרום למהלך שונה או אחר, במהלך זה שכותב עליו ביאליק את "עיר ההריגה" ,על המצב הזוועתי והקשה קם לו הדור הצעיר והחל להגן על עצמו- מהותה של העליה השניה ממזרח אירופה לישראל, השמירה במושבות ביום ובליל, כל ההתחלות קשות לארגון של שמירה, אלכסנדר זייד ויחזקאל ניסנוב, סעדיה פז וצבי בקר, יצחק בן צבי ורחל ינאית-דב שוויגר וצבי ניסנוב.
יהושע חנקין,מאיר ספקטור, צבי וולף, יצחק הוז ,מנדלי פורטוגלי, ישראל גלעדי ויצחק נדב- המפלגות והקונגרס הציוני השמיני ותחילתו של ארגון "בר גיורא", מניה שוחט וייסוד הקולקטיב-השמירה הראשונה בסג'רה וראשית השמירה במסחה, מאורעות דמים והקמת השומר, כיבוש הקרקע יחד עם שמירה עברית.
השמירה באום ג'וני, נפל ושבר באחד הפרוייקטים הראשונים ביבניאל וכיבוש פולה בעמק יזרעאל, מותו של יחזקאל ניסנוב, "השומר" ברחובות, התפשטות השמירה העברית בישראל.
לקריאה נוספת באתרים נוספים של אפי נחמיאס www.toursguides.com www.efitours.co.il