ההר – הר הזיתים הניצב ממזרח לירושלים גובהו 820 מטר. בפסגתו הכפר הערבי א טור – ההר- ההר נמתח מצפון לדרום, ושלל כנסיות מעל ובמורד הר הזיתים ותצפיות על הר הבית  .

המקום הקדוש ביותר לנוצרים בהר הזיתים. מכאן על פי האמונה עלה ישוע לשמים. המקום היה מוזנח מאוד אך טופל ושופץ בשנים האחרונות. המקום נמצא כיום תחת הווקף אך הם מתירים כניסה לכל הדתות ובתנאי שלא יערכו טכסים הפעם היחידה בשנה שטכסים מותרים הוא חג העליה לשמים ואז הנוצרים מקרים את החצר בבדים ועורכים תהלוכות ומיסות במקום , גם הקתולים וגם האורתודוכסים. במקום הייתה בעבר קפלה מעגלית עם פתח לשמים בתקופת הביזנטים במרכז הבית פיסת אדמה עם טביעת רגליו של ישוע שאמרו שאי אפשר למחוק אותן . בזמן הצלבנים הונח במרכז הקפלה סלע שעם כיבוש המוסלמים הוזז הצידה ובמקום נבנה גם מחרב -הקשתות בקיר נסתמו וכך גם הפתח בגג. ומאז ימי סלאח א דין בשליטת הוואקף.

במקום מונצחת תרדמתה של מרים . המקום קדוש לקתולים ולאורתודוכסים אך לא לפרוטסטנטים . הכנסיה עומדת על שרידיה של כנסיית אגיה ציון . היא נחנכת בשנת 1910 על ידי הגרמנים . קיסר גרמניה הגיע לירושלים עם אישתו אוגוסטה ויקטוריה לחנוך את כנסיית הגואל הגרמנית . הסולטן פוגש אותו ומעניק לו כמתנה שתי חלקות אדמה . אחת בהר הזייתים עליה נבנית כנסיית אוגוסטה ויקטוריה כנסיה לותרנית ,והשניה בהר ציון עליה מוקמת כנסיית הדורמיציון  הקתולית , וזאת כדי למצוא חן בעיני מאמינים משני הזרמים . נזירים בנדיקטיים מחזיקים בכנסיה זו כנסיית הנצחה עגולה למעלה אולם תפילה וריצפתו פסיפס במיבנה עיגולים . במרכז ארבעת האונגליסטים סביבם נביאים חשובים מהברית הישנה ובחוץ 12 המזלות . באפסיס פסיפס עם מרים וישוע הילד בסיגנון ביזנטי ומתחתם נביאים שניבאו על בואו של המשיח . למטה קריפטה ובמרכזה פסל מרים הישנה . מעליה דמויות נשים הקשורות אליה כפרה פיגורציות . ודמות ישוע הבא לקחת את נשמתה השמיימה .

"כנסיית סנט פיטר אל גליקנטו":

הכנסיה, כנסיית סנט פיטק אל גליקנטו לזכר הארוע שבו פטרוס מתכחש שלוש פעמים לישוע ביום בו הוסגר לבית הכהן כיאפה . המקום מתייחס לביתו של הכוהן כיאפה אליו נלקח ישוע מגת שמנים לחקירה לילית . המקום מוחזק על ידי נזירים קתוליים מהמנזר האסמפיוניסטי הצרפתי. במקום בו נחקר והושפל ישוע במטרה להוציא ממנו וידוי . פטרוס שעוקב אחרי ישוע מגיע לחצר הבית ונחשד על ידי אנשים שהוא מתומכי ישוע אך מתכחש לכך שלוש פעמים ולאחר הפעם השלישית התרנגול קורא בדיוק כמו שניבא לו ישוע ערב קודם בסעודה האחרונה . הכנסיה משנת 1931 בת שלוש קומות .בכניסה העליונה חדר התפילה קומה מתחת אולם עם שרידי כנסיה ביזנטית ובחלק התחתון בור מים וחדרים מתקופת בית ראשון המיוחסים לביתו של כיאפה ולצינוק בו הוחזק על פי המסורת ישוע בלילה. הנושא המרכזי בכנסיה הוא החטא והחזרה בתשובה . במקום פסיפס ביזנטי שעבר איקונוקלזם , השחתה על ידי נוצרים שהתנגדו לציור דמויות . בקומה התחתונה רואים חדרים חצובים בסלע האם , יתכן והיו אורוות ובהם מקום לקשירת חבלים , אותם מיחסים הנוצרים לחבלים שאיתם ניקשר ישוע בחקירתו . כמו כן נמצאו במקום משקולות היכולות לייחס את המקום לבית כוהנים ששקלו את התרומות שניתנו להם . ונתגלה במקום מקוה טהרה דבר המעיד על בית עשירים . בחצר האחורית גרם מדרגות המוליך מהגיא לכיוון הר ציון . הנוצרים מיחסים לישו הליכה על גרם מדרגות זה בדרכו מגת שמנים לחדר הסעודה האחרונה .

ירושלים – גן הקבר , שער האריות , כנסיית סנטה אנה , ויה דולורוזה , כנסית הקבר.

גן הקבר-מנציח את גולגותא ואת קברו הריק של ישוע ומקובל על הפרוטסטנטים והאוונגלים. במקום זה הם מציינים את מקום צליבתו של ישוע משום שהוא מחוץ לחומות ירושלים היום . החל מהמאה ה 19 החלו הפרוטסטנטים להטיל ספק במקום הצליבה בכנסיית הקבר משום שהיא היתה בתוך חומות העיר אך היום לאחר שהוכח שכנסית הקבר הייתה מחוץ לחומות הם מקבלים את האפשרות שהיא מקום הצליבה , אך הדבר לא מונע מהם להגיע למקום ולציין כאן את גולגותא, להתייחד להתפלל דוקא היכן שאין כנסיה ופסלים ואיקונות למכביר כמו בכנסית הקבר . המקום נמצא צפומית לחומות ולשער שכם . שהייתה דרך ראשית לשומרון , והרי הרומאים נהגו לצלוב לאורך דרכים ראשיות כדי להשיג אפקט הפחדה מקסימלי . במקום נמצאו קברים וכן גת ליין דבר המעיד על כרם או גן סמוך כך שהמקום יכול להתאים לכתוב בברית החדשה . החזית של הקברים היא צלבנית וישנה תעלה לאבן גולל לקבר . הביקור במקום בתאום עם האגודה המחזיקה את המקום ובהדרכה מקומית בלבד . ניתן לקבל מציות ותירוש לטכס סעודת האדון ובמקום הרבה פינות להתכנסות ולתפילות . יש לזכור שהמקום סגור בין השעות 12:00 – 14:00 ובימי ראשון . "שער האריות בעיר העתיקה"- באיסלם קוראים לו שער השבטים בגלל קרבתו לשער שהיה לבית המקדש בשם זה . הנוצרים קוראים לו שער גבירתנו מרים משום שעל פי המסורת היה בסמוך בית מגוריה של מרים , או "שער סטפנוס" משום שממנו הוצא סטפנוס וניסקל בקירבת מקום . מדרום לו בחומה נמצא שער הרחמים שדרכו על פי המסורת נכנס ישוע להר הבית , וסביבו בית קברות מוסלמי . דרך שער זה היתה הפריצה לעיר העתיקה ב 67 . השער שופץ כמה פעמים במהלך התקופה החדשה .

סנטה אנה ובריכות בית חסדא: ביוונית קוראים למקום בתסדה . במקום שייך לצרפת אותו קיבלה במתנה מהעותמאנים לאחר מלחמת קרים . מפעילים את המקום נזירים קתוליים ממסדר האבות הלבנים שבמקור הם מיסיונרים שעובדים באפריקה , אך כאן הם מחזיקים במקום ולא עושים פעולות מסיון . באתר מונצחים שני אירועים , אחד נס ריפוי המשותק ליד בריכות בית חיסדא ומקום ביתה של מרים והוריה . הנזירים שקיבלו את המקום ערכו חפירות וגילו את שרידי בריכות בית חיסדא או בריכות הצאן . שתי בריכות ענקיות שלידם חולל ישוע את הנס . הביזנטים בנו כנסיה ענקית שעמדה מעל הבריכות על הסכר ביניהן וחלקה מעל הבריכות נתמכת בעמודים גדולים . מתחתיה התגלו חדרים שהיו שייכים כניראה למקדש לאל הרפואה הרומאי אסקלפיוס . לאחר שהיא נהרסה בשנת 1009 בפקודת אל חכים בן עאמר אללה השליט המיצרי שהרס הרבה כנסיות בארץ , היא הוקמה מחדש אבל קטנה יותר על ידי הצלבנים . הם בנו שתי כנסיות אחת מעל הבריכות לציון נס הריפוי והשניה זו שקיימת עד היום לציון ביתה של מרים . כנסיה זו לא נחרבה והיא אחת משלוש כנסיות צלבניות שנותרו שלמות לאחר כיבוש צאלח א דין משום שהוא הפך אותה למדרסה דתית ואף קבע בה שלט שטוען שהוא בנה את המקום , למרות שהדבר לא נכון . הצרפתים שיפצו את המקום והיום יש בו בית תפילה וקריפטה המציינת את מקום מגוריה של משפחתה של מרים . לאורתודוכסים יש מקום חילופי בסמוך המציין במערכת של מערות את ביתה של מרים . בכנסיה ישנו פסל של אנה אם מרים עם מרים כנערה צעירה . ובקריפטה ישנו ציור עם סצנת הולדת ישוע ולא הולדת מרים משום שהוא החשוב בסיפור וכל מטרתה של מרים היה הולדת בן האלוהים.

"תחנה מספר 1 בית ספר עומרייה": בית הספר עומד על מקומה של האנטוניה , המצודה הרומית ששלטה על הר הבית . ואכן גם הים אם ניתן להיכנס ניתן להשקיף מהחלונות הדרומיים על כיפת הסלע . בברית החדשה כתוב שישוע הובא לפני פילטוס אך לא מציינים היכן . מכיוון שבאנטוניה ישב חיל המצב הרומי והימים ימי פסח עם עליה של עולי רגל לעיר יתכן באמת שהמושל ישב במקום ולכאן הובא ישוע למשפט והדבר מקובל בקרב כל העדות הנוצריות . מחקר חדש מעלה מיקום אחר והוא ארמון הורדוס ליד שער יפו . מקום גדול ומפואר יותר ממצודה צבאית קטנה . בהחלט יתכן כי המושל יבחר בארמון הורדוס כמקום מושבו בביקוריו בעיר . גם ההיסטוריונים פילון ויוספוס מקשרים את ארמון הורדוס עם מקום מושבו של הנציב הרומי . אך יתכן שהנציב אכן היה באנטוניה כדי שיוכל לפקח יותר טוב על בית המקדש והעליה לרגל . המסורת בכל אופן משייכת את המקום לאנטוניה.

תחנה מספר 2 כנסיית ההלקאה וכפיית הצלב:

ניתן לציין במקום גם את תחנה 1 אם בית הספר סגור והדבר מקובל  דרך היסורים היא הדרך להזדהות עם יסורי ישוע. הדבר התפתח בימי הביינים באירופה דווקא שם נהגו לערוך תהלוכות עם צלב ולציין בתחנות שונות את דרכו של ישוע . כאשר עולי רגל הגיעו לירושלים הם ניסו לשחזר את מה שהכירו בארצותיהם וחיפשו את התחנות . לאורך השנים היו כמה דרכים שניסו לשחזר את דרכו של ישוע עד לקביעת דרך 14 התחנות שנהוגה היום . הדרך אינה מקובלת על הפרוטסטנטים שנוהגים להתחיל באנטוניה אך ליד תחנה מספר 3 הם פונים צפונה והולכים לגן הקבר . הקתולים לעומת זאת עושים את הדרך כולה ברציפות כאשר הם נושאים צלבי עץ וללא הפסקה, דרך שעוברת הכל התחנות ולוקחת כ 40 דקות ברציפות וללא עצירות מיותרות . את הצלבים נהוג לשכר מצלמים מקומיים שגם מצלמים את מהלך הטכס ודואגים לאסוף את הצלבים בסוף הדרך והכי חשוב לעבור את "דרך היסורים" בצורה נאותה .

אסור להיכנס ולא נהוג להכנס עם צלבים למתחם כנסיית הקבר ולכן משאירים אותם לפני גג או בחצר בצד שמאל ליד הקיר . המקום המצוין כתחנה 2 בה ישוע מולקה על ידי החיילים והצלב נכפה עליו היה באנטוניה ומכוון שחשבו שמצודת האנטוניה הייתה גדולה נקבע המקום כאן למרות שמחקרים חדשים מראים שהוא מחוץ לתחומי האנטוניה . במקום שתי קפלות . קפלת כפיית הצלב ומוחזק על ידי הפרנציסקאנים קפלת הרשעה נבנתה על שרידי קפלה ביזנטית וחלק מהרצפה שרד בה . בקצה השני קפלת הלקאה שנבנתה על ידי ברלוצ'י ועליה הרבה סמלים המשייכים את המקום לסיפור כמו כתר קוצים וחלונות ויטראז'.

תחנה 3 + תחנה 4 בויאה דולורוזה:

אסור להיכנס עם צלבים למתחם כנסיית הקבר ולכן משאירים אותם לפני גג או בחצר בצד שמאל ליד הקיר ועל הקיר, המבואה לפני כנסיית הקבר מרשימה ובעלת אנרגיות .